לוגו
איש ירושלם נחמן גדליהו ברודר
פרק:
מיקום ביצירה:
0%

איש ירושלם

ספר הכבוד לאיש ירושלם, איש האשכלות

עסקן צבורי בישוב הישן בירושלם בחמשים שנים האחרונות

הרה"ג ר' נחמן גדליהו ברודר שליט"א

בעל המחבר ספרי “גן ירושלם” ו“רוח הגן”

מוגש ברוב חבה והוקרה לחתן היובל מאת ועד היובל ליום הולדתו השמונים ב' תמוז תרי“ז – תרצ”ז

בעריכת הרב משה אוסטרובסקי

בהוצאת פנחס בן צבי גראייבסקי

“מגנזי ירושלים” (חוברת מאה ושלושים)

ירושלם – ארץ ישראל תמוז תרצ"ז


דפוס סלומון ירושלם

———-


ב"ה.

 

ועד יובל השמונים לרבי נחמן גדליהו ברודר

בחודש תמוז תרצ"ז מלאו שמונים שנה לאחד מיקירי קהלא קדישא דירושלים:

הרה“ג רבי נחמן גדליהו ברודר שליט”א

דור שלם עמד הרב הנ“ל על משמר העסקנות הצבורית הירושלמית. דמותו של הרנ”ג מזהירה בחמשים שנים האחרונות, במוסדות התורה והחסד של הישוב הישן אשר הוא עובד בהם במסירות בכל כחו ומרצו. מכבדיו ומעריציו של האיש הגדול הזה החליטו להדר פני זקן ונשוא פנים זה בספר זכרון אשר בו יבאו מאמרי ברכה והערכה לאיש ומעשהו בירושלים ובסופו מאמר חשוב מאת בעל היובל בעצמו על תולדות הרבנות הירושלמית האשכנזית בדור האחרון.

ברכתנו לבעל היובל כי בי ירבו “ימיך” ויוסיפו לך שנות חיים

ועד היובל

 

תולדותיו של חתן היובל

הרב הג' ר' נחמן גדליהו ברודר נולד להוריו הרה“ג ר' משולם פלטיאל ואמו שרה מרים, ביום ב' תמוז שנת תרי”ז בעיר וושילקאווע הסמוכה לביאליסטוק.

עד הגיעו לשנת השלש עשרה: בר-מצוה, נתחנך על דרכי התורה בחדרים אצל מלמדים פרטיים.

בשנת השלש עשרה התחיל ללמוד אצל זקנו הגאון הצדיק ר' שמואל מושילקאוו ששמש ברבנות בעיר זו יותר מחמשים שנה. לעת זקנתו כשכהו עיניו מראות למד לפניו שעות קבועות בכל יום מן סדר נזיקין עד סוף הש"ס.

לאחר פטירת זקנו (בשנת תרל"ה), נסע ללמוד לישיבת ולוזין בשנת תרל“ו ולמד שם בהתמדה רבה עד שנחלש מרוב יגיעה בתורה ובפקודת הגאון הנצי”ב הפסיק ללמוד בישיבה ושב הביתה לשם הבראה.

בשנת תרל"ט נשא אשה בת גדולים אשה כבודה רוחמה בת ר' שאול יצחק רוזנבלט מעיר צכינובצי – פולין, וגם שם המשיך בלמודו בהתמדה גדולה, אחר כך נחלה שוב ועל-פי פקודת הרופאים נסע למקומות מרפא באירופא המערבית.

בשנת מ“ב מ”ג בראשית תקופת חבת ציון וקול התור נשמע לשוב לארץ ישראל. רוח זו השפיעה על הרנ“ג ברודר ורעיתו, לחשוב על דבר עליה לארץ ישראל ואגב לקחו בחשבון את אקלימה של ארץ ישראל, שתשפיע על הבראתו והחלמתו של הרנ”ג. ואעפ“י שמקורביו הרבנים נסו להשפיע עליו שישאר ברוסיה ויקבל משרת הרבנות שם, לא נענה הרנ”ג הצעיר לדבריהם ולאחרי שקול דעת רב החליטו הוא ואשתו לחסל את עסקיהם בגולה ולעלות לארץ ישראל. בקיץ תרמ"ה הוציאו את רעיונם מכח אל הפועל ולאחרי חג השבועות יצאו להפליג לארץ ישראל.

ביום ד' תמוז תרמ“ה עלו הרנ”ג ברודר ואשתו רוחמה העוזרת כנגדו לארץ, ונכנסו בכי טוב לירושלם. בארץ התמסר הרנ“ג שוב ללמוד התלמוד בשקידה רבה עד שהיה בקי בש”ס ופוסקים כאחד מגדולי תלמידי חכמים שבירושלם וכפרפראות לחכמה עסק בלמוד הקבלה וספרי מחקר של ימי הבינים. בקיץ תרמ“ו עבר לגור ביפו בפרדס של הגברת איטה פלמן ז”ל המזיריטשר בכפר סומל שעל-יד יפו. שלש שנים ישב שם ולמד עם בני בעלת הפרדס. במשך שבתו שם רכש לו את כל הידיעות בהרכבת הנטיעות, עד שנחשב לאחד המומחים בהכרת פירות הדר אם הם מורכבים או לא. ובשנות נ“א נ”ב כשיצא החרם על אתרוגי קרפו וסוחרי-אתרוגים התחילו לבא מחוץ לארץ לקנות אתרוגים עבור הגולה בא“י. שלח הגאון רבי נפתלי הרץ הרב ביפו והמושבות אחרי הרנ”ג להביאו מירושלם למען שהוא יהיה המומחה לבדוק את הפרדסים אם האתרוגים אינם מורכבים ורק על פיו נתן את ההכשר.

בסוף שנת נ“ד נבחר הרנ”ג לממונה על כספי החלוקה של כולל הורדנא עפ“י ידיעתו והסכמתו של הגאון מוהרי”ל דיסקין זצ"ל, ויחד עם זה נכנס לעבודה גם בועד כל הכוללים כנסת-ישראל.

בשנת נ"ט הוציא לאור את ספרו הראשון “גן ירושלם” אשר עשה רושם חזק על כל תלמידי החכמים שבירושלם, ביחוד התפעלו על רוחב היקף ידיעותיו המרובות והעמוקות בספרי קבלה ובספרי מחקר וידיעות הטבע.

בעבודתו בכולל הורדנא הראה כשרון רב. בשנת ס"ב השיג נדבות ובנה שורה שלמה של ארבעה עשר בתים ועליהם בית מדרש גדול בשכונת מחנה יהודה בשם “בתי הורדנא” ועוד בתי הכולל נבנו בפנות שונות בפרורי ירושלים.

בעבודתו בכולל הורדנא ובועד הכללי ובעסקי צבור בכלל רכש אמון רב אצל הגאון רבי שמואל סלאנט זצ“ל עד שהיה איש אמונים שלו ובהרבה מעסקי הצבור שבירושלם היה הרנ”ג יד ימינו של רבי שמואל סלאנט. צרכי הצבור שבירושלם התנהלו ע“י הרבנים הגאונים מימי רבי שמואל סלאנט, הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים, הגאון רבי חיים ברלין, עד ימי כהונתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל והרנ"ג היה רוח החיה בהם ובתוכם.

בשנת תרפ"ג הוציא לאור ספרו השני “רוח הגן” כמתכנת “גן ירושלים” כן הוא ספרו “רוח הגן” מלא וגדוש בתורה קבלה ומחקר.

שני הספרים מהוללים בפי כל המבינים בעם ותלמידי חכמים.

ביום ב' תמוז שנה זו תרצ“ז הגיע הרה”ג רבי נחמן גדליהו לימי גבורות. ברכתנו תלוה אותו ואת אשתו אשת נעוריו שיאריכו ימים על האדמה ועולמם יראו בחייהם ואחריתם לדור דורים.

 

מכתבי ברכה והערכה

הרבנות הראשית לארץ-ישראל The Cheif Rabbinate of Palestine-Eretz-Israel

ב“ה. ירושלם ת”ו עש“ק ד' סיון תרצ”ז

להרה“ח אוצר תורה יראה ודעת, חוקר קדמוניות הר' פנחס גרייבסקי הי”ו.

ועד יובל השמונים לרנ"ג ברודר

אשמח מאד לקדם בברכת השנים את פני חתן יובל השמונים הרה“ג חכם ושלם רב תבונות מופלא בתורה וביראה ובחכמה אוצר כל כלי חמדה ורב פעלים, רבי נחמן גדליהו ברודר שליט”א.

רחוק למצוא דוגמתו של האיש היקר הזה: ת“ח מצויין שהוא גם עסקן גדול, אחד מראשי העסקנים, מסור בכל כחו ונפשו לעניני הצבור בעיר הק' וביחוד למוסדות התורה והחסד של הישוב הישן, ירא שמים שיראתו, יראה טהורה, יראה עילאה, ממלאה כל בתי נפשו ומאירה קלסתר פניו, ויחד עם זה בעל מחשבה עמוקה רחבה ונשגבה אוהב דעת, אוהב חכמה, ומקרבן לתורה הכתובה ומסורה. הוגה דעות שחדר גם אל תוך פרדס חכמת הקבלה ובעל לב מלא אהבה לעמו ולארצו המתאהב על הבריות במדותיו הנאות והנעימות. כגון זה ראה וקדש! אבן יקרה הוא וגם אבן פנה בקהלת ירושלים עיה”ק. יאריך הבוחר בציון ימיו ושנותיו בתוככי ירושלם והריק עליו ועל כל אשר לו הי"ו ברכה עד בלי די ועיניו תחזינה בבוא לציון גואל ובישועות ישראל מציון ובציון

כעתירת מוקירו ומחבבו מאז החותם בברכה

יצחק אייזיק הלוי הרצוג הרב הראשי לארץ ישראל


ב“ה. ירושלם, ה' סיון תרצ”ז

לכבוד ועד יובל השמונים של הרה“ג, העסקן הצבורי הירושלמי כמהר”ר ר' נחמן גדליהו ברודר שליט"א

ירושלים


ר. מ. נ.

כחלום נעים ורוח אושר, עוברת לעיני התקופה, שבה הרה“ג והעסקן רב הפעלים ר' נחמן גדליהו ברודר התבלט כאיש בעל יכולת צבורית עצומה ודמות מזהירה בכל שטח חיינו, חיי ירושלים עיה”ק וישובה העברי, ישיבותיה מוסדות התורה והחסד הרבים, ואין ענף אחד מצרכי הצבור, שידו החרוצה של הרב הנכבד הנ"ל, חתן היובל, לא נגעה בו ונתברך בברכתו ובתנובתו.

כל אלה הקרובים אל מערכת מעשיו כי רבו, זוכרים בודאי, מה גדלה השפעתו בחוגי הישוב הישן, בהיותו הרוח החיה בועד הכללי של עדת אחינו האשכנזים בירושלים זמן ממושך, ומנאמני ביתם של הרבנים הגאונים אנשי האשכולות, הרה“ג כמהר”ר יהושע ליב דיסקין ז“ל, הנודע בשם הרב מבריסק, והרה”ג שמואל סלאנט ז“ל. בין שאר זכויותיו יש להשכיר, כי בהשתדלותו בא הרה”ג נפתלי הירץ הלוי, לכהן פאר כראב“ד ביפו והמושבות, והבחירה היתה טובה ורצויה ומוצלחת בכל הבחינות, ואחרי כן הופעתו של הרב הגאון האדר”ת זצ"ל בהשתדלותו הנמרצה.

כבן דורו ומוקירו באמת, עוד מתיצבת לעיני מסכת פעולותיו אחת לאחת, ואפשר לומר, שהרב הנכבד הזה, הנהו חטיבה חיה וקימת מירושלים המתחדשת, עם כל אורותיה ויתרונותיה, והוא הלך וגדל עם העיר, ובה בעת הגדיל תושיה, ולו חלק רב בהתפתחותה של עיה"ק בכל המובנים.

תעמוד לו זכותו זו לדור דורים, ואני תפלה כי יזכהו אלקי ציון להאריך ימים ושנות חיים עד מאה ועשרים שנה, ותחזינה עיניו בשוב ה' את שבות עמו במהרה בימינו אכי"ר.

החותם ברוב הוקרה וכבוד

יעקב מאיר ראשון לציון, נשיא הרבנות הראשית וראש הרבנים בארץ ישראל


צבי פסח במוהרי“ל פראנק רב ואב”ד דעיה“ק ירושלם תובב”א


ב“ה. ירושלם, כ”ח סיון תרצ"ז לסדר “מטהו יפרח”

שמחתי באומרים לי כי נמצאו עסקנים נכבדים אשר רחש לבם דבר טוב לסדר “ספר היובל” לכבוד ידידי הרב המאוה“ג מזקני ירושלם ת”ו מוה“ר נחמן גדלי' בראדער שליט”א ביודעי ומכירי קא אמינא זה כארבעים שנה במשך הזמן הזה ראיתי אותו דר בשני עולמות, חזיתי לרישי' ביני עמודי דבי מדרשא נודע בשערים המצוינים שהוא מלא דבר בבקיאות גדולה מחבר ספרים בדעת ובתבונה וגם מילי דמטמרן גליין לי‘, ולעומת זה רואים אנו אותו במדור השני עוסק בצרכי צבור עומד על משמרתו במשמרת הקדש בראש מוסדות צבוריים חשובים עובד בכח ובמרץ גדול, נושא את משא הצבור הירושלמי שנים על שנים במסירות ולזאת גם אני הנני מכוון את פני כנגד המברכים אותו ליום מלאת לו שמונים שנה, ואני תפלה כי זכות עבודתו אשר נטה שכמו לסבול לטובת הישוב הירושלמי יעמוד לו ולכל אשר לו. ומחי’ חיים אורך ימים ושנות חיים יוסיף לו, ועוד ינוב בשיבה טובה ויחליף כח לתורה ולעבודה לשמחת לב מוקירי' ומכבדי' אשר בתוכם ידידו דוש“ת באה”ר. צבי פסח פראנק


בן ציון מאיר חי עוזיאל רב ראשי לקהלת יפו ותל-אביב


תל-אביב, כ“א סיון תרצ”ז

אם ראית אדם שמתחזק בתורה ובגמילות חסדים עתיד לזכות לעטרת שיבה.


זכות מיוחדת היא לאדם להגיע לשנות הגבורות. וזכות זאת מחייבת לו כבוד והדור. אבל מעטים הם הזוכים לשיבה טובה ועוד יותר לעטרת שיבה זאת אומרת: ששלשלת שנותיהם מעוטרים בעטרת שיבה. לכן אנו מוצאים בדברי רז"ל שהתלמידים שאלו את רבותיהם ואמרו: במה הארכת ימים (תענית כ', מגילה כ“ז כ”ח) כי אריכות ימיהם של גדולי הדור ואנשי המחשבה הם ברכה וזכות לעצמם וברכה לדורותיהם.

שאלה זו עומדת לפנינו בעמדנו לפני חזיון נהדר זה של מלאת שמונים שנה להאי גברא רבה ויקירא הרה“ג הנכבד איש חיל ורב פעלים כמוהר”ר גדליה נחמן ברודר יצ“ו, ותשובתה בצדה, אם ראית אדם שמתחזק בתורה וגמילות חסדים, עתיד לזכות לעטרת שיבה. דבר זה נתקיים במלואו בידידנו איש הגבורות הגדול ודגול האהוב ומכובד ר' גדליה נחמן יצ”ו.

זה יותר מיובל שנים שחתן יובל זה מתהלך ופועל בישובנו בהתמסרות נפלאה ואהבה נשגבה לעמנו ארצנו ותורתנו, שלהם הקדיש כל ימיו וכל מיטב כחותיו הגופיים והמחשביים לגדל לחזק לרומם ולקיים מוסדות התורה והחסד שבעיר ירושלם המעטירה קרתא דשופריא.

פעולות מזהירות אלה מעטרות את שיבתו הנהדרה בעטרת תהלה וכבוד ואומרות: אשרי האיש שכך פעל, אשריו שכך עשה. פלוני שלמד תורה מה נאים מעשיו אשרי שזה ילד, אשרי שזה גדל ואשרך ארץ שבאדמתך גדל נטע שעשועים ויהי לארז אדרת.

גדול הוא ידידנו ומכובדנו ר' גדליהו יצ"ו ומגדולתו האציל גדולה ורוממות בכל מוסדות החסד והתורה שבהם עבד ואותם גדל. בדמותו הנהדרה משתקפת תמונתם הבהירה של פרנסי ישראל שאהבה וענוה נצמדו בהם. ועשו אותם לאנשי חסד מתעסקים עם הצבור לשם שמים, באמונה ובטחון שזכות אבותם מסיעתם וחפץ ה' בידיהם יצלח.

אולם מעלה יתירה נודעת לו לר' נחמן ידידנו בשקידתו בתורת ה' כל היום ובעטו השנונה והחרוצה להשיב מלחמה השערה ולקרב את הבריות לתורה בדברי נועם מאירות עינים ומשיבות נפש.

עבודתו הספרותית של ידידנו חתן הגבורות הצטיינה בשני ספריו הנכבדים מאד “גן ירושלם” ו“1רוח הגן”. ספריו אלה קטני הכמות ורבי האיכות שהם כשני כוכבי אורה מזהירים בספרותנו העשירה, הם כגנות עלי נהר. שואבים את לשד חייהם ממעיני הקדש מוצאי מים שלא יכזבו מימיהם לעולם וכאהלים נטע ה' על יבלי מים.

כמעשהו בפעולותיו הצבוריות שהוא מתחזק בהם ומחזיק אותם, כן מעשהו גם בשטח עבודתו הספרותית שהיא כקופת הרוכלים שהכל בה מקרא ומשנה גמרא ואגדה. וגם יין המשומר בענביו. דברים שהם כבשונו של עולם ורזין טמירין, אבל הכל נאמר בענות חן דבר דבור, על אופניו.

בשתי פעולות אלה השכיל מאד לשלב תורה לגמילות חסדים, להרבות פעלים לתורה, ותורה עם גמילות חסדים, ללמד לתועים בינה, ואין לך גמילות חסד גדולה מזו.

התחזקותו בתורה וגמילות החסדים היא שעמדה לו לזכות בשיבה של “ואם בגבורות שמונים שנה”, ובעטרת שיבה שהיא עדי תפארה לעצמו ועדי עדים באוצר ספרותנו – מתורת ארץ ישראל בדורנו זה, דור התחיה.

מתוך הוקרה מרובה ורגשי ידידות וחבה נעימה הנני מצטרף גם אני אל המון ידידיו ומוקיריו המרובים, ואומר לו:2 ה' עמך גבור החיל ועוד ינוב בשיבה דשן ורענן להמשיך עבודתו הצבורית המעונפת ביתר שאת ולהוסיף שתילי ברכה פרי תנובת חכמתו ותבונתו הרבה בגן עדנו אשר ברכו ה‘. ועיניו תחזינה בשוב ה’ שיבת עמו ושכינת קדשו אל ארצו ומקדשו ובבנין אפריון ואריאל.

