רקע
יעקב אייכנבוים
mנחלת הכלל [?]
tשירה

תחבולות צחוק השׁאךְ ותהלוכות דרכו. לכל משפטיו וחוקותיו. ומפלאות גבורות חין ערכו. בהיותו ביד איש חכם אשר אצבעותיו מלומדות למלחמת חכמה זאת. כדרךְ שיר נאה מאד:

מאת

החכם המליץ המהולל מוהר“ר יעקב אייכנבוים נ”י מזאמושטש

יצא לאור ע“י הגביר האברך המופלג בתורה מו”ה ש. ר. נ"י


לכבוד

המשכיל והנבון יקר ובר לבב הנגיד הנכבד והנעלה מו"ה זלמן הורוויץ נרו יאיר ויופיע, מקציני תושבי אדעסא:

מנחת מזכרת מאת המחבר


עם ושפתו יחד חוברים לַנֶּצַח

כזרוח שמשו אז גם היא פורחת

אך אם יכָנע מפני שוד ורצַח

גם הדרתה תכלה מלב נשכחת

אוֹהביו יעדינה כציץ על מצח

ובויזיו יאמר אין בהּ שמץ נחת

על כן שמתי שְמֵך לשירי עטרת

ולעין השמש אכבד בו לתפארת

כִּי אל ישראל דורש טוב הנך

לכן גם לשונו ינעם אל חכך.


 

הַקְרָב


כּי בְּתְַּחֲבּוּלוֹת תַּעֲשֶה לְךָ מִלְחָמָה.

(משלי כ"ד ו')


אל גנת עדנים טוב לעינים

בחודש האביב מועד צהרים

מזה ומזה שתי המחלקות באו

לאלה חבר, קרח ראש לאלה

זה מבין יודע זה יועץ פלא

שמותם יחדיו לתהילה יצאו

____


למקום הזה כיום התאחדו

שם איש את אחיו להלחם נועדו

גם את מרעהם אתם לקחו

לא מלחמת נקם עברה וזעם,

כי אם ריב השכל טוב דעת וטעם

למי יתרון השכל יתוכחו

____


אמנם גם צבא על פיהם ילך

רגלים גם פרשים שרים ומלך

אלה מול אלה על שדה המערכת

אך כולם יחדיו אין יש בהם רוח

בלתי עץ יסודם בששר משוח

רק מיד אדם ינשאו ללכת

____


שומרי הפרדס אל קולם האזינו

השלחן ואשר לו כדת הכינו

ושנים כסאות לראשים לשבת

אל השלחן זה מול זה ישבו

ושאר הבאים מסביב נצבו

לראות מה יעשו נפשם יואבת

____


ויובא לפניהם לוח רבוע

משבצות שמונה בשמונה הוא צבוע

לבנות ושחורות תהיינה

זה שדה המלחמה הנה בינימו

מקצוע לבן אל ימין לשנימו

כי חוק הוא להם מהודו ועד הנה

____


כי המלחמה ההיא עם רוב חוקיה

תבנית שדה ומספר חיל צבאיה

איש נכון הולידם מארץ הודו

ותהלך משם אל כל קצוי חלד

ותהי שעשועים אל זקן וילד

כי בתחבולות ומזמה בה ילמדו.

____


פסילי הצבא מארגז משכו

אל משבצות הלוח אותם ערכו

שני טורים מזה וכן מזה העבר

חיל האחד כולו כחיל רעהו

זולתי צבעם לבדו שונה הנהו

בשחור בחר קרח ובלבן חבר

____


למקצעות השדה בירכתים

איש ואיש העמידו שלישים שנים

לאורך ולרוחב יהלכו

ישא אל פנים או לאחור יעתיקו

יקריבו לבוא או לכת ירחיקו

אם אך פגה המסלה בה ידרוכו:

