רקע
ברל כצנלסון
בּועידה השניה של ההסתדרוּת: בּויכּוּח הכּללי
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות

(תל־אביב, כ“א בּשבט תרפ”ג)

הבּיקוֹרת שלנוּ נשׂאה תמיד אוֹפי של שׂיחת חברים, עכשיו קיבּלה צוּרה של אסיפוֹת המוֹניוֹת, שגם מחיאוֹת כּפּים נהוּגוֹת בּהן. כּל דברי הפּוּלמוֹס שנשמעוּ כּאן הם למעשׂה מיוּתרים בּשבילנוּ, אוּלם מכּיון שנגעוּ בּהם – אדבּר גם אני עליהם.

צָדַק טַבֶּנקין, שארצנוּ היא לא רק ארץ של עליה, אלא גם של יציאה. וּכמוֹ כן יש בּקרבּנוּ לא רק מפלגוֹת של עליה, אלא גם של יציאה, שהארץ אינה קוֹלטת אוֹתן. תוֹכן דבריהם וצוּרתם של אלה משתנים. לפני שנתים שמענוּ נאוּמים קוֹמוּניסטיים נלהבים, וּמה ששמענוּ היוֹם הלא הוּא ה“נעפּיזם”. הכּל לפי רוּח הזמן הנוֹשב משם, מהעוֹלם. הערצה זוֹ של הבּוּרגָנוּת התרבּוּתית מקוֹרה בּרוּסיה. שם היא עכשיו פּוּלחן. איזה יחס של בּוּז וּביטוּל לכל הציבּוּר הנמצא פּה, לגלוּג לרגשוֹת אנשים שבּדמם יצרוּ את אשר יצרוּ פּה. בּשאלוֹת חשוּבוֹת, שאי אפשר לדוּן עליהן אלא מתוֹך התעמקוּת, מדבּרים אנשים הנמצאים בּארץ רק חוֹדש ימים וּמבּלי דעת את שׂפת הארץ. אנשים שיש להם עמדה, היוּ מרגישים חוֹבה לעצמם ללמוֹד קוֹדם את תנאי המקוֹם, את המצב הכּלכּלי, וּמה גם שהאנשים דוֹגלים בּשם המַטֶריאליזמוּס. זה שנים שמדבּרים אלינוּ על מעמד הפּוֹעלים וּבגידתנוּ בּוֹ. יש בּינינוּ “פרַקציַת הפּוֹעלים”, כּאילוּ אנוּ איננוּ פּוֹעלים. ואני שוֹאל, מה הם אוֹתם עניני הפּוֹעלים שהוּזנחוּ על ידינוּ? וּמַהי הפּרוֹגרמה שלהם שאנוּ איננוּ מקיימים אוֹתה? מה הם הדברים הטוֹבים שהם מציעים, מַהי ההבטחה המציאוּתית, שזרם שׂמאלי זה מבטיח לנוּ, לעוֹלה? איפה היא הבטחת העבוֹדה לפּוֹעל וַהגָנת עניניו? אם יוֹצאים נגד זה שנוֹצר על ידינוּ, הרי צריך לתת מציאוּת אחרת לחיינוּ: בּאנוּ לפני חמש־עשׂרה שנה לארץ, למשק הפּרטי. הוּא הקיא אוֹתנוּ. היינוּ מוּכרחים לברוֹא יכוֹלת עבוֹדה חדשה. בּראנוּ את הקבוּצה. תמיד היוּ בּנאים בּארץ־ישׂראל, תמיד היתה תנוּעת בּנין, אבל הפּוֹעל העברי לא חדר אליה. הלא אַבּסוּרד הוּא לחשוֹב, כּי המשק הפּרטי יכוֹל לפתוֹר את שאלת הפּוֹעל בּארץ.

