רקע
ס. יזהר
המחשבה התקועה
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: דבר; תשמ"ד 1984

הגבול הקשה ביותר לחציה הוא גבול המחשבה התקועה. גם מחשבה שהמציאות כבר הכחישה, גם פתרון שלא פתר, וגם עמדה שלא הוכחה – בני־אדם נפרדים מהן בקושי.

כזו היא גם המחשבה התקועה שרק בכוח ורק הכוח לבדו יוכל להשיג לישראל את בטחונה. או, המחשבה שרק אם נשחק את משחקנו כאילו אין צד שני כלל, ונעשה רק מה שטוב לנו – נספיק לייצור עובדות ברזל שלא יוכלו עוד לבטלן.

מלחמת לבנון היתה הזדמנות הכוח האחרונה, שהוכח בה לכל מי שלא טחו עיניו מראות, שכוח עצום ורב הופעל – והשאלה שצריך היה לפתור, לא נפתרה; ומה שרצו להשיג לא הושג. ולא יודעים איך “לרדת מן העץ”.

ההתיישבות החטפנית בין שכם לחברון, היא הזדמנות נוספת לראות איך משחק שמשחקים כאילו אין צד שני מנגד, וכאילו אפשר להתעלם מן העולם – אם רק עושים מהר ולא מביטים לצדדים, ואם רק יוצרים עובדות בשטח ולא דואגים לתוצאות – איך “משחקי כאילו” כאלה, מסבכים את השאלה שצריך היה לפתור ונתקעים לסמטא ללא־מוצא.

כשהמחשבה תקועה, הפתרון המצוי הוא להמשיך ורק ביותר כוח, ולהוסיף ולהתקע עמוק יותר באין־מוצא. עוד כוח ויותר כוח, עוד שטחים ויותר שטחים, בלי לשאול על מחיר ובלי לחוס על משאבים – והשאלה הבסיסית נשארת ללא מענה.

אין צורך להיות חכם מחוכם כדי לדעת מהי השאלה הבסיסית הזאת. גם כשמתעלמים ממנה היא צועקת בראש כל חוצות ומכל השטחים. מה עושים עם מליון בני־אדם שיושבים כאן ועם שני מיליון שאינם יושבים כאן. מה עושים לשאלה שהם שואלים בעצם היותם – שאלה שכבר איננה רק שאלה שלהם אלא היא גם שלנו.

מחשבה תקועה לא תחשוב ולא תשיב על כך. מחשבה משוחררת חייבת לחשוב על כך ולמצוא תשובה. קודם שהסבך יהיה ללא־מוצא ולא יהיה עוד שום מוצא, אלא רק לצאת ולהשמיד אלה את אלה.


יזהר סמילנסקי

דבר (כ תמוז תשמ"ד 20.7.1984): 17.

המלצות קוראים
תגיות