____


צמד פרשים אליהם יגיעו

יטו בנתיב ישר באשר יסעו

על אחת המשבצות יפסחו פסוח

אך צבע מקומם בנסעם ימירו

או צר או ריע דרכם כי יסגירו

לעבור על ראשם הם יעצרו כח

____


תאמי רובים אל צלעותם נצמדו

דרך הקרנות למישרים יצעדו

אל כל צר מרחוק יורו החצי

לפסוח על ראש לא יעיזו מצח

איש איש מראה עמדו לא ימירו נצח

ולא יעבור כל השדה רק החצי

____


המשנה בתוך על שפת הלוח

מקום כמראהו בחר לנוח

לו תוקף הרבה הוא גבור החיל

כשליש כרובה רגלו דורכת

אך דרך פרש לא יפן ללכת

אף על מכשול לא ידלג כאיל

____


אולם לשכינו הקרוב אליהו

השוכן לימינו או לשמאלהו

מכל הצבא לו שאת יתר

כולם ידאגו לו שמרהו כבבת עין

כי באבדו יאבדו יהיו לאין

לו יקרא מלך הוא נושא כתר.

____


פסע פסע מסביב אל כל רוח

יתנהל לאטו ממקום ינוח

אף עוד לו דרך אחת יעברנו

אל מול שליש אחד פעמיו יכונה

שני צעדים יחד לשמאל או לימינה

רק אם כל שטן ביניהם איננו

____


השליש גם הוא אז יעזב עמדהו

יעבור פני מלכו ויעמוד על ידיהו

ולמשא אחר כל אלה נחשבו

אך זה לא יעשה אם צר ירדפמו

או על דרך לכתם ישור אלימו

או נסעו ממקומם בראשית נצבו:

____


לדרך הזה יקרא משמרת

כי ישמור נושא הכותרת

מכל פחד פתאום כי יחרידנו

כל לוחם נבון לא יאחר עשוהו

כי מחסה למלך אין טוב כמוהו

ובלעדיו בלהות תשיגנו

____


בטור השני מקצה לקצהו

נצבו רגלים חוברים איש אל רעהו

רק צעד צעד לפניהם יסעו

הם אחורנית נצח לא יסולו

אך צעדים פי שנים לרחוב יכולו

אך מראשית מצבם עוד לא נעו

____


ככה מאת מחנה עבר ועבר

יעל לצבא ששה עשר גבר

לחצי יקרא שרים ולרגלי עבד

הנכבד מכל המלך הנהו

אחריו המשנה השליש אחריהו

אולם הפרש כרובה נכבד.

____


כל יוצא צבא באשר הוא נוסע

לא יבא במקום בו אויב או ריע

אך לאין איש בו מהלכו ישית

רק אם על דרכו יעמוד שונאהו

אל מחוץ למחנה יוכל להדפהו

ומקום המוכה לו יהיה לרשת


____


אפס הרגלי כה עושה איננו

כל צר כי יפגיע נכחו לא יכנו

כי אם על קרנותיו קדמה ינגחהו

אף אם רגלי אויבו אצלו נוסע

מדי עברו יוכל אותו הכרע

ולפנה יסובב דרך שונאהו,

____


כאשר צבאותם במשפט העריכו

הראשים ביניהם גורל השליכו

מחיל מי מהם ראשון ירוץ אורח

כי בכל מסע רק אחד מצביאמו

יוצאו חליפות איש איש מחילמו

וילכד שחור הוא מחנה קרח

____


ויאמר אל חבר: טרם אעבורה:

ראשונה בינינו משפט נגזורה

על דברת החוקים אשר ישמורו

אלה אשר אתי אביע

אם יהי אתך עוד גם אותם תשמיע

נגד אחינו למען יזכורו:

____


איש איש כי יוציא אחר מחילהו,

או ישלח ידו לנגוע בקצהו,

לא יחליפנה עוד הלוך ילך,

אולם אם יגזור לצבא מועד,

אנה ואנה מאין לצעוד,

או אז ממקומו ינוע המלך.

____


או אחד כי יגע אל חיל שונאהו,

לא יוכל הנחם עוד על מעשהו,

הכה יכה את אשר בו נוגע,

בלתי אם בשגיאה תפּוש יתפּשנו,

כי אין מי מחילו יוכל יכנו,

גם לחטא הזה המלך נוסע.

