רקע
חנניה ריכמן
הַכְּלָל וְהַפְּרָט
xמוגש ברשות פרסום [?]
vעיון

מַה נּוֹחָה צוּרַת מָעוֹן

שֶׁנִּתְּנָה לַחִלָּזוֹן:

אִם אֵינוֹ חוֹבֵב שְׁכֵנוֹ,

מַעֲבִיר הוּא שִׁכּוּנוֹ.

*

אִם בָּאִים אֶל אִישׁ, טוֹעֵן הוּא:

“אֵין אוֹרְחִים נוֹתְנִים לִחְיוֹת!”

וְאִם אֵין בָּאִים, רוֹטֵן הוּא:

עֲזָבוּנִי הַבְּרִיוֹת!”

*

אִם הִלְוֵיָת עֶשֶׂר לִירוֹת

לַטַּרְדָּן גּוֹזֵל־הַפְּנַאי,

וְאוֹתְךָ אֵינוֹ מַכִּיר עוֹד, –

הַהֶפְסֵד הָיָה כְּדַאי.

*

הַנָּשִׁים יוֹדְעוֹת כַּגֶּבֶר,

שֶׁהַסּוֹד זָקוּק לְקֶבֶר.

אֶלָּא מַאי? אוֹתָהּ קְבוּרָה

הֵן עוֹרְכוֹת בַּחֲבוּרָה.

*

רְכִילוּת הִיא תַּעֲרֹבֶת

בִּלּוּשִׁים וְנִחוּשִׁים

וְעוֹסְקֶיהָ הֵם תִּרְכֹּבֶת

בַּלָּשִׁים וּנְחָשִׁים.

*

אִם יָדֵךְ הִיא לַקְטָנִית,

וְאָזְנֵךְ הִיא קַלְטָנִית,

וּלְשׂוֹנֵךְ הִיא קַטְלָנִית, –

אֵין כָּמוֹךְ… רְכִילָנִית

*

הַבְטָחָה אֵינָהּ רַכֶּבֶת,

הַבְטָחָה הִיא רַק כֻּרְסָה:

בָּהּ יִנְעַם לְךָ לָשֶׁבֶת –

אַךְ קָדִימָה לֹא תִּסַּע.

*

לֹא מִתּוֹךְ מִקְרֶה בִּלְבַד

כְּתִיב “יְדִיד” הוּא כֵּפֶל “יָד”:

אִם זְקוּקִים לוֹ יְדִידָיו,

הוּא עוֹזֵר בִּשְׁתֵּי יָדָיו.

*

הֲיָדַעְתָּ, מַה זֶּה רֵעַ?

זֶה אָדָם אֲשֶׁר יוֹדֵעַ

וּמַכִּיר טִיבְךָ הֵיטֵב –

וְעִם־זֹאת אוֹתְךָ אוֹהֵב.

*

בְּמַתְּנוֹת אִישׁ חַי טָבוּעַ

לִפְעָמִים חוֹתַם־צָבוּעַ,

וְאוּלָם הַצַּוָּאָה

לְעוֹלָם אֵינָהּ צְבוּעָה.

*

שְׁנֵי אוֹרְחִים – אֶחָד מַשְׂנִיא

אֶת עַצְמוֹ עַל הַשֵּׁנִי;

זֶה בִּדּוּר לַמְאָרַחַת,

הַשּׂוֹנֵאת שְׁנֵיהֶם גַּם־יַחַד.

*

יֵשׁ פּוֹחֲזִים שֶׁבְּנַפְשָׁם

נוֹשֶׁבֶת רוּחַ־שְׁטוּת:

הַיּוֹם הֵם כָּאן, מָחָר הֵם שָׁם;

הֵם – סֵמֶל שׁוֹטְטוּת.


לֹא כֵן טַרְחָן. זֶה סוּג מַכָּר

יַצִּיב וְנֶאֱמָן:

שִׁלְשׁוֹם, אֶתְמוֹל, הַיּוֹם, מָחָר –

תָּמִיד הִנֵּהוּ כָּאן.

*

אוֹרֵחַ בָּא לִשְׁכּוֹן בֵּיתְךָ?

מִיָּד גַּלֵּה לוֹ יַחַס

כְּמוֹ אֶל בֶּן־הַמִּשְׁפָּחָה:

בָּרוּר שֶׁהוּא יִבְרַח אָז.

