רקע
נחמן מיפלב
פִּרְחֵי עֵץ הַחַיִּים.
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: קרקוב; תר"פ 1920
קובץב6jpg.jpg

בְּאֹהֶל קָטָן יָשַׁב צַדִּיק גָּדוֹל. אָהַב הַצַּדִּיק אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּעוֹלָם, אֶת הַחֲכָמִים וְאֶת הַכְּסִילִים, אֶת הַטּוֹבִים וְאֶת הָרָעִים. אֶת כָּל אִישׁ אָהֵב. הִתְפַּלֵּל הַצַּדִּיק יוֹמָם וָלַיְלָה לַד', כִּי יִשְׁמוֹר אֶת הָאֲנָשִׁים מִכָּל רָע, כִּי יִהְיוּ תָמִיד בְּרִיאִים וְטוֹבִים, וְכִי יֶאֱהַבוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

פַּעַם בַּלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל הַצַּדִּיק, נִכְנַס אֶל הָאֹהֶל אִישׁ אֶחָד לָבוּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים וּבְיָדוֹ זֵר פְּרָחִים. הָאִישׁ קָרֵב אֶל הַצַּדִּיק וְאָמָר:

– אָנֹכִי מַלְאַךְ־ד'. הֵבֵאתִי לְךָ אֶת הַפְּרָחִים הָאֵלֶה מֵעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּגַן־עֵדֶן. נְטַע אֶת הַפְּרָחִים הָאֵלֶה בְּעָצִיץ. יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים וְיָרִיחוּ אֶת רֵיחַ הַפְּרָחִים. הָרֵיחַ יַעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת. כִּי בְּהָרִיחַ הָאִישׁ וְלוֹ אֵיזוֹ בַקָּשָׁה בְּלִבּוֹ, אָז בַּקָּשָׁתוֹ תִּמָּלֵא תֵיכֶף. הַחוֹלֶה יִהְיֶה לְבָרִיא, בַּעַל הַמּוּם יֵהָפֵךְ לְאִישׁ שָׁלֵם וְהָרָע יֵהָפֵךְ לְטוֹב.

קובץ7ב.jpg

הַצַּדִיק לָקַח מִיְדֵי הַמַּלְאָךְ אֶת הַפְּרָחִים, נָטַע אוֹתָם בַּעֲצִיץ־חֶרֶס עָגֹל וְהֶעֱמִיד אֶת הֶעָצִיץ עַל הַשֻּׁלְחָן הַקָּטָן בְּאָהֳלוֹ.

– רַק דָּבָר אֶחָד אֵינֶנּוּ נוֹתֵן רֵיחַ הַפְּרָחִים – הוֹסִיף הַמַּלְאָךְ – וְזֶה הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב. הָרֵיחַ מְמַלֵּא כָל בַּקָּשָׁה, מִלְּבַד הַבַּקָּשָׁה לְעשֶׁר.

– טוֹב מְאֹד – שָׂמַח הַצַּדִּיק – הָרָצוֹן לְעשֶׁר מֵבִיא אָסוֹן רַב לָאָדָם. הוּא הוֹפֵךְ טוֹבִים לְרָעִים, טוֹב מְאֹד!

– וְעוֹד דָּבָר צָרִיךְ אַתָּה לִזְכֹּר – הֵעִיר הַמַּלְאָךְ – אָסוּר לִנְגּוֹעַ בַּפְּרָחִים כַּאֲשֶׁר יִצְמְחוּ בֶּעָצִיץ הַזֶּה. עֲשֵׂה לְךָ שְׂבָכָה מִסָּבִיב לֶעָצִיץ וּלְמַעֲלָה מֵהַפְּרָחִים. יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים וְיָרִיחוּ מֵרָחוֹק אֲבָל יָד לֹא תִגַּע בָּהֶם. כִּי הַנְּגִיעָה בַּפְּרָחִים מְבִיאָה לְאִישׁ הַנּוֹגֵעַ רַק כֶּסֶף וְזָהָב, רַק עשֶׁר וְלֹא יוֹתֵר. אָז יַחְלֹף הָרֵיחַ מֵהַפְּרָחִים. כָּל בַּקָּשָׁה אַחֶרֶת לֹא תוּכַל לְהִמָּלֵא, רַק נְגִיעָה וְעשֶׁר, נְגִיעָה וְעשֶׁר.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶה נֶעֱלַם הַמַּלְאָךְ. הַצַּדִּיק עָשָׂה כִדְבַר הַמַּלְאָךְ. עָבְרוּ יָמִים אֲחָדִים וַיִּוָּדַע בָּעוֹלָם, כִּי בְאֹהֶל הַצַּדִּיק צוֹמְחִים פְּרָחִים מֵעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּגַן־עֵדֶן.

