רקע
ברל כצנלסון
מגיני תל־חי בּחייהם וּבמוֹתם
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות

הקוֹמץ הקטן של האנשים אשר עמדוּ בּחייהם על משמר הצפוֹן, כּשהם בּוֹדדים ועזוּבים, קרוּעים וּבלוּיים, רעבים וקוֹפאים, זכוּ מידי ההיסטוֹריה העברית להיעטר לאחר מוֹתם בּזיו וזוֹהר של גיבּוֹרי־האוּמה. יש בּזה מאוֹת הזמן, ששמם לא נשכּח, שכּבוֹדם לא חוּלל, שלא הפכוּ בּעיני העם ל“בריוֹנים” וּל“סיקריקין”. יש בּזה מאוֹת הזמן, שלב הילד העברי הוֹמה לקראתם, שהלוֹרד היהוּדי־האנגלי מַציב להם מצבה, שהמדינאי הציוֹני, אשר לימד בּעצם ימי תל־חי, כּי “אם אנחנוּ בּעצמנוּ נרצה לעמוֹד וּלהגן על המקוֹמוֹת האלה, לא יצא מזה כּלוּם” – קוֹשר להם קשרים ונאחז בּשמם. יש בּזה מאוֹת הזמן, שאוֹתה פּינה בּוֹדדת, אשר שנים על שנים טרחוּ פּוֹעלים עברים להחיוֹתה משממתה לפני המאוֹרעוֹת וּלאחר המאוֹרעוֹת – ללא עזר וּללא הבנה בּחוּגינוּ “המדינאיים” – נַעשׂית עתה לתל־חיים אשר הדרך אליה הוֹמה מאדם רב.

אוּלם גם בּיוֹם חג אַל תטוּשטש ואַל תסוּרס האמת ההיסטוֹרית, ואַל יוּלבּשוּ אנשי תל־חי איצטלָה כּוֹזבת, שאינה הוֹלמת אוֹתם. אַל ישָכח כּי בּמערכה כּפוּלה עמדוּ ונפלוּ גיבּוֹרי תל־חי: לא רק בּמערכה עם שוֹדדים וּבוֹזזים מבּחוּץ, שעלוּ להשמיד את נאוֹת השלוֹם והעבוֹדה, כּי אם גם בּמערכה עם האדישוּת, הרפיוֹן, ההתנכּרוּת והפּחד מבּית, בּתוֹך הישוּב עצמוֹ וּבקרב מנהיגיו. אל תישָכח הבּדידוּת האיוּמה, בּה עמדוּ שם האנשים בּחייהם, וּמה היה היחס אליהם והעזרה מצד בּעלי היכוֹלת, בּעלי ההשפּעה וּבעלי ההבנה “המדינית הצרוּפה”. חוֹבה גם לזכּוֹר, ולא להשכּיח, מה היה קלַסתר־ פּניהם המוּסרי והחברתי של אנשי תל־חי: אנשי עבוֹדה, אנשי קבוּצה, אנשי מהפּכה וסוֹציאליזם. עוֹלמם הרוּחני היה דוקא “שַעַטנֵז” בּלשוֹנם של אחרים. בּלשוֹננוּ: מזיגה חיוּנית של אהבת העם והארץ עם עיקרי האמוּנה של מוּסר־ העבוֹדה והצדק הסוֹציאלי. ואוּלי מזיגה זוֹ, אשר הזינה את נפשם והניתנת לשמצה בּפי נביאי הלאוּמיוּת “הטהוֹרה”, היא שעשׂתה אוֹתם – ולא את אחרים – למקַדשי שֵם האוּמה בּשעת נסיוֹן, היא שעשׂתה אוֹתם לחלוּצי־ אמת, להוֹלכים לקראת העתיד, לסוֹללי־דרך של חיי עבוֹדה לאוּמה הנגאלת.

אדר ג׳ תרפּ"ט.


המלצות קוראים
תגיות