*

כָּל חַג הוּא חַג־הַבִּקּוּרִים;

וְאִם גְּבָרוֹת עוֹסְקוֹת

גַּם בִּרְכִילוּת עַל מַכָּרִים –

לָהֶן זֶה חַג־סִכּוֹת.

*

בַּעֲיָרָה אֵין מַה לִרְאוֹת,

אַךְ יֵשׁ בָּהּ מַה לִשְׁמוֹעַ;

הָרְכִילוּת בַּעֲיָרוֹת –

לֹא סְפּוֹרט הִיא, אַךְ מִקְצוֹעַ.

*

סְרִיגָה בִּשְׁבִיל כָּל גְּבֶרֶת –

דָּבָר מוֹעִיל וָטוֹב;

בְּעוֹד הִיא מְדַבֶּרֶת,

יֵשׁ גַּם עַל מַה לַחְשׁוֹב.

*

גַּם בְּמִקְצוֹעַ רֵכֶל

דָּרוּשׁ לָאִישׁ כִּשְׁרוֹן:

לֹא כֹּשֶׁר רַב שֶׁל שֵׂכֶל

אוּלָם הַרְבֵּה דִמְיוֹן.

*

עוֹלָם עָצוּב וּשְׂבַע־כְּאֵב

הָיָה מָקוֹם שָׂמֵחַ,

לוּ כָּל חָכָם הָיָה טוֹב־לֵב

וְכָל טוֹב־לֵב – פִּקֵּחַ.

*

עַל כָּרְחֲךָ תָּמִיד תִּהְיֶה

עִם עַצְמְךָ בְּיַחַד;

לָכֵן דְּאַג־נָא שֶׁתִּהְיֶה

חֶבְרָה זוֹ מְשֻׁבַּחַת!

*

אִם לֹא הִצְלַחְתָּ בִּשְׁלִיחוּת,

כָּל רֵעַ מִתְאַכְזֵב;

וְאִם הִצְלַחְתָּ בְּיִחוּד

כָּל רֵעַ חָשׁ כְּאֵב.

*

הַדַּיְקָנוּת הִיא הַכִּשְׁרוֹן

שֶׁל מְאַחֵר־בַּסֵּתֶר

לָבוֹא בְּרֶגַע אַחֲרוֹן

לִפְנֵי בִּיאַת הַיֶּתֶר.

*

כַּמָּה מָתוֹק הָיָה חִנּוֹ

שֶׁל הָאַנְגְּלִי הַקַּר,

לוּ רַק שְׁמִינִית עֲמִילָנוֹ

הָפְכָה פִּתְאֹם סֻכָּר.

*

כָּל אִישׁ רוֹצֶה לִשְׁמוֹר עַל סוֹד.

אַךְ מַהִי הַצָּרָה?

כִּי לְרַבִּים, רַבִּים מְאֹד –

שְׂפָתַיִם בְּלִי נִצְרָה.

*

אִישׁ־סוֹד אֶצְלֵנוּ יְגֻנֶּה:

אוֹמְרִים עַל־אוֹדוֹתָיו

כִּי הוּא סוֹדִיסְט: הוּא מְעַנֶּה

בְּרִיוֹת בְּסוֹדוֹתָיו.

*

אֵיךְ נִכְשָׁלִים שׁוֹמְרֵי־סוֹדוֹת?

גְּבָרִים – בְּגִלּוּפִין,

וְהַגְּבָרוֹת הַנִּכְבָּדוֹת –

בְּעֵסֶק־חֲלִיפִין.

*

קָבְלָה פְּלוֹנִית: "קִירוֹת חַדְרִי

דַּקִּים יוֹתֵר מִדַּי –

וְהַשְּׁכֵנִים, מִדֵּי דַּבְּרִי,

שׁוֹמְעִים אֶת כָּל דְּבָרַי".


– “תְּלִי עַל כָּל קִיר פְּנִימִי מַרְבָד!” –

יָעַץ לָהּ רֵעַ תָּם.

– “לֹא זֶה לֹא טוֹב” – עָנְתָה מִיָּד:

“אָז לֹא אֶשְׁמַע אוֹתָם”.


דֻּגְמַת בַּנַנָה מַזְהִירָה

מָה רַע לִפְרוֹשׁ מֵחֲבוּרָה:


אִם הִיא נִתֶּקֶת מִן הַצְּרוֹר,

פּוֹשְטִים מִמֶּנָּה אֶת הָעוֹר

*

אַתָּה חוֹגֵג – הַכֹּל אוֹרְחִים;

אַתָּה דוֹאֵג – הַכֹּל בּוֹרְחִים.