כנפש המצפה לתשועת ישראל

בן ציון מאיר חי עוזיאל הרב הראשי למחוז יפו ותל-אביב


יוסף גרשון הורוויץ דומ“ץ בעיה”ק ירושלם תובב"א

נשיא ור"מ של הישיבה הגדולה והת"ת מאה-שערים


אם אמרו: תלמידי חכמים כ“ז שמזקינים דעתם מתישבת עליהם! – יש לקבוע שתלמידי – החכמים של ארץ-ישראל, ששלשת קניני היסורים באים להם בבת-אחת תורה ארץ-ישראל ועוה”ב, הרי כ“ז שמזקינים גם דעתנו מתישבת עלינו!. לכלל דברים אלו אנו מגיעים בקשר עם חג יובלו השמונים של האי חכימא דירושלם, הישיש נקי-הדעת ותלמיד-חכם מעולה ומפואר, עסקן צבורי ותיק וגדול-ערך הרב הגאון ידי”נ מוהר“ר נחמן גדלי' ברודר שליט”א

חתן היובל דנא, ה' יאריך ימיו ושנותיו בשיבה טובה דשנים ורעננים הגיע ל“גבורות” עוד לפני הרבה שנים קודם לכן. גבורות של גבורי כח עושי דברו! – עסקנותו הרבה ורבת-הפעלים בעניני הצבור והצדקה בתוככי עיה“ק ת”ו במשך תקופה גדולה, אינה אלא משבצת לעומת גדלו בתורה וחכמה, ואף חבוריו היקרים, שמצאו הד כביר בחוגי הלומדים וההוגים, היא אספקלריא שאינה עוד די מצוחצחת לאוצר הדעת והבינה האצור בו. בכל נפשי אני מברך אותו בברכות נאמנות שיזכה לשרת את הכלל ולהפיץ מעינותיו חוצה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא רבות בשנים ולראות בגאולה השלימה בב"א! –

מוקירו ומכבדו בכלו“נ, הק' יוסף גרשון הורוויץ דומ"צ בעיה”ק ירושלם ת"ו


יוסף מ. הלוי ראב“ד לעדת הספרדים, רב ראשי בעיה”ק חברון וחבר מועצת הרבנות הראשית ירושלים

ט' סיון תרצ"ז

לכבוד ועד יובל השמונים של ידידי הרה“ג העסקן הצבורי החשוב כמהר”ר נחמן גדליהו ברודר שליט"א ירושלים

ר. מ. נ.

מאז הכרתי את ידידי הרב ר' נחמן גדליהו ברודר שליט“א לפני שנים רבות, כאחד מטובי וראשי הועד הכללי של העדה האשכנזית בירושלים, לא חדלתי מלהעריצו, ולהתיחס אליו כערכו הרם, כי באשיותו רבת הסגולות והתכונות נתקימה אמרתו של רבן גמליאל בנו של רבנו יהודא הנשיא: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ. עם כל היותו עוסק בתורה לשמה, לא עבר עליו יום מבלי לעשות משהו שיש בו משום חזוק הישוב, בסוסו והרחבתו. עודני זוכר אותו ניצב לימינם של הרבנים המפורסמים ר' יהושע ליב דיסקין ז”ל, והרה“ג שמואל סלאנט ז”ל, ועמהם, יבדל לחיים טובים וארוכים, דן על פעולות חברותיות מכריעות, שמהן יתד ומהן פנה לחיי ירושלים וישובה היהודי, שנים רבות לפני מלחמת העולם. מוסדות התורה והחסד אשר עליהם הוטל לטפל בגורל מחיתם של אלפי תושבים, עמדו במרכז מחשבתו ודאגתו, והוא ידע להתרומם מעל מצבי הרוח החולפים בצוק העתים, ולמצא שערי ישועה והצלה. היתה זו עסקנות המלאה אהבה לוהטת לכל צרכי צבור, ובפרט אם היה בפעולה זו כדי להעמיק את יסודות התורה בעם, וכדי יצירת מקורות קיום חדשים למחזיקיה.

יתברך ידידי הרב ר' נחמן גדליהו ברודר שליט“א בפעלו, וברכת כל אלה שהיו עדי ראיה לעבודתו רבת3 המסירות במשך יובל שנים ויותר תחול על ראשו של איש השיבה, וכשם שזכה להגיע לגבורות יזכהו שוכן מרום לחזות בנועם תחית ישראל בארצו, וירושלים עיה”ק קרית משושנו בנויה על תלה.

המברכו בכל לב יוסף מ. הלוי


אברהם ליב זילברמן

אב“ד בעיה”ק צפת ומושבותיה ת"ו

ארץ-ישראל


ב“ה. צפת”ו, י' סיון תרצ"ז

אמר רב נחמן גמרנא וסדרנא אנא וכן מורין בבי מדרשה כוותי (פסחים ק"ה)


לכבוד ידי“נ הרב הגדול איש אשכולות המיוחד שביחידי סגולה המפורסם כו' כש”ת מוה“ר נחמן גדלי' ברודר שליט”א.

אחד"ש באהבה וידידות רב!

שטפי שמחה שמחתי באומרים לי מחג יובל השמונים אשר יחוג כת“ר בקרוב והנה אם אמרתי אספרה דברי חפץ אמרי שפר זכרון בספר להגיד לאדם ישרו קצרה ידי מלפרטם כי רבים המה וגם אין צורך בזה כי ספריו המחוכמים אשר הוציא יין הרקח מענבי שכלו ופתח שערי חכמה לרוחה המה יתנו יקר לבעליהן ופעולותיו הכבירות לטובת הכלל יתנו עדיהן כי הוא איש חי רב פעלים ודורש טוב לעמו. ובקצרה אגיד בצדק על חתן היובל כבודו שי' את דברי רבנו מוהר”י ערמאה המתאימים לדמותו.

והנה טוב היות האדם לבדו בהשתלם עצמו במעלות השכליות בכל מה שיאות לדעתו להשכיל בנמצאות עד הגיעו להודות הסבה הראשונה יתעלה שמו, גם במעלות המדותיות מצד מה שהם קנינים מעולים נשארים בנפשו… אשר יחיה האדם עם הזולת בהחלט ואצלו הוא הנהגת המדינה… במין מהצדק המחלק הטובות הבאות אל הכלל וכו', (עקידה שער מ"ג)

והנני בברכתי הלבבית שהקב"ה יאריך ימי' ושנותי' בטוב ובנעימים דשנים ורעננים בחדות קודש ועוז גבורה, כברכת אוהבו ומוקירו המצפה לישועת ה' על עמו ונחלתו.

אברהם ליב זילברמן


יצחק יעקב וכטפויגעל

רב במאה שערים, בירושלם ומנהל ישיבה ות"ת דמאה-שערים


ב“ה, ירושלם יום ז' לחודש סיון שנת תרצ”ז


אלפי שלומים וחיים נעימים ושיבה טובה לידידי לאיש הדגול מרבבה זך הרעיון איש חמודות ורב תבונות הרב הגדול המפורסם לגאון ולתפארת וכו' מוה“ר ר' גדלי' נחמן בראדער שליט”א

באתי לברכו ליום הזה שזכה לגבורות יה“ר שיזכה לחוג את חג המאה ועשרים וימשיך בפעולותיו במרץ לטובת כלל ישראל וההצלחה תלוהו בכל מה שיפנה בעסקנותו הצבורית4 וינוב בשיבה טובה דשן ורענן ויזכה לראות בתגשמות שאיפותינו שנאמר והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מרושלם – (זכרי' יד) מירושלם יצאו המים החיים המחיים את העם האובה לציון וירושלם והתקוה לעתיד המזהיר לעם ישראל בא”י ולהחיות את העצמות היבשות ולעורר הנרדמים לה' ולתורתו לעמו ולארצו והשם של ציון וירושלם יחדור כזרם חשמלי גם אל לבות שנתקררו לחממם ולהחיותם ולעוררם לציון וירושלם ובימיו ובימינו תושע יהודא וירושלם.

כברכת ידידו המוקירו ומכבדו

בכבוד רב

יצחק יעקב וכטפויגעל


הרב יהושע קניאל

חבר הרבנות הראשית

חיפה, ארץ-ישראל


ב“ה. חיפה, א' לסדר בהעלתך י”ג סיון תרצ"ז


לכבוד ועד היובל לשנת השמנים של הרב רנ“ג ברודר שליט”א שלום וברכה!


ר. וא. נ.

הנני מתכבד בזה לשלח על ידכם הערכה וברכה, לידידנו היקר, הרב הגדול בתורה וביראת ה' טהורה, מוה' גדליה נחמן ברודר נרו יאיר, ליום הגיעו לגבורות.

הרה“ג הנ”ל הוא טפוס מיוחד במינו בין העסקנים וגבאי הצדקה מיקירי קרתא קדישתא ירושלם. עשרות בשנים מופיע הוא בשערי בירתנו בעניני צבור והעומדים ברומו של עולם היהדות. נשוא פנים ומכובד על יודעיו ומכריו הרבים. ורוח חן ונעימות הוא משרה על רואיו בדמות דיוקנו ובארשת פניו האצילים.

וחבה יתרה נודעת לנו מספרו “רוח הגן” המלא ברכת ה' בפרי קודש הלולים. המשמח אלקים ואנשים בתורת ה' ודעת קדשים, בו מתגלה הרב המחבר חתן היובל בכל הודו והדרו, לא רק כעומד על משמרת קודש במוסדות ובמפעלים שונים, כי אם גם בלוית חן של תלמיד חכם שעיקרו ונופו לפני ולפנים. חובק בזרועות עולם וחושף צפונות ומטמונים ברעיונות היקרים מפז ומפנינים. בנוים על יסודות איתנים, באהבה וביראת שמים, ובדעת הויות העולם והחיים.

ועתה בהגיע הרב הג"ן לשנת השמנים, יזכהו ה' בשיבה טובה וחיים נעימים, לאורך ימים ושנים, ועיניו תחזינה בטוב ירושלים ובתשועת עולמים.

כעתירת החותם בברכה וברגשי כבוד

יהושע קניאל


חיים זבולון חרל"פ

רב ואב"ד ראשון לציון

ארץ ישראל


ב“ה. ז' סיון א”ח דזמן מתן תורתנו שנת תרצ"ז,

לב מי לא ישמח לשמוע כי הרב נ. ג. ברודר הגיע לשמונים, עסקן צבורי בתוככי ירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, עובד במסירות במוסדות התורה והחסד של הישוב הישן, וע“י כתיבת הערכות וברכות להעסקן הציבורי הזה, יעלו לזכרון מכונני הישוב הישן, שמפני התנועה של חבת ציון, כמעט שמתחילים לשכוח את הישוב הישן, ושבאמת הישוב הזה היה היסוד והבסיס להישוב היהודי בכל הארץ כולה, והזיק הקדוש מיסוד הגאולה, שהיה טמון וגנוז מאז שחרב בית מקדשנו וגלינו מארצנו, התחיל להתלהב ולהתנער ע”י הישוב הישן שממש במסירות נפש יוצאת מן הכלל עמלו ויגעו.

כל מי שהוא עוקב את סדרי הישוב מראשיתו עד עכשיו, יכול הוא לראות בחוש, שלולא הישוב הישן, לא היה אפשר כלל להישוב החדש להתפתח ולהשתכלל.

ולכן ברוכים יהיו כל אלה המתעסקים בפרסומא גדלות עסקן הישוב הישן הרה“ג רנ”ג ברודר הי"ו מאת הבוחר בירושלים.

החותם בברכת בנין ציון וירושלים

חיים זבולון חרל"פ


ב“ה. יום ה' י”ז סיון תרצ"ז, פה “זכרון יעקב”

כבוד הועד “יובל השמונים” להרה“ג רנ”ג ברודר שליט"א.

  1. נ.

זה כארבעים וחמש שנים, שעזבתי חמדת לבבי, עיה“ק ירושלים תו”ב – ד' יזכני לשוב אליה לשלום – ולא זכיתי להתרועע כראוי, עם איש הסגולה הרה“ג ר' נחמן גדליהו ברודר שליט”א, בכל זאת גם במעט הזמן שהכרתיו, ידעתי שהוא, מיחידי סגולה, גדול בתורה ובמעשים טובים, בלי רעש ורעם.

מאז ועד עתה, הוסיף לעלות במעלות, בכל המובנים, וכבודה של עיה“ק ירושלים תו”ב, דורשת, לכבד את הגבר הנעלה הזה, בהגיעו לגבורות שעבד לטובתה כיובל שנים.

המוקיר פעלו

חיים דוב, שפיה, זכרון יעקב


בע“ה כבוד הרב החכם השלם מוה”ר פנחס גראייעווסקי נ"י.

קבלתי מכתבו שבו הזמנני להשתתף בספר היובל היוצא ע“י לכבוד ידידנו הרב המאוה”ג המפורסם לגדול בתורה העסקן הצבורי כש“ת מוה”ר נחמן גדלי' ברודער שליט"א. בעל המחבר ספרים יקרים גן ירושלם, ורוח הגן.

והנה לבוא בדברים ובהערכה על עסקנותו רבות בשנים בעסקי הצבור, לטובת הישוב הקדוש במסדות תורה ודת, עוד בימי הגאון הגרש“ס ז”ל, כבר ידוע ליושבי ארצנו הק' למדי ולמותר להעיר ולהאריך בזה.

ואין לי אלא להוסיף לכבוד אכסניא של תורה ותפלה ז“א בית הכנסת וביה”מ, “גן ירושלם” אשר הרב חתן היובל המדובר בו יסדוהו ויכוננוהו ובגלל זה ראוי בעל היובל הנז' שיחי' להכירו לשבח שנוהג נשיאותו וגבאותו בהשכל ודעת, וכל מגמתו רק למען הרבות שלום בביהכנ"ס.

ואסיים בברכה לכבוד הרב הנ“ז בהגיעו ת”ל לגבורות כי ינוב בשיבה טובה דשנה ורעננה, ותהא הדרת השיבה החופפת עליו מעתה עטרה לראשו, ויחוננהו ה' לבל יסיר חסדו וטובו מאתו ואשת עזרתו אשת חיל צנועה ויראת ה' כל הימים, לא תכהינה עיניו ולא ינוס לחו עד מאה ועשרים שנה, לעבוד את ה' במנוחת לב בהשקט, עד יושיע ה' את עמו וארצו בעלות לציון מושיעים, ונגד זקניו כבוד בב"א.

בכבוד רב ישעיהו זאב וינוגראד רב מו"ה בשכונת מחנה יהודה


לתקופת יובל שנים

ב“ה. פעיה”ק ירושלם ת“ו, כ”ה סיון תרצ"ז

כה תברכו בברכות מאליפות את הרה“ג כו' זקן העסקנים בישוב הישן הרב ר' נחמן גדלי' בראדר נ”י.

זכרתי ימים מקדם בהלו נר ה' על ראשנו בביתנו בפרדסנו “פרדס המזריטשער” בכפר סומל שעל יד יפו. אז הקרה ד' לפנינו בקיץ תרמ“ו, את הרב ר' נחמן גדלי' נ”י שהואיל לשבת אתנו ללמד תורה את שני אחי הצעירים וברוב טובו האציל מרוחו גם עלי ובשעותיו הפנויות ביום ובלילה קבע עתים עמדי לתורה, בכל עת שבתו עמנו במשך שלש שנים, הי' לנו למופת ולהועיל.

מאז כבר עבר “יובל שנים”, והודות לד' הטוב שבאנו עד כה שהחינו וקימנו והגיענו לגבורותיו לחוג אתו את חג השמונים כה לחי!

ויחד עם כל קהלא קדישא דירושלם הנני בברכה המסורתית עולמך תראה בחייך, אחריתך לחיי העולם הבא, ותקותך לדור דורים.

תלמידו וידידו בכל לב ונפש

יעקב פלמן


לכבוד ועד היובל ירושלים

“ויעשו כל חכם לב” מה מלאכה היו עושים? אלא ראה מה כתיב “5וזאת התרומה אשר תקחו מאתם”6 זו כנסת ישראל שהיא תרומה שנאמר “7קדש ישראל לה' ראשית תבואתו” שמו“ר פ' מ”ט מאמר זה מכוון את תפקיד המלאכה של תלמיד חכם – “חכם לב” שהיא צריכה להיות מכוונת לכנסת ישראל במעשה.

הרב הנ"ל בהגיעו לגבורות יכול להשקיף במנוחת נפש על עברו היפה שאחד בקרבו את הלמוד עם המעשה.

ולמרות היותו עניו ונחבא אל הכלים יצא טבעו ברבים כתלמיד חכם נעלה ועסקן צבורי חשוב, ביצקו מים על ידי הרבנים הראשיים של ירושלים בתקופת דור שלם חמשים שנה. כאחד ממאות מעריציו ומכבדיו הנני מברכו שעוד רבות בשנים נזכה להנות מזיו תורתו ופעולותיו.

אברהם מלמד


יצחק אוסטרובסקי תל-אביב

ב"ה.

שרטוטים וזכרונות

לכבוד יום גבורות של אחד מיקירי קהלא קדישא דירושלים

הרה"ג נחמן גדליהו ברודר

בימי שבתי בחוץ-לארץ שמעתי וקראתי ע“י אחי הרב משה אוסטרובסקי שליט”א על דבר האיש הדגול מרבבה ומורם מעם הרב נחמן גדליהו ברודר שליט“א. ידעתי כי יש בארצנו הקדושה איש יקר דורש טוב לעמו ודואג להחזקת עניי עמו בדירות, לחם לאכול, בגד ללבוש וללמדם תורה וחכמה, כשזכיתי לעלות לארצנו ראיתי עין בעין את האילן הגדול הזה אשר בצלו וחכמתו נחיה, ממדת קונו יש בו, בתוך גדולתו אתה מוצא ענותנותו את כל אחד מאחב”י מקטון ועד גדול הוא מקבל בסבר פנים יפות ולב מלא אהבה על כל גדותיו.

על סף שנות הגבורות פניו מאירים כפני מלאך אלקים לא נס ליחו ולא כהתה עינו, ונתקים בו תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתן מתישבת עליהן, בתורה וחכמה ויר“ש גם יחד. יזכנו השי”ת לחסות בצלו ולשמוח במתנת ה' הטובה עלינו עוד הרבה שנים, יאריך ימים ושנים ביחד עם אשת חבר אשת נעוריו מנב"ת רוחמה תחי' נצר ממשפחה חסידית מיוחסת בישראל, בימיו ובימינו תושע יהודא וישראל ישכן לבטח.

כעתירת אוהבו, מעריצו ומכבדו בלב ונפש

יצחק אוסטרובסקי

תל-אביב, י“ד סיון תרצ”ז


לכבוד ועד היובל

הנני מודה לכם על ההזדמנות שנתנה לי על ידכם לענות כנגד המברכים את חתן הגבורות קרובי אלופי ומיודעי הרב נחמן גדליהו ברודר שליט"א.

בידעי ומכירי הנני מדבר, הישוב הישן שבירושלים יכל להתפאר בו ולהראות עליו באצבע, זהו עסקן צבורי מדור הקודם השוקד לתקנתה של ירושלים זה כחמשים שנה. אין בו ממדת העשירות של פרנסי הדור שבגולה, אין בו מהתקיפות של תקיפי ארעא דישראל אבל יש בו ממדת בניה בוניה של בני ציון היקרים העוסקים בבנין אחת אחת מחורבות ירושלים והמשקיעים את כל מרצם בלכוד ובצור קהלא קדישא דירושלים.

אחד מחבריו וידידיו מבני זמנו העובדים אתו בועד הכללי בירושלים ספר לי כי בשנת תרס“ב שררה מתיחות גדולה בירושלים בעדה האשכנזית בין פרושים לחסידים ועמדו להפרד זה מזה והכריזו כבר על שחיטה נפרדת לחסידים ואז עמד בפרץ הזקן – הצעיר הזה הרנ”ג ברודר בלוית עוד נכבדים ועצר בכל כחו ומרצו בעד מגפת הפרוד ולא נתן למלאך המשחית להוציא את זממו לפועל, ועל דא זכרה לו אלה' לטובה, “תורה מחזרת על אכסניה שלה” בשנת תרצ“ד לאחרי פטירתו של הגרא”י קוק זצ“ל התחיל להתגלה פרץ במחנה, הלך חתנו של בעל היובל הנ”ל – אחי הרב משה אוסטרובסקי שליט"א בעקבותיו, ואחד ולכד את הצבור החרדי על מוסדותיו הדתיים הצבוריים: הרבנות והשחיטה מסביב לקהלת ירושלים – נתקיים בו בבעל היובל – עולמך תראה בחייך.

הנני מברך את בעל היובל ואשת בריתו שיאריכו ימים על האדמה ויזכו לראות בנחמת ציון וירושלים

קרובם וידידם

מרדכי אוסטרובסקי


ברכת הבנים

הורים יקרים!