____


אל מחנה אויבי רגלו כי יפגיע,

עד שפת השדה שלום כי יגיע,

אל אחר יהפך לשר יחשב,

על כן יבחר לו בין חללי מחנהו,

את הטוב בעיניו לקום תחתהו,

איתו מן המתים על כנו ישיב,

____


אם עוד בין שריו לא עבר המות,

או קטנו בעיניו כל שוכני צלמות,

שם במקום מבואו הכי ינוח,

עד כי אל מחנהו יבא הקרץ,

ומהבחורים אחד יפול ארץ,

לשוב לחיות יפּח בו הרוח,

____


גם כי אדע כי חוקים עוד נשארו,

לא אזכרה כעת ממני נסתרו,

אף אובה מהרה לחם אליך,

על כן הואיל רעי ערכה גם אתה,

את יתר הדברים לפנינו עתה.

ויאמר חבר אעשה כדבריך:

____


בנפול אוייבך המלך חילו ילך שבי,

ולראש מתקוממיו יתן עוז וצבי,

אך אין להכותו פתאום בבלי דעת.

לכן האויב הרודף אחריהו,

יקרא לו מלך למען יזהירהו,

בלעדי זה לא יוכל איש בו לגעת,

____


כאשר הרע כלו תדבקנו,

אפס סתר לו מנוס אבד ממנו,

ויאמר אליו רודפו: המלך מתה!

אם הדבר הזה לא יודיעהו,

ירף ממנו לבלתי יכריעהו,

ואם יש מפלט לך ינצל עתה,

____


אם על המלך סביב שות ישיתו,

צאת הנה והנה אותו ישביתו,

אף נסגר או נפל יתר חילהו,

אז תם כל ריב והמלחמה שבתה,

אך לאיש מלוחמים גדולה לא יאתה,

אין יתרון לאחד מני רעהו.

____


הדבר הזה הקשבתי לשמוע,

עליו אין להוסיף מנו אין לגרוע,

על פיהו עתה נעשה מלחמתנו,

מהר קרח לנסוע קומה,

אך אתם כולכם אל תיעצו מאומה,

כל זר לא ישמיע קולו בינינו.

____


אלה אשר הקרב לראות הואילו

כי תמו החוקים עתה יגילו

כי היו מאוד עליהם לטורח

וכמו אכן דומם השקט ישקוטו

בלתי עיניהם לשדה יביטו

מי יצא בתחלה לצבאות קרח.