נֶאֶסְפוּ אֲנָשִׁים רַבִּים מִסָּבִיב לְאֹהֶל הַצַּדִּיק. מִכָּל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ בָּאוּ אֻמְלָלִים שׁוֹנִים. אֵלֶּה נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הָאֹהֶל וְאֵלֶה יָצְאוּ מִשָּׁם. נִכְנְסוּ עֲצֵבִים וְיָצְאוּ שְׂמֵחִים. נִכְנְסוּ חוֹלִים וְיָצְאוּ בְרִיאִים. הָעִוֵּר יָצָא מֵהָאֹהֶל פִּקֵּחַ. הַחֵרֵשׁ שָׁמַע וְהָאִלֵּם דִּבֵּר. קוֹלוֹת שִׂמְחָה נִשְׁמְעוּ מִסָּבִיב לְאֹהֶל הַצַּדִּיק, וַיְמַלְּאוּ אֶת כָּל הָאַוֵּיר.

וַיָּבוֹאוּ בֵּין כָּל הַבָּאִים גַּם אֲנָשִׁים רָעִים. מַחֲשָׁבָה רָעָה בָאָה בְרֹאשָׁם. נוֹדַע לָהֶם הַסּוֹד, כִּי הַנְּגִיעָה בַפְּרָחִים נוֹתֶנֶת הַרְבֵּה כֶסֶף וְזָהָב. לָכֵן לֹא חָסוּ כְלָל עַל רֵיחַ הַפְּרָחִים שֶׁיַּחֲלֹף. לֹא חָסוּ עַל כָּל הָאֲנָשִׁים הַחוֹלִים וּבַעֲלֵי־הַמּוּם שֶׁיִּשָׁאֲרוּ בְלִי הָרֵיחַ לְאֻמְלָלִים בְּכָל חַיֵּיהֶם. הֵם חָפְצוּ רַק לְהִתְעַשֵּׁר.

קובץ8jpg.jpg

אוּלָם הַצַּדִּיק הִכִּיר בִּפְנֵי כָל אִישׁ, לְמִי מֵהֶם מַחֲשָׁבָה רָעָה בָּרֹאשׁ. כַּאֲשֶׁר נִכְנַס אִישׁ כָּזֶה אֶל הָאֹהֶל, הִבִּיט עָלָיו הַצַּדִּיק בְּעֵינָיו הַטּוֹבוֹת וְהַמְּלֵאוֹת חֶמְלָה. אָז נִבְהַל הָאִישׁ מִמַּבָּטִי עֵינֵי הַצַּדִּיק, הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הַפְּרָחִים וְיָצָא מֵהָאֹהֶל נֶהְפָּךְ לְאִישׁ אַחֵר. הָיָה לְאִישׁ טוֹב בַּעַל מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת.

כַּךְ עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת. אֹהֶל הַצַּדִּיק הָיָה לִמְקוֹר הָאַהֲבָה וְהַטּוֹבָה לְכָל אָדָם. אֵצֶל הָאֹהֶל נֶהֶפְּכוּ רַע לְטוֹב, דְּמָעוֹת לְשִירָה וְיָגוֹן לְשִׂמְחָה.