הדבר הראשוֹן שכּל מפלגה שׂמאלית מבטיחה להמוֹני הפּוֹעלים הוּא – עבוֹדה. בּכל מעשׂי השׂמאל אצלנוּ וּמגַמוֹתיו אין דאגה לקיוּם הפּוֹעל, לחוֹסר־העבוֹדה. אם מרימים על נס את העבוֹדה בּמשק הפּרטי, הרי צריך לברר גלוּיוֹת, כּי עבוֹדה זוֹ אינה עלוּלה לתת אפשרוּת קיוּם לפּוֹעל, כּי הפּוֹעל אינוֹ חוֹדר אליו, והוּא אינוֹ נוֹתן מקוֹם לעליה.

מלבד הבּיקוֹרת התמידה על ההזנחה, שאילמלא הוַעד הפּוֹעל והמשׂרד1 היה מצבוֹ של הפּוֹעל טוֹב יוֹתר – בּאים עלינוּ גם בּשם השקפה מדעית־סוֹציוֹלוֹגית. אוֹמרים לנוּ: הדבר שאתם עוֹשׂים הוּא “התחרוּת מַעמדית”. וכל תנוּעת הקוֹנסוּמים בּכל הארצוֹת האם זוֹ אינה התחָרוּת מעמדית? האם זוֹ אינה רוֹצה להתחרוֹת בּמשק הרכוּשני? וּמדוּע פּסוּלה הקוֹאוֹפּרציה שלנוּ? האין זוֹ שטחיוּת מַפליאה לבוֹא הנה ולמצוֹא קוֹאוֹפּרציוֹת מכילוֹת אלפי אנשים בּחַקלאוּת וכוּ' – ולחשוֹב, כּי כּל אלה הם פּרי הַטְעָיַת המַנהיגים! לא נכוֹנים המספּרים שמַראים לנוּ על מספּר העוֹבדים בּקוֹאוֹפּרציה של הפּוֹעלים, הם מוּקטנים. שכחוּ להביא בּחשבּוֹן את ענפי הקוֹאוֹפּרציה החקלאית.

רק מאוֹת אחדוֹת עוֹבדים בּמשק הפּרטי בּמוֹשבוֹת וּמצבם נוֹרא. דניאל אוֹמר, שהוּא אינוֹ מתנגד לקוֹאוֹפּרציה, אלא שהוּא מתנגד לאידיאוֹלוֹגיה של קוֹאוֹפּרציה! הכיצד? מפלגוֹת חדשוֹת הבּאוֹת וקוֹראוֹת לפּוֹעלים, צריכוֹת להראוֹת מה הן הפֶּרספֶּקטיבוֹת שהן מַבטיחוֹת לפּוֹעל. מה הן אלה? אם אוֹמרים: “לא כּך הוּא סוֹציאַליזם” – הרי צריך להוֹסיף מיד: “הנה הוּא בּכִיסנוּ”.

אַבּרמוֹביץ אמר: טוֹבה הקוֹאוֹפּרציה, אבל בּארץ־ישׂראל היא נבנית בּכוֹחוֹת הבּוּרגָנוּת, ולא על ידי כּוֹחוֹתינוּ אנוּ. אני מסכּים לוֹ. אך מי מכּם מתאמץ לשנוֹת את המצב? כּמה פּוֹעלים הבאתם לארץ, כּמה עזרה עזרתם לנוּ, כּמה מוֹסדוֹת הקימוֹתם לשם בּנין ארץ־ישׂראל בּכוֹחוֹת עצמנוּ? כּל הפּוֹעלים בּעוֹלם אינם בּוֹנים רק בּכספּם הם. כּסף העם הוּא גם כּספּנוּ.

מַפחידים את הפּוֹעלים בּקרבּנוֹת. “הנה ההסתדרוּת דוֹרשת מכּם קרבּנוֹת”. אין זוֹ מדרכּה של מפלגה שׂמאלית להפחיד את הפּוֹעלים בּקרבּנוֹת. אין שוּם תנוּעה וּמַהפּכה בּעוֹלם שלא תדרוֹש קרבּנוֹת.

