רקע
צבי שרפשטיין
עָנִי וְעָשִׁיר
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: ביבליותיקה לילדים ונערים כ"ט; ורשה: ספרות; תרע"ב

עָשִׁיר נָתַן אֶת בִּתּוֹ לְאִישׁ וּבְיוֹם הַחֲתוּנָה, בָּעֶרֶב, עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָדוֹל וַיִּקְרָא אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֶת קְרוֹבָיו וּמַכִּירָיו וְאֶת עֲשִׁירֵי עִירוֹ. נֵרוֹת רַבִּים הֵפִיצוּ אֶת אוֹרָם בָּאוּלָם הַגָּדוֹל וְהַיָּפֶה, שֻׁלְחָנוֹת אֲרֻכִּים מְכֻסִּים מַפּוֹת צְחוֹרוֹת עָמְדוּ בְּתוֹךְ הַחֶדֶר וַעֲלֵיהֶם בַּקְבּוּקִים וְצִנְצָנוֹת, גְּבִיעִים וְכוֹסוֹת, קְעָרוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת וְכָל כְּלִי אֲשֶׁר יֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ בוֹ. מְשָׁרְתִים וַעֲבָדִים לְבוּשֵׁי לְבָנִים הִתְהַלְּכוּ הֵנָּה וָהֵנָּה לְשָׁרֵת אֶת הַקְּרוּאִים אֶל הַמִּשְׁתֶּה וּלְמַלֵּא אֶת חֶפְצָם.

וְהִנֵּה זָקֵן עָנִי לָבוּשׁ קְרָעִים בָּא וַיֵּשֶׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן.

הַקְּרוּאִים הֵחֵלוּ לְהִתְאַסֵּף. מִדֵּי רֶגַע נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְאוֹרְחִים חֲדָשִׁים לְבוּשִׁים הָדָר נִכְנָסוּ. נִגַּשׁ אוֹרֵחַ אֶחָד, יָשַׁב עַל יַד הַשֻּׁלְחָן, אֲשֶׁר הֶעָנִי יָשַׁב אֵלָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ: הַעְתֵּק נָא, אֲדוֹנִי, אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבְךָ וְתֶן לִי מָקוֹם לָשָׁבֶת. הֶחֱרִישׁ הַזָּקֵן וַיִּסֹּג אָחוֹר וְהָאוֹרֵחַ הֶעָשִׁיר יָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ. אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים נִגַּשׁ אֵלָיו אוֹרֵחַ שֵׁנִי וַיְבַקְּשֵׁהוּ גַם הוּא לְהַעְתִּיק אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן בָּא הַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי וְהַחֲמִישִׁי, וְכָל אֶחָד יָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְהַזָּקֵן פִּנָּה לָהֶם מָקוֹם וַיִּסֹּג אָחוֹר, עַד אֲשֶׁר נוֹשְׁבוּ כָל הַמְּקוֹמוֹת וְהֶעָנִי יָשַׁב עַל יַד הַדָּלֶת. לָאַחֲרוֹנָה הִפְנָה אֵלָיו מְשָׁרֵת אֶחָד אֶת מַבָּטוֹ, וַיֵּרַע בְּעֵינָיו כִּי גַם הוּא בָּא אֶל הַמִּשְׁתֶּה, וַיֹּאחֵז בְּצַוְארוֹן בִּגְדּוֹ וַיִּדְחָפֵהוּ הַחוּצָה וְאֶת הַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו.

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים. הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה וַיֹּפִיעַ אִישׁ גָּבוֹהַּ וְנֶהְדָּר לָבוּשׁ בְּגָדִים יְקָרִים וּבְיָדוֹ מַקֵּל אֲשֶׁר גֻּלַּת זָהָב בְּרֹאשׁוֹ. הַקְּרוּאִים קָמוּ מִמְּקוֹמָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיְכַבְּדוּהוּ כָּבוֹד גָּדוֹל, בְּחָשְׁבָם שֶׁזֶּה דוד הֶחָתָן הַמְפוּרְסָם בְּעָשְׁרוֹ. וְדוֹמֶה הָיָה הָאוֹרֵחַ אֵלָיו בַכֹּל: בְּתָאֲרוֹ, בִּבְגָדָיו, בְּדִבּוּרוֹ וּבְכָל הֲלִיכוֹתָיו. וַיַּגִּישׁוּ לוֹ יַיִן וְשֵׁכָר וּמַטְעַמִּים וַיְּדַבְּרוּ אִתּוֹ טוֹבוֹת.

אֲבָל מַה גָּדַל תִּמְהוֹן הַקְּרוּאִים בִּרְאוֹתָם וְהִנֵּה פּוֹתֵחַ הֶעָשִׁיר בַּקְבּוּק וְשׁוֹפֵךְ אֶת הַיַּיִן עַל בְּגָדָיו הַיְּקָרִים, וְאֶת הַמַּטְעַמִּים הוּא שׁוֹפֵךְ עַל פְּנֵי מִגְבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ. רִגְעֵי מִסְפָּר יָשְׁבוּ מַחֲרִישִׁים וּמִשְׁתָּאִים וְלֹא יָכְלוּ לִפְתֹּחַ פֶּה, וְאַחֲרֵי עֲבֹר רִגְעֵי הַתִּמָּהוֹן הָרִאשׁוֹנִים שְׁאָלוּהוּ הַקְּרוּאִים מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר הַמּוּזָר הַזֶּה אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה. וַיָּקָם הֶעָשִׁיר מִמְּקוֹמוֹ וַיֹּאמַר:

אֲדוֹנַי! כָּבוֹד גָּדוֹל חִלַּקְתֶּם לִי בְּהִכָּנְסִי אֶל הַחֶסֶד הַזֶּה, אֲבָל לֹא לִי נְתַתֶּם אֶת כָּל הַכָּבוֹד, כִּי אִם לִבְגָדַי אֲשֶׁר עָלַי! הֲלֹא לִפְנֵי רְגָעִים אֲחָדִים בָּאתִי אֲלֵיכֶם בִּדְמוּת עָנִי לָבוּשׁ קְרָעִים וְכָל אֶחָד גֵּרַשׁ אוֹתִי מִמְּקוֹמִי וּלְסוֹף גֵּרְשׁוּנִי הַחוּצָה, וְרַק בְּהַחֲלִיפִי אֶת בְּגָדַי וָאֶלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וַהֲדוּרִים קִבַּלְתֶּם אוֹתִי בְּכָבוֹד…

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶעְלַם לְתִמְהוֹן כָּל הַנֶּאֱסָפִים וְלֹא הוֹסִיפוּ לִרְאוֹתוֹ זֶה היָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

המלצות קוראים
תגיות