רקע
מיכה יוסף לבנזון
הַמַּדְהֵבָה
mנחלת הכלל [?]
tשירה

בֵּין נִבְכֵי יָם גָּדוֹל גַּלָּיו יֶהֱמָיוּ

אִי-סֶלַע אִי-בוֹדֵד רֹאשׁוֹ יַגְבִּיהַּ,

שָׁם אַשְׁקְלוֹן הָעִיר חֶמְדַּת כָּל עָיִן

עִיר רַבַּת אוֹצָרוֹת וּמְלֵאַת חֹסֶן,

שָׁם עַלְמָה עֲדִינָה הָיְתָה שַׁלֶּטֶת

וִיפֵה-פִיּוֹת כֻּלָּן לֹא תַעַרְכוּהָ.

לָהּ חֵיל-יָם הֵיכְלֵי-שֵׁן רַבּוֹת הָעֹנֶג.

אָז גָּבַהּ לִבָּהּ, שִׁית-חָמָס עָטָפָה,

הַרְבּוֹת הוֹן אִוְָּתה וּבְצוֹעַ אַךְ בֶּצַע

וְתִלְעַג לַמְּרוּדִים, מִסְכֵּן בָּזָתָה

וַתִּבֶז חֶלְכָּאִים כָּל הוֹלֵךְ תֶּמֶס

וַתְּדַכֵּא כָּל עָשׁוּק תָּם וִישַׁר דֶּרֶךְ. –


אֶל חוֹף יָם זוֹעֵף בַּנֶּשֶׁף יָרָדָה

וּלְרַב הַחוֹבֵל נָתְנָה אֲמָרֶיהָ:

"רֵד נָא הַיָּמָּה, חִישׁ מַהֲרָה וּנְסָעָה

וִיקָר כָּל חֶמְדָּה הָבִיאָה הַבָּיְתָה!"

וַיְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ, עִם לִבּוֹ הֵשִׂיחַ,

וּלְבוֹא דַמֶּשֶׂק רַבָּה הֵרִים פָּעַם

שָׁמָּה אוֹצְרוֹת בָּר כָּל מֶגֶד שָׁמַיִם

בַּשְּׁוָקִים יוּבָאוּ עִיר הָרֹכֶלֶת –

מַה נֶּחְמָד מִבָּר, יָקָר מִמַּכֹּלֶת!

וַיְמַלֵּא אַמְתְּחוֹתָיו דָּגָן וָאֹכֶל

וַיָּשָׁב לִגְבִרְתּוֹ בִּלְבַב שָׂמֵחַ:

"מַה זֶּה, שָׂב נִרְפֶּה, עֲשׂוֹת כֹּה הִסְכָּלְתָּ

אֶל חוֹף אֶרֶץ אוֹפִיר תַּחְתּוֹר אָמַרְתִּי

מִשָּׁם לִי תָבִיא הוֹן עָתֵק וָשֹׁהַם!" –

– אַל נָא שָׂרָתִי! אַל אַפֵּךְ בִּי יִחַר

אֶל עִיר-הַתְּהִלָּה כָּל עַמִּים רֹכֶלֶת

בָּאתִי, וּסְחַר גּוֹיִם אִתִּי הֵבֵאתִי;

מֶגֶד כִּלְיוֹת חִטָּה שָׂדוֹת יָנוּבוּ

צֶאֱצָאֵי גֶשֶׁם וִילִידֵי הַשֶּׁמֶשׁ

לַהֲמוֹן גּוֹיִם שִׁפְעַת טוּבָם יַעֲנִיקוּ".

"אַל, עֶבֶד נִבְזֶה, פֹתֶה שִׂפְתֵי כֶסֶל

אַל תּוֹסִיף דָּבָר, טַח לִבְּךָ מִשֶּׂכֶל!