אינני חוֹשב, כּי תנוּעת פּוֹעלים, ההוֹלכת וכוֹבשת לה עמדה אחרי עמדה, יוֹצרת משק אחרי משק, צריכה להתנַצל וּלהצטדק לפני קוֹמץ אנשים, שיש להם איזוּ זכוּיוֹת ידוּעוֹת. הייתי רוֹצה שהללוּ ישאלוּ את עצמם: מנַין לנוּ כּל ההמוֹן הרב הזה? מי הביאָם לארץ וּמי יצר את הפּעוּלה העצמית של הפּוֹעל העברי בּארץ? האנשים האלה לא הצליחוּ גם לאַרגן את האוֹפּוֹזיציה כּנגד השיטה השַלטת, והלא אין קל מלאַרגן אוֹפּוֹזיציה נגד “מפלגת הממשלה”, ואנוּ הלא “מפלגת־הממשלה”!

לא רק על “עבוֹדתם” בּארץ־ישׂראל, כּי אם גם על זוֹ שלהם בּחוּץ־לארץ כּדאי לעמוֹד. שמעתם את דברי י. בּרַץ וגוֹלדה מאִירסוֹן. יכוֹלנוּ להוֹסיף עליהם כּהנה וכהנה. אתמוֹל אמר דניאל: “די הסתדרוּת איז ניכטס”. כּן, בּשביל אוֹתם האנשים מסוּגוֹ של דניאל ההסתדרוּת היא רק דבר שאפשר לעשׂוֹת בּוֹ סחוֹרה בּחוּץ־לארץ. בּשבילנוּ היא הכּל. בּמשך השנתים האלה שימשה כּל תנוּעתנוּ חוֹמר לדיבּוֹת ולשקרים. האנשים, שמעל בּמתנוּ דיבּרוּ כּחוֹבבי־ציוֹן ממש, יצאוּ לחוּץ־לארץ ונלחמוּ בּנוּ בּכל מיני שקרים ודיבּוֹת. אי אפשר לבוֹא הנה בּתוֹר צירים וּלמחר לשלוֹח “תזכּירים” לחוּץ־לארץ נגדנוּ, נגד כּל עבוֹדתנוּ. האנשים אשר פּה הם אוֹמרים, שאינם מתנגדים לקוֹאוֹפּרציה והם מסכּימים לחיוֹת בּקבוּצוֹת וּלקבּל קרֶדיטים מבּנק הפּוֹעלים, אוֹתם האנשים נלחמוּ נגד כּל עבודתנוּ בּאמריקה, הפריעוּ למשלחת, בּהפיצם שמוּעוֹת־שוא ודברי־זיוּף על כּל המתהווה בּארץ. “הבּנק אינוֹ בּנק של פּוֹעלים וההסתדרוּת אינה הסתדרוּת של פּוֹעלים”.

יש בּינינוּ חוֹפש דעוֹת, יש מקוֹם בּהסתדרוּת גם ל“מזרחי”, גם לקוֹמוֹניסטים וכוּ', אין אנוּ נלחמים נגד דעוֹת, אך יש לנוּ יסוֹד אחד – משמעת הפּעוּלה בּתוֹך ההסתדרוּת. אי אפשר שבּשעה שאנוּ מדבּרים כּל כּך הרבּה על איחוּד המַעמד, שלטוֹן וּמשמעת, נסבּוֹל בּינינוּ מפירי־שביתה! ההסתדרוּת היא כּלי־זיננוּ, היא בּיתנוּ, ואין לשבת בּבּית אם מהָרסים וּמַחריבים בּוֹ. הלא האנשים האלה מניחים אבנים קשוֹת על דרכּנוּ. הם הם שהפיצוּ דיבּה, שתנוּעתנוּ היא שוֹביניסטית, הם הם שזוֹרעים בּכרוּזיהם השוֹנים זרע שׂנאה וּפירוּד בּינינוּ וּבין הפּוֹעל הערבי. למצב זה צריך לשׂים פּעם קץ!