____


עתה כנורי הכן מיתריך

הנשא על אברת המון שיריך

כל תהלוכות הצבא לשיר לנו

הואיל הגידה כל מסע כל נוח

כל תוקף כל פיד או אומץ כח

מראש עד סוף אל תעלם מאתנו

____


אל יפחידך פן לשון זועמת

תתן מגרעת בזאת המלחמת

כי ימצא בה משנה או סלף

כי למבין אמנם יטעמו מליך

אם לכתוב אותה כן ימצא ידיך

כאשר נעשה לפני שנים אלף

____


אף אתם קוראים למה תחפשו דופי

טוב לכם התענג על חמדת יופי

על ערמה ותבונה אם פה תמצאו

אולם הלוח לפניכם תשימו

ומחנות צבא עליו תקימו

למען הבין היטב אשר תקראו


____________


1


הרגלי העומד לפני המלך,

בכפל צעדו הראשון נסע וילך,

כה יחל ללכת כל לוחם יודע,

כי אל רוב השרים נכבדי הערך,

בזה יפתח מסלול ודרך,

כה גם רגלי אויבו נגדו נוסע,


2


וישלח קרח שנית ממחנהו,

הרגלי העומד לפני משנהו,

אף הוא הרים רגלו לצעוד פעמים,

אולם לעמוד שם שונאו לא יתננו,

ובתועפות קרנו הלא יהדפנו,

וישפוך לארץ נפשו במים


3


ויחגור המשנה חמה וזעם,

נקמת עבדו לנקום הפעם,

ויך הרוצח וישמידהו,

עתה יצא הפרש מימין חבר,

מול שונאו המשנה נצב הגבר,

ישחק אל חציו נשען על עבדהו,


4


מלבן עבדו נסע רובה הקשת,

אל כתף משנהו יבחר לגשת,

כתאומי בטן יחדיו נשענו,

אולם כמעט רגע עמדו בה יחד,

והנה רגלי אויב יצא בלי פחד,

ויפגע במשנהו ויחרידנו,


5


הנשיא הזה למלט מרצח,

יעמוד בפני רודפו מצח אל מצח,

אך יהי רוח בין אלה השנים,

הרגלי הלבן אז נשא רגליהו,

זה אשר הפרש נשען עליהו,

לאטו יתנהל לא יצעד כפלים,


6


ויתנפל הרובה בשוד ופגע,

על רגלי שונאיו וימת כרגע,

ויוציאוהו מחוץ למערכת,

ויתחזק לצאת שכנו הריע,

מלפני משנהו הלאה נוסע,

לנגוף הרוצח רגלו דורכת,

7


הגבור הזה יאחז חיל ורעד,

אל שכנו בתחילה יסב הצעד,

שם ישב לבטח מפחד חרב,

הרובה קם מצד נושא הכתר,

תוך שלשת הרגלים יעשה לו סתר,

פה יבחר לשבת במסתר למו ארב,


8


בפרש הימין בער החשק,

לצאת במלחמה לקראת הנשק,

לימין משנהו יעמוד לישועתה,

וימהר חבר ויעש משמרת,

אל מלך חילו מפני יד צוררת,

פן עליו מבלי ראות תפול אימתה,


9


כן גם קרח ולא אחר לעשות כחבר,

לשמור את המלך משוד ושבר,

לבלי תקרב נפשו פתאום לשחת,

ויצא הפרש כמו מלך בולע,

אויבו הרגלי חיים יבלע,

אף גם למשנה יכין פח ופחת,


10


וישם הנרדף ימינה,

על צלע פרשו יכינה,

יתמוך ברגלים על המשמרת,

הפרש השני החל לנוע,

יחשב כי בקרב כבוד לו זרוע,

אל צדו השמאלית רגלו עוברת,


11


אך שוא הוחיל תקותו רמתהו,

כי חמת הרובה פתע הדביקתהו,

וידעך נר חיתו באישון לילה,

אז לנקום דמו קם היער,

על הרג אדוניו הרעים בסער,

וידכא חייו ארצה.


12


המשנה בתרועה הרים הדגל,

ויפן אל פניו מדרך כף רגל,

ושחור תחנותו ללבן יתהפך,

הפרש ראה וירא לחייהו,

ויבקש עזר מעברי משנהו,

ויעמוד על נפשו לבלי תשתפך,


13


אולם העבד לא ינוח,

כי ממחנה נגדו רגלי שלוח,

להדוף אותי הלאה ולהכריתנו,

בראות אותו הפרש בצרתה,

התאזר כח להיות לו לעזרתה,

וישב למקום יצאו ממנו,.


14


הציר הנאמן כאשר צווה יעש,

ויך שונאו אחור בקצף וכעס,

אף כי גם חייו תלואים לו מנגד,

ויקם הפרש נקם לקחת

את נפש המכה הוריד לשחת,

ויפול כנבל וכבוגד בגד.


15


אל עבר הימין המשנה נוסע,

את פני הפרש באחוריו נוגע,

איש אל אחיהו יחד חוברים חבר,

הרובה העומד אצל משניהו,

נסע מצדו ויעמוד לפניהו,

אל אויבו המשנה יורה פיד ושבר.


16


ויפן השר מפני חצר מות

ויורד הרגלי אל גיא צלמות,

ויירש את מקומו לנוח שמה,

הפרש מפניו רסן שלח,

ויזד לגשת אל הרוצח,

בגובה לב על סלע רגלו קמה.


17


המלך הכושי לא ימצא נחת,

במקום אין מסתר מפחד ופחת,

לימינו יסב בסתר לשבת,

אך הפרש יטה עקלקלותיהו,

ויקרב לפרש איש מלחמתיהו,

לרגלי השומר נפשו אורבת.


