רקע
שמעון שמואל פרוג
שְׁלֹשָה סְפָרִים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
שפת מקור: רוסית

 

I. “שִיר הַשִּירִים”

…שִׁירָה: "אָדְמוּ לַהֲבוֹת הַשְּׁקִיעָה;

רוּחַ מִיַּעַר יָפוּחַ;

בָּעֲרָפֶל הַכָּחֹל שְׂדֵה-גִלְעָד

רְווּי טַל-הָעֶרֶב, יָנוּחַ;


רֹאשׁ-הַכַּרְמֶל הַמְסֻלָּע בְּחַכְלִיל

שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת טוֹבֵל עוֹד;

דֶּרֶך הָרִים הָרוֹעֶה הַמְפַגֵּר

עֵדֶר אַחֲרוֹן יְנַהֵל עוֹד.


אֵי אֶמְצָאֶךָּ, מַחְמַד לְבָבִי?

אֹהֶל-שְׁלוֹמְךָ אֵי מָתַחְתָּ?

אֵי עֲדָרֶיךָ תִּרְעֶה? מִשָּׁרָב

בַּצָּהֳרַיִם אֵי נַחְתָּ?


שְׁמַע אֶת קוֹלִי, רְאֵה עֵינַי הַשְּׁחוֹרוֹת,

בָּן תַּאֲוָה מְשַׁלְהֶבֶת.

בְּסֵתֶר-הַלַּיִל בִּקַּשְׁתִּי זְמַן רָב

אֵת שֶׁנַּפְשִי כֹּה אוֹהֶבֶת.


תַּרְתִּי בָעִיר, בִּקַּשְׁתִּיו וּמְצָאתִיו!

לַהֶט-עֵינוֹ יַחְלְפֵנִי.

תַּחַת רֹאשִׁי שְׂמֹאלוֹ נְתוּנָה

וּבִימִינוֹ יְחַבְּקֵנִי.


כָּל רָהִיטֵינוּ עֲצֵי-בְרוֹתִים,

קוֹרַת-בֵּיתֵנוּ – הָאָרֶז.

עֵשֶׂב טָלוּל, חֲבַצְלוֹת-הַשָּׁרוֹן –

בָּם נְרַפֶּד-לָנוּ עָרֶשׂ…"

             _________________________

הוֹ מַרְאוֹת-קֶסֶם! מִמְּרוֹם כֵּס אַדִּיר

שִׁיר יַעֲרֹף, שִׁיר-הַנֵּצַח…

שֶׁמֶשׁ-הַבֹּקֶר קַרְנֶיהָ תַּצְהִיל

עַל פְּנֵי שְׁלֹמֹה בְּהִיר-הַמֵּצַח.


עֶלֶם בְּרוּךְ-נֵזֶר שַׁח עַל כִּנּוֹרוֹ,

יַךְ עַל נִימָיו קַל-יָדַיִם.

שִׁיר-אַהֲבָה רֵיחָנִי וְלוֹהֵט

יֵז, יִשְׁתַּפֵּךְ כְּגַל-מָיִם…


 

II. “משלי”

נֵבֶל רוֹנֵן, מְעֻלַּף שׁוֹשָׁנִים

נָח בְּפִנָּה מְרֻחֶקֶת;

שַׁכּוּ רַעֲמֵי מֵיתָרָיו הָעַזִּים,

נָמוּ בִּזְרוֹעַ-הַשֶּׁקֶט.


בֹּקֶר חָלַף, צָהֳרַיִם יוֹקְדִים;

כְּפֶלֶג הוֹמֶה וְרוֹתֵחַ

יַעַל בְּשֶׁטֶף-דְּבָרָיו וְיִגְבַּר

דְּבַר-הַמָּשָׁל הַפִּקֵּחַ.


בְּלַעַג שָׁנוּן הָעַבְדוּת יְיַסֵּר

וּבַטָּלָה מְעֻדֶּנֶת;

כֶּתֶר-עוֹלָם יַעֲנֹד לְרֹאשָׁה

שֶׁל עֲבוֹדָה נֶאֱמֶנֶת,


גִּיל-עֲבוֹדָה עִם עֲלוֹת הַחַמָּה,

חֵפֶץ-כַּפַּיִם בְּלִי-הֶרֶף,

נֹפֶשׁ צָנוּעַ וְחֹם-הַתְּפִלָּה

עִם דִּמְמַת שְׁעַת-עֶרֶב,


כּוֹס מְלֵאָה מֵי-יַרְדֵּן הַזַּכִּים,

קֹמֶץ-קָלִי מֵהָאֹסֶם,

זֹךְ-חֲלוֹמוֹת בְּשֵׁנָה מְתוּקָה,

רֵיחַ-חֻרְשָׁה, רֵיחַ בֹּשֶׂם…


  • "בְּנִי, הִזָּהֵר מִשִּׁגְעוֹן-מַדּוּחֵי

הַתַּאֲוָה הַנִּלְהֶבֶת;

אַל תַּאֲמֵן לִזְרוֹעוֹת מְשַׁעְבְּדוֹת

שֶׁל הָאִשָּׁה הַמְאַהֶבֶת.