אבינו עטרת ראשינו וצבי תפארתינו הרה“ג נחמן גדליה ברודר שליט”א, אמנו היקרה " אשת חבר כחבר" הצדקנית רוחמה תחי'.

בהגיעכם לשנות הגבורות תקבלו ברכת בניכם:

“עולמכם תראו בחייכם, ואחריתכם לחיי העולם הבא, ותקותכם לדור דורים”.

“אלופינו מסובלים – אל פינו בתורה ובמצוות, ומסובלים ביסורים אין פרץ, ואין יוצאת, ואין צוחה ברחובותינו, - שלא יהא לנו – במשפחתינו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים”.

בניכם ובנותיכם, נכדיכם וניניכם:

משה אוסטרובסקי ורעיתו בתכם שרה הנדה; ירושלם

ירוחם שלם ברודר ורעיתו כלתכם אסתר ובנם דניאל שמואל לונדון, אנגליה

בני ובנות: בנכם שמואל דן ברודר ז“ל ורעיתו ינטה ז”ל

יחזקאל שפרמאן ורעיתו נכדתכם צפורה ובנם נינכם משה שמואל. ירושלים

משה בצלאל ב“ר שמואל ברודר ז”ל ורעיתו וולה ובתם בלומה.

חיים יצחק ב“ר שמואל ברודר ז”ל.

בנימין פיביל ב“ר שמואל ברודר ז”ל.

אנטברפין – בלגיה


הועד הלאומי לכנסת ישראל בארץ-ישראל

CENTRAL COUNCIL (VAAD LEUMI) OF THE JEWISH COMMUNITY OF PALESTINE

כ“ז סיון תרצ”ז / 6.6.37

לכבוד ועד היובל להרה"ג נחמן גדליהו ברודר

כאן.

א.נ.

הועד הלאומי לכנסת-ישראל מברך את זקן עסקני הצבור בישוב הישן, הרה"ג רבי נחמן גדליהו ברודר, לחג יובלו השמונים, ינוב בשיבה טובה דשן ורענן.

יודעים אנו להעריך את עבודתם של הראשונים, בוני הישוב הישן, ששמשו בסיס ויסוד לבאים אחריהם להמשיך ולהשלים את עבודתם של המתחילים בבנין ירושלים, יזכו לראות בבצע מעשיהם.

בכבוד רב

א. אלמאליח הנהלת הועד הלאומי

הרב הגאון והגביר המפורסם לשם ולתהלה נשיא כולל הורדנא מוהר"ר שמואל אליעזר ריבקינד בעיר ביאליסטאק

ב“ה. ד' מנ”א ביאליסטאק

לכבוד הרב ה“ג המורם מעם ר' נחמן גדליהו ברודר שליט”א

שלום וכט"ס

נודעתי כי כ"ג הגיע לגבורות לזאת יקבל ברכתי הנובעת מקרב ולב עמוק שיאריך ד' שנותיו בשיבה טובה בנחת מהכלל והפרט בכבוד גמור.

שמואל אליעזר ריבקינד


כנסת-ישראל

ועד הקהלה העברית ירושלים

—–

ירושלים, כ“ט בסיון תרצ”ז (8.6.37)

לכבוד ועד היובל להרב נחמן גדליהו ברודר שליט"א,

כאן.

א.מ. נ.

ועד הקהלה העברית בירושלם מתכבד להגיש את ברכותיו הנאמנות לאחד מזקני העסקנים הצבוריים שבישוב הישן שבירושלים בהגיעו לגבורות.

ועד הקהלה יודע עד כמה חשובה עבודתם של הראשונים אשר התחילו בבנין חרבותיה של ירושלים. עבודה זו הניחה את הנדבכים הראשונים אשר עליהם המשיכו הדורות הצעירים יותר את עבודת הבנין במשנה-מרץ ובהיקף ההולך ורב לעינינו, - והיא שאפשרה לנו להגיע עד הלום.

יהי רצון ויזכה הרב ברודר לראות במו עיניו את ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו.

בכבוד רב

הנהלת ועד הקהלה

פ. מלצר א. לולו


ביהכנ"ס הגדול

בית יעקב

בחרבת רבי יהודה החסיד זצ“ל בעיה”ק ירושלם ת"ו


ב“ה. ירושלם, כ”ג סיון תרצ"ז

הננו שלולחים ברכות נאמנות8 להאי גברא רבא ויקירא, זקן העסקנים הצבוריים במשך היובל האחרון, פאר הישוב הישן בירושלם מגדולי התורה ורבי הפעלים, הרה“ג רבי גדליה נחמן ברודר שליט”א ליום הגיעו לגבורות לאויט"א

יאריך ה' ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים עד מאה ועשרים שנה בהמשיכו את מפעליו הטובים ועבודתו המוצלחה על שדה העסקנות הצבורית ועיניו תחזינה בנועם ה' על עמו בשובו את שבותנו בב"א.


בכל הכבוד והברכה

ירחמיאל אמדורסקי

ישראל ברדקי

  1. מ. רבינוביץ

————-


לחברנו בעבודה

ידידינו הגאון וכו', מותיקי עסקני ירושלים, מחלוצי הישוב הראשונים, מזקני מיסדיו על טהרת הקדש,

הרב רבי נחמן גדלי' ברודר, הי"ו

בהגיעו לגבורות

יאריך ד' ימיו ושנותיו ויראהו בישועת כלל עמנו ובבנין ארצנו, בנין עדי עד, ברוח התורה ומסורת ישראל סבא, אשר על מזבח העבודה הקדושה הזאת הקריב את מיטב שנותיו במסירות מופתית, כנפשו ונפשות מברכיו, המקוים לברכו גם ליובלו המאה, בעה"י,

ההנהלה והפּקידות ועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רמבעה"ן אוצר החסד קרן שמואל


בתי החולים “בקור חולים הוספיטל” בעיה“ק ירושלם תובב”א

ב“ה. ירושלם, ח' סיון, תרצ”ז

זקן העסקנים בירושלם!

עסקן צבורי הכי פעיל לטובת הישוב הישן-החדש, במוסדות התורה והעבודה, הצדקה והחסד, הרה“ג הרב ר' נחמן גדליהו בראדר שליט”א!

ידידנו רב-פעלים!

בשמחה רבה הננו חוגגים עמך את היום המאושר, המיומם, יום בו הגעת לגבורות.

ה' עמך גבור החיל!

בגיל ורננה נברך את ה' שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. וכבד נכבד את היום הזה, יום הגבורות של פועל גבורות על שדה הישוב הישן, אשר עבדת בו בכל כחך ומרצך ובכל רגשי נפשך.

תמיד היית מן הראשונים והזריזים לכל ענין צבורי, עירוני; תמיד הצטיינת בשקידתך, בהתמדתך ובהשפעתך גם יחד.

בשעה שקנינו את המגרש בירושלם החדשה, לבנין בית-החולים החדש, המתנוסס כעת בכל הודו והדרו, היית אתה וחבריך בועד הכללי מן הראשונים לחזק ידינו ולאמץ לבבנו, במכתב לבבי מן כ"ח סיון:

ב“ה. פעה”ק ירושלם תובב“א כ”ח סיון תרס"ז

כבוד הרבנים היקרים העומדים על הפקודים שומרי משמרת הקדש בבית החולים הכללי בקור חולים האספיטאל הי"ו שלום וברכה

היטבתם לעשות בקנותכם קרקע גדולה ויפה במרכז שכונות ירושלם על מנת לכונן עליה בנין גדול רחב ידים למען יתרחב גבול בית החולים העומד תחת השגחתכם. לכו נא איפוא בכחכם זה והשתדלו לבצע את מחשבתכם הטובה להחל ולגמור את הבנין בהקדם היותר אפשרי כי אין הדבר סובל שהות.

הנה החולים הדורשים אסיפה במקום שימצאו שרות הגונה הן מצד הרופאים המומחים והן מצד המפקחים הקטנים והגדולים המרובים הן מצד העוני והלחץ הנורא השולט בירושלם בהתמדה והן מצד רבוי האוכלסים יוסיף ה' עליהם, הם דורשים תפקידם בחזקה, ואין לדחותם בהתנצלות של צרת המקום. הרחיבו נא איפוא את גבול הבית, ויהי נועם ה' עליכם ומעשה ידיכם יכונן.

וליום הטוב הזה הננו נותנים לך ברכה מעמקי לבבינו: תתחדש כנשר כחך, להמשיך פעולותיך בשנות חיים ולראות בטוב ירושלים!

כעתירת ידידיך, אוהביך, מוקיריך ומכבדיך,

גבאי ומנהלי “בקור חולים הוספיטל”, ירושלם

א.מ. ראבינוביץ אשר דוב די-ליאן

שמואל יעקב לוי משה יצחק שוב


הכפר העברי

אגודה הדדית בע"מ.

ירושלם ת.ד. 358


ב“ה. י”ד תמוז תרצ"ז

לכבוד

חברנו הנכבד הרה“ג הישיש כמוהר”ר נחמן גדלי' ברודר שליט"א

יקבל נא בזה את מיטב ברכותינו ואחולינו הלבביים9 למלאות לו שמונים שנות גבורה בעבודה פעילה לבנין ארצנו וישוב ירושלים עיר קדשנו ותפארתנו. כה לחי, יוסיף לו ה' שנות חיים וברכה ויזכה לראות בתחית ארצנו וגאולה שלמה בב"א.

בכבוד רב

בשם הנהלת חברת הכפר העברי, אגודה הדדית בע"מ ובשם הישוב במושבה נוה-יעקב.

יצחק לוי ד.נ. ברינקר יו"ר י. אזנשטיין


בית תבשיל אליאך

והכנסת אורחים, בעיה“ק ירושלם ת”ו


תמיד הייתי מתפלל ואומר: מי יתן לי הזדמנות-טובה להביע לידידנו ידיד מפעלנו, הרה“ג וכו' הרב ר' נחמן גדליהו בראדר שליט”א את תודתנו ורחשי לבבנו בעד חסדיו הרבים. תמיד הופיע לנו כמלאך מושיע בפעולותיו היקרות. ועתה, כאשר זכינו ליום החג “חג יובל השמונים”, הננו בכל רגשי לבנו בתודה וברכה: יזכה לשנים רבות, נעימות וטובות תחזקנה ידיו עשות תושיה ויראה בטוב ירושלם. כעתירת אחד מאלפי אוהביו, מוקיריו ומעריציו,

בשם ההנהלה

שלמה יוסף אלייאך


בית היתומות וינגרטן

ירושלם

שלש מאות יתומות

נושאות בידיהן הטהורות, ברכה משולשת, ברכת השנים,

ברכה כשרה ונאמנה

לחג שמונים השנה

של זקן העסקנים הרה“ג וכו' הרב ר' נחמן גדליהו בראדר שליט”א וכה לחי.

ינוב בשיבה טובה דשן ורענן

עד מאה ועשרים שנה שלו ושאנן

המנהל

דוד וינגרטן


כנסת-ישראל

ועד הקהלה העברית

של יפו ותל-אביב, ארץ ישראל


תל-אביב, כ“ד סיון תרצ”ז (3.6.37)

לכבוד ועד יובל השמונים להרה“ג נחמן גדליהו ברודר שליט”א

ועד הקהלה העברית של יפו ותל-אביב מצרף את ברכתו הלבבית להמון הברכות לעסקן הישיש והנכבד, אחד מיקירי ירושלם ת"ו ושומרי חומותיה, רבי נחמן גדליה ברודר למלאות לו שמונים שנה.

יאריך ימים ושנים ויזכה לראות במו עיניו בגאולת ד' את שיבת ציון.


בכבוד רב

ועד הקהלה העברית של יפו ותל-אביב


ליום הגבורות של עטרת תפארת משפחתנו, הרב הגאון הצדיק

מוהר“ר נחמן גדליהו ברודר שליט”א ואשת חבר, שלשלת היחוסין רוחמה תחי'

אנו מאחלים להם שפע ברכה והצלחה. ינובו בשיבה טובה, דשנים ורעננים יהיו. ותחזינה עינינו10

יחדיו בשוב ד' שבות עמו.


שאול ובילה זילברגפינג, אליעזר וטובה זקס,

יצחק ופשה אוסטרובסקי שלום ושושנה דימנד,

שרגא ולאה קרצ’מר, מאיר וצילה אוסטרובסקי,

זליג ומיכלה טיר, אריה ויונה זילברפניג

אריה ואיטה לובצקי ומשפחותיהם

 

מאמרי הערכה על האיש ופעולותיו

הרב משה אוסטרובסקי

ירושלים

ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון א"ר מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי: “אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה”. אמר אביי "וחד מנייהו עדיף כתרי מינן. אמר רבא: וחד מינן

כי סליק להתם עדיף כתרי מנייהו" (כתובות ע“ה ע”א)

מיקירי ירושלים

בראשית חדש תמוז השתא מלאו שמונים שנה לאחד מיקירי קרתא קהלא קדישא דירושים, הלא הוא הרה“ג רבי נחמן גדליהו ברודר שליט”א, אחד מראשי עסקני הצבור של הישוב הישן בירושלים

כאדם קרוב העומד מקרוב להאי גברא רבא ויקירא זה יותר משלושים שנה הנני בא בזה לתת הערכה קצרה על האיש ועל מעשהו.

זה חמשים ושתים שנה שהרב הנ"ל עלה יחד עם אשת בריתו מהגולה לירושלים, וזה ארבעים שנה שהאיש הזה שקוע ראשו ורובו בעבודה צבורית בישוב הישן שבירושלים.

השם הישוב הישן איננו, סתם ישן שמפני חדש הוצא ונתישן כי אם השם הזה מגדיר חוג ידוע בישוב ובצבור הבונה את עולמו בדרכי חיים תורניים מיוחדים בארץ ישראל וביחוד בארבע הארצות: הערים העתיקות: ירושלים, חברון צפת וטבריה כמו כן מגדיר השם הישוב הישן תקופה שלמה בעלת צביון מיוחד בחיי תחית הישוב היהודי בראץ במאה שנות התחיה האחרונות. הישוב הישן מגדיר ישיבת אנשים על חיי תורה ועבודה וקדושת א“י בארצות החיים: ירושלים חברות צפת וטבריה הערים הקדושות. היהודים העולים האלה עלו לארץ במסירות נפש ממש בראשית העליה בסירות ואניות מפרשים ובהמשכה11 בנסיעות קשות ומטרידות באניות קיטור. מטרת עליתם היא עליה לארץ הקדש לשם קיום המצוה: “וירשת וישבת בה” וללמוד בה תורה לשמה תורת א”י. עליה זו גוררת אחריה השתחררות מחיי מסחר וקנין שהיו שקועים בהן בהיותם בגולה והתמסרות לחיי תורה ועבודה ולחיות בארץ בדרכה של תורה פת במלח תאכל מים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל.

כאנשי מעמד בזמן שבית המקדש עמד על תלו שמקצת משבטי ישראל התחלקו לעשרים וארבעה חלקים הנקראים מעמדות שלוחי ישראל לעמוד בירושלים על הקורבנות עם הכהנים והלויים שבאותו משמר, בדומה לזה קמה במאות השנים האחרונות תנועת עליה לארץ מארצות הגולה ובכל עיר ועיר נמצאו בני עליה מועטים שגמרו אומר לעזוב את משפחותיהם להזניח את עסקיהם לשם עליה לא"י לערים הקדושות. לעומתם נוסדו בגולה מעמדות מאנשים הדואגים לאנשי מעמד אלה שעלו לארץ ישראל לפרנסם בכבוד, ובמקום השם המקודש מעמדות קראו לעצמם בשם צנוע ופשוט כוללים.

היחס בין מאספי הכספים בגולה לשם א“י לבין מקבלי החלוקה שבארץ הוא אותו היחס השתופי שבין יששכר12, וזבולון, ישכר חמור גרם המטה שכמו לעול התורה בארץ, וזבולון לחוף ימים ישכון – שקוע בעולם המסחר והקנין הדואג לשלוחיו באי כחו עניי עירו ומקומו שעלו לארץ לכלכלתם13 ולפרנסתם בכבוד. ישוב ישן זה שהקדיש את עצמו כולו לתורה ולתעודה בארץ ישראל הקים במשך שנות קיומו ועליתו לארץ ישיבות ובתי תלמודי תורה ומוסדות צדקה וחסד צבוריים המתנוססים לתפארה בערים העתיקות שבארץ ישראל הנותנים כבוד ליוצריהם ולמוצאיהם המנדבים שעל שמותיהם נקראים הבתים שנבנו בארץ מכספי נדבותיהם. הישוב הישן הזה הקים מתוכו מנהיגים צבוריים חשובים שקנו להם שם עולם במעשיהם ובפעולותיהם בבנין הישוב הישן שבפעולותיהם הישוביות בערים העתיקות שמשו בסיס ויסוד לבנין הישוב החדש בערים ובנקודות החקלאיות שבנו אחריהם להרחיב ולהעמיק את המסגרת הישובית. אחד מאלה המנהיגים של הישוב הישן הוא חתן היובל הרה”ג רבי נחמן גדליהו ברודר. דור שלם עומד הרב הנ"ל על משמרתו משמרת העסקנות הצבורית הירושלמית באמונה ובמסירות, דמותו מזהירה בחמשים השנים האחרונות במוסדות התורה והחסד של הישוב הישן.

אישיותו היא סמל המנהיגות של הישוב הישן. אדם גדול בתורה בקי בש“ס ובפוסקים בקי ומעמיק בספרות ימי הבינים שלנו: מורה נבוכים, הכוזרי והעקרים ושאר הספרים מסוג זה. יורד לעומק הקבלה שלנו. דולה מים מבארות עמוקים ומשקה למבין עם תלמיד. מחבר ספרים המעטרים את שוקי ירושלים בגנים ובפירות. ספרי: “גן ירושלים” ו”רוח הגן" המלאים תורה וחכמת ישראל מעשה ידי אמן המוכיח על עומק בינתו ותבונתו של המחבר ביהדות ובפילוסופיה הדתית של חכמינו, מדותיו התרומיות של בעל היובל הן סמל המדות והיופי ממוסר היהדות. ענותן כהלל מבלי שיכיר בענותנותו כי הרי כך צריך להיות, על פעולותיו הטובות אינו מחזיק טובה לעצמו כי לכך נוצרת, מקיים בנפשו את הנותן לעני והמפייסו שמתברך בי"א ברכות. מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות ועל כל זה עוסק בישובו של עולם – ישוב ארץ ישראל במסגרת הבנין של הישוב הישן. הקים שורה שלמה של ארבעה עשר בתים ובית כנסת על גביהם הוסיף רחוב בפרורי ירושלים במחנה יהודה בשם: בתי הורדנא. אחד מבוני שכונה שלמה של בתים בירושלים בשם: כנסת – ישראל המונה יותר ממאה בתים המוקדשים לתלמידי חכמים שבירושלים, משים לילות כימים על התורה ועל העבודה. איש ירושלים זה מתיחס באהדה וחיבה לישוב החדש ולפעולותיו על שדה הבנין והיצירה מביט עליהם בעין יפה כעל משלימי עבודת הראשונים בוני הישוב הישן. איש ירושלים זה שמח שמחה עצומה על כל גאולת שעל אדמה בארץ שמקימים בזה גאולה תתנו לארץ. והוא מיצר בצרת העם והישוב על כל עכוב בגאולת העם ובגאולת האדמה. מיצר ודואג על כל עבודת אלהים אחרים שמאחרים את הגאולה. איש זה הוא סמל המנהיג הצבורי של הישוב הישן. בחייו העצמיים יכול אדם כזה ומשפחה כזאת לשמש סמל ודוגמא לספקנות וחסכנות בחיים. יושב לו כל ימי חייו בדירה צנועה בת שני חדרים מטפוס ישן רהיטי הבית צנועים נקיון מופתי בכל פינות הבית בכל עת בגדיו לבנים ונקיים מכל שמץ ורבב על בגדו – כדרכם של תלמידי חכמים. תמיד שקוע באהלה של תורה וחכמה זהו הטפוס הטוב והיפה של מנהיג ירושלמי מהישוב הישן. ועליהם ועל דומיהם אמרו “חד מנייהו עדיף כתרי מינן” – אולם “חד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מנייהו” כי אוירה דארץ ישראל מחכים.