 

II

פַּעַם בָּעֶרֶב כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ כָל הָאֲנָשִׁים מֵהָאֹהֶל, הִתְחִיל הַצַּדִּיק לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַת הָעֵרֶב. וַיְהִי כַאֲשֶׁר עָמַד לְקִיר הַמִּזְרָח לְהִתְפַּלֵּל הַתְּפִלָה “שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה”, נִכְנְסוּ הָאֹהֶלָה אֲנָשִׁים רָעִים לָקְחוּ אֶת עֲצִיץ הַפְּרָחִים וְהָלְכוּ לָהֶם. אַחַר הַתְּפִלָה כַאֲשֶׁר הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֶל הַשֻּׁלְחָן נִבְהַל וַיֶּחְרַד עַל מְקוֹמוֹ. אֵין עֲצִיץ הַפְּרָחִים מִתַּחַת לַשְּׂבָכָה. וַיִּסְפּוֹק אֶת כַּפָּיו.

– אוֹי לִי! לָמָּה לֹא שָׁמַרְתִּי אֶת טוֹבַת הָאָדָם שֶׁהָיְתָה בְיָדִי?

אוֹי לִי כִּי פָשָׁעְתִּי!

וַיְמַהֵר הַצַּדִּיק לָצֵאת מִן הָאֹהֶל וְלִרְדֹף אַחֲרֵי הַגַּנָּבִים. חשֶׁךְ הָיָה בַחוּץ. הִבִּיט הַצַּדִּיק סְבִיבוֹ, נָטָה אֶת אָזְנוֹ, אוּלַי יִרְאֶה אוּלַי יַקְשִׁיב אֶת צַעֲדֵי הַגַּנָּבִים הָרְשָׁעִים. אוּלָם אַחֲרֵי רֶגַע שָׁב אֶל אָהֳלוֹ, יָשַׁב עַל הָאָרֶץ וְזֶרֶם דְמָעוֹת פָּרַץ מֵעֵינָיו.

– אַחַת הִיא לִי אִם אֶתְפּוֹשׂ אֶת הַגַּנָּבִים אוֹ לֹא – בָּכָה

הַצַּדִּיק בְּיֵאוּשׁ – מַה־בֶּצַע בַּפְּרָחִים אִם רֵיחָם חָלַף וְלֹא יָשׁוּב עוֹד אֲלֵיהֶם. נָגְעָה בָהֶם כְּבַר יַד אָדָם. כֶּסֶף וְזָהָב יִתְּנוּ הַפְּרָחִים. רָעָה וְשִׂנְאַת אַחִים יַגְדִּילוּ בָעוֹלָם. וַיֵּשֵׁב הַצַּדִּיק כָּל הַלַּיְלָה וַיֵּבְךְּ מִיִּסּוֹרֵי הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלִים.

לְמָחֳרָת, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, נֶאֶסְפוּ אֲנָשִׁים רַבִּים כְּמוֹ בְּכָל יוֹם מִסָּבִיב לְאֹהֶל הַצַּדִּיק. יָצָא הַצַּדִּיק לִקְרָאתָם, דְמָעוֹת הָיוּ בְעֵינָיו וְקוֹלוֹ רָעָד: – אַחִים אֻמְלָלִים! אָבְדָה תִּקְוַתְכֶם. הַפְּרָחִים אֵינָם עוֹד.

– מַה זֶה תִּשְׁמַעֲנָה אָזְנֵינוּ? – שָׁאֲלוּ כֻלָּם בַּחֲרָדָה.

וַיְסַפֵּר לָהֶם הַצַּדִּיק מַה שֶׁקָּרָה אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב. אָז נִתְמַלְאוּ לִבּוֹת כָּל הָאֲנָשִׁים קֶצֶף גָּדוֹל.

– הָבָה, נֵלְכָה וּנְבַקֵּשׁ אֶת בְּנֵי בְלִיַעַל אֵלֶּה – קָרְאוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד – נֵלֵךְ, נִמְצָא וּנְבַעֵר אוֹתָם מִן הָאָרֶץ. וַיַעַזְבוּ כֻלָּם אֶת אֹהֶל הַצַּדִּיק וַיֵּלְכוּ לָשׁוּט בָּאָרֶץ וְלִמְצוֹא אֶת גַּנְבֵי הַפְּרָחִים, פִּרְחֵי עֵץ הַחַיִּים.