*

בְּדִידוּת – מִדְבָּר, שֶׁכָּל לֵבָב

מְאַכְלְסוֹ בַּחֲבִיבָיו.

*

בְּחֹק חֶבְרָה יֵשׁ דִּין כָּמוּס:

פַּרְצוּף חָמוּץ הוּא אִי־נִמּוּס.

*

נִמּוּס הוּא שֶׁמֶן־הַחִנּוּךְ

לְשֵׁם רִכּוּךְ גּוֹרְמֵי־חִכּוּךְ.

*

הַמְפֻזָּר הַמְנֻמָּס

דּוֹפֵק אַחַר שֶׁכְּבָר נִכְנַס.

*

שָׁמֵּן טוֹב־לֵב – שָׁכֵן נָעִים,

אַךְ לָאו־דַּוְקָא בִּקְרוֹן־נוֹסְעִים.

*

"שְׁכֵנִי – טַרְדָּן: בְּאֶמְצַע־לֵיל

הִכָּה בַּקִּיר וְהִשְׁתּוֹלֵל!"


– "חֻצְפָּה כָּזֹאת! לִדְפּוֹק עַל קִיר!

וְרַעֲשׁוֹ אוֹתְךָ הֵעִיר?"


– "לֹא, בְּמִקְרֶה הָיִיתִי עֵר:

חִבַּרְתִּי לַחַן עַל פְּסַנְתֵּר".

*

שְׁכֵנַי צוֹרְחִים. לְשֵׁם נָקָם

קָנִיתִי תֹּף לְתִינוֹקָם.

*

דִּין מְגִּלַּת־הַיּוּחֲסִין

כְּדִין פְּרִיַחת־הַבֻּלְבּוּסִין:

מַה שֶּׁנּוֹתֵן לָהּ אֶת עֶרְכָּהּ

נִמְצָא מִתַּחַת לַקַּרְקַע

*

הַהַשְׁפָּלָה – זֶה רֶגֶשׁ בִּישׁ,

אֲשֶׁר מַרְגִּישׁ פִּתְאֹם הָאִישׁ

אִם נִפּוּחוֹ הַמְלָאכוּתִי

כֻּוַץ עַד גֹּדֶל אֲמִתִּי.

*

פִּתְגָּם יָדוּעַ – לָנוּ עֵד

כִּי מִנִּמּוּס אֵין שׁוּם הֶפְסֵד.

אוּלָם מִסְפַּר־בְּרִיוֹת הָגוּן

עוֹד מְפַחֵד מִן הַסִכּוּן.

*

אִישׁ גַּס אוֹמֵר: "בְּזֶה הַתְּחוּם

פְּלוֹנִי הוּא אֶפֶס וְלֹא־כְלוּם!"

לֹא כֵן אָדִיב. הוּא רַק אוֹמֵר:

“כִּשְׁרוֹנוֹתָיו – בִּתְחוּם אַחֵר”.

*

בִּמְקוֹם מִשְׁפָּט חָרִיף וְחַד:

כֻּלְּכֶם אֵינְכֶם פִּקְחִים”,

אֱמוֹר: “כֻּלְכֶם – פָּחוֹת אֶחָד”;

כֻּלָּם יִהְיוּ שְׂמֵחִים.

*

אָמְנָם, אֶת רֹב הַמַּכָּרִים

אֶפְשָׁר לִקְרֹוא כְּמוֹ סְפָרִים;

אַךְ, אִם אַתָּה מְשֻׁעֲמָם,

עִנְיָן לֹא קַל הוּא לְסָגְרָם.

*

חָכָם מַבְחִין בְּמַבָּטוֹ

מְקוֹרִיוּת שֶׁל זוּלָתוֹ

אַךְ בְּעֵינֵי מְטֻמְטָמִים

הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם דּוֹמִים.

*

אִם אִישׁ־רָכִיל יַשְׁמִיץ כְּבוֹדְךָ,

תּוּכַל לִסְמוֹךְ עַל יְדִידְךָ!

הוּא לֹא יִשְׁתּוֹק לַמִתְחַצֵּף;

הוּא יִצְטָרֵף וְיִשְׁתַּתֵּף.