ליום מלאת השמנים של האי גברא רבה ויקירא ב. תמוז תרי“ז – ב. תמוז תרצ”ז, אנו מברכים אותו בברכה המסורתית “יברכך ה' וישמרך14” עולמך תראה בחייך ותקותך לדור דורים. הארך ימים ושנים עם אשת בריתך על האדמה – אדמת ארץ-ישראל.


הרב יוחנן זופוביץ

רב בקהלת טבריה


נגד זקניו כבוד! (ישעיה כ"ד)


ברוך המקום, ברוך הוא, שבכל דור ודור, שתל בחכמתו העליונה, בכרם בית ישראל, שתילי זית, בני עליה, יחידי סגולה, המריקים מתוכם שמן למאור והמאצילים מהודם וכבודם על עם ה', שכנגד מדורת אורם וזיו נגהם15, יתחממו בני האדם, והם בבחינת שמש צדקה ומרפא בכנפיה", להחיות רוח שפלים ולהשפיע שפע טוב (אין טוב אלא תורה, אבות פ"ו)בעולם הזה, לעלות בסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ולקנות שלימות על-ידי התדבקות במדותיו וארחות חייו של אברהם אבינו, להשכיל להיטיב, אשר זה כל האדם.

והנה הגפן לפנינו, גפן שתולה בגן ה', ופריה קודש הלולים לברכה, ועטרת תפארת שיבה בראשה, הלא הוא חתן יובל השמונים, איש ירושלים, הרב הגדול מרבבה. רבי גדליהו נחמן ברודר שליט"א.

צנוע ומעלי אדם גדול זה, בלי פעמונים, בלי צלצלי שמע, יושב איש מורם מעם זה, באהלה של תורה, אבל פרשת גדולתו, רובי תורתו המון פעולותיו, פעולת צדיק לחיים, ועמקי הגיוניו, הגיוני קדש, המפכים ממעין טהור שבגן-עדן של היהדות, התורה והקבלה, הלא הם נשקפים לכל עין רואה ולב מבין, מעל דפי ספרי ה“גנים” שנטע ברוב תבונתו, וביראתו הקודמת לחכמתו, בעדן גן אלקים ושגאון ישראל וקודשו, רבינו ומאורנו, רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצוק“ל, עומד ומכריז “שספרים וסופרים מסוג זה הנם עתה נדרשים לנו כאויר לנשמת חיים, המוכשרים ביותר להאיר את מאפל הדור ע”י אור יקרות של גנזי תורת אמת”. (בהסכמתו הראשונה לספר “גן ירושלים”) והגאון הגדול, פאר הדור, רבי יעקב משה חרל“פ שליט”א16, מברך עליהם ברכת הנהנין, ואומר “שגן העדן הלזה, הוא גן רוה, מוצא מים אשר לא יכזבו ימיו, פריו למאכל ועלהו לא יבול, בושם נפלא אשר אולי לא בא כמותו”. (בהסכמתו לספר “רוח הגן”).

רבי ג“ן ברודר שליט”א, אף שספג עוד בימי נעוריו בתוך לבו הרחב כאולם, את ידיעות התלמוד והפוסקים במדה מרובה בכשרונותיו העצומים, לא רצה מימיו ליהנות מכתרה של תורה ולא עשה אותה קרדום לחפור בה. ובמסירות נפש מסר עצמו לעבודת תחית העם בארץ הצבי, לזכך המוחות, לצחצח הלבבות, שעלתה עליהם חלודה, לעורר רוח עם סגולה, להעמידו על סגולתו, לדעת מה חובתו בפרוזדור של העולם הזה, להכנס לטרקלין, לגן אלקים. ובלשון מדברת גדולות, בשפה ברורה ועשירה הנהו מלקט אורות מפרדס החכמה וקול אלקים אנחנו שומעים מתהלך בגנים, גני פרחים, “גן ירושלים” ו“רוח הגן”, שהוציא לאור עולם באוצר חיים, חיים של קדושה וטהרה, חיים של אהבת תורה ויראת שמים וסוף דבר הכל נשמע, כשהוא מסכם את דברי פרקו הנאה והנפלא “עקבא דמשיחא”, שאנו אין לנו אלא דברי הרמב"ם בשמיני לפרקיו, שהשמש אור טוב וזורח לנו ותכה עין המביט בה, כן התורה, היא אור הלבבות, אור לישרים, למי שעיניו בריאות וטובות, אבל חלושי עצבים, לעינים טרוטות תחשיך לפניו האורה אנחנו מאמינים בני מאמינים, רואים אנחנו שהתורה מתאימה עם החכמה, וכל המצאה חדשה שהמציאו החכמים, הננו מוצאים בתורה מפורש או ברמיזה, אבל החדשים, בעלי התאווה, הרחוקים מהקדושה, ואינם שמים לב לטעום טוב טעם חיים של תורה ויראת שמים, וסרים מדרכה ומבזים את המצוות, כאילו אין בה עושר החכמה, אלה לא באו בסודה ולא זכו לאורה – ועינינו לה' שישים קץ לגלותנו ויקרב פדות נפשנו, ויהיה ה' לנו לאור עולם.

על אנשים כרבי ג“ן ברודר, המפיצים אור היהדות בספרים מחוכמים כאלה וקושרים כתרים לתורה ומצוות משובצים בפניני החכמה וידיעות הטבע, להראות יפיה של תורה וזיו העליון שלה, עליהם הכתוב אומר “וחפרה הלבנה ובושה החמה”, כל הטבע כולו המכונה והכלול בשם” חמה ולבנה" מניעי הגלגל שנואלו המון בני אדם להתפתות לדיבת מסיתים, להאמין אמונת שוא, שרק יד הטבע עושה כל המעשים תחת כל השמים, יבושו ויכלמו ההולכים בעינים עצומות אחרי הבעלים הללו, “כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים”, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, ותועי רוח יכירו וידעו במלכות שמים, שמלכותו בכל משלה, ושרק רוח אלקים מרחפת ומניעה את הכל ע“י חוקי הטבע, אשר חוק וזמן נתן להם הקב”ה, שלא ישנו את תפקידם רק עפ"י פקודתו העליונה “ונגד זקניו” שקנו החכמה האמיתית “כבוד!” שהכל יכירו, שהם ראוים לברכה ועל פני כל העם יכָבדו.

ברוך רבי גדליה נחמן ברודר לאל עליון. יאריך עוד ימים ושנים בתוכנו לכבוד ולתפארת, יבואו דודים לגנו17 שיטע עוד ועוד, ויאכלו פרי מגדיו, ויזכה לראות בבנין בית הבחירה, בעיר הבירה ירושלים עיה“ק בב”א.


חיים מיכל מיכלין

איש ירושלם כעת בפתח תקוה

עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶ"ב!

הרוצה להחכים ידרים!

מאד שמחתי לשמוע כי ידידנו הרב הגדול, המופלא ומופלג בתורה וביראה רבי נחמן גדליה ברודר הי“ו הגיע ב”ה לגבורות, וכי ידידיו ומוקיריו הסכימו לפרסם חוברת יובל לכבוד היום הזה.

ואמנם, מאד ראוי והגון האיש הזה להכרה והוקרה.

הרב הנג“ב מלבד גדלו בתורה ובקיאותו בש”ס ופוסקים מלבד שקידתו המפליאה והתמדתו בתורה ועבודה וגמ"ח, מלבד זה גדול האיש גם במקצוע הפילוסופיה של ימי הבינים ובקי הוא בספרותה העברית עד להפליא.

מהיכן חדר הרוח הזה ללב חובש בית מדרש זה להעמיק חקור בשאלות העומדות ברומו של עולם, מי יודע דרך הרוח! אי מנוחה נפשית פעפעה בלבו בעודו בימי נערותו, והלך להרגיע נפשו בקריאה מתמדת במו“נ, בעיקרים וכיוצא. ומכל אשר ספג ממחקרי ספרותו פרסם שני ספרים האחד בשם גן ירושלם והשני בשם “רוח הגן” אשר מהם אנו רואים כי הרבה הרבה הגה הרב הזה בכל ספרי החקירה והפילסופיא שבספרותנו, ועיוניו הם כל כך חודרים וחותרים, ופליאותיו ופתרוניו כל כך מפליאים, עד כי בלי גוזמא נוכל להחליט אשר לוא היה מקבל חנוך מסודר ומודרני כי אז נתוסף לעמנו עוד פלוסוף מקורי חשוב, וחבל שאין הרב הזה שולט בשפות חיות למען יוכל להגדיל שטח עיוניו בכל ההקדמות המדעיות הדרושות למקצוע זה, וע”כ היה מוכרח להתאמץ למצוא פתרונים לשאלותיו רק בכחות עצמיים ומקוריים.

זוכר הנני אשר בווכוח אחד שהיה לפני כארבעים שנה בנוכחותי בבית הגאון הגדול מוהר“ר שלמה זלמן זצ”ל מלובלין בעל תורת חסד בין הרב הגדול מוהר“ר יעקב מאיר הי”ו (עתה ראש הרבנים באה“ק ת”ו) ובין הר“ר י.מ. סלומון ז”ל, אמר הרב ר"י מאיר לר' יואל משה: כבודו יש לו חוש, כח וטבע להעמיק ברעיוניו עמוק עמוק מאד, וגם אנכי יש לי הכשרון הזה. איני בא עתה להכריע מי משנינו מעמיק יותר, אבל את זה אוכל לומר בבטחה, כי ההבדל בין שנינו, הוא זה: אנכי כשהנני מתעמק ומסתבך באיזה ענין עיוני, עד כמה שאתעמק יותר, בכל זאת ברצותי הנני מתעלה שוב למעלה ומרגיש שוב קרקע מוצק תחת רגלי, אבל כבודו איננו כך, בשעה שמתחיל להתעמק באיזה דבר, מתחיל גם להסתבך מסבך לסבך, ומעיון לעיון, עד כי קשה לו שוב לעלות למצבו הנפשי הקודם.

על הרב הנג“ב אנו יכולים לומר ג”כ כי סגולה זו יש בידו, אפילו בהתעמקותו באיזו שאלה חשובה, והולך וחוקר ודורש ומתאמץ למצוא הפתרון המתאים, גם אז ברצונו והנה הוא שב למנוחתו, מניח את חקירתו, שב אל הגמרא ונושא כליה ואינו מוצא כל סתירה בין מצב למצב. ודוקא בשעה שמוצא את עצמו ברגע שקשה לו להתיר צרורה, ולפזר ערפלי סבוכיו, דוקא אז נגש להיות שקוד על התורה, ולרוות צמאונו בתורת ה' תמימה המשיבת נפש.

לא פעם נזדמן לנו לשוחח ולהתוכח עם הרב הזה בענינים חשובים ובמחקרים עמוקים, הרגשתי בו צער עמוק על שהוא מוצא עצמו בודד במועדיו, אין לו בין בני גילו ובין חבריו כאלה אשר יוכל להרגיע בהם את כל המתחולל בתוך תוכה של נפשו הסוערת, כלם מוקפים צמיד פתיל, ואין רגשותיו הוא משיקים ברגשותיהם הם, לא מחשבותיהם מחשבותיו ולא דרכיהם דרכיו, וע"כ הרבה מעות יש לו ואין לו שולחני להרצותם. ברי לי לוא נפגש יעקב קליאצקין עם האיש הזה, היו ביניהם שיחות מענינות, אם רק הברליני שבו לא יאמר לבטל בלבו את הליטאי והפולני שכנגדו, כשם שגם קאנט לא בטל בלבו את מיימון הפולני.

מלבד גדלו בתורה ובחקירה עוד רב פעלים האיש הזה בעניני צבור וגמ"ח. הוא עומד בראש כולל הורדנה זה עשרות השנים, והרבה מכחותיו השקיע בעניני הכולל. רכש הרבה בתים לטובת הכולל, מוצא לו את האנשים המוכשרים להוציא לפועל את שאיפותיו הטובות, ומצליח במציאותם ובהוויותם.

הוא גם עומד בראש חבר ההנהלה של ועד הכללי כנסת ישראל. וכמעט אין אספה אשר לא יקח בה חלק חשוב ופעיל, הצעותיו יש בהם ממש. הוא גם מנהל את ביהכנ"ס של בתי הורדנה ושומר עליו ועל ספריו הרבים בהתמסרות גמורה.

הוא היה אחד מאלה שבזמנם השתדלו להביא לפני כארבעים שנה ירושלימה את הגאון האדר“ת זצ”ל (רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים) שהיה רב בעיר מיר למען ישמש בתור סגנו של הגאון הג' מוה“ר שמואל סלאנט זצ”ל, ואחרי כן יהיה הוא הרב הראשי של עדת האשכנזים, לצערנו הרב סבל הרב האדר“ת נורא מאד בירושלם, עד כי כחותיו הנפשיות הוכרעו ויגוע וימת בטרם הגיעו למטרתו. הגאון הרש”ס האריך אחריו שנים אחדות.

מהראוי היה לעמוד על תקופה זו ולבאר הסבות מדוע סבל הרב העדין וזך הנפש הזה, אבל אין פה המקום, ואולי בהזדמנות אחרת נעמוד על הביאור הנחוץ הזה אשר עי"ז ממש יובנו הרבה פליאות שהיו בחיינו.

שאול שאל איש אחד את הרב הגדול פקח שבחבריו מוהר“ר אבא יצחק עפשטיין זצ”ל; הגאון האדר“ת שפקח היה מה ראה לבא ירושלימה לסבול כל כך עלבונות וצער? השיב לו הנשאל, הלא מזה תבין כי במקום מגורו “מיר” היה לו עוד יותר רע, אחרי אשר רוב בעלי הבתים עזבו את העיר מרוב עוני ונדדו נדוד לאפריקא הדרומית והעירה מיר התרוקנה ונחשבה כמו בית עלמין גדול, לכן קבל הרב האדר”ת את ההצעה לבא ירושלימה כעין מקלט ומפלט. לא חשב על גדולות ונצורות, לא קוה לנחת רוח, אבל גם לא פלל שיסבול כל כך.

אבל כוונת הרב הנג“ב היתה לטובה ומה מאד הצטער אח”כ בצערו של הרב האדר“ת זצ”ל.

מעומק הלב הנני מברך את הרב הנג“ב באורך ימים ושנים, דשנות ורעננות, וברפואה שלמה, ויזכה לראות בשוב ה' שבות עמנו ושיבת ציון בב”א.

כעתירת ידידו מברכו ומכבדו מאד


י.י.ילין

ר' נחמן גדליה ברודר בתור עסקן צבורי

העסקנים הצבוריים בא"י בדורו של ר' נחמן גדליה ברודר מצוינים כלם בקן אפיני אחד: קו השתיקה. הם לא ידעו. כמו שיודעים כעת, את מלאכת הדבור כלל. לא את הדבור בפה ולא את הדבור בכתב. לא ידעו לדבר על מעשיהם, לפניהם ולאחריהם, כרגיל היום, ולא לכתוב עליהם. מה שעשו עשו בלי דבורים יתרים, בלי כתיבת פרטיכלים, ומבלי להשאיר על כך זכרון בספר לדורות. הם פעלו מתוך שתיקה.

ועוד בקו אחד מצטינים ונכרים העסקנים הללו: במדה של קו לקו קו לקו. הם כמעט שלא נגשו מימיהם לפעולות גדולות בכונה תחלה לשם פעולה גדולה. אלא: הם נגשו תמיד לצעוד צעד אחד. הצעד שאפשר היה לצעדו באותו יום. הפעולה הקטנה והמוגבלת שאפשר היה לפעול אותה באותו יום. הקו שאפשר היה לנטותו מיד, מבלי לדבר עליו תחלה הרבה, ומבלי להלאות את עצמם ואת אחרים ולכלות את זמנם בתכון תכניות גדולות לעתיד. העתיד היה בא מאליו מעצמו. על ידי צרוף של עוד מחר אחד להיום, ושל עוד מחר שני להמחר. התכנית הגדולה היתה נוצרת אצלם מאליה. על ידי צרופים של קו לקו וקו לקו. מבלי לחשוב ומבלי לדבר היום על הקו של מחר. ככה יצרו ונוצרו אצלם פעולות גדולות ונשגבות כמעט בלי כונה מיוחדת לכך.

באמת שני הקוים האפיניים הללו קשורים יחד ויוצאים זה מתוך זה. מי שפועל מתוך שתיקה, מי שפועל מתוך סיסמה הגוזרת עליו לפעול מיד, לפי הכח והאפשרות, מבלי אפילו לראות צורך לדבר על כך דברים יתרים זה מכרח להיות פועל באופן של קו לקו וקו לקו. זה צועד מאליו צעד אחרי צעד, ופעולה יומית הולכת ומצטרפת אצלו לפעולה יומית, עד שהוא מגיע בקרב הימים לפעולה גדולה ונשגבה. פעולה18 המתמיהה והמעוררת הערצה בגדלה, ערכה, וחשיבותה, והכל מביטים אליה מתוך התפלאות – מלבד הפועל והיוצר בעצמו… רק הוא נשאר גם אז במסגרת השתיקה וההתכנסות שלו, כאילו באמת לא פעל יותר מאשר צרופים יחידים יום-יומיים של קו לקו וקו לקו.

ר' נחמן גדליה ברודר בתור עסקן צבורי מסמל יפה יפה את הטפוס העסקני הזה. מפני שאם חבריו העסקנים בני דורו פעלו ופועלים את פעולותיהם החשובות מתוך שתיקה – הוא שתקן שבשתקנים הוא יודע רק את המעשה ולא את הדבור כלל וכלל. דרכו וסיסמתו בעסקנות ובפעולה צבורית קצרה פשוטה, והחלטית: יש לפעול מיד מה שיש ומה שאפשר לפעול! מה שהאפשרות היומית נותנת לפעול. הדבור למה? ולשם מה העסקנות המלולית שאין עמה מעשה?

וככה, בכח הסיסמה הזאת, עשה ר' נחמן גדליה ברודר את דרך העסקנות שלו. ככה, בשיטת הקו-לקו שלו, הלך ופעל את פעולתו הצבורית. היום-יומית, וככה הוא הולך וממשיכה בלי לאות, בלי התגנדרות, ואף בלי החזקת טובה לעצמו, זה עשרות בשנים.

ככה נגש פעם, ביום אחד מן הימים, שלא היה בו יוצא מן הכלל, ושלא קדמה לו שום הכנה עסקנית, וירה אבן פנה לבנין בית בעד כולל הורדנה. בית ולא בתים. מפני שלא חשב אז באותו יום על יותר, ומפני שלא היתה אז גם האפשרות ליותר. וככה בעוד יום ובעוד יום. בהרבה ימים. קו לקו קו לקו. והכל מתוך שתיקה. וככה הגיע לכמה עשרות בתים, לשכונה שלמה, עם בית כנסת, הנושאים עליהם את שם כולל הורדנה, והמעשירים כעת את הקופה הצבורית הזאת ברכוש של עשרות אלפי לירות.

ככה, בתור אחד ממנהלי הועד של כל הכוללים, נגש ר' נחמן גדליה ביום מן הימים ורכש בשביל המוסד הצבורי הירושלמי הזה שטח של קרקע. ככה הקים אחרי כן על הקרקע הזאת בית אחרי בית, ושורות של בתים לעניים, שורה אחרי שורה, צצו ועלו שם וכסו את פני המגרש. וככה יש לו לועד הכללי כעת, לאחרי עבור תקופה של עשרות שנים, רשת של עשרות ומאות בתים, מרוכזים במקום אחד, השוים הרבה בתור רכוש כספי השוים עוד יותר בתור רכוש קרקעי צבורי, ושמאות עניים נעזרים בהם שנה שנה.