 

III

יָמִים רַבִּים שָׁטוּ הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ מִכְּפָר לִכְפָר וּמֵעִיר לְעִיר. לֹא עָיְפוּ וְלֹא חָדְלוּ מִלְּבַקֵּשׁ וְלַחֲקוֹר אַחֲרֵי הַגַּנָּבִים. חָקְרוּ, בִּקְּשׁוּ עַד שֶׁמָּצְאוּ.

כִּי הַגַּנָּבִים הִתְעַשְּׁרוּ מְאֹד. הִתְחִילוּ לִבְנוֹת לָהֶם בָּתִּים יָפִים וְאַרְמוֹנוֹת. הִתְחִילוּ לִנְטוֹעַ לָהֶם גַּנִּים וּפַרְדֵּסִים. רָכְבוּ עַל סוּסִים יְקָרִים, יָשְׁבוּ בְמֶרְכְּבוֹת זָהָב, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ מִכָּל טוּב הָאָרֶץ. הִכִּירוּ תֵיכֶף כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם, הֵם הַגַּנָּבִים וַיְּמַהֲרוּ לִנְקוֹם מֵהֶם אֶת נִקְמָתָם.

אוּלָם בְּקָרְבָם אֶל אַרְמוֹנוֹת הַגַּנָּבִים יָצְאוּ שׁוֹמְרִים רַבִּים, שׁוֹמְרֵי הַגַּנָּבִים, וַיִּתְנַפְּלוּ עַל הָאֲנָשִׁים בַּחֲרָבוֹת וְרוֹבִים. הָרְגוּ הַשּׁוֹמְרִים הַרְבֵּה מֵהָאֲנָשִׁים וְהַנִּשְׁאָרִים נָסוּ לְנַפְשָׁם. הָלְכוּ הַנּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אֶל אֹהֶל הַצַּדִּיק לִשְׁאוֹל אֶת פִּיו מַה לַּעֲשׂוֹת. אֵיךְ לִנְקוֹם אֶת נִקְמַת הַגַּנָּבִים. עָנָה הַצַּדִּיק:

– בִּנְקָמָה בְּעַצְמָהּ אֵינִי רוֹאֶה כָּל תְּשׁוּעָה. מַה תִּתֵּן לִי הַנְּקָמָה אִם רֵיחַ הַפְּרָחִים חָלַף וְאָבַד לְעוֹלָם? הֲלֹא הַפְּרָחִים מְבִיאִים עַתָּה עֹשֶׁר וְלֹא אֹשֶׁר, הֵם מְבִיאִים קִנְאָה וְשׂנְאָה אֲבָל לֹא אַהֲבָה בְלֶב הָאָדָם. שָׁאֲלוּ הָאֲנָשִׁים:

– וְאִם כֵּן אֱמֹר לָנוּ מַה לַּעֲשׂוֹת? הֲאִם אָבְדָה כָל תִּקְוָה לָנוּ? עָנָה הַצַּדִּיק:

אָנֹכִי מִתְפַּלֵּל כָּל הָעֵת, אוּלַי יִשְׁמַע ד' אֶת תְּפִלָּתִי וְיִשְׁלַח לִי עַל יְדֵי הַמַּלְאָךְ פְּרָחִים אֲחֵרִים מִפּרְחֵי עֵץ הַחַיִּים. שׁוּבוּ הַבָּיְתָה! אִם תָּבוֹא הַיְּשׁוּעָה אֶשְׁלַח לְבַשֵּׂר לָכֶם.


 

IV

וַיָּשׁוּבוּ הָאֲנָשִׁים לְבָתֵּיהֶם וְהַצַּדִּיק הוֹסִיף לְהִתְפַּלֵּל. וּבְלַיְלָה אֶחָד נִרְאָה שׁוּב הַמַּלְאָךְ לָבוּשׁ לְבָנִים וּבְיָדוֹ זֵר פְּרָחִים וְאָמָר:

– גַּם הַיּוֹם שָׁמַע ד' אֶת תְּפִלָתְךָ וְשָׁלַח לְךָ אֶת הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה מֵעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּגַן עֵדֶן. סְגֻלָּה אַחֶרֶת יֵשׁ לְהַפְּרָחִים הָאֵלֶּה מֵאֲשֶׁר לְהַפְּרָחִים הָרִאשׁוֹנִים. כִּי הָרִאשׁוֹנִים צָמְחוּ עַל הָעֲנָפִים הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁל עֵץ הַחַיִּים וְאֵלֶּה – עַל עֲנָפָיו הָעֶלְיוֹנִים. הָרִאשׁוֹנִים כַּאֲשֶׁר נָגְעָה בָהֶם יָד, חָלַף רֵיחָם הַמְּחַיֶּה וְהָיוּ רַק לְנוֹתְנֵי זָהָב, וְאֵלֶּה אֵינָם נֶהְפָּכִים מִנְּגִיעַת יָדָיִם. גַּם רֵיחָם וְגַם הַנְּגִיעָה בָהֶם יָבִיאוּ לָאָדָם אֹשֶׁר אַהֲבָה וְשִׂמְחַת הַחַיִּים. –לִפְרָחִים כָּאֵלֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי. – קָפַץ הַצַּדִּיק מֵרֹב שִׂמְחָה – לִפְרָחִים שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם רַק הַטּוֹב וְלֹא טוֹב וְרָע יָחַד.

–אַל תְּמַהֵר לִשְׂמֹחַ – הִפְסִיק אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ – אֲנִי עוֹד טֶרֶם כִּלִּיתִי אֶת דְבָרַי.

פְּנֵי הַצַּדִּיק נַעֲשׂוּ לִרְצִינִים וְהַמַּלְאָךְ הוֹסִיף לְדַבֵּר: – וּסְגֻלָּה יֵשׁ לַפְּרָחִים הָאֵלֶּה שֶׁאֵינָם מְבִיאִים כָּל טוֹבָה לָאָדָם בָּעֵת שֶׁהַפְּרָחִים הָרִאשׁוֹנִים נוֹתְנֵי הַזָּהָב נִמְצָאִים עוֹד בָּעוֹלָם. וְעַתָּה אִם חָפֵץ אַתָּה לְהֵיטִיב לַאֲנָשִׁים, עָלֶיךָ לְהַשְׁמִיד אֶת הַפְּרָחִים הָרִאשׁוֹנִים. גַּם אֶת הַזָּהָב שֶׁהֵבִיאוּ לָעוֹלָם צְרִיכִים לֶאֱסוֹף אֶל מָקוֹם אֶחָד וְלֹא יִהְיֶה לְכָל אִישׁ. אָז, רַק אָז יַעֲשׂוּ הַפְּרָחִים נִפְלָאוֹת. אָז, רַק אָז יִהְיוּ הָאֲנָשִׁים מְאֻשָּׁרִים וּשְׂמֵחִים בָּאָרֶץ.

כִּשְׁמוֹעַ זֹאת הַצַּדִּיק נֶעֱצַב מְאֹד וְאָמָר:

– דָבָר קָשֶׁה לְהַשְׁמִיד אֶת הַפְּרָחִים הָרִאשׁוֹנִים. בִּידֵי גַנָּבִים חֲזָקִים הֵמָּה. שׁוֹמְרִים מְזֻיָּנִים שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם בְּכָל עֵת.

– אֱמֶת. דָבָר קָשֶׁה הוּא – אָמַר הַמַּלְאָךְ – אֲבָל הָרָצוֹן חָזָק הוּא מִכָּל דָבָר קָשֶׁה. וְאִם יֵשׁ לַאֲנָשִׁים רָצוֹן לְחַיִּים טוֹבִים וּלְעוֹלָם מָלֵא אַהֲבָה וְשִׂמְחָה, יָסִירוּ נָא מִדַּרְכָּם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים הָעוֹצְרִים בַּעֲדָם.

וַיִּשְׁאַל הַצַּדִּיק.

– וּמַה יָבִיאוּ הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה לָאָדָם עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁמְדוּ הַפְּרָחִים הָרִאשׁוֹנִים? הֲאִם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הָעֵת לֹא יָבִיאוּ כְלוּם?