18


להיות אל הנדבה מצריו עזר,

שב הרובה אל צד בעל הנזר,

למען משמרתו לא תעלה בתוהו,

ויקם הפרש בחרי אפים,

אל אויבו המשנה יחרק שנים,

ובחבלי מלכדתו יתנכל שבוהו.


19


ויפן הנשיא שכמו ללכת,

כי חמת מתקוממו עליו נתכת,

עד שלישי נקרב לכתפו יגיע,

אז המשנה אל הקרב ישא עין,

ויקץ כגבור מתרונן מיין,

אל כתף פרשי רגלו יגיע.


20


מהרגלים העומדים יחד שלשת,

לבש הימיני בגדי עוז תלבושת,

לצאת המערכה הרחיב צעדיהו,

מימין המלך רגלו לקרב יעל,

כי שבתו במנוחה יחשב למעל,

לדרך פסע אחד שכל רגליהו,


21


השליש השוכן עוד במקצוע,

צוה עבדיו מפניו לנסוע,

וישמע וילך בלאט ונחת,

הרגלי ממולו נע מעמדהו,

ובאומץ לבב ישתער נגדהו,

ככה אש חשקו בקרבו מתלקחת.


22


אף מפני הפרש הולך העבד,

קחת במלחמה חלק וזבד,

עד קרן אויבו כגבור יגיע,

אולם עזוז רוחו לא יעשה פרי,

כי הכהו רגלי כחמת קרי,

ובין החללים משכבו יציע.


23


אמנם גם המכה לא כביר יחי,

כי קרן רגלי הכתה אותו לחי,

ויפול ארצה כסוי חרפה ובושת,

השליש מצד מלכו ירוץ אורח,

שקט רוחו היה עליו לטורח,

לשכון בשחור צעד צעדים שלשת.


24


המשנה אל השמאל ישים פניהו,

יקרב לפרש יתיצב לפניהו,

אף כתף השליש כמעט נוגע,

מקדקוד השליש בירכתים,

יסב העבד לכת כפלים,

כי קול מלחמה מרחוק שומע.


25


הפרש אשר עוד לא זע עד הנה,

החל צאת בקרב אל לבו יתנה,

השמאל אל הכתף רגלו עוברת,

השליש מקצה ירים רגליהו,

אחר עבדו ילך יקרב אליהו,

יתחבר עמו יחד בחוברת.


26


אל עבר פניו המשנה נוסע,

רק צעד אחד יתנועע,

אל צלע הפרש רגליו נתקו,

הרגלי שאנן לא ישכון עודנו,

יעזוב שלישו יפרד ממנו,

ומחשבותיו בזה למאוד עמקו.


27


ויסב המשנה במזמות וטעם,

לפני הפרש קם עתה הפעם,

פה כל מועצותיו חשב לבצע,

ויט הרובה מלפני מלכהו,

ובתבונה התיצב לשמאלהו,

חקרי רעיוניו אך נבון יודע,


28


הפרש הימין קם בשאון רעם,

מפיו יתהלכו כידודי זעם,

ויאמר להשמיד המשנה שונאיהו,

השר בראותו כי פרשו לו רשת,

שלש פעמים עד ראש רובה הקשת,

על מעמד שחור התיצבה רגליהו,


29


הפרש השני יצא כליש,

על המשנה נפל כזאב על תיש,

גם אל המלך הרעה נתנה,

אולם קץ הדבר טרם נשמעה,

את פני העומדים שם נראה נדעה,

ואורח דרכם נדע נאמנה.


30


ולו משמי לא עבות נפלו הפעם,

אבני אלגביש בין חזיזי רעם,

לפוצץ הררי עד בארץ מתחת,

כל חי כל בשר לא ככה חרדו,

כאשר רעי חבר עתה יחרדו,

בראותם אל גדלו פתוחה השחת,


31


ובעוברי ימים לא נודעו,

אם מראש חבל קול מלח ישמעו,

כי נראה ארץ על שולי שמים,

ישמחו אל חוף אשר אליו יגשו,

כן עדת קרח מעטה גיל לבשו,

כי נכון לנשיאם עוז שבעתים,


32


ומי הוא איפה יוכל הודיע,

כל גובה רוחו על מצחו הופיע?

