לְיַד מִטַּת חוֹלֶה אָנוּשׁ פָּגַשׁ הַדּוֹקְטוֹר שְׁחוֹר

אֶת חֲבֵרוֹ לְמִקְצוֹעוֹ – וּשְׁמוֹ הַדּוֹקְטוֹר אוֹר

הָאַחֲרוֹן חִוָּה דַעְתּוֹ כִּי לַחוֹלֶה יוּטַב;

וְהָרִאשׁוֹן פָּסַק: “הָאִישׁ הוֹלֵךְ אֶל אֲבוֹתָיו”.

הֵם נֶחְלְקוּ גַּם בְּרִפּוּי, שֶׁבּוֹ צָרִיךְ לִבְחוֹר –

וְהַחוֹלֶה סוֹף־סוֹף קִבֵּל עֲצַת הַדּוֹקְטוֹר שְׁחוֹר.

מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בִּמְהֵרָה דִינוֹ הַמַּר פָּסַק –

אַךְ כָּל אֶחָד מִן הָרוֹפְאִים טָעַן כִּי הוּא צָדַק.

זֶה הִתְפָּאֵר: “אוֹתוֹ חוֹלֶה נִפְטַר כְּפִי דְבָרִי” –

וְזֶה: “לוּ בִּי נָתַן אֵמוּן, וַדַּאי הָיָה מַבְרִיא!”