ככה, מתוך השיטה שיש לפעול מה שיש צורך ומה שאפשר לפעול, ולא להכנס כלל בפולמוסי דברים, פתר ר' נחמן גדליה תמיד, גם כן בתור אחד ממנהיגי הועד הכללי, זאת אומרת המוסד הצבורי המרכזי והמאוחד של ירושלם בתקופתו, את שאלת הרבנות של ירושלם בכל עת שזו עלתה על סדר היום. ולר' נחמן גדליה ברודר, לו ולשיטתו בעסקנות, חיבים אנו כלנו להודות על זה שהרב קוק הנערץ היה לרבה של ירושלם. הוא הוא שפעל ועשה זאת. ומתוך שתיקה גמורה. לא קדם לזה שום פולמוס דברים, ואחרי זה לא נשאר אף פרטיכל אחד. אבל זה נעשה על ידו בצעד אחרי צעד ובקו לקו, עד שהדבר הופיע ויצא לפועל.

וככה הגיע העסקן ר' נחמן גדליה ברודר לגבורות, ועם זה – לשורה ארוכה של מפעלים שכל אחד בפני עצמו, ועוד יותר כלם יחד, מפליאים ומעוררים הערצה בלב כל אחד בגדלם הכמותי והאיכותי, בחשיבותם הגדולה בתור רכוש צבורי, ובתועלתם היום-יומית לעזרת ולתמיכת נצרכים.

כלנו מביטים כעת אל הפעולה רבת-הערך הזאת של העסקן בן הגבורות ומפליאים אותה. כלנו רק לא הוא בעצמו. הוא אינו מחזיק טובה לעצמו. הוא רואה אותה כפרי פעולתו היום-יומית. כפרי מלוי תפקידו היום-יומי. שהיה רק ממלא יום יום משך של עשרות שנים.

אכן יש גם לראות בה בפעולה זו סוד הצלחתה של שיטה בעסקנות צבורי. שיטה של פעולה מתוך שתיקה מתוך מדה של קו לקו קו לקו.


פנחס בן יאיר: סמל העסקנות הצבורית מישוב הישן בירושלם

עוד בשנת תרנ"א-ב כבר שמעתי את שמעו הטוב בחוג הרבנים וראשי הישיבות של עדת האשכנזים והספרדים בירושלים וגם בחוג המכַונים – המקובלים. -

וכשנכנסתי במחיצתו של מורי ורבי-הרוחני, חכם התורה והמדע, הרי"מ פינס לצקת מים על ידו בעבודה הספרותית-צבורית, וביתו שמש גם בית-ועד לרבנים, חכמים וסופרים, עסקני צבור ובוני הישוב הישן והחדש, נמצא ביניהם גם רבי נחמן גדליהו ברודר והיה מראשי המדברים בכל מקום שדבריהם נשמעים. מאז-הכרתיו לאיש חי רב פעלים, בעל עצה ובעל תושיה, בעל פעולה ובעל מעשה. מעולם לא סבל וכוחים, רבוי דברים ואותיות פורחות באויר, כי אם פעולה ממשית. וסיסמתו: “אמור מעט ועשה הרבה”.

הרי"מ פינס היה משתעשע אתו פעמים רבות בדברי תורה, ושיחת חולין שלהם היתה ערבה ונעימה לשומעים.

דור שלם עמד על משמר העסקנות הצבורית הירושלמית.

דמותו של הרנ"ג מזהירה בחמשים השנים האחרונות במוסדות התורה והחסד של הישוב הישן אשר הוא עובד בהן בכל כחו ומרצו.

הוא שאף תמיד לאחדות העדות של הספרדים והאשכנזים ואחד מן החותמים הראשונים בועד זה. חבר פעיל היה והנהו גם היום בבנין השכונה הגדולה שכונת “כנסת ישראל” לועד הכללי בירושלם, שנוסדה ונתכוננה ע“י העסקן הצבורי הרב יוסף ריבלין מחולל הישוב החדש מחוץ לחומות העיר, - ושורה של בתים גדולים נבנו על ידו בשכונת כולל הורדנא. מכתביו הפרטים הלהיבו את אחינו ברוסיה להתישב ולהתאחז בארץ, נכבד ונערץ היה בשני בתי המקדשים לתורה ולתעודה, בתי הרבנים הגאונים: רבי שמואל סלנט ורבי יהושע ליב דיסקין ואיש-סודם ונאמן-ביתם כל הימים. – וכל פעולותיו היו תמיד בלי רעשנות-קולנית הכל בסדר ובשתיקה כמנהג עסקני הצבור מהישוב הישן. הוא דאג תמיד על המעמד-הכבוד של הבדצ”ים והמוצ"ים בשכונות.

בשנת תרנ“ט הופיע ספרו הראשון “גן-ירושלים” וקלסוהו רבנן, כי הוא היה ספר מיוחד במינו, תורה, חכמה ומדע יצאו בו כרוכים זה בזה. הגאונים הגדולים המפורסמים: רבי חיים חזקיהו מדיני בעל “שדה חמד”, רבי חיים ברלין, רבי שאול חיים בעל “יד שאול”, רבי נפתלי הרץ הלוי; רבי חיים זוננפלד, רבי יצחק ווינוגרד, כלם גמרו עליו את ההלל הגדול. בשנת תרס”ג הופיע ספרו השני “רוח הגן” “הנותן גם הוא אמרי שפר, תורה וחכמה ומדע ברוח ישראל סבא”. מרן הגאון המנוח רבנו אי“ה קוק זצ”ל סמך את ידו על ספריו. הוא היה אחד ממוקיריו ומעריציו של “בעל היובל” שליט“א. באחד ממכתביו אל הרנ”ג כותב הרב זצ“ל: “והנני בזה להודיעו נאמנה, כי הפליא עצה וכנס ברוחו הטהור אוצר גדול ונחמד, בחכמת אמת ודעת קדושים ביראת ה' טהורה ושכל טוב, וגלה הרבה רזי עולם בדרכי אמת ואמונה ע”פ הקדמות יסודות שרשיות ממקור חכמת האמת נחלת ישראל עדי עד, אשר הוכנה לגאולה, גאולת הנפש וגאולת הגוף, ולהאיר אור התשוקה על אפסי ארץ, ולרומם על ידה אביוני עם ד' אביונים מן התורה ומן המצוות, להשיבם לצור עוזם ומעוזם ולהחזירם בתשובה שלמה בדרכי נועם ובנתיבות שלום, וגם כל פניני חכמת הזמן ודעת העולם והטבע אשר ראו עיניו על אפיקי חכמת סופרים, חכמי לב בחקרי המציאות. יפה עשה בעטו להשתמש בהם לבצר אמרי צדק ויסודות דברי חז”ל, ולפאר בהם ועל ידם קדושתה של תורה, יראו רבים ויקחו מוסר, וישימו אל לבם כי אלהים צורם ואל עליון גואלם חי.

יהי ד' עם כת“ר להשלים את חפצו הטהור, ויפוצו מעינותיו חוצה, וגם עד זקנה ושיבה יוסיף תת פרי קודש הלולים לשמח אלקים ואנשים, לשלב לולאות תורה, יראה חכמה ודעת קדושים נאמנה, כמעשה האופן בתוך האופן ורבים יודוהו ויאשרוהו, על אוצר חוסן ויקר, ומטעי חמד אשר הביא ברוח גנו הטוב אשר נטע בקרן בן שמן, ודבר בעתו מה טוב, כי עת לכל חפץ, ביחוד בימינו אלה, אשר זהרי תקות ישועה וצמיחת קרן ישועה נראה לנו מעבר מזה.”

ב“חזוק ידים לעבודת ה' ועד קדשו סלה” הנני גומר את דבר בברכה לבבית ונפשית למען יאריכון ימיך ושנותיך על האדמה והמשכת העבודה.

בסוף ספרו השני של בעל היובל נלוה פרק יפה “מצוות-דרבנן” מחקר הגיוני מאת חתנו הרב משה אוסטרובסקי הי"ו.


זלמן בן טובים

לבן השמונים

הרה“ח ר' נחמן גדליהו ברודר הוא מנקיי הדעת המצוינים בין העסקנים של הישוב הישן הירושלמי. ישנו לפעמים עסקן שלמרות כשרונותיו, סגולותיו ויתרון דעתו בהנהלה ועסקנות צבורית, הוא איננו יכול להחזיק זמן רב בעמדה הצבורית שהוא עומד עליה, ואם באה רוח בלתי מצויה היא מזיזה ועוקרת אותו מעמדתו ומקומו. לא כן איש הגבורות בעל היובל שלנו, במשך תקופה ארוכה קרוב לארבעים שנה, הוא עומד בראש כולל הורדנא שבשנים הקודמות לפני פרוץ המלחמה העולמית היה הכולל מרובה באוכלוסין ובעל השפעה בישוב הישן בירושלם, וגם הוא ממונה בועד הכללי רמבעה”ן והוא עומד זה עשרות בשנים על עמדתו כעץ שהכה שרשים עמוק.

עמדתו היתה תמיד תקיפה ואמיצה, לא נטה לצדדים והלך לו בקו הישר נכחו, ויריביו לא יכלו לו, ולא עלתה בידם להזיזו מעמדתו, וסו“ס ראו ונוכחו שאפשר לסמוך עליו, ולהפקיד בידו מוסד צבורי, ואמנם בהשתדלותו ועבודתו באמונה נבנו כמה בתי דירות לעניים ת”ח ונצרכים מכולל הורדנא בשכונת בתי הורדנא בירושלם.

הוא מצטיין באהבתו לסדר. בהיות לו עט סופר מהיר הוא מנהל בעצמו בזריזות דיוק וסדר את פנקסי ההכנסות וההוצאות של הכולל ולמרות זקנותו המופלגת הוא כותב ורושם הכל בעצמו ואינו נזקק למזכירים.

וגם בחייו הפרטיים הביתיים הוא יודע את סוד הסדר והצמצום. הוא יושב לו עם בני ביתו כל שנותיו בדירה קטנה והוצאות ביתו בצמצום בלי מותרות במדה וסדר, וחשבון, כדרך רוב העסקנים הצבוריים מהישוב הישן הירושלמי.

זכורני לפני שלשים שנה היה הרה“ח ר' גדליהו נחמן בא בכל ימות הקיץ ליפו בשליחותם של סוחרי האתרוגים כדי לברר ולמיין את האתרוגים בהיותם עדיין בצמיחתם וגדולם על העצים, ולהפרישם מאיסורי ערלה. והוא נהיה למומחה וידען גדול במקצוע זה, ומבין בבירור האתרוגים הכשרים והפסולים והיפים מהגרועים, ובידיעותיו המקיפות בטיב האתרוגים הביא תועלת רבה לסוחרי האתרוגים הא”י.

ואם נציין כאן שבעל היובל הוא גדול בתורה ויראה ויש לו עט סופרים וכתב ואזן וחבר שני ספרים תורניים המכילים מחקרים חשובים בהגיון דתי-פילסופי שהפיקו רצון מגדולי הרבנים והסופרים התורניים של זמננו, אז נקבל מושג מדמותו הרוחנית של בעל היובל שהנהו טפוס של ת"ח ועסקן מעולה.

זכות גדולה היא להרה“ח ר' נחמן גדליהו ברודר שבהגיעו לגבורות הוא עדיין עומד על משמרתו ועמדתו הצבורית ועוסק לטובת הרבים, וברכתנו לו שעוד שנים רבות יהי לעטרת תפארה למשפחתו הנכבדה ותפארת לירושלם שהוא אחד מבניה, בוניה הנאמנים, יחיה עד מאה ועשרים שנה, ויזכה לראות בנין ביתנו הלאומי נכון ונשא על תלו, וביום שבו יקוים דבר חזונו19 בן אמוץ, " כי מלך ד' צבאות בהר ציון וירושלם ונגד זקניו כבוד”


ירושלים – אהל משה ג' סיון תרצ"ז.


שלמה רוהלד

מזכיר הרבנות הראשית ליפו ות"א

נגד זקניו כבוד

אין לך נאה בישיבה אלא זקן זה לפ"ק (תרצ"ז)

לא מליצה לחוד היא המימרא של חז"ל: זקן זה שקנה חכמה, לא יתואר השם זקן אלא למי שהוזקן בחכמה, זאת אומרת שבכל יום ויום הוסיף חכמה ודעת על יום אתמול שעבר אבל מי שלא עמל בתורה וחכמה לא הוזקן במובן זקנה אלא מוסיף ימים על ימים, מתנונה ומתבלה עד תום זמנו, ככל חומר שכחו תם ומתנדף מרוב ימים ושנים, וכמו שאמרו במדרש יש לך אדם בא בזקנה ואינו בא בשנים, בשנים ואינו בא בזקנה.

ועל זקנים הוזהרנו “והדרת פני זקן”, והדרת זקן לא נאמר, אלא והדרת פני זקן ז"א פנים של זקן, זקן שיש לו פנים מאירות, כמו שכתוב ופניהם איש אל אחיו ומחויבים אנו להדרם בהדור כבוד, ולספר לדור את מעשיהם, תכונותיהם, מאויהם ויקרת נפשם וטוהר מדותיהם, כדי לחבבם על הבריות וילמדו ממעשיהם הטובים וילכו בדרכי ישרים.

והנה הגיע לידינו מצות הדור פני זקן תלמיד חכם הגון מאד ורב פעלים, אוהב עמו באהבה טהורה ה“ה הרה”ג המפורסם מוה“ר גדליהו ברודר שליט”א שהגיע לגבורות, ונשתרש בתורה עבודה וגמילת חסדים כל ימיו והתעסק בצרכי צבור באמונה ובטוהר לבב, בודאי אי אפשר לפטור עצמנו מחובת הדור שבהדור, ולתת כבוד לשמו הטוב ולמעשיו הישרים.

גדול האיש הזה בתורה, עוד מילדותו הצטיין בעיר מולדתו ויצא לו שם טוב, ובבואו לאה“ק סבל את היסורים שכל הבאים הראשונים לחונן עפר אה”ק בקדושה ובטהרה סובלים, סבל באמץ לב ובאהבה, התישב אז ביפו ולמד תורה עם בני המריזצקאיט בפרדסה, עד אשר עלה לירושלם והתישב בה והקדיש א"ע לתורה ועבודה מתוך עני ודוחק.

הכירו בו יקירי ירושלם את מעלותיו ונועם מדותיו הגדולים הכירו את תורתו, קרבוהו וכבדוהו מאד, ואחרי פטירת הרה“ג ר' שמעון אלעזר כהנא ז”ל ממונה דכולל הורדנא עלתה בהסכמה מהכא ומנשיאי הכולל בחו“ל לבחור בו לממונה בהכולל עם עוד אחדים, מחשובי ויחידי סגולה ומאז זה כארבעים שנה הוא נושא עליו את עבודת הצבור בועד הכללי וביתר מוסדות עדת האשכנזים בעיה”ק ירושלם תוב"א, ושמו הטוב מפורסם לאיש חי רב פעלים.

וגם הראה את כחו בתורה ובידיעות רבות בהלכות דעות וביראת שמים, בספרו הנחמד גן ירושלים ב' רודר ג' דליה נ' חמן ב’ג’ן' הזה נטע נטעי חמד ושעשועים, הנותנים ריח משיבי לב ונפש לכל אוהבי תורה וחכמה, וגדולי ותקיפי ארעא קדישא הגאונים המופלאים זצ"ל קלסוהו ושבחוהו בהסכמותיהם והגידו שבחיו בפניו.

ובמשך הרבה שנים אשר הוא עומד בתוך תוכם של עניני הכלל בירושת"ו ומשתתף בהנהלת כל מוסדי הצבור אשר לקהלות הקדש בירושלם, עיניו ולבו נתונים לתועלת העדה החרדית ומלי דשמיא והוא אחד העמודים אשר הקהלה הקדושה והעתיקה נשענת עליו.

ובמלאת לו שמנים שנה, ימי הגבורות הננו קוראים לו התגבר כארי לעבודת הצבור, וה' יחדש כנשר נעוריך ישגבהו ישע, יאריך ימים ושנים וינוב בשיבה טובה יפרח כארז בלבנון ויחזה בעיניו בגאולת ישראל ותחיתו על אדמת קדשו20 ותרוממנה קרנות ישרי לב פועלי צדק בעמם בב"א.

אחד מאלפי מברכיו


י.צ. רמון

הרב ר' נחמן גדלי' בראדער הי"ו

בדמע אנו מביטים היום על הישוב ועל כל אשר רכשנו בו, בין ישן ובין חדש. לאור השמש החדשה, מתרכזים כל כחות גוף האומה בארצנו הקדושה. ימי “הבלויים” נערכים הרבה, יען שכבר היו לפניהם גדולי החסידים והאשכנזים בארץ, ולפניהם הרב מברטנורא, והרמב"ן, שהוא אבי אבי אבי אב בשאיפת הקדש של החיאת האומה על ארצה ואדמתה, בכל הוד רוחניותה.

יש עליות הרבה לארץ מימי “הבלויי”ם“, אבל יש גוש של אומה בארץ, שלמצער רב ערך האזרחיות שלו ביחס לגדולי החסידים והאשכנזים, וע”י אלו נתכונן הישוב הישן, שהוא בבחינת ראשי אברים לכל גוף האומה המאוחד בארצה. כמה חשובים מוסדות ירושלים, וכל המוסדות אשר נוסדו בארץ מני אז, וכמה תפארת היה לשכונות הראשונות שנוסדו בירושלים, ובערים אחרות. נזכור נא ימי השר משה מונטיפיורי ופעולותיו בארץ כמה היה יכול לשמח לב אחינו הנדכאים אז, בבנותו בתים ושכונות בירושלים, ובהושיטו עזרה לכלל אחינו אז בארץ זו.21

בנוהג שבעולם, החדש בולע הכל, ובכל זאת יש תוקף גם לישן. יש פירמידות במצרים, ויש בנינים ברומא המעידים על חיל חוסן דורות ישנים, ויש שגם היום תחרבנה ערים, ולא מהר תבנינה, ולפנים יסדו ידי אנשים ארמנות ערים אשר מלאו תשואות המון. ובכל אופן החדש צריך ללמוד גם מן הישן, טכסיסי האדם באים לידי התפתחות, יען שיש בהם דרגות הבנה, ובפרט החסד הוא מאור נצחים, כל מה שיחדשו הדורות, ושכל האדם מעיד עליו, לא מאחרים לקבלו, ומי שמתבדה הוא נאחז, בפרט בעניני אמונה, שטבע האדם הישר יודע להבחין בין טוב ורע, ורואה לנכון כבדותות, כל מה שרחוק מרגש האמונה, ואין השכל הישר מעיד עליו.

לתורה ולמעשים טובים יש בתוכנו ערך קים, ולאנשי אמנה וחסד, ובפרט מה רב ערך התולדות של אנשי הישוב, אשר יסדו מוסדות לפנים, ופעלו בהם אנשים טובים וכשרים, ובמקומם באו גם אחרים בדומה להם, ופעלו רק טוב.

בודאי נחוץ לכתוב תולדותיהם, ולהעריך אותם גם בחייהם, ומצד זה תשואות חן וכבוד ותהלה גם להרב ר' גדלי' נחמן בארדער הי"ו, אשר זכה לכתר שם טוב בעסקנותו לטובת הצבור הירושלמי זה ימים רבים, וזכה לתורה וגדולה גם יחד נמטי' אפריון לו, ונברכו לחג יובלו המזהיר, כי בהרם ה' קרן עמו, ויפדהו מיד רעים, ויצהיל את פני הבת ירושלים, יזכה לראות אתנו יחד בנחמת כפלים של ירושלים הבירה אשר תבנה מקו אל מדה כפי יעודי החוזים.

ירושלים, תרצ"ז.


ירחם שלום ברודר.