ומי שמחתו בקרבו מתהלכת,

מאת המלחמה כבר הסיב עין,

בחשבו כי אל רעו עוד עזר אין,

ומכסאו קם ויואל ללכת.


33


אכן עמיתו שאנן ובוטח,

לשדה בלאט את ידו שלח,

ומאוד גם אוהביו גם שונאיו ישתאו,

אל עבד שונאו משנהו הגיע,

ויפתח את פיו ומלך! הביע,

אף על זה יחד תמהון נמלאו.


34


והדבר מפיו לא יצא עודנו,

ומבלי חמלה העבד יהדפנו,

אל קול מפלתו יתגעש כל קרב,

וממקומו חיש הרובה מגיח,

את הרוצח לשחת מדיח,

אף יקרא: מלך! השמר מחרב.


35


ויסב המלך אל המקצוע,

תחת צל עבדיו למצוא מרגוע,

יוחיל כי כל צר שם לא ימצאנו,

אך הפרש נפשו למות יער,

ויתמרמר אליו פחז כסער,

וממקום עמדו: מלך! יגידנו,


36


עוד זה יתרגז טרם כלה אומר,

והנה הרגלי ירמסנו כחומר,

ומצרי מות יעטרהו כבגד,

ובחמה גער העבד הצחר,

לשמיד החורג אפו עליו יחר,

ומלך יצעק השליש מנגד,


37


את קול הצועק הפרש כשמוע,

והתאזר כח ממקומו לנסוע,

הגן על המלך ולהסתירנו,

השליש השני אז הוציאו חבר,

את הרובה שונאו חטף כדבר,

ויקרא מלך! למען יזהירנו.


38


וכגבור איתן השליש יריע,

ובתוקף עוזו את אויבו יכניע,

בין הרפאים ישליכנו לקבר

והשליש הראשון חמתו ירב,

ויטרוף את הפרש כזאב ערב,

ובקול הרעים מלך! עליך דבר!


39


ויהי הוא כמעט את קולו השמיע,

ובקרנו הרגלי אליו מגיע,

עד רדת לארץ יך את לחי

ומשמאל מלכו הרובה נוסע,

אל בעל אויביו חציו קולע,

ויזעק מלך! הנצל מדחי.


40


השליש התיצב נגדו בדרך,

ויתחנן לו בכרוע על ברך,

נא מותתני טרם מלכי שחת

עודנו מתחנך ומר צורח,

ובחצי הרובה כנגדו פולח,

ויען ויאמר: המלך מתה!


־־־־־־־־־


כל העומדים שם נצבו כחומר

העתיקו מהם כל מלה כל אומר,

אך השתוממו דומם איש אל אחיהו,

ולבב קרח גם הוא היה לאבן,

כי אשר לא סופר ראה ויבן,

אולם יתאמץ ויפתח את פיהו:


־־־־־־־־־


אל רוחב בינתך רעי אין חקר,

לשוא אחפוץ אף איגע לשקר,

אחד מאלף הגדל תפארך,

עתה לא אבוש אם אותי הכנעת,

כי אין מי יודע את אתה ידעת,

כתהום לעומק עמקו מחשבותיך.


אז גם כל הנצבים קולם הרימו,

ומתרועת שמחה כולם ירעימו,

למצח יחי חבר רב החיל!

אולם הראשים לקום לא אחרו,

עם מרעיהם צאת יחד מהרו,

לשוב הביתה טרם יבוא חיל.


אל משכן קרח נאספו כלמו,

כי שמה הואיל לעשות משתה למו,

אף יתר יודעיו קרא האהלה,

מאלה היו נותני אמרי שפר,

הם את המלחמה כתבו על ספר,

לבל תשכח מדור אחרון סלה


תם

המלצות קוראים
תגיות