עָנָה הַמַּלְאָךְ.

– לְעֵת עַתָּה יָבִיאוּ רַק דָבָר אֶחָד וְהוּא – הַתִּקְוָה. יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים וְיָרִיחוּ אֶת רֵיחָם. מִי שֶׁצָּרִיךְ לִבְרִיאוּת יִמְצָא תִקְוָה לִבְרִיאוּת. וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּשִמְחָה תַחַת עִצְבוֹנוֹ יִמְצָא תִקְוָה לְשִׂמְחָה. אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶעֱלַם הַמַּלְאָךְ.

לְמָחֳרָת הוֹדִיעַ הַצַּדִּיק בָּעוֹלָם עַל דְבַר הַפְּרָחִים הַחֲדָשִׁים. נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ אֲנָשִׁים מִכָּל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. הִבִּיטוּ כֻלָּם עַל פִּרְחֵי עֵץ הַחַיִּים, וְצַר הָיָה לָהֶם מְאֹד, כִּי מִלְּבַד הַתִּקְוָה אֵינָם נוֹתְנִים הַפְּרָחִים כְּלוּם. יָצְאוּ כָל הָאֲנָשִׁים מֵאֹהֶל הַצַּדִּיק וְהָלְכוּ לְעִיר הַגַּנָּבִים. לֹא רָצוּ לְהִלָּחֵם אִתָּם, כִּי שׁוֹמְרֵי הַגַּנָּבִים סָבְבוּ אֶת אַרְמוֹנוֹתֵיהֶם מִכָּל צַד, רַק שָׁלְחוּ שְׁלִיחִים אֶל הַגַּנָּבִים לְדַבֵּר אִתָּם רַכּוֹת:

וְכַךְ אָמְרוּ הַשּׁלִיחִים:

– אֲדוֹנִים נִכְבָּדִים! יֵשׁ בְּיָדֵינוּ פְּרָחים חֲדָשִׁים שֶׁיָּבִיאוּ אֹשֶׁר לָעוֹלָם אִם יִשָּׁמְדוּ הַפְּרָחִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִנָּם בִּידֵיכֶם. וְעַתָּה, הָשִׁיבוּ אֶת הַפְּרָחִים וְנַשְׁמִידֵם. גַּם אֶת הַזָּהָב הָשִׁיבוּ. אָז יָבוֹא הָאֹשֶׁר, וּבְטוֹב לְכָל הָאֲנָשִׁים הֲלֹא יִיטב גַּם לָכֶם.

וַיַּעֲנוּ הַגַּנָּבִים.

– אֵינֶנּוּ מַאֲמִינִים בָּאֹשֶׁר שֶׁיָּבִיאוּ הַפְּרָחִים הַחֲדָשִׁים, וְאֶת זְהָבֵנוּ לֹא נִתֵּן לָכֶם. וְכַאֲשֶׁר הוֹסִיפוּ הַשְּׁלִיחִים לְבַקֵּשׁ, כָּעֲסוּ הַגַּנָּבִים וְצִוּוּ אֶת הַשּׁוֹמְרִים לְגָרֵשׁ אוֹתָם מִן הַבָּיִת.

אָז הִתְחִילָה מִלְחָמָה חֲדָשָׁה וְקָשָׁה בֵין אַנְשֵׁי הָעוֹלָם וּבֵין שׁוֹמְרֵי הַגַּנָּבִים. מֵאֹהֶל הַצַּדִּיק בָּאוּ בְכָל יוֹם אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים לְהִלָּחֵם. גַּם הַגַּנָּבִים שָׂכְרוּ לָהֶם בְּכָל יוֹם שׁוֹמְרִים חֲדָשִׁים. הַמִּלְחָמָה אָרְכָה זְמַן רָב. שׁוֹמְרֵי הַגַּנָּבִים הָיוּ מְזֻיָּנִים בַּחֲרָבוֹת וְרוֹבִים. וְנִדְמֶה הָיָה, כִּי גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת יְנַצְּחוּ הַשּׁוֹמְרִים. הָאֲנָשִׁים הָיוּ הַחֲלָשִׁים בַּמִּלְחָמָה וְחָשְׁבוּ כְבַר לַעֲזוֹב אֶת שְׂדֵה הַמִּלְחָמָה וְלָשׁוּב הַבַּיְתָה.