 

קשרים עם חוּץ־לארץ

עם כּל היוֹתנוּ מרוּכּזים בּעבוֹדתנוּ כּלפּי פְּנים, איננוּ גוּף אטוּם, הסגוּר בּפני העוֹלם היהוּדי. אנוּ יוֹנקים משם. כּל אלה שהיוּ אִתנוּ בּארץ בּימי המלחמה יוֹדעים בּאיזה רטט קיבּלנוּ כּל ידיעה על תנוּעת “החלוּץ”. ואם המצב בּ“החלוּץ” איננוּ טוֹב, עלינוּ האחריוּת. תעוּדת “החלוּץ” איננה כּלוּלה אך בּתעמוּלה לעליה לארץ. כּל מפעל בּארץ הוּא תעמוּלה לעליה. אבל מתוֹך נסיוֹננוּ וּמתוֹך מגַמוֹת עבוֹדתנוּ חשוּבה לנוּ הפּעוּלה בּקרב הזרם הבּא להצטרף לתנוּעת העבוֹדה בּארץ. כּי ציבּוּר הפּוֹעלים עוֹמד בּתוֹך בְּנִיה של חברת פּוֹעלים. אינני יוֹדע אם יש בּעם גוּף המרגיש את האחריוּת הלאוּמית כּמוֹנוּ. על יחידים אינני מדבּר. ואי אפשר לנוּ להמשיך את עבוֹדתנוּ בּארץ אם לא נַמשיך את עלייתנוּ מחוּץ־לארץ. אין אני בּא לחַדש. כּבר לפני שנתים קבענוּ שההסתדרוּת תבוֹא בּקשר עם כּל ההסתדרוּיוֹת בּחוּץ־לארץ. אך צריך לציין כּי את ההתחייבוּת הזאת לא מילאנוּ. אמנם חברים מאִתנוּ מילאוּ אוֹתה, הלכוּ לארצוֹת שוֹנוֹת והפיחוּ רוּח בּתנוּעת “החלוּץ”. אבל אין אנוּ יכוֹלים להיוֹת מרוּצים מעבוֹדה זאת. התנוּעה שם דוּלדלה בּשנים האחרוֹנוֹת, בּמקצת מפּני שמיטב כּוֹחוֹתיה עלוּ כּבר, וּבמקצת מפּני שהעליה היתה מצוּמצמת ואי אפשר לוֹ לאדם להישָאר חלוּץ בּמשך שנים מבּלי לעלוֹת. וישנה עוֹד סיבּה – תנוּעת “החלוּץ” היא תנוּעה של נוֹער, ועליה להישָען על מישהוּ, ואין אחר מלבד ההסתדרוּת. לנוּ חשוּב הדבר שבּהעלוֹתנוּ חלוּצים לארץ – תתחדש שם תמיד התנוּעה. ההסתדרוּת צריכה להרגיש את חוֹבתה לבנוֹת את הסתדרוּת “החלוּץ” בּגוֹלה.

ואשר לקשרי האינפוֹרמַציה בּין תנוּעתנוּ לבין חוּץ־לארץ: היוּ לנוּ מתחילת תנוּעתנוּ רגעים מרים בּראוֹתנוּ, כּי בּמשך שנים לא נשמעה שם מלה על פּעוּלתנוּ כּאן. לא פּחתוּ גם כּעת מוֹציאי דיבּה על עבוֹדתנוּ. חסרה הבנה למַה שנעשׂה בּארץ. המאוֹרעוֹת החשוּבים בּיוֹתר אשר בּשבילנוּ הם גוּפי הציוֹנוּת, היוּ כּבנים חוֹרגים בּתוֹך התנוּעה. בּשנים האחרוֹנוֹת שוּנה המצב, אבל אין אנוּ יכוֹלים להסתפּק בּזה. בּאיזוֹ שטחיוּת נמסרים הדברים על ארץ־ישׂראל בּחוּץ־לארץ, בּאיזוֹ האָרה הוֹדיעה האַגֶנטוּרה הרשמית על הקוֹנגרס בּקַרלסבַּד! כּל הדבר הוּצג כּענין של סכסוּכים בּין אנשים. נחוּץ לנוּ לקשוֹר קשרים יוֹתר אמיצים בּינינוּ לבין העם העברי. לא אַציע דברים שהם למעלה מכּוֹחוֹתינוּ, כרוֹניקה אמיתית מארץ־ישׂראל היתה מחַנכת דוֹר, אבל אין זה לפי כּוֹחנוּ. נעשׂה התחלה קטנה. הוַעד הפּוֹעל צריך להוֹציא בּיוּלטין שכּוּלוֹ אינפוֹרמַציוֹני, מלא מספּרים וידיעוֹת מַמשיוֹת.