בְּנִי, אַל תִּרְדֹּף רֹךְ עֶדְנַת-שִׁכָּרוֹן,

אֵשׁ תַּאֲוָה הַבּוֹעֶרֶת,

נֶפֶשׁ עַזָּה וְשִׁירֵי-עֲלִיצוּת –

בְּכִי בְסוֹפָם וּמִגְעֶרֶת…


כֵּן, מְתוּקָה הַשִּׂמְחָה, אַךְ יִתַּם

יוֹם-הַמָּשוֹש עֲדֵי-רֶגַע

חִישׁ יִתְנַדַּפוּ הַחֲלוֹמוֹת – וְקָשָׁה

שְׁעַת-הַיְקִיצָה רַבַּת פֶּגַע.


בְּנִי, הִזָּהֵר מִשִּׁגְעוֹן-מַדּוּחֵי

הַתַּאֲוָה הַנִּלְהָבֶת,

אַל תַּאֲמֵן לַזְּרוֹעוֹת הַמְשַׁעְבְּדוֹת

שֶׁל הָאִשָּׁה הָעוֹגָבֶת."

                    ____________________

מֵהַלְּבָנוֹן הֶעָבֹת, הַמַּעְטִיר,

מִיַעֲרוֹת הַר-אֶפְרַיִם

אֶל הַהֵיכָל הַזָּהֹב – הַחָכְמָה

בָּאָה, זוֹ בַת-הַשָּׁמָיִם.


שׁוּר, עַל רֹאשָהּ הֶעָטוּר זֵר-דְּפָנִים

נֵזֶר-אַלְמָוֶת נוֹגֵהַּ.

אוֹר-צָהֳרַיִם עַל מֵצַח שְׁלֹמֹה

הוֹד וְתִפְאֶרֶת שׁוֹפֵעַ.


שַׁח רֹאש מַעְטִיר עַל דַפֵּי הַמְּגִלָּה…

כְּפֶלֶג הוֹמֶה וְרוֹתֵחַ

יַעַל בְּשֶׁטֶף-דְּבָרָיו וְיִגְבַּר

דְּבַר-הַמָּשָׁל הַפִּקֵּחַ…


 

III. “קֹהֶלֶת”

שֶׁמֶשׁ מַזְהֶרֶת נוֹטָה לַעֲרֹב;

צִלְלֵי-עֶרֶב חָוָרוּ,

לְבֵית-הַמַּלְכוּת, בֵּית-הַשַּׁיִשׁ הַזַךְ

בְּשֶׁקֶף-חַלּוֹן דֹּם חָדָרוּ.


תַּחַת הַסְּטָו הוּא יוֹשֵׁב. תַּלְתַּלָּיו-

כֶּסֶף יוֹרְדִים עַל כְּתֵפָיִם;

מְהַבְהֲבָה מַחֲשָׁבָה עֲמֻקָּה

וַעֲצוּבָה בָּעֵינָיִם:

כָּל-מַנְעַמֵּי הַחַיִּים – מִמְּקוֹרָם

– סָח בִּמְרִי נֶפֶשׁ – שָׁאָבְתִּי;

בְּיָד חֲזָקָה וְנוֹעֶזֶת מֵיטַב

פְּרִי חַיֵּי-עֹנֶג קָטָפְתִּי.


חֹסֶן, תִּפְאֶרֶת, שִׁלְטוֹן עַד-אֵין-קֵץ,

עַם הַכּוֹרֵעַ בְּפַחַד,

הֶבֶל הַכֹּל, רְעוּת-רוּחַ חוֹלָה,

הֲבֵל-הֲבָלִים הֵם גַּם יָחַד.


צַר פִּי-הַבְּאֵר, הֶעָטוּף תַּעֲלוֹמָה –

שְׁנַת עוֹלָמִים וְצַלְמָוֶת…

גֵּא מִלְפָנִים – אֵרָדֵם כְּעָנִי

תַּחַת פְּאֵר-הַמַּצָּבֶת.


וְתַעֲבֹרְנָה שָׁנִים – יִשָּׁבֵר

עֹז גְּבוּרָתִי הַנִּצַּחַת;

אַט יִשְׁכְּחוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים

גַּם תְּהִלָּתִי הַזּוֹרַחַת.


שְׂמַח בִּנְעוּרֶיךָ, אֵפוֹא, הַבָּחוּר

וּבְאַהֲבָה מְשַׁכֶּרֶת,

שְׂמַח בַּמִּשְׁתֶּה הַלּוֹהֵט, הַגּוֹעֵשׁ

בָּעֲלִיצוּת הַסּוֹעֶרֶת.


דּוֹר כְּמוֹ רֶגַע חוֹלֵף וְאֵינוֹ;

שׁוֹב לֹא יָשוּב עֲבָרֵנו

הֶבֶל הַכֹּל וּרְעוּת-רוּחַ חוֹלָה,

הֲבֵל הֲבָלִים כָּל-חַיֵּינוּ!"

                        _________________

מֵאֲחוֹרֵי שִׂיא-חֶרְמוֹן הַקּוֹדֵר

שֶׁמֶשׁ לְאַט נֶעֱלֶמֶת.

עֶרֶב דּוֹעֵךְ עַל מִצְחוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה,

מֵצַח חִוֵּר, חֲרוּשׁ-קֶמֶט.


מֶלֶךְ זָקֵן יַט רֹאשׁ שָׂב וְעָצוּב

עַל הַמְּגִלָּה. יַעַטְרֵנּוּ

צְבָא-חֲלוֹמוֹת רַב-גְּוָנִים וְנוֹסֵס

עַל גִּיל-חַיִּים שֶׁאֵינֶנּוּ…

המלצות קוראים
תגיות