אוּלָם פִּתְאוֹם הוֹפִיעַ הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אֶל מְקוֹם הַמִּלְחָמָה. כִּי חָדַל הַצַּדִּיק מִלְּהִתְפַלֵּל יְחִידִי בְאָהֳלוֹ, וַיִּקַּח אֶת הַפְּרָחִים שֶׁשָּׁלַח לוֹ ד' וַיָּבוֹא אֶל הָאֲנָשִׁים הַלוֹחֲמִים. בְּרֶגַע בּוֹא הַצַּדִּיק הָיוּ נִפְלָאוֹת. כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הַחֲלָשִׁים, בִּרְאוֹתָם אֶת הַפְּרָחִים בָּאָה הַתִּקְוָה לְלִבָּם. הַתִּקְוָה לְנַצֵּחַ אֶת הַגַּנָּבִים. וַיִּהְיוּ כֻלָּם לְגִבּוֹרִים. הֵם הִתְנַפְּלוּ עוֹד פַּעַם עַל הַשּׁוֹמְרִים בְּרוּחַ גְּבוּרָה, הִכּוּ אוֹתָם וַיְגָרְשׁוּם מֵהָאַרְמוֹנוֹת. אַחֲרֵי כֵן תָּפְשׂוּ אֶת הַגַּנָּבִים וַיֶאֶסְרוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם.

אָז הָלְכוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הַפְּרָחִים. חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ אוֹתָם אֶחָד אֶחָד נְטוּעִים בַּעֲצִיצֵי זָהָב. קָטְפוּ אוֹתָם וְהִשְׁמִידוּם. אַחֲרֵי כֵן הָלְכוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הַזָּהָב שֶׁהֵבִיאוּ הַפְּרָחִים. חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ הַרְבֵּה כֶסֶף וְזָהָב וְאָסְפוּ אוֹתָם אֶל מָקוֹם אֶחָד. כָּל הָעֵת הַזֹּאת עָמַד הַצַּדִּיק בֵּין הָאֲנָשִׁים וּבְיָדָיו הַפְּרָחִים הַנּוֹתְנִים תִּקְוָה לַלֵּב. אוּלָם אֶת כָּל הַזָּהָב עוֹד לֹא מָצְאוּ. כִּי הַגַּנָּבִים מָסְרוּ הַרְבֵּה זָהָב לִידֵי חַבְרֵיהֶם בְּעָרִים אֲחֵרוֹת. וּלְכָל גַּנָּב בְּעִיר אַחֶרֶת יֶשְׁנָם שׁוֹמְרִים מְזֻיָּנים, וְלָכֵן אֵינָם יְכֹלִים עוֹד הַפְּרָחִים הַחֲדָשִׁים לְהָבִיא אֶת הָאֹשֶׁר וְהַשִּׂמְחָה בָעוֹלָם. רַק תִּקְוָה נוֹתְנִים לַלֵּב. וּבַתִּקְוָה הַזֹּאת הוֹלְכִים הָאֲנָשִׁים אַחֲרֵי הַצַּדִּיק מֵעִיר לְעִיר. בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים שָׁם חַבְרֵי הַגַּנָּבִים, הֵם הוֹלְכִים וְנלְחֲמִים וּמְנַצְּחִים. עוֹד מְעַט יְנַצְּחוּ גַם אֶת הַגַּנָּב הָאַחְרוֹן וְיִקְּחוּ מִמֶּנּוּ אֶת זְהָבוֹ. אָז תָּבוֹא שִׂמְחָה לָעוֹלָם, וְאֹשֶׁר וְאַהֲבָה אִישׁ לְרֵעֵהוּ. כִּי פִּרְחֵי עֵץ הַחַיִּים לֹא יָבִיאוּ אָז רַק אֶת הַתִּקְוָה לַחַיִּים, כִּי אִם אֶת הַחַיִּים בְּעַצְמָם.


המלצות קוראים
תגיות