הדבר השלישי העוֹמד לפנינוּ הוּא קשרי פּעוּלה בּינינוּ וּבין כּל החוּגים הקרוֹבים לנוּ. חוּץ מהמשלחת למען בּנק הפּוֹעלים לא עשׂינוּ כּלוּם. אנוּ חייבים למצוֹא את האפשרוּת ליצוֹר מוֹסד בּין־מפלגתי למטרה זוֹ. בּרוּר שיש לפנינוּ אפשרוּיוֹת שאין לאחרים. אנחנוּ צריכים להוֹפיע בּתוֹר כּוֹח הרַשאי לקבּל קרֶדיטים והיוֹדע להשתמש בּהם. תנוּעה זאת מחוֹבתה להיזוֹן מן החוּגים הקרוֹבים לנוּ. עד עכשיו היינוּ תלוּיים בּחסד מפלגוֹת בּחוּץ־לארץ. אבל האַפַּרַטים המפלגתיים אינם מוּתאָמים לעבוֹדה למען הארץ. אין אנוּ יכוֹלים להשלים עם זה. המפלגוֹת גילוּ חוֹסר בּגרוּת גמוּרה בּעבוֹדת הבּנק. אין לי הצעוֹת ממשיוֹת, אנוּ איננוּ עשירים בּכוֹחוֹת, והעבוֹדה החינוּכית בּארץ היא לא פּחוֹת חשוּבה מן העבוֹדה בּחוּץ־לארץ. אבל עלינוּ לעשׂוֹת דבר־מה. וכאן, בּפּעוּלה למען ארץ־ישׂראל העוֹבדת, יש בּסיס לאיחוּד כּל הכּוֹחוֹת, לא על יסוֹד פּרוֹגרמוֹת אלא על יסוֹד ההסתדרוּת הכּללית. כּל אוֹתם החוּגים הרוֹצים להתקשר עם ההסתדרוּת – הם יהיוּ חלקי התנוּעה. ההסתדרוּת היא אבן־הבּוֹחַן בּנידוֹן זה. הכּרתי גמוּרה, כּי לא רחוֹק היוֹם וַאלפים וּרבבוֹת שהיוּ לנוּ שׂוֹנאים יתקרבוּ אלינוּ על ידי עבוֹדתנוּ בּארץ. נפגשתי בּחוּץ־לארץ עם רָשמי מכתבים המסַפּרים על הארץ, שהשפּעתם על החוּגים האַנטיציוֹניים גדוֹלה בּיוֹתר. עבוֹדתנוּ זאת תימשך ואפשרוּיוֹת רבּוֹת נכוֹנוֹת לפניה.

