רקע
אברהם שטרן
הודעת המפקדה מס' 112
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות

1

ביום כ' סיון ת“ש שבה המ-דה הראשית של האצ”ל להנהגה וּלפיקוד.

בימי מבוכה ואבדן עשתונות לישוב ולעם יש רק דרך אחת לחיים ולחרות: דרך האצ"ל.

ואלה הם העקרונות המורים את הדרך:

א. האצ“ל חי ולוחם בנשק להקמתה של מלכות ישראל בגבולותיה ההיסטוריים. את מלחמתו זו יאסור האצ”ל כצבא כיבוש שיהא עברי על דגלו, על נשקו ועל קציניו. על אנשיו להשתמט בכל הדרכים מכל גיוס זר.

ב. האצ“ל כורת בריתות בישראל ובגויים, אך אינו עובט את חרותו. בשום פנים הוא לא יהפך למכשיר בידי בן בריתו תמורת העזרה שיתנו לו זרים; ולא ישתף פעולה עם תבוסני ה”הגנה". הגנתנו – התקפה. מלחמתנו – בשטח האויב.

ג. האצ"ל מציית למפקדיו המנחים אותו לקרב.

בשעה זו בה נופלים עמים ונהרסות מדינות הישיבה באפס-מעשה והצפיה לכל רעה שבתבוא היא עוול. ההכרח שבמקרה זו או אחר יאבד העם היא פשע. העם לא יאבד לעולם אם ידע להאמין ולקדם את פני הבאות בנשק. האצ“ל הוכיח אף בראשית מלחמתו את נכונותו לקרב ולקרבן. לכבוד חברינו שנקפדו חייהם, לכבוד חברינו שקופחה חרותם – דום! תקופת המלחמה הבאה עלינו עתה מחייבת את כל אנשינו לנכונות-יתר; למוות ולעינויים קשים ממוות. הנצחון שיבוא לא בנוחיות ייקנה ולא בשאננות. הנוחיות למנצחים ולא ללוחמים. כל יגע-מלחמה, כל אובד-אמונה, כל מפקפק ורך הלבב –ישוב לביתו. האצ”ל – שבט לוחמי החרות – הנאמן לרעיונו שקודש בדמים בעבר, יוסיף ללחום עד הנצחון. תכליתו של הקרב – הכיבוש. וסופו של סיבלנו – החרות.


  1. הודעה על הפילוג  ↩

המלצות קוראים
תגיות