מַהֲרָה וּקְחָה שִׁפְעַת דָּגָן הֵבֵאתָ

הָטֵל אוֹתָהּ חִישׁ אֶל קַרְקַע הַיָּמָּה!"

נִדְהָם הַחוֹבֵל וּכְאֵין אֱיָל גֶּבֶר

הוֹמֶה בּוֹ לִבּוֹ נַפְשׁוֹ תִשְׁתּוֹחֵחַ:

– אַל נָא חֲמַת אֵל עַל רֹאשֵׁךְ תָּבִיאִי

פֶּן יִכְעַס כִּי יֵרֶא יִבְעַר אַפֵּהוּ –

הֵן בִּקְטוֹן כָּל עָמִיר חַסְדּוֹ יוֹפִיעַ

וּבְטוּבוֹ אַךְ הוּא כָּל עָב קַל יַטְרִיחַ!"

אַךְ הִיא אָטְמָה אֹזֶן, עָצְמָה גַם עָיִן

וּטְבוֹעַ הַדָּגָן שֵׁנִית צִוָּתָה –

אָז כָּל דַּל וָרָשׁ מִסְכֵּן וּמַר נֶפֶשׁ

וַהֲמוֹן חֶלְכָּאִים קָרְבוּ עָדֶיהָ

וִידֵיהֶם עַל רֹאשָׁם פֵּרְשׁוּ כַפַּיִם

וַיִּנְהוּ וַיִּבְכּוּ מִמָּרַת נָפֶשׁ

וּבְזִרְמֵי דִמְעָתָם תִּמּוֹג עֵינָמוֹ –

אוּלַי תֵּרֶא תִּתֵּן חֲנִינָה לָמוֹ;

אַךְ מִפֶּתֶן חֵרֵשׁ לִבָּהֹ הִקְשִׁיחָה,

מִשְּׁמוֹעַ זַעֲקַת דַּל אָזְנָהּ הִכְבִּידָה –

אָז הֵרִים הַחוֹבֵל כַּפָּיו שָׁמַיְמָה

וּבְשִׂיחוֹ יָרִיד עוֹרֵר זַעֲקַת שֶׁבֶר:

"יֵשׁ אֵל שׁוֹפֵט, מִנְעִי כַּפֵּךְ מֵעָוֶל!

וַחֲמָסֵךְ עַל רֹאשֵׁךְ יוֹרִיד אֱלוֹהַּ

וּמְאֵרַת אֵל זוֹעֵם תֹּאחֵז עָרְפֵּכִי

תַּרְעֵם אַחֲרַיִךְ, בַּאֲשָֹמֵךְ מִתְהַלֶּכֶת!

מִשְׁלַחַת פֶּתֶן עֲקֵבֵךְ יֹאחֵזוּ

נַפְשֵׁךְ שׁוֹקֵקָה – חֶרְפַּת רָעָב תִּסְבּוֹלִי!"

"כַּחֲלִי כֶתֶם זֶה בִּלְבַב אָטִילָה

חַדּוֹת אֶת פָּנַי לֹא יָשׁוּב עוֹד נֶצַח,

כֵּן חֶרְפַּת רָעָב נֶצַח לֹא אֶסְבּוֹלָה,

עָלַי הָעֹנִי לֹא יָנִיף שִׁבְטֵהוּ – ".

וַתָּטֶל הַחֲלִי אֶל הַגַּלִּים יָמָּה

גַּם אֶת מַשְׂאַת הַבָּר שָׁמָּה הֵטִילוּ

וּכְשֶׁצֶף קֶצֶף הַמְּצוּלָה הִרְתִּיחוּ

וּלְמָחֳרָת לָעַלְמָה שֻׁלְחָן עָרָכוּ

כָּל מִזְרְקֵי יַיִן וּכְלֵי מִמְסָךְ יַחַד

בֵּין גַּלֵּי קֶבֶר שָׁם בַּחֲצַר הַמָּוֶת!

המלצות קוראים
תגיות