רקע
אברהם שטרן
הַמָּשִׁיחַ
mנחלת הכלל [?]
tשירה

(קֶטַע)


אָחִי, הֲיָדַעתָּ הֵיכָן יִוָּלֵד הַמָּשִׁיחַ?

בְּבֵית-אֲסוּרִים יִוָּלֵד הוּא, עֲלֵי הָרִצפָּה,

שֶׁעָלֶיהָ הֵקִיאָה זוֹנָה וְעָשָׂה אֶת צְרָכָיו הַגַּנָּב,

הַשּׁוֹדֵד וְרוֹצֵחַ זָקֵן, שֶׁאָנַס אֶת בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה.

יְקַדְּמוּהוּ בִּרכַּיִם חַמּוֹת שֶׁל אִמּוֹ הַגָּלוּת, שֶׁאֲנָסוּהָ

עֲדַת עֲרָבִים מֵחֶברוֹן, שְׁכוּרֵי הַדָּם וְהָרֶצַח

(זִרמַת הַסּוּסִים זִרמָתָם וּבְשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם),

וְתִינַק אֶת יַלדָּהּ הַחִוֵּר בַּחֲלָבָהּ הַמַּר כְּלַעֲנָה.

בֵּין קִירוֹת אַרבָּעָה רְטֻבִּים, עַל רִצפָּה מְזֹהֶמֶת בְּטַחַב,

בְּצִינוֹק שֶׁלִּפנֵי חַלּוֹנוֹ עָבְרוּ יָמִים אֲפוּרִים,

סַבָּלִים עֲמוּסֵי-דְאָגוּת.

לְפָנָיו סִבכַת-הַבַּרזֶל, שֶׁעָלֶיהָ הֻצלַב עַשׂרוֹת

פְּעָמִים זֹהַר שְׁמֵי-הַמּוֹלֶדֶת הַזַּך וְהָרַך, הַטָּהוֹר.

וּמֵעֵבֶר לָזֶה שַׁיּרוֹת, שַׁיָּרוֹת יָמִים אֲפוּרִים,

סַבָּלִים כְּפוּפִים.

לֹא יָדַע מַהוּ זְמָן, הַשָּׁעָה וְהָרֶגַע.

כִּמטֻטֶּלֶת-שָׁעוֹן הִתהַלֵּך הַשּׁוֹמֵר בַּפְּרוֹזְדוֹר

הָלוֹך וְחָזוֹר, הָלוֹך וְחָזוֹר, הָלוֹך וְחָזוֹר.

וַיֵּדַע הַמָּשִׁיחַ, כִּי זֹאת תְּהֵא שְׁעַת-גְּאֻלָּה,

כְּשֶׁהֵד-פְּעָמָיו שֶׁל שׁוֹטֵר יִפסֹק וְלֹא יִשָּׁמַע.

הַצְּלָלִים, שֶׁזָּחֲלוּ עַל הַקִּיר כַּעֲדַת-עַכָּבִישִׁים

קוֹדֶרֶת וְאָרגוּ שָׁמָּה רֶשֶׁת-יֵאוּשׁ לָצוּד בָּהּ

דְּבוֹרַת הַזָּהָב, הַתִּקוָה, שֶׁהֵבִיאָה

דְבַשׁ-נֶחָמָה לְכַוֶּרֶת-לִבּוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.

הַדְּמָמָה יְתוֹמָה רָעֲדָה בַּפִּנָּה וּבָכְתָה הֶ, הֶ, הֶ,

אַך פִּתאֹם קֶרֶן-אוֹר, חֶרֶב-כֶּסֶף חָתְכָה אֶת סִבכַת-הַחַלּוֹן

וְגֵרְשָׁה עַכָּבִישֵי-הַצְּלָלִים לְפִנָּה אֲפֵלָה וְנִדַּחַת.

וַיֵּדַע הַמָּשִׁיחַ, כִּי הַדֶּרֶך אֱלֵי גְאֻלָּה

הִיא הַחֶרֶב.

אוֹ בַּבֹּקֶר אוֹר-שַׁחַר נָטַף לַמַּרתֵּף וּמִלֵּא

הָרִצפָּה בִּשׁלוּלִית-דָּם אֲדֻמָּה.

וַיֵּדַע הַמָּשִׁיחַ, כִּי שְׁתַּיִם דְּרָכִים לִגְאֻלָּה:

הַדָּם וְהַחֶרֶב.

המלצות קוראים
תגיות