*

קוֹל רָם – חַלָּשׁ מִלְהָזִין

סַקְרָנוּתוֹ שֶׁל מַאֲזִין;

לָכֵן מֵפִיץ־דִּבָּה־בִּישָׁה

מוֹסְרָהּ לָאֹזֶן בִּלְחִישָׁה.

*

הוֹלֵךְ־רָכִיל אֶחָד מֻשְׁלָם

הָיָה אוֹמֵר: "אֲנִי –צַלָּם:

כָּל רְכִילוּת הִיא נֶגַטִיב

שֶׁפִּתַּחְתִּיו וְהִגְדַּלְתִּיו".

*

אִם יְאֻפְשַׁר לִקְרוֹא עַל מֶצַח

הַמַּחְשָׁבוֹת הַנִּסְתָּרוֹת

מִי אָז יִמְנֶה “מַכּוֹת־הָרֶצַח”

וְהַסְּטִירוֹת הַנִּסְתָּרוֹת?

*

לְפִי שָׁרְשָׁם, אֵין קֶשֶׁר־פֶּשֶׁר

בֵּין מְגוּרִים לְבֵין תִּגְרוֹת;

אַךְ בַּהֲוָי קַיָּם הַקֶּשֶׁר:

שְׁכֵנוֹת גָּרוֹתוּמִתְגָּרוֹת.

*

חֶבְרָה דְרוּשָׁה לְכָל בַּרְנַשׁ:

אֶת אֲוִירוֹ הִיא מְסַפֶּקֶת;

בְּרַם, כְּדֻגְמַת אֲוִיר מַמָּשׁ,

הִיא הֶכְרָחִית – אַךְ לֹא מַסְפֶּקֶת.

*

לַמִּסְתוֹבֵב בְּ“חוּג גָּבוֹהַּ”

וּמִסְתַּבֵּךְ בּוֹ, כַּנָּהוּג –

עֵצָה פְּשׁוּטָה מֵאֵין כָּמוֹהָ:

תֵּלֵךְ יָשָׁר – וְלֹא “בְּחוּג”!

*

לֵב אֵשֶׁת־גְּבִיר בּוּרָה בָּטוּחַ:

“הִיא בַּעֲלַת־סַלוֹן כְּבוּדָה”.

אַךְ הָאוֹרְחִים, אַנְשֵׁי־הָרוּחַ,

רוֹאִים בֵּיתָהּ כְּמִסְעָדָה.

*

"שִׁירִים אֵינֶנָּה מְזַמֶּרֶת,

בְּדִיחוֹת אֵינֶנָּה מְסַפֶּרֶת;

בַּמֶּה זָכְתָה לְרֹב חִבָּה?"

– “וְשֶׁמָּא זֹאת הִיא הַסִּבָּה?”

*

אוֹרֵחַ־נֶשֶׁף – אֶל שָׁכֵן:

“מְשַׁעֲמֵם! אֲנִי בּוֹרֵחַ!”

– “אַתָּה צוֹדֵק!” – “אָז בְּרַח גַּם־כֵּן!”

– “אֲבוֹי, אֲנִי הַמְאָרֵחַ!”

*

רֹב הַבְּרִיּוֹת הֵם אֶגוֹאִיסְטִים:

רַק עַל עַצְמָם הֵם מְדַבְּרִים;

אַךְ רַכְלָנִים הֵם אַלְטְרוּאִיסְטִים:

הֵם מְדַבְּרִים עַל אֲחֵרִים.

*

אֲדִיבוּתֵנוּ – מְפֹאֶרֶת:

כָּל אִישׁ צָעִיר בְּרֹב־נִמּוּס

אֶת מוֹשָׁבוֹ מוֹסֵר לִגְבֶרֶת

… לִפְנֵי צֵאתוֹ מֵאוֹטוֹבּוּס.

*

נָעִים לִקְרוֹא בְּהֶסַּח־דַּעַת

אֶת הָאִגְּרוֹת הַנּוֹשָׁנוֹת –

וּבִמְיֻחָד נָעִים לָדַעָת,

שֶׁאֵין עוֹד צֹרֶךְ לַעֲנוֹת.

*

אִם תּוֹךְ דּוּשִּׁיחַ הִשְׁתַּלֵּט

עַל כַּפְתּוֹרְךָ טַרְדָּן בֶּן־טֶפֶשׁ,

אַל תְּהַסֵּס לְהִמָּלֵט:

הַפְקֵר כַּפְתּוֹר – הַצֵּל הַנֶּפֶשׁ!

*

המלצות קוראים
תגיות