רקע
מיכה יוסף לבנזון
הָאֳנִיָּה
mנחלת הכלל [?]
tשירה

(בעקבות צדליץ)


הָרוּחַ סוֹאֵן, נָצוּ נָעוּ עָבִים,

בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים אוֹר סַהַר זָרוּחַ

שָׁם בֵּין גַּלִּים הוֹמִים רָצִים אַף שָׁבִים

תִּתְעוֹפֵף אֳנִיָּה עַל כַּנְפֵי רוּחַ;

יָדַיִם לֹא-בָשָׂר נִסָּה פָּרָשׂוּ

לָכֵן הִיא עָפָה כָּעוֹף בַּשָּׁמַיִם,

תִּבֶז לַסַּעַר וּלְגַלִּים יִגְעָשׁוּ,

אֵין בָּהּ כָּל אֱנוֹשׁ, כָּל בּוֹ רוּחַ חַיִּים!

בֵּין לִבְבוֹת יַמִּים וּמְקוֹם שׁוֹד הַסְּעָרוֹת

שָׁם עַד מִפְרַשׂ עָבִים, עַרְבוֹת רָקִיעַ,

אִי-סֶלַע, אִי-בוֹדֵד שִׂיאוּ יַגִּיעַ

וּלְרֹאשׁוֹ כּוֹכְבֵי-אֵל עִטַּר עֲטָרוֹת!

שָׁם לֹא שָׁדְדוּ שָׂדֶה, חָרְשׁוּ הַבְּקָרִים,

לֹא יָנֵץ הַדָּגָן, לֹא יִגְאֶה כָל עָנָף,

גַּם קֵן לָהּ לֹא תִמְצָא צִפּוֹר כָּל כָּנָף,

אַךְ עַל תּוֹעֲפוֹת סֶלַע קִנְּנוּ הַנְּשָׁרִים!

שָׁמָּה לַמֶּלֶךְ אֶת קִבְרוֹ חָצָבוּ,

קֶבֶר עֲרִירִי אֵין צִיּוּן מַצֶֹּבֶת –

אַךְ כּוֹבַע, שַׁרְבִיט, אַף חֶרֶב נִשְׂגֶבֶת,

עֲלֵי אֲרוֹנוֹ שׁוֹמֵמִים יִשְׁכָּבוּ!

וּבְאֶרֶץ שַׁמָּה זוּ יִישַׁן הַמָּוֶת

וּשְׁאוֹן חֶלֶד לֹא תִקְשַׁבְנָה אָזְנַיִם,

וּנְוֵה קֶבֶר גַּלְמוּד יֶחֱזוּ עֵינַיִם –

וּמְרוֹם אֵירוֹפָּה הוּא הִגְבִּיהַּ שָׁבֶת! –

יָמִים יִנְקוֹפוּ, הַשָּׁנָה חָלָפָה

וּבְקִבְרוֹ הַמֶּלֶךְ עוֹד דּוֹם יָנוּחַ,

אַךְ יֶרַח זִיו לֵיל הָרְבִיעִי כִּי סָפָה

אָז מִקִּבְרוֹ יֵעוֹר, יָקוּם רוּחַ;

לַיְלָה זֶה שָׁבָה אָז רוּחוֹ לָאֲדָמָה

וּבְלֵיל זֶה תָּשׁוּב לִרְאוֹת אוֹר הַחַיִּים;

וּבְיַרְכְּתִֵי חוֹף תּוֹחִיל אֳנִיָּה שָׁמָּה

אֳנִיָּה גַלְמוּדָה עַל רַחֲבֵי מַיִם! –

בָּהּ יָרַד הַמֶּלֶךְ רוּץ אָרְחוֹת יַמִּים,

אֵין בָּהּ כָּל מַלָּח לַנְחוֹתָהּ מֵישָׁרִים,

מָשׁוֹט וּמִפְרָשׂ לֹא יֶחֱצוּ מִשְׁבָּרִים

וְהִיא כַּחֵץ תָּעוּף בֵּין גַּלִּים רָמִים –

אַךְ בָּדָד הַמֶּלֶךְ נִצָּב בָּאֳנִיָּה

וּבְאִישׁוֹן חֹשֶׁךְ וּבְאַשְׁמַנֵּי לָיִל;

פָּחַד רָחַב לִבּוֹ, רוּחוֹ הוֹמִיָּה

וִירוֹצְצוּ עֵינָיו הַמְזָרִים רָב-חָיִל!

אֱלֵי חוֹף צָרְפָת הָאֳנִיָּה תַגִּיעַ,

אָז רָגְשָׁה נַפְשׁוֹ, מוֹרָשָׁיו יֶהֱמָיוּ –

וּבְקוֹל עַנּוֹת גִּיל “הָהּ אַרְצִי!” יָרִיעַ

“אֶת אַרְצִי אֶת אַרְצִי עֵינַי יֶחֱזַיוּ!”

אָז רַד הַמֶּלֶךְ עַל הָאָרֶץ שָׁמָּה

חוֹנֵן עֲפָרָהּ נָפַל עַל אַפָּיִם;

תַּחְתָּיו תִּרְעַשׁ אַף תִּרְגַּז זוּ אֲדָמָה

הֲזֶה הוּא שִׁמְשֵׁנוּ בָּא בַּצָּהֳרָיִם! –

אָז יִקְרָא הַמֶּלֶךְ לִצְבָא מִלְחֶמֶת –

אַךְ אֵלֶּה בִּמְקוֹם עֲפָרוֹת-אֵשׁ יִבְעָרוּ,

וּבְאֶרֶץ צֹעַן סָפוּ הָלְכוּ תֶּמֶס –

וּבְקוֹר וּכְפוֹר צָפוֹן אֵלֶּה סָמָרוּ…

וּלְשָׂרָיו יִקְרָא וּבִכְיוֹ בָּעָיִן,

שָׂרָיו אָז אִתּוֹ הַתֵּבֵל לָכָדוּ,

אַךְ אֵלֶּה תַּמּוּ בַּחֶרֶב וָקָיִן –

אֵלֶּה חִלְּלוּ הַבְּרִית וּבוֹ בָּגָדוּ! –

אָז לִבְנוֹ הוּא יִקְרָא – שָׂרִיד הָאַחַד

תֵּת לוֹ תֵבֵל – אָמַר – מוֹרֶשֶׁת נֶצַח;

וּכְבָר גַּם הַבֵּן עִם הַמֵּתִים יַחַד – –

אָז יוֹרִיד הַמֶּלֶךְ אַף יַט הַמֵּצַח – –

כֹּה יַעֲמוֹד כְּעַרְעַר עַד שֶׁמֶשׁ אָתָה

וַאֲנָחוֹת מִקֶּרֶב לִבּוֹ סָעָרוּ –

וּמַיִם מֵעֵינָיו כַּיָּם נָהָרוּ –

אָז יָשׁוּב אֶל קֶבֶר אֶרֶץ עֵפָתָה!

המלצות קוראים
תגיות