תפארת בנים אבותם

אלה דָבָרֵי העם אלה מצניעי לכת

קלה היא כתיבת הערכה על יוצר שנכתב עליו בזמן מן הזמנים. קשה היא כתיבת הערכה על יוצר צנוע הנחבא אל הכלים שכל מעינו היא יצירה, וקשה מזו כשהיוצר הזה הוא אביו של כותב ההערכה.

אבי מורי הגר“ג ר' נחמן גדליה ברודר תושב ירושלם, נולד להוריו הרה”ג ר' משולם פלטיאל מועד ואשתו שרה מרים ביום ב' בתמוז תרי“ז בעיר וואשליקאווע הסמוכה לביאליסטוק, מצד אביו, ונכדו, של הגאון הצדיק רבי שמואל מוואשליקאווע שלשלת היחוסין שלו מצד אביו, הוא עשרים וששה דורות הרא”ש, ומצד אמו הוא מתיחס לבעל התוספות יום טוב.

ירושלים החרדית מלאה טפוסים של למדנים, בעלי מוסר, חוקרים ויוצרים, בין הטפוסים הרבים והשונים האלה בולטת אישיותו הצנועה של הרה“ג ר' נחמן גדליה ברודר, הלמדן המופלג בנגלה ובנסתר, עמקן ובקי בכל הש”ס והפוסקים, החקרן הצולל עמוק במכמני ספרי הקבלה, במוסר היהודי, בפלוסופיה של ימי הבינים ובספרי החקירה. בולע הוא כבכורה בטרם קיץ כל ספר מדע הבא לידו בידיעות הטבע, החי, הצמח, החמיה, הרפואה, והאסטרונומיה.

תערוכת הידיעות האלו מתגבשת לאחדות נפלאה באשלי רברבי זה דכולא בה, והיא המרחבת את שדה המבט של אפק אין סופי, להשקפה של אחדות אהבה וסדר בבריאה.

מצד אחד הוא מתעמק בלמוד נפלאות חיי הצמח והחי, ובלמוד החמיה: הרכבת והפרדת החמרים ובנין האטומים. כל אלה מקסימים אותו; רואה הוא בחוש את סתרי הטבע והיד המסתורית של ההשגחה האלוהית הפועלת בכל. הוא תופס את המושג של יצירה מאין ליש. מצד שני הוא מפנה את תשומת לבו ללמוד האסטרונומיה בכדי לקבל את המושג של חלל האין סוף. הוא מוצא בלמוד זה את נפלאות הבורא: עולמות אין מספר, שנות אור. לפני חזיון רוחו מתגלית מלכות הרוממות, האחדות, הסדר, היופי, האהבה והטוב; ההשגחה האלהית הנאצלת והעליונה המושלת בכל, לפניו אין סתירות. הוא מוצא אחדות נפשית, אחדות בין הטבע, הבריאה כלה והתורה מסיני.

למודי הטבע נותנים לו באורים לדברים מופלאים בתורה ובחקירה, הם הם מזככים את חוג השקפתו ונותנים לו את המעוף של הגדלות והרוממות בבריאה הנפלאה. הוא מקבל את המושג האבסטרקטי של גדלות אלקים.

צולל הוא לתהום החקירה והפלוסופיה של ימי הבינים ודולה פנינים ומשחיל אותם למחרזת של לבנת ספיר. בחבוריו “גן ירושלם” ו“רוח הגן” נפש המשורר משתפכת בקרבו ושר את שירת האחדות והאהבה של הבורא והבריאה, שירת האלקים העליונה על כל הבריאה, היא לפניו הסימפוניה האלהית והיא הנוטעת בתוך נימי נפשו את הסימפוניה של החיים מתוך גדלות ההשגחה ואחדות הנפש.

מדרך החקרן והפילוסוף לחיות בתוך עצמו ולרקם רקמת המחשבה. על פי הרוב החקרן איננו איש המעשה. באישיותו של הרנ"ג מתבלט מלבד צביון החקרן גם צביון של החלוף מצד אחד וצביון היוצר מצד שני. הוא יוצר יצירה מגוונת של ערכים קימים הן מצד הרוחני והן מצד המעשי.

היצירה הרוחנית מתבטאית בחבור ספרים, והיצירה המעשית בפעולות רבות בעד הצבור היהודי הירושלמי ובעד בנין הארץ.

רוח החלוציות של הרנ"ג

הרנ"ג הרגיש בצעירותו את הדחיפה הנפשית לעלות לארץ אבות, בראשית תקופת חבת ציון היו הוא ואמי, אשת נעוריו, מנשים באהל תברך, מרת חיה רוחמה בת ר' שאול יצחק רוזנבלט, בין הראשונים שעברו חלוצים לפני העם. הם לא באו עם הזרם או בצותא חדא עם עולים אחרים אלא, זוג יחיד ובודד. היו אלה “אחד מעיר ושניים ממשפחה”. חסלו את עסקיהם ונתקו באחת אחת את כל הקשרים עם הגלות. לא רצו להביט על עתיד שקט ובטוח שהיה מאפשר להם לחיות בכבוד בגולה. משא-הנפש היחידי שלהם היה לבנות קנם בארץ ישראל.

בשנת תרמ"ה דרכו כפות רגליהם על חוף מאוים, הארץ היתה אז כולה שוממה ולמרות זה, הגיעו אליה בשמחה מבלי ידיד, מכר או גואל, ירושלם היתה מחוז חפצם, ושם בנו את קנם הראשון בין שיני וחגוי הסלע אשר בירושלם. ביתם היה בין עשרות הבתים הראשונים של הישוב היהודי החדש מחוץ לחומה.

בשנת תרמ"ו עברו ליפו וגרו משך שלש שנים בפרדס משפחת פלמן, הפרדס היהודי הראשון שנוטע בארץ.

פה בא הרנ"ג במגע ישר עם הטבע שמשך את לבו בחוטי הקסמים שלו.

למרות הקושיים והתלאות המרובות שפגשו בדרכם לא הרגישו שום רגש של חרטה, אלא המשיכו מתוך שמחה ומתוך התמסרות יוצאת מן הכלל. בתקופות השונות כשהמצב בארץ, תחת שלטון האנרכי של התרכים, הגיע לידי דכדוך נפש אף פעם לא חלמו לעזב אפילו לזמן ארעי את ארץ חמדתם,

בכל התקופה הארוכה הזאת של משך חמשים ושתים שנה ספר התורה לא מש מפי אבי, שוקד היה תמיד בנבכי התלמוד, בספרי החקירה ובפילוסופיה היהודית, תמיד חושב והוגה דעות.

עוז נפש כזה, חבה בלתי מוגבלת לכל קדשי האומה והתמסרות נפשית אשר למעלה מכח אנושי הם מהדברים המופלאים אשר אין להם חקר, חידה שאין לה פתרון.

רוח היצירה שברנ"ג

בשנים הראשונות לבואו לארץ רוח היצירה פעמה בקרבו. העדה היהודית ביפו היתה עדר שאין לה רועה והוא היה הרוח החיה למנות רב שיעמד בראש העדר. רב העדה בימים ההם לא מלא רק תפקיד של ראש הדת אלא שמש גם בתור בא כח העדה לכל דרכיה, וגם לבוא ביחסים עם הממשלה. הרב ר' נפתלי הרץ נתמנה אז לרב יפו והמושבות הראשונות שביהודה והשרון. כן היה הרנ“ג בין העוזרים ביסוד הת”ת ובית המלאכה. “שערי תורה”,22

בשבתו בפרדס למד פרק בפרדסנות ונעשה למומחה בבחינת אתרוגים מורכבים והרב ר' נפתלי הרץ מנה אותו למומחה הבודק את אתרוגי ארץ ישראל שנשלחו לגולה. זה גרם שנעשה אחד מהראשונים שקשרו מסחרים עם הגולה בשליחת אתרוגי א"י שהמשיך במסחר זה עד פרוץ המלחמה העולמית.

בשנת תרנ“ז נבחר בהסכמתו של המוהרי”ל דיסקין זצ“ל לממונה על כספי החלוקה של “כולל הורדנא” וחבר ב”ועד כל הכוללים כנסת ישראל". הכוללים למרות הלעג והלהג ששפכו עליהם בזמנים שונים היו באמת בתקופה ההיא המוסדות היחידים שעזרו לבסוס היהודי בירושלם, חברון, צפת וטבריא שנקרא בשם “ארבע הארצות”. ידם היתה נטויה תמיד לעזרת תושבי יפו והמושבות, הם מלאו בתקופה ההיא את העבודה שהמוסדות הלאומיים ממלאים היום.

הם עמדו בראש הקהלה הירושלמית ומצודתם היתה פרושה במדה ידועה על כל הישוב בעזרתם לעניי הקהלה ולעולים החדשים בהספקת מזון, דירה, קנית כלי מלאכה ועזרה בצרה. בשנת רעב הביאו מזון מחו"ל, בשנה שחונה הרוו במים את צמאי ירושלם.

הם גם בססו את הצד הרוחני של הקהלות בירושלם ובערי הארץ בהספקת רבנים וצרכי הדת. מצד הפוליטי עמדו תמיד על המשמר על כל צרה שלא תבוא ע"י פקידי הממשלה התרכית. עליהם נפל העול לעורר את אחיהם בגולה לאסף כסף, אבל, העבודה הקשה ביותר היתה חלוקת הכסף הזה ביחוד לפני “משך דירות”, קמחא דפסחא ויתר החגים. עם כל גל של עולים חדשים התעוררו שאלות חדשות. הסכומים שנתקבלו היו מצערים, קמץ שאינו משביע את הארי הרעב. חלקו של הממונה היה תמיד עבודה המפרכת והמדכדכת את הנפש עד שהיתה מורדת ומתפרצת בקריאה; “איכה אשא לבדי טרחכם, משאכם וריבכם”!

האורות והצללים שמשו בערבוביה אבל, האורות הם הם שנתנו לו את האמץ להמשיך בעבודה צבורית אחראית זאת.

כח היוצר שברנ“ג התבטא ביחוד בבנין הארץ שזה היה הרקיע השביעי של נפשו. בעצמו השיג נדבות ובנה ארבע עשרה בתים ובית מדרש בשביל עניי הכולל ב”בתי הורדנא" מלבד בתים אחרים בפרורי ירושלם. הוא היה גם הרוח החיה בבנין שכונת ועד הכללי בשם “כנסת ישראל” ובשנים האחרונות ביסוד שכונת “קרית שמואל”. באפן פרטי לקח חלק פעיל ביסוד שכונות חדשות.

גאולת הקרקע, שכונה חדשה, מושבה חדשה, בנין חדש, פרדס חדש ובית חרשת חדש בא"י היתה תמיד שמחת החיים שלו.

פרק גדול וחשוב בפעולותיו היתה הרבנות הירושלמית. הוא היה יד ימינם של הרבנים ויצק מים על יד השורה הארוכה של הרבנים האלה: המוהרי“ל דסקין, ר' אליהו דוד תאומים, ר' שמואל סלנט, ר' חיים ברלין והרב הראשי לא”י ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ“ל. אחרי שאחד מעמודי היהדות האלה נסתלק היה הרנ”ג משקיע כחותיו לגדר את הפרץ. היה בא בכתובים עם ראשי הרבנים בתפוצות הגולה להשפיע עליהם שיקבלו את הרבנות הירושלמית, והרבנים שבשורה הזאת היו אלה שאחרי עבודה ענקית קבלו עליהם אצטלא זו.

הרבנות הירושלמית זהו פרק מזהיר בפעולות היצירה של הרנ"ג, המסרת הזאת עברה כעת לידי חתנו, גיסי, הרב משה אוסטרובסקי.

ביצירה הרוחנית עדים הם לרחב היקפו וכח יצירתו שני הספרים: “גן ירושלם” שהופיע בשנת תרנ“ט, ו”רוח הגן" בשנת תרפ"ג. הספרים האלה עשו רשם חזק על גדולי וגאוני ישראל.

תכונת האיש רב האשכולות מושפעת ומשתקפת מתוך חיי המשפחה שלו, ובזה הבו גדל לאשת חיל מי ימצא! אשת נעוריו של הרנ“ג, אמי מורתי, האשה הכבודה מרת חיה רוחמה בת ר' שאול יצחק רוזנבלט מצ’כינובצי‘, אשר בפולין. נצר נגידי וחסידי ישראל מצאצאי הרבי הצדיק ר’ משה משרשוב. היא, הרעיה הנאמנה, בעלת השכל הרחב, יקרת הנפש, רחבת הלב ובעלת המדות התרומיות שנצבת תמיד על יד ימינו של אבי, ותמיד היתה העזר אתו בכל פעולותיו. היא האשה המסמלת את ה”אם בישראל". רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה!

בתפלה אנחנו צאצאיכם כורעים ברך לפני האלקים שיחנכם הורינו היקרים באריכות ימים, שיבה טובה, בריאות, נחת ושלום; ובמו עיניכם תזכו לראות את הגאולה השלמה של עם ישראל וארץ ישראל.

לונדון, תמוז תרצ"ז


 

לקורות הרבנות הירושלמית האשכנזית במאה השנים האחרונות הרב / נחמן גדליהו ברודר23

ויהי כי זקן שמואל ועיניו כהו מלראות, לאחרי ששמש רבי שמואל סלנט בכהונת הרבנות הירושלמית יותר מששים שנה, קרא אליו בשנת תרנ“ט את חכמי ורבני ירושלים, ממוני ואמרכלי ועד הכללי, מנהלי תלמוד תורה ראשי ישיבת עץ חיים וגבאי בקור חולים ומלא את ידם לדאג למצוא את האיש הדגול מרבבה בחור מעם גאון התורה אשר יעמוד בראש רבני ירושלים לנהל את העדה. כל עוד שהגרש”ס עוד בחיים חיותו רצה להדריך וללמד בינה את ממלא מקומו איך לנהל עדת ישורון העם היושב בציון, שהוא מורכב מקבוץ גלויות לקוטי בתר לקוטי מכל העולם עיר שכולה כהנים אשר כל אחד ואחד מהם היה בעל בעמיו מנהיג בעירו, עיר כזו זקוקה לרב גדול בישראל מדברנא דאומתא שיעמוד בראשה למען לא תהיה עדת השם כצאן אשר אין להם רועה.

כשהגרש“ס זי”ע הגיע לשנת השבעים החל כבר לדאג אודות ממלא מקומו ואז הציע לפי דבריו הוא לפני הרב הגאון ר' חיים ברלין (כששמש ברבנות במוסקבה) שיקבל עליו את הרבנות הירושלמית. תשובתו היתה שלילית כנראה מתוך שישב בעירו על גפי מרומי קרת בכל כבוד וגדולה שבעולם. אחרי שהגיע הגרש“ס לגבורות ומעלה חפץ מאד לראות בעיניו את בחיר השם שישב על כסאו אחריו, ומתוך דאגתו הגדולה לשלום ירושלים החל לזרז את אנשי סודו לבוא בדברים את רבני וגאוני חוץ לארץ שיבחרו גאון ישראל אשר כתר הרבנות של ירושלים תהא הולמתו. הוא מסר את עבודת הספרות בנידון שאלה זו להחכם יחיאל מיכל פינס שיפנה לגאוני ישראל ברוסיה לדרוש מהם שימת לב לבקשת הגרש”ס, החכם י.מ. פינס נענה לבקשתו ולקח את העט בידו, את הצעד הראשון עשה בזה שפנה אל גיסו הגאון הגדול ר' דוד מקרלין שיתענין בשאלת הרבנות הירושלמית. הגאון הנ“ל עשה אספת רבנים בעירו אשר בה החליטו להציע לפני הגאונים רבי אליהו ברוך קמאיקא ששמש אז ברבנות בצ’יכנובצה ולהגאון רבי אליהו מפרוז’ינה שהיה מפורסם בשעתו לחכם גדול במילי דעלמא ולהגאון רבי מאיר אטלס משאוול בהצעה לכל אחד מהם שיקבל עליו את הרבנות הירושלמית. רבי אליהו ברוך הסיר מיד את מועמדותו כי לא רצה לעזוב את עירו ואת ישיבתו שבה כהן כראש מתיבתא בעיר מיר לאחרי הרבנות בצ’יכנובצה, רבי אליהו מפרוז’ינה בראשית ההצעה הסכים אליה, אולם, אחרי שקבל את כתב הרבנות מירושלים בפרוז’ינה נמלך בדעתו ושלח אותו חזרה לגאון ר' דוד מקרלין. רבי מאיר אטלס לא התיחס בחיוב להצעה, אחר כך פנו חכמי ירושלים להגאון ר' חיים עוזר גרודזנסקי בווילנא בבקשה שיתעניין בשאלת הרבנות הירושלמית. הוא הציע גם כן את רבי מאיר אטלס. בעל המאמר הזה כתב לנשיאי כולל הורודנא בחוץ לארץ הגאון ר' אליקום שפירא ואתו הגביר הנכבד רבי יוסף שרשבסקי בנידון שאלה זו. הם הציעו את הגאון רבי הלל מסובלק שישב אז בלובלין למועמד, אחר כך בהזדמנות שעבר הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים דרך ווילנא לרגלי נסיעתו לרחוץ בים, בדובלין, הרב הנ”ל שרת אז ברבנות בעיר מיר לאחרי רבנותו הראשונה בעיר פוניוויז, רבי חיים עוזר מווילנא לקח אתו דברים בנידון הרבנות הירושלמית והוא הסכים להצעה זו, כנראה מתוך מחשבה שטוב יהיה לחזוק בריאותו לעבור לא“י. כאשר שמע ר' חיים עוזר את הסכמתו קבל עליו להיות המתווך בינו לבין חכמי ורבני ירושלים והוא פנה מיד במכתב לירושלים, בשאלה אם הם מסכימים למועמד החשוב הזה. במכתבו הנ”ל הפליג בשבחו של הגאון ר' אליהו דוד שהוא בקי נפלא בכל חדרי תורה ומפליא את שומעיו בדבריו ועוד שבחים רבים. כשחכמי ירושלים קבלו את מכתבו של ר' חיים עוזר פנו תיכף לר' אברהם שובצקי ששמש אז ממונה בכולל ווילנא והוא היה בן עירו של הרב ר' אליהו דוד מפונאויז, הוא הפליג מאד בשבחו באמרו שמלבד גדולתו בתורה הנהו צדיק מפורסם.

