רקע
אברהם שלונסקי
הֶמְשֵׁךְ לְדוּשִׂיחַ שֶׁאֵין לוֹ סוֹף
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ספריית פועלים; תשל"ג, 1973

– מֵיטַב הַשִּׁיר וְהַדְּמָמוֹת

הוּא לַהֲדָם – אֲשֶׁר עַל-כֵּן

גַּם לֹא יִכּוֹן גַּם לֹא יִמּוֹט.

– וַחֲלוֹמוֹת?

– אוּלַי קִרְיוֹ שֶׁל אֵיזֶה כֵּן:

זַנֵּק! זַנֵּק!

אוּלַי מִרְיוֹ שֶׁל אֵין-כָּנָף:

הַרְחֵק! הַרְחֵק!

אִם כִּי…

– גַּם פֹּה אֵפוֹא עֲקַלְקַלָּיו שֶׁל הָאִם-כִּי?

– הוֹ הוּא תָּמִיד

הוּא כָּךְ תָּמִיד מֵגִיחַ מֵחֶבְיוֹן עֻמְקִי

בְּסוֹף-פָּסוּק עַל מֶלֶךְ שֶׁכּוֹזֵב.

– וּבְכֵן אַתָּה מוֹדֶה?

– מוֹדֶה וְלֹא עוֹזֵב…

– לֵאמוֹר:

הוֹזֶה-חֲלִילָה עַד שֶׁ… עַד שֶׁ…

עַד שֶׁחַסְדּוֹ יִגְמוֹל עָלַי הַסוֹף. –

– וְלֹא לְהֵפֶךְ?

לֹא רֶשַׁע הֶגְיוֹנוֹ שֶׁל הָאֵין-סוֹף?

– אֵין-סוֹף הוּא סוֹף שֶׁאֵין-לוֹ-שַׁחַר

נִבְלַת אַיֶּלֶת וְעָצְבִי

בְּגִיהַּ קֶרֶן שׁוֹר

בְּגִיחַ קֶרֶן-צְבִי

וּבְכָל נִשְׁפֵי-הַחֵשֶׁק כְּפַרְגּוֹל

רוֹצֵעַ שִׁיר-בָּכוּת אֶת הַמָּחוֹל.

– זוֹכֵרְנִי כִּי אָמַרְתָּ בֶּן-אָדָם:

“חֲלוֹם הוּא לְשׁוֹן-עָתִיד שֶׁל לַהֲדָם”.

עַכְשָׁיו נַסֵּה לוֹמַר הָפְכּוֹ שֶׁל הַדָּבָר:

“הַלַּהֲדָם הִנּוֹ חֲלוֹם בִּלְשׁוֹן-עָבָר” –

וְתִוָּכַח

כִּי זֶהוּ שֶׁאָמַרְתִּי: הַיְנוּ הָךְ!

– לֵאמוֹר?

– דָּבָר וְהִפּוּכוֹ – וְזֶה בֻּרְיוֹ.

אֶפְרֵי הַחוֹל. כַּנְפֵי בַּרְיוֹם.

וְכָךְ

בְּסוֹד הָרֶדֶף עַד חָרְמָה

וְעַד עָרְמָה

וְעַד עֵירֹם

אַתָּה מַחְזִיר עָקֹב לְמִישׁוֹרוֹ

אַתָּה סוֹבֵר כָּל רָז לַאֲשׁוּרוֹ –

וְעַד מִזְמוֹר!

– לֵאמוֹר?

– מֵיטַב הַלַּהֲדָם – שִׁירוֹ.

*

כָּאן בָּאוּ הַמְּשָׁלִים אֶל נִמְשָׁלָם

וְהַדּוּשִׂיחַ תָּם –

שׁוּב תַּם וְלֹא נִשְׁלָם.

המלצות קוראים
תגיות