אשר לקשרי תנוּעתנוּ עם התנוּעה העוֹלמית: הצעתנוּ אוֹמרת שיש צוֹרך שתנוּעתנוּ תתקשר עם האינטרנַציוֹנַל האַמשׂטרדמי. בּרית פּוֹעלים זאת היא הבּרית המקצוֹעית, וּמאוּרגנים בּה כּ־24 מליוֹנים עוֹבדים, לא על יסוֹד אידיאוֹלוֹגיה אלא על יסוֹד הגנה של עניני העוֹבד. היא בּנוּיה על יסוֹד של אוֹטוֹנוֹמיה לאוּמית בּכל ארץ וארץ. לא כּל הפּוֹעלים מאוּחדים בּה: נמצאוֹת מחוּצה לה האגוּדוֹת הנוֹצריוֹת, תנוּעת הפּוֹעלים האמריקאית, וגם התנוּעה המרוּכּזת מסביב לרוּסיה. הבּרית הרוּסית איננה בּנוּיה על יסוֹד אוֹטוֹנוֹמיה ארצית. לנוּ, פּוֹעלי ארץ־ישׂראל, אין יכוֹלת ואין צוֹרך נפשי להצטרף אל אוֹתה תנוּעה הרוֹצה להשליט את מרוּתה היא על ידי הרס תנוּעוֹת אחרוֹת, על ידי יצירת תאים של הריסה. הצירוּף לאינטרנַציוֹנַל האַמשׂטרדמי הוּא הקשר הנפשי עם תנוּעת הפּוֹעל בּסבלוֹתיו. עוֹד מימי הצַ’רטיסטים התחילה תנוּעה זאת. כּיוֹם הזה היא כּבר לא רק תנוּעה מקצוֹעית הנלחמת על יוֹם־עבוֹדה בּן 8 שעוֹת, היא התבּצרה ונעשׂתה לכוֹח כּלכּלי וּמדיני. בּראש ההחלטוֹת של האינטרנַציוֹנל עוֹמד האַנטימיליטַריזם – המלחמה בּעד שלוֹם העוֹלם. אחד היסוֹדוֹת שלוֹ היא המלחמה להלאָמת הקרקע. הוּא מנהל גם מלחמה להגנת זכוּיוֹת העוֹבד. בּתוֹך התזכּיר שהמציא לחבר־הלאוּמים יש גם ההגנה על הגירה חפשית וּביטוּל החוּקוֹת המַגבּילוֹת את ההגירה.

מדוּע השתתפוּתנוּ בּבּרית הזאת היא חוֹבה? אם כּי בּאנוּ מתוֹך חוּגים שוֹנים, הרי כּוּלנוּ חיים היוֹם חיי פּוֹעלים וּמרגישים את שיתוּפנוּ עם הפּוֹעל בּעוֹלם, ויש לנוּ צוֹרך לתת בּיטוּי מעשׂי למצב זה. אנוּ נמצאים בּארץ קטנה ודלה, הנקלעת בּכף־הקלע בּין מדינוֹת אימפּריאַליסטיוֹת. אנוּ עם קטן החפץ לבנוֹת לוֹ כּאן מדינה וּלשם זה צריכים אנוּ לקשוֹר קשרים עם חוּץ־לארץ. יש לנוּ צוֹרך לנהל בּתוֹכנוּ תעמוּלה לטוֹבת הבנת הדברים הנעשׂים בּעוֹלם. אי אפשר שארץ־ישׂראל תיבּנה על ידי תנוּעה שוֹביניסטית. לקשרים עם העוֹלם יש ערך חינוּכי רב, ואילוּ בּא הקשר עם אַמשׂטרדם רק לצוֹרך זה הייתי אוֹמר דיֵינוּ. אבל יש לוֹ גם ערך מעשׂי רב. אין אני רוֹצה לדבּר פּה על אפשרוּת של קרדיטים. אין אני חפץ שזה ישפּיע עלינוּ; אבל בּרצוֹני לדבּר על העזרה המוּסרית הנחוּצה לנוּ. לא נצליח בּעבוֹדתנוּ אם לא נשתדל שתיוָצר הבנה רבּה לעניננוּ בּתוֹך תנוּעת הפּוֹעלים העוֹלמית. רק אנשים אשר ישנוּ שנת חוֹני הַמְעַגֵל עלוּלים לחשוֹב שסַדנא דארץ־ישׂראל איננוּ חד עם כּל העוֹלם. תנוּעתנוּ היא אבר מתנוּעת הפּוֹעלים העוֹלמית. שינוּיים כּלשהם בּעוֹלם משפּיעים עלינוּ. כּל התעוֹררוּת בּחוּגי הפּוֹעלים משפּיעה עלינוּ. תנוּעת “החלוּץ” בּ־ 1905 אחרי הרבוֹלוּציה הרוּסית והעליה השלישית תוֹכחנה.


  1. המשׂרד לעבוֹדוֹת ציבּוּריוֹת של ההסתדרוּת  ↩

המלצות קוראים
תגיות