רקע
יוסף זליגר
שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ
mנחלת הכלל [?]
tשירה

(מזמור)


שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּאֲדֹנָי,

יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל;

יִרְאוּ וְיֵבשׁוּ מוֹנַי,

בְּנֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל!

יִכְרְעוּ הֵם לַפְּסִילִים,

וְשִׂיחָם אוֹתָם יִשְׁמִיעוּ;

יִתְּנוּ נַפְשָׁם לָאֱלִילִים,

לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא-יוֹשִׁיעוּ.

וְאָנֹכִי בֵּאלֹהַי אָגִיל,

מִשְׂגַבִּי וּמְפַלְּטִי לִי;

בִּישׁוּעָתוֹ אֲנִי רָגִיל,

שְׁכִינַת כְּבוֹדוֹ בִּי!

אֲחֵרִים יֵאָכלוּ בְּזִמָּה,

יִדְכּוּ וְיָשּׂחוּ בְּתַאֲוָה;

יְכֻסּוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה

וּבְשָׂבְעָם יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה!

אַךְ-בִּי טָהֲרָה וּקְדֻשָּׁה,

בָּנַי סוּגִים בְּשׁוֹשַׁנִּים;

מוּסָר בְּאֹהָלַי יְרֻשָּׁה,

מִשְׁכְּנוֹתָי שְׁלֵוִים וְשַׁאֲנַנִּים!

הֵם בִּדְמֵיהֶם יִתְבּוֹסָסוּ,

בְּכָל-יָד דְרוּכָה קֶשֶׁת;

בְּחֶרֶב שְׁלוּפָה יִתְנוֹסָסוּ

לְכָל רֶגֶל פְּרוּשָׂה רֶשֶׁת!

יָדַי נְקִיּוֹת מִדָּם,

כִּי-מִתּוֹרַת מֹשֶׁה שָׁאָבְתִּי;

בִּטְחָה וְשִׁקְטָה בָּעָם,

כִּי-הָאָדָם וְחַיָּיו אָהָבְתִּי!

אוֹדֶה אֲדֹנָי בְּכָל-לֵב,

כִּי נָתַן-לִי תּוֹרָתוֹ;

אֶשָּׂא בְדוּמִיָה כָּל-כְּאֵב,

כִּי-נֶחָמָה וְחַיִּים בְּאִמְרָתוֹ!

תּוֹרַת אֲדֹנָי תְּמִימָה,

מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ וּנְשָׁמָה;

עֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה וּמַחְכִּימָה,

לַהֲקִימֵנִי מֵעֲפַר אֲדָמָה!

הַמֶּלֶךְ מְשָׁכַנִי לְהֵיכָלוֹ

לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לְפָנָיו;

הָיִיתִי לְקָדְשׁוֹ וְגוֹרָלוֹ,

בְּכוֹר וְכֹהֵן בְּבָנָיו!

אֶדְבַּק בּוֹ בַּעֲבוֹדָה,

אַגְבִּיהַּ עוּף בִּתְפִלָּה;

אָבֹא בִּרְנָנָה וּבְתוֹדָה

אֶל-קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלָּה!

בַּעֲדָתִי נְדִיבִים וְנֶחֱמָדִים,

מְמַהֲרִים לְהַשְׁתִּיק נְאָקָה;

בָּנַי גּוֹמְלֵי חֲסָדִים

כִּי-בְקִרְבִּי מַצְמִיחַ צְדָקָה!

בִּי חֲבָרוֹת לִרְבָבוֹת

כִּי-בִגְדֵי יֶשַׁע הִלְבִּישָׁנִי

בְּשָׁמַי גֶּשֶׁם נְדָבוֹת,

כִּי-מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי!

הֶבֶל וְתֶבֶל וְרַצְחָנִים

שְׁלָשְׁתָם אֵין בְּצִבְאוֹתָי;

תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְרַחְמָנִים

כְּרִמּוֹן מְלֵאוֹת קְהִילּוֹתָי!


נדפס בשבועון “בת קול” גליון ל“ד, לבוב תרע”ג.

המלצות קוראים
תגיות