אחרי ששמעו חכמי ירושלים חות דעה זו החליטו בהסכמת הגרש“ס זי”ע לכתוב לרבי חיים עוזר את הסכמתם להצעתו שהם מוכנים לקבל את רבי אליהו דוד לרב לירושלים. במכתב זה מלאו את ידי הגאון ר' חיים עוזר לגמור בכי טוב עם האדר“ת. את שכירות הרבנות קבעו 20 רובל לשבוע, דירה לפי כבודו על חשבון העיר, אחרי ששלחו את החלטתם באה ידיעה מרבי אליהו מפרוז’ינה שהוא מסכים שוב לקבל את כתב הרבנות מירושלים והוא שואל אם חכמי ירושלים מוכנים כעת לחדש את המשא ומתן, תשובת חכמי ירושלים היתה מכיון שכבר יצאה החלטה לרבי חיים עוזר לקבל את האדר”ת לרב לא נוכל לשנות דבר, אחר כך נתקבלה טלגרמה מאת הגרח“ע בר”ח אלול תר“ס כי הגאון האדר”ת נתן את הסכמתו הסופית לקבלת הרבנות הירושלמית. אחרי חליפת מכתבים מסרו לסופר להכין את כתב הרבנות והתחיל להחתים את ראשי חכמי ורבני ירושלים, העבודה הוטלה על רבי משה סלומון ובעל המאמר, בראשונה הלכו להחתים את הרב רבי שלמה לוריה שהוא היה ממונה בכולל רייסין, זקן תלמיד חכם נכבד. בקשי עלה בידי הנ“ל לקבל ממנו את חתימתו. אחרי שרבי משה סלומון ראה שהענין מתנהל בכבדות הסתלק מהענין ועזב את כל העבודה על כותב המאמר הנ”ל, בעוד שעסקו בהחתמת נכבדי ירושלים הריחו ראשי עדת החסידים שבירושלים כי דבר מה הולך ונעשה בשתיקה מאחורי הקלעים. ביום בהיר אחד הופיע רבי דוד בידרמן והצעיר ר' ישראל שו“ב באספת הממונים בבית ר' אברהם שובצקי ודרשו לבטל את יפוי הכח שניתן לנכדו של רבי שמואל סלנט לקבל את הפוסטה. הדברים נאמרו כאילו עפ”י דרישת הגאון מלובלין בעל תורת חסד שישב אז בקביעות בירושלים, הנ”ל אימו בדבריהם שבאם לא ימלאו את דרישתם יהיו נאלצים להפרד מהפרושים מהעבודה המשותפת בועד הכללי. תשובת ממוני כוללי הפרושים היתה, הענין שייך להגרש"ס ולא להם. כעבור זמן מה נודע לעדת החסידים שבירושלים שהחלט בועד הכללי להביא רב מחוץ לארץ כממלא מקומו של רבי שמואל סלנט, החסידים רגזו מאד על הצעד הזה באמרם הלא נמצא אתנו פה הגאון ר' זלמן מלובלין שהוא גאון אדיר הראוי בודאי לשמש בכהונת הרבנות בירושלים ומדוע לא יקבלו אותו למשרה זו, ולמה תהיה תמיד יד הפרושים על העליונה מהם חזניא וספריא ורבני ירושלים. רבי אלימלך פרלמן שהיה איש חכם ועמוד גדול בעדת החסידים אמר להם שיניחו את כסא הרבנות הירושלמית לפרושים כי החסידים לא יוכלו לבוא לידי הסכמה בינם לבין עצמם כי כל כת המחסידים תדרוש שהרב יהיה מהכת דליה, אבל החסידים לא הטו אזן קשבת לדבריו ויבקשו תואנות. אחד מעדת החסידים ניסה לפתות אותם שיסדר להם ועד כללי מיוחד אם רק יהיה רב מיוחד בעדת החסידים שיהיה על מי להשען, אי-לזאת השפיעו על רבי אלימלך פרלמן שיעמוד לצדם לתבוע עלבון החסידים מעדת הפרושים. ויצרפו אליו את ר' ישראל פרומקין ור' מנדיל רובין. ממוני כוללי הפרושים מתוך שאיפה לשלום החליטו להתאסף יחד עמהם למען שמוע טענותיהם, מהפרושים נבחרו שלשה: רבי אברהם שובצקי, רבי משה סלומון וכותב המאמר. באי כח החסידים יצאו בטענות ותביעות ובראש התביעות היתה הטענה: למה לא יקבלו לרב ירושלים את הגאון מלובלין היושב אתנו בירושלים. בישיבה זו נתגלה פתאם דבר משונה: רבי אלימלך בא כח

החסידים בתוך לבו לא רצה בשום אופן שהגאון החבדי יעלה על כסא הרבנות בירושלים, כך התבטא כמעט בפירוש, רבי משה סלומון בא כח הפרושים רצה בתוך לבו דוקא לראות את הרב מלובלין כרב מירושלים. כותב המאמר שהכיר בישיבה את הדברים האלה חשב בלבו מי יודע לאן תוביל הפוליטיקה של שני הנכבדים האלה משני הצדדים השונים, רבי משה סלומון כשהתוכח עם החסידים מילא את שליחותו בנאמנות ודעת הגרש“ס דברה מתוך גרונו, אבל המבינים הכירו כי בלבו לא כן הוא, ואותו דבר היה עם בא כח החסידים רבי אלימלך. הועדה הנ”ל משתי העדות הפרושים והחסידים התאספה פעם, שניה ושלישית בהשתתפות האדונים המפורטים לעיל בהוספת הרי“מ פינס, ניכר היה כי לולא השפעת אברכים מעדת החסידים חמומי הראש היו מוצאים המנהיגים דרך של שלום ביניהם, אולם צעירי החסידים מבחוץ עכבו בעדם והקימו שאון רב בין עדת החסידים כי פרושים עליך ישראל. כשנודע דבר הפירוד להגרש”ס החליט לצאת במכתב גלוי ליהודי אמריקא להודיעם שבהסכמתו לקחו רב גאון לישב על כסא הרבנות בימיו ושידעו כל ישראל שבגולה שבכל עניני הכספים ושאר הדברים יפנו להגרש“ס והשני לו האדר”ת. הרב ר' דוב אברמוביץ בן ירושלים ששמש בשעתו ברבנות באמריקא ורבי אברהם יעקב הכהן יליד ירושלים שנמצא אז בשעתו בשליחות באמריקא הוציאו חוברת מיוחדת בנידון הרבנות הירושלמית שהוכנה ע“י הרי”ם פינס. החוברת עשתה את פעולתה והחסידים ראו שאין להם כל תקוה להבנות מחרבנם של הפרושים בזה שילכו נגד הגרש“ס, כי באמריקה האמינו אמונת אמן בדברי הגרש”ס, קריאתו היתה כקול קורא מהשמים. כמו כן נודע השערים גאונותו וצדקתו של האדר“ת, בכל זאת באה עדת החסידים בהצעה רשמית מלפני הרב מלובלין שישב בירושלים שיקבל עליו את הרבנות הירושלמית מטעם החסידים. הרב מלובלין בטרם החליט בדעתו להענות לדרישת החסידים לקח עצה עם ידידו הנאמן הרב ר' אברהם אפרת ששמש את ברבנות בחברון. הרב הנ”ל מתוך שהיה איש חכם וחסיד חבד“י לא ההין לאמר בפה מלא להרב מלובלין שלא יקבל את הרבנות, תשובתו היתה שהוא חס על תורתו שהוא שוקד עליה ואינו פוסק פומיא מגרסא וכשיקבל עליו את עול הרבנות אז יאלץ לבטל תורה לשם מכתבים, וזוהי אבדה שאיננה חוזרת, הרב מלובלין ענה לו שאפשר לעשות קיצור מהמכתבים והסופר יקריא לפניו תמציתם בקיצור, על זה ענה לו הרב אפרת הלא יש קצור ש”ע ושו“ע של הרב וקיצור השל”ה ועוד קצורים שבמקום קריאת קצורי מכתבים יותר טוב ומועיל שיעסוק בקיצורים אלו, בסוף הוכוח שביניהם אמר הרב רבי אברהם אפרת הלא יודע הדר“ג ששמואל הקטן גדול הוא תקיף הוא בדעתו והוא ינצח את יריביו במלחמתו ולמה להרד”ג להיות מנוצח, אחרי זה החליט הרב מלובלין לתת תשובה שלילית לעדת החסידים, ובזה נסתיימה פרשה זו.

בשורת טלגרמה באה לירושלים בחדש אדר תרס“א שהגאון ר' אליהו דוד רבינוביץ תאומים יצא עם משפחתו לירושלים, חכמי ורבני ירושלים התחילו להכון לקבלת פני הרב, מודעות הוכנו ע”י הסופר פינס בכותרת “חכם בא לעיר” וקריאה חמה לכל תושבי ירושלים לצאת לקבלת פני הרב במוצא שעל יד ירושלים, יחידי סגולה חברי בית הדין מורי-הוראה ראשי ישיבות ממוני הכוללים וגבאי המוסדות יצאו לקבל את פני הרב ליפו. נשמעו דעות להכנס עם הרב לירושלים ברכבת ולקחת קרון מיוחד, הוכרעה הדעה לבוא לירושלים בעגלות דרך מוצא למען תת לצבור אפשרות לקבל את פני הרב בדרך בהמון רב חוגג, ויסעו בעגלות ביום חמישי ליפו בכדי לקבל את פני הרב ביום ששי על יד האניה ולשבות יחד אתו ביפו, ביום ו' בבקר השכם הקדימו להתפלל ביפו ויצאו אל החוף עם ראשי עדת יפו שנלוו אליהם ויחידים מתוך המלאכות השלמה זכו להבחר לעלות אל האניה ועל מכסה האניה שלחו מבשר אל הרב שמלאכות מירושלים עלתה על האניה לקבל את פניו, הרב החליף את בגדיו ויצא מחדרו, כתאר מלאך אלקים האירו פניו, כותב המאמר נגש אליו וברך ברגש קדש את הברכה: ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, העומדים מסביב ענו אמן בלב שלם, כשירד אל החוף וכשדרכה רגלי הרב על מפתן הנמל נגש אליו חבר הבד“ץ ר' ליב דיין וברך את הברכה פעם שניה, ברדתנו העירה לבית מלונו של משה כהן שמע הרב כי הרב של יפו רבי נפתלי הרץ שוכב חולה על מטתו ובקש להודיעו בשעה שהרב יבוא לבית מלונו בכדי שיתחזק לבוא לקבל את פניו, הרב האדר”ת צוה תיכף למהר להביא עגלה והא נסע מיד לקבל פני רב דמא בביתו, הרב דיפו השיב לו מיד בקור של כבוד. מכל המושבות יהודה יצאו ליפו לקבל את פני הרב האדר“ת. שבתנו ביפו יחד עם הרב האדר”ת ומשפחתו וכל השבת שמחנו לשמוע תורה ושיחת חולין של תלמידי חכמים, בשעת התפלה עיין הרב בלוח הקיר, וספר לנו כי ר' חיים מוולוזין צוה לבנו ר' יצחק שהרב מחוייב לעיין בכל שבת בלוח הקיר, למען ידע להשיב לבעה“ב את המנהגים שבלוח, אחרת יכול הוא להכשל בעם הארצות כלפי ההמון והוא שומר את הפקודה הזאת. בשבת אחר הצהרים קרא הרב האדר”ת את כותב המאמר לחדרו ודרש וחקר ממנו על כמה ענינים שנחוץ לו לדעת מירושלים, מסרתי להרב דברים שבעל פה שמסר על ידי הגרש“ס, כמו כן אמרתי לו שבירושלים ימצא את ידידו מנוער רבי אברהם שובצקי. השבת נגמר בחדושי תורה וחריפות מפי הרב ובנועם זמירות שהבקיעו רקיעים מפי הצבור. במוצאי שבת התחלנו להכין את עצמנו לנסוע השכם בבקר לירושלים. בדרך בשער העמק התפללנו וסעדנו סעודת הבקר שלקחנו אתנו מיפו, בכל תחנה בקר הרב את עגלות הנוסעים ושאל לשלומם, בחצות היום באנו למוצא רבים מנכבדי ירושלים קדמו לבוא למוצא לקבלת פני הרב. הדרך ממוצא עד ירושלים היתה מלאה אדם שהלכו מי ברכב מי ברגל לקבל פני הרב, בבית החולים וואלך חכה הגרש”ס עם זקני ישראל לקבלת פני הרב, הרב ומלויו הגיעו בערב לעיר העתיקה והתאכסן בהכנסת אורחים שבבתי מחסה. גם ראשי עדת החסידים יצאו לקבלת פני הרב, מיד כשנח מעמל הדרך יצא לבקר את הרב מלובלין בביתו משום שהיה קצת חולה, בשבת הגדול דרש הרב בבית הכנסת בפלפולא דאורייתא, את תכן הענינים המראה מקומות חלקו מלפני השבת בין כל תלמידי החכמים שבעיר, אנשי שלום התערבו בסכסוך שנתהווה בין העדות פרושים וחסידים והביאו את שני הצדדים לעמק השוה. ההסכם היה שממוני כוללי הפרושים יחתמו בשורה ראשונה וממוני החסידים השורה שניה, כספי הצדקה יתחלקו לפי הנפשות ובזה השלימו החסידים עם הפרושים והרב האדר“ת נתקבל לרב לכל עדת האשכנזים פרושים וחסידים גם יחד. אחרי שהרב נח מעמל הדרך התחיל להכנס לעבודת הנהגת העיר, גבאי תלמוד תורה ועץ חיים הכתירו אותו בשם ראש הגבאים והוא שם לב להנהלת הישיבה, כותב המאמר היה מבאי ביתו ועל פי פקודת הרב נתנו לו להכנס אצלו גם בשעות שהוא מתיחד בלמוד תורה. אנשים מבאי ביתו התחילו ליעץ להרב להנהיג את ירושלים ברמה ולהכניס סדרים חדשים בהנהגת המוסדות. דעתי לא היתה נוחה מזה כי ידעתי את ירושלים ואת נגעיה שלא ברעם ורעש אפשר לתקנם, כי אם בשובה ובנחת תושעון. פעם אחת אמרתי להרב שאם ירצה להלביש את ירושלים העתיקה בעור חדש אזי סכנה שלא יתפורר כל הגוף כי ירושלים היא עיר מסֻכנת שאסור להזיז בה אבר. אם אפשר לתקנה על ידי אחוי הקרעים והדבקת טלאי על גבי טלאי מה טוב אם לאו מוטב שלא לעשות מאומה, מחשש שמא יקלקל שלא על מנת לתקן, הזהרתיו להזהר בכבוד הזקן הגרש”ס ובדעותיו ולכבד את זקן העסקנים החכם רבי משה סלומון למרות הבקרת הנשמעת עליו לעתים קרובות, אולם אנשים אחרים מבאי ביתו לא שמו לב לדברי ויעצו להרב לצאת בדרכים המתנגדים לדעת הגרש“ס והרמ”ס. ואחרי שהרב האדר“ת נתמנה על ידי הגבאי הראשי של בקור חולים הרמ”ס לראש גבאי המוסד והרבנית לראש הגבאיות בין הנשים יצא הרב על פי עצת אינשי דלא מעלה, ומנה גבאים חדשים למוסד בקור חולים. ראשי ממוני החסידים נצלו את המצב והתאספו ומינו את הרמ“ס לראש גבאי בקור חולים נגד דעת הרב. מאחורי אספת הממונים הנ”ל עמד הגרש“ס שגם דעתו לא היתה נוחה מצעדו של האדר”ת בהסירו את הרמ“ס מגבאות בקור חולים. הסכסוך היה מסביב לתפקידו ועבודתו של רבי אברהם רוקח במוסד בקור חולים. עצם השאלה הזאת היא קטנה בערכה, אולם מסביב אליה נתהוה סכסוך גדול בין ראשי הרבנים המנהיגים ובין מנהיגים נכבדים בעלי בתים. מחשבתו של האדר”ת לא יצאה לפועל והרמ“ס נשאר על עמדתו ומשמרתו בבקור חולים כי הגרש”ס עמד מן הצד לצדו ומי יוכל לעמוד נגדו, גאון מלא חכמה ודעת ועל ידו הפקח הירושלמי הרמ“ס. בהזדמנות כשהרב האדר”ת שפך את מרי שיחו לפני אמרתי לו עוד הפעם הלא אמרתי לאדוני הרב מראש להזהר בדעתו של הגרש"ס הישיש, בנענוע אחד יפזר את כל העננים והכל יתפזר ויהיה לאבק פורח, ומראש אמרתי לאדוני הרב לא לרצות להלביש עור חדש על ירושלים. את דברי שמע בשימת לב ובשתיקה כהודאה.

החסידים התעוררו מחדש ויצאו נגד הרב האדר“ת באמרם כי ועד השחיטה איננו מתאים בתפקידו להשגיח על הכשרות והתחילו לצאת במודעות ברחובות של זה אוסר וזה מתיר. שני בתי דין בעיר חסידים ופרושים התחילו ללחום אחד בשני. וגזרה יצאה מלפניהם לחלק את השחיטה ואת ועד השחיטה לשתים. כאשר ראיתי את הלהבה שיצאה לחלק לקחתי (כותב המאמר) דברים עם ממונה כולל חב”ד24 ר' לייב מנוחין שהחסידים היו רגילים לדחותו ונועדתי אתו ואמרתי עד מתי תאכל חרב לבזות את ירושלים בעיני העולם בגלל מחלקת לשם מחלקת הרי כל השוחטים הם גדולי תורה מבלי הבדל חסיד, פרוש, אל נתן למחרחרי ריב לחלק את העיר לאגודות אגודות. ר' לייב מנוחין נענה לקריאתי ויצאנו שנינו בדעה אחת להפר את המזימה של התפרדות השחיטה לשתים. רבי לייב מנוחין לקח את לבם של החסידים בדורן בתפלה ובמלחמה והם התפייסו ובאו לביתו של הרב האדר"ת ובאותו מעמד הושב השלום בין העדות חסידים ופרושים וקבעו לדורות שחיטה אחת וועד שחיטה אחד המרכב מחסידים ופרושים.

פעם אחת בשיחה פרטית שבין הרב האדר“ת לבין כותב המאמר אמר הרב: בזמנים הקדומים היו לנו מחברים גדולים וקטנים וכן גם בזמן הזה. אולם הגדולים הקדמונים אין שיעור לגדולתם כי כל ספרי הראשונים יקרים לנו מכל יקר שבהם מתבארים ומתלבנים עקרי תורתנו הקדושה. לעומתם הספרים הקטנים שבאותו זמן הם פחותי ערך, ההיפך הוא בזמנינו אנו, הגדולים שבזמנינו אין חשיבות גדולה לספריהם כי הדברים הטובים שבהם נמצאים אצל הראשונים, לעומתם הספרים של המחברים הבינונים שבזמנינו חשובים מאד מאד, דברים נאמרו מפיו בכוון לספרי גן-ירושלים שהחשיב אותו מאד מאד. פעם אחת בשיחה פרטית שביני לבין הגרש”ס שאלתי את הגרש“ס שיגיד לי את דעתו על האדר”ת. אמר! ברוך השם הצלחנו להביא תלמיד חכם גדול הראוי לכהן ברבנות הירושלמית הוא בקי בירושלמי כבבבלי ולא פסק פומיה מלחדש חדושי תורה עמוקים. בהזדמנות אחרת ספרתי להגרש“ס קושיה חשובה ששמעתי מפי האדר”ת וכדרכו שאל מיד אמר נא מהי הקושיה אמרתי לו במסכת ראש השנה ז' ע“ב “אמר רב נחמן ב”ר יצחק ארבע חדשים ובהם כמה ראשי שנים. מיתבי: ששה עשר בניסן רה”ש לעמר. לר' נחמן ב“ר יצחק ליתני חמשה? אמר רב פפא כי קא חשיב מידי דחייל מאורתא מידי דלא חייל מאורתא לא קא חשיב” על זה הקשה האדר“ת בדף ח' ע”א על אחד בתשרי ראש השנה לשנים למאי הלכתא? אמר ר' נחמן ב“ר יצחק לדין. והרי אמרו בע”ז שדין מתחיל בבקר ואם כן ראש השנה זה אינו מתחיל מאורתא ואיך חשיב ראש השנה באחד בתשרי לדברי רב פפא. האדר“ת אמר לי ששאל קושיה זו מהגאון רבי אייזיק מסלונים ולא ענה, רק הגאון רבי ישראל מסלנט ענה על קושיה זו שלמעלה אין מחוסר זמן, הגרש”ס שמע לדבר בהקשבה מלאה ובהערצה לבעל הקושיה.

בחורף שנת תרס“ה נחלה הגאון האדר”ת ושכב במטה שממנה לא ירד והסתלק והלך לעולמו ואותנו עזב לאנחות. אחרי פטירתו החלו שוב לחשוב מחשבות את מי לדרוש ומי ירצה לעלות לירושלים לשבת על כסא הרבנות. בינתים נתסלק לעולמו גם הגאון מלובלין. בתוך הזמן הזה עוד בחיי האדר"ת עלה לירושלים הגאון ר' יצחק בלזר לשמש בתור ממונה בכולל ווילנא, החלה שיחה ביננו אולי יאות הוא לקבל עליו את עול הרבנות הירושלמית אולם נודע שהצעה זו אינה באה בחשבון מצדו מתוך שהוא גמר את חשבונותיו עם הרבנות ועלה לירושלים לשבת בתוכה במנוחה.

בדברי בשאלת הרבנות עם הגרש“ס אמר לי שאחדש את המשא ומתן עם הגאון ר' אליהו מפורז’ינה אולי יהיה כעת עת רצון מלפניו. הבעתי את חששותי לפני הגרש”ס שחש אנכי להכנס במשא ומתן שמא אח“כ ימלך בדעתו ויבטל את פעולתי, מתוך כך רציתי שהמשא ומתן יתנהל בחתימת הגרש”ס. אולם הוא באחד ומי ישיבנו שהוא לא יחתום ורק אני כותב המאמר אנהל את משא ומתן בשמו. על פי דבריו פניתי להגאון ר' אליהו מפרוז’ינה (העתק מכתבי ותשובתו אלי יבואו בסוף המאמר) כאשר באתי להגרש“ס והקראתי לפניו את תשובת ר' אליהו מפרוז’ינה ראיתי בפניו שנמלך בדעתו שלא להמשיך במשא ומתן, וכשלחצתי קצת ודרשתי ממנו תשובה מחלטת ענה לי אנחנו מוכרחים לחכות קצת מתוך שקבלתי ידיעה שהגאון ר' חיים ברלין בא להשתקע בירושלים והגאון הרדב”ז בא להשתקע בצפת בטח שניהם פניהם מועדות כלפי ירושלים ועלינו לראות איך יפול דבר. על שאלתי אנה אני בא אחרי תשובת ר' אליהו ענה הלא גם הוא התחרט כבר פעם לאחרי שנתן את הסכמתו ואין לו גם טענות אלינו אם גם אנו רוצים שוב להמלך. (תשובתי לרבי אליהו מפרוז’ינה על פי עצת הגרש"ס תבוא בסוף). כמו כן פניתי באותה שנה במכתבים על פי עצת הגרש"ס ובשמו להגאונים רבי חיים סולובייציק מבריסק ולר' חיים עוזר מוילנא ולרבי מאיר שמחה מדווינסק. (המכתבים ותשובותיהם יבוא בסוף).

בינתים הגיע הגאון ר' חיים ברלין לירושלים והתאכסן בבית חתנו בבתי מחסה, אחרי זמן חזר לחוץ לארץ ואחרי תקופה קצרה חזר שוב לירושלים, והתאכסן במלון קמיניץ. כמו כן באותו זמן עלה הרדב“ז מסלוצק לירושלים והתישב בצפת, באותה תקופה עלה הגאון ר' יצחק ירוחם דיסקין בנו של המוהרי”ל זצ“ל לירושלים, הוא בא על פי דרישת גבאי בית יתומים דיסקין שבראשו עמד רבי חיים זוננפלד והוא עלה על פי דרישתם לנהל את המוסד. מיד לבואו התחדדו היחוסים בינו לבין הגבאים עד כדי מחלקת שיצאה ללהב והדבר נכנס אל הממשלה בעקולים על הפוסטה, על פי טלגרמה שבאה מהגאון ר' חיים סולובייציק להגרש”ס, בבקשה שיתערבו בענין לטובת הגרי“צ דיסקין, התערבתי בענין בשליחותו של הגרש”ס בהשתתפות הרי“ם טוקצינסקי והצלנו את כבוד הגרי”ד על ידי התערבות החכם באשי25 לטובתו בפקודת הגרש"ס.

בשיחה שהיתה לי עם הגרש“ס אודות מלוי מקום הרבנות הירושלמית נסיתי להשפיע עליו שיסכים למועמדותו של הגרי”י דיסקין בראשית נטה הגרש“ס להסכים, אולם אחרי כן נמלך בדעתו ובטל את הסכמתו הקודמת בינתים קרא אותי הגאון ר' יצחק בלזר ומסר לי מכתב שקבל מהגאון ר' אליעזר גורדון מטלז שבו הוא פותח פתח להסכמה לקבלת משרת הרבנות בירושלים, (המכתב יבוא בסוף) בטרם שהספקתי לעיין יחד עם חברי בועד הכללי בפרטי המכתב הנ”ל באה ידיעה מעציבה שהגאון ר' אליעזר גורדון נסתלק והלך לעולמו בלונדון.

אחרי עבור זמן מה פנה אלי הגרש“ס שאנסה לדבר עם הגאון ר' חיים ברלין שיקבל עליו את עול הרבנות בירושלים. על פי פקודתו, נשאתי ונתתי עם ר' חיים ברלין בשמו בנדון הרבנות הירושלמית. בפעם השניה צרף אלי הגרש”ס את רבי לייב דיין חבר הבד“צ. כשבאתי אתו לר' חיים ברלין סבב חברי את השיחה לענינים אחרים שהביאו את ר' חיים ברלין לידי התרגזות. בפעם האחרונה שבאתי לר' חיים ברלין בשם הגרש”ס לגמור את המשא ומתן התערבה הרבנית בדרישה שיתנו לו כתב רבנות רשמי מהעדה, ומתוך שידעתי שדבר זה לא אוכל להשיג בירושלים כי עדת החסידים התנגדה להכתרת ר' חיים ברלין לרב בירושלים נסיתי להשפיע על הרב והרבנית שיסתלקו מדרישתם זו ויקבלו את רבנות והנהגת ירושלים מבלי כתב מיוחד. דברי השפיעו למחצה ורבי חיים ברלין לא קבל את הרבנות לא באופן רשמי ולא באופן בלתי רשמי. אולם באדיבותו הגדולה ובענותנותו נאות לעזור לירושלים ולמוסדות החסד שלה בכל כחו ומרצו מבלי להקרא רב בירושלים. המשא ומתן בינינו לבין הגאון רח“ע מווילנא נמשך זמן רב. בינתים חשך עלינו עולמו של הקב”ה בפטירתו של הגרש“ס בערב ר”ח אלול תרס“ט. מוסדות החסד שבירושלים כמו הועד הכללי ת”ת וישיבת עץ חיים ובקור חולים המוסדות האלה שיסד הגרש“ס בימי רבנותו נתיתמו מאביהם וסכנת חורבן המוסדות רחפה אם לא נקדם את פני הרעה להביא רב ופטרון לירושלים ולמוסדותיה הצבוריים. לזאת נתאספנו מיד אחרי פטירת הגרש”ס בועד הכללי להתיעץ על הצעדים שעלינו לאחז בהם. אחדים אמרו כעת אין לנו ברירה אחרת מאשר לקבל את ר' חיים ברלין לרב רשמי של העדה האשכנזית, אולם ידענו מראש שכתב רבנות חתום לא נוכל להוציא לפועל מפני רבים שהתנגדו לצעד זה. אני הכותב ובא כח החסידים ר' אלימלך פרלמן עלינו לבית ר' חיים ברלין והצענו לפניו בבקשה ותחנונים שיקבל עליו להיות אב ופטרון לירושלים. הוא הבטיח לעזור בכל מבלי לקבל את הרבנות באופן רשמי וכן עשה וקיים בנפשו את הבטחתו לירושלים. המשא ומתן בדבר הרבנות הירושלמית לא נפסקה ובא הצעה חדש מרח“ע מווילנא על הגאון ר' יצחק רבינוביץ מפוניוויעז. חבר הבד”ץ הגאון רבי פסח-צבי פרנק הודיע לנו שאביו שנמצא בשעתו בחוץ לארץ יאות להתערב בשאלת הרבנות אם נסכים לכך, אולם המשא ומתן הזה לא הצליח כלל. בינתיים נתגלה שהחסידים התנגדו להבאת הרב מפוניוויז ר' יצחק רבינוביץ לירושלים. המשא ומתן הזה נפסק לרגלי התנגדות החסידים ולרגלי זה שהרב מפוניוויז התמסר להנהלת ישיבה בעירו והסתלק מהמשא ומתן בנידון הרבנות הירושלמית, בינתיים הינו מתיעצים בעבודה היום יומית במוסדות עם הגאון ר' חיים ברלין והטרדנו אותו בעבודת המוסדות והוא כנקי הדעת גזע קדש ורך הלבב מזג טוב, נחמד לבריות טלית שכולה תכלת, היה נענה לכל קריאתנו מבלי שרצה לקבל משכרת בעד עבודתו למרות זה שבאנו בהצעות לפניו בנידון זה. בינתיים בא הגביר הנכבד ר' זליג פרשיץ ממוסקבה לירושלים וכשראשי המוסדות הלכו לבקרו דבר עמהם קשות למה אינם דואגים למלוי מקום רב בירושלים אדם שיוכל להתמסר בכל כחו להנהגת העיר ומוסדותיה. אנחנו הסברנו לו שמצדנו עשינו הכל מה שבכוחנו לעורר את גאוני רוסיה שידאגו להרכיב אלוף לראשינו גאון בישראל ורב בירושלים. ולצערנו הגדול רבני חוץ לארץ אינם נענים לקריאתו מתוך שהם יושבים בכבוד בעריהם ואינם רוצים לנוע על ירושלים ומוסדותיה. אחרי פטירת הגאון ר' חיים ברלין בשנת ע“ב נכנסנו לבקר את הרי”ם סלומון ולקחנו עמו דברים שמהראוי כעת לפנות לריי“ד שיקבל עליו את המשרה הזאת, אולם קמו מתנגדים רבים מהחסידים ופרושים להצעה זו ואם אמנם שכל הדבר הקשה היינו מביאים לפני הגר”י דיסקין אולם העיר נשארה גלמודה בלי אב ופטרון המסור לנהל את העיר ולקבל את המוסדות תחת חסותו, בינתיים באו ימי זועה26 ופרצה המלחמה העולמית בשנת תרע"ד ואנית ירושלים היתה אניה המטרפת בים בלי רב חובל.

ארץ ישראל נשארה סגורה ומסוגרת מנותקת מן העולם מתפתלת בעוני ומחסור דאגת יום יום ללחם ומים הטרידה את כל הצבור ומנהליו והשתיקה את הדאגה לרבנות ולשאר דברים רוחניים כן עברו עלינו ארבע שנות מלחמה. בר“ח כסלו תרע”ח נכנסו האנגלים לארץ ישראל ובערב חנכה נכבשה ירושלים על ידי האנגלים. מיד לשובי מעקרון לירושלים (כותב המאמר) התאספנו בועד הכללי ועלינו להגאון ר' יצחק ירוחם דיסקין והצענו לפניו לעמוד בראש מוסדות הצבור שבירושלים. בתחלה דחה אותנו בקצר מלים, וכשהתחלתי לדבר אתו דברי כבושים ואמרתי אם אתה תעמוד מנגד מוסדות התורה והדעת מה תהא עליהם, הרגשתי שאם נסכים לסדר כתב רבנות רשמי יאות לקבל עליו את הרבנות הירושלמית, אולם ידעתי מראש, שלהצעת מועמדות זו ישנם מתנגדים רבים וכתב רבנות חתום ע“י ראשי ומנהלי שתי העדות וראשי המוסדות לא אוכל בשום אופן להשיג מתוך כך נסיתי להשפיע עליו שלא ידרוש זאת זאת, אולם לא עלה הדבר בידי. ומשנוכחתי לדעת שגם בתי הדינים שבירושלים לא יסכימו לחתום על הכתב סלקתי את ידי מזה. (נוסח הכתב שהחתימו להגיש להגרי“י דיסקין שלא יצא לפועל מחוסר החתימות הראשונות נמצא ת”י) הגרי”י דיסקין בידעו את דבר התנגדות רבים מנכבדי ירושלים ובתוכם הבד“ץ להתמנותו לרב הסכים לדרישת רבים מבאי ביתו ליסד ועד העיר אשכנזי בנגוד לועד הכללי, ושעל ידי הועד החדש הזה יסדרו את עניני ירושלים. אולם הועד העיר האשכנזי נשאר ועד בלי אמצעים והועד הכללי בידעו שועד העיר האשכנזי חותר מתחת לקיומו עמד מנגד לכל פעולותיו מבלי להענות לדרישותיו עד שגוע ושמשו שקעה והתגלגל אח”כ בגלגול שני בשם ועד אשכנזי השייך לקבוצה של אגודת ישראל. אחרי שממוני ומנהלי ירושלים ראו שאין מוצא למלאות את מקום הרבנות הירושלמית מהרבנים הנמצאים על המקום התחילו שוב לחשוב מחשבות ועצות להביא רב מחוץ לירושלים, בינתים קבלתי מכתב (הכותב) מחתני הרב משה אוסטרובסקי הרב מעקרון שבו הוא האיץ בנו בדברים נמרצים עד מתי תשתקו, ולא תגשו במרץ להרים את כבוד התורה וכבוד ירושלים במנוי רב גאון ומנהיג לירושלים בפרט וא“י בכלל. במכתבו הוא כותב אלינו אין לכם דרך אחרת אלא לפנות אל הרב הגאון ר' אברהם יצחק קוק הרב מיפו ששהה באותו זמן בלונדון. במכתבו הנ”ל כותב אלינו חתני שלדעתו האיש היחידי בעולם המוכשר לשבת על כסא רבנות זה בשעת תחיה זו תחית עם ישראל בתקופת הצהרת בלפור הוא הגאון מוהרא“י הכהן קוק. כשהקראתי את המכתב הנ”ל בפני חברי בועד הכללי עשו הדברים עליהם רשם חזק עד למאד, ונתברר שתושג גם הסכמת ראשי החסידים למועמדותו של הרב קוק, אחד מראשי החסידים ר' מאיר אדלר אמר שהוא וגם הראב“ד של החסידים רבי ליפמן דובצ”י מסכימים להצעה זו. כשראיתי זאת החלטתי להכנס בעובי הקורה בענין זה ושלחתי להגיד לידידי הרב ר' יהושע מאיר רייכמן שהנני מציע לפניו שיצטרף אלי בעבודה חשובה זו למען הוציא לפעל את הבאת הרב קוק לירושלים. תשובתו היתה חיובית ולמען לשמור את הדבר קצת בסודיות החלטנו להתאסף בחדש אלול בחברון ולהחליט בנידון שאלה זו שם, וכן היה שבאלול התאספנו ראשי המוסדות של ירושלים עם ראשי הישיבות חסידים ופרושים ובעצה אחת החלטנו להביא את הגאון קוק לרב בירושלים. אחרי החלטה זו והחתמת ראשי המוסדות פנינו במכתב, בשם שלשת המוסדות, ועד הכללי ת“ת וב”ח אל הרב קוק בלונדון, ובקשנו אותו בכל קריאה של חבה לבוא לירושלים לשבת על כסא הרבנות הירושלמית (תשובתו תבוא בסוף), את דעת הגאון ר' יצחק ירוחם דסקין בשאלת מנוי הרב קוק לרב בירושלים הערכנו על פי השמועה, שהיא תהיה חיובית בהחלט מתוך שהם היו ידידים נאמנים. הרב הגאון ר' יעקב משה חרל“פ ספר לנו שבהזדמנות שכתב מכתב ללונדון להרב קוק שאל את פי הגאון רי”י דיסקין איזה תאר יכתב אליו האם מספיק לכתב הרב הגאון הגדול. תשובתו היתה זה לא מספיק, הוא גאון נפלא יוצא מן הכלל. עוד נמוק היה שנמנעו מלדבר עם הרי“י דיסקין על שאלה זו מתוך שחששנו לחלישות הדעת של אותו גאון בידעו שלא יכלנו להשיג הסכמה בעיר לתת לו כתב רבנות, ולהרב קוק הושגה הסכמה כזאת ושולחים לו כתב רבנות חתום ע”י ראשי העדות אשכנזיות חסידים ופרושים, אמנם נראה היה כי מצד כולל אונגרן הנקרא שומרי החומות שבראשו עמד ר' חיים זוננפלד קמה קצת התנגדות להתמנות הרב קוק בירושלים, אולם לא רצינו להתחשב בהתנגדות בידענו שתמיד התנגדו גם להגרש“ס בחייו ונסינו כמה פעמים ע”י אחיו של הרב קוק מר שמואל להציל מפי ר' חיים זוננפלד הן או לאו לגבי שאלה זו, אולם לא יכולנו לרדת לסוף דעתו. אחרי חליפת מכתבים בין ראשי המוסדות בירושלים לבין הרב קוק בלונדון הושגה הסכמתו לקבלת עול הרבנות הירושלמית על שכמו, ערכנו כתב רבנות. חתמו עליו מחוץ לראשי המוסדות כמעט כל ראשי בתי כנסיות ובתי מדרשים של העיר כל ראשי הישיבות שבירושלים, ההתנגדות היחידה לעמדה זו באה רק מצד קהילת יפו שלא רצתה לותר על רבנותו של הרב בעירה. הכינונו קבלת פנים נהדרת ובראשית חדש אלול שנת תרע"ט יצאנו מירושלים ללוד לקבל את פני הרב קוק ברב פאר והדר. משום כבוד אכסניה סר הרב ומלויו ליפו ונפרד מאתם בשלום וברכה ומשם נסע לירושלים. ביום ששי בבקר ג' אלול הגענו למוצא בבקר השכם, שם היו משלחות מירושלים, באי כח מוסדות נשאו נאומים לכבוד הרב ומשם נסענו ונכנסנו למושב זקנים בכניסה לירושלים. במקום הזה חזרו ונשנו נאומים רבים. אני (כותב המאמר) נותן בזה את תמצית הדברים אשר הכינותי בכתב בשם הועד הכללי לכבוד הרב. הנני להגיש בזה בשם חברי הועד הכללי ברכתנו החמה ברכת ברוך הבא בשם השם לכבוד רבנו הכהן הגדול מאחיו הגאון הצדיק מורנו רבי אברהם יצחק הכהן קוק. בתוך הדברים נאמר:

בעת שברך משה יפקוד ד' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם אשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ד' כצאן אשר אין להם רועה, למה כינה לד' אלהי הרוחות לכל בשר, וכן ב“פ קרח אמר כן אלהי הרוחות לכל בשר, יען שיש לנו טענה עצומה לפני ד' מדוע ברא את התבל ועליה האדם באורח מסוכן, ונתן לפניו הטוב והרע המות והחיים וצוה עליו בעצה נכונה “ובחרת בחיים”, יען שכל רצון הית”ש רק על הבחירה והנשמה בעצמה חלק אלוה ממעל ואין לה שום בחירה פשוטה היא בתכלית הפשטות חלק אלוה, אחת היא יודעת שנלקחה חלק אלוה ממעל רוחה טהור, נשמה שנתת בי טהורה היא, ונתנה לכל בשר, ורק כאשר הבשר מתאוה כל תאוה אז מתחילה הבחירה, וזה רצון השם שעל ידי הבחירה יתקבצו נצוצי הקדושה ותעלה מעלה מעלה אל התקון, וכבר אמר הגר“א זי”ע שהוי“ת מתחבר לעולם ע”י הנשמות, ומבואר בזוהר אחרי ס“ח שבעת שנפח באפיו נשמת חיים נבראו אז ששים רבוא נשמות, ובכל עת שנולד הגוף שולח לו נשמה מתחת כסא הכבוד, וא”כ כל חפץ ד' ית“ש בהנשמות והרוחות הנמצאים בעולם בגלל הבחירה, ולכן בעת שיצא הגזר להמית כל העם ד' בחטא קרח טען משה אל אלהי הרוחות כי מי יכיר את אלקות יותר מחלקו חלק אלוה ממעל. וכן משה שנשמתו כללה כל כח של ששים רבוא נשמות שע”כ הי' עניו מאד מכל האדם וכלכל את כלם בהשגחה נפלאה, ע"כ כאשר אמר לו למסור את ההנהגה בקש משה שיתן איש אשר יעלה על כולם, “איש על העדה” שיהי' עומד מרומם מכל העדה ואז ממילא נכלל בו כל הכחות של נשמות העדה וכאשר יהי' האיש הדגול מרבבות עם, כי אז יצא שמו ומינוטין שלו על כל פני התבל וכל העולם ישקלו את דבריו בסבר פנים יפות.

אשר יצא לפניהם בתבל, להשמיע דבריו ולהפיצם על פני כל התבל למען יחזקו בתורת ד' והלומדים לפניו, ואשר יבוא לפניהם, כאשר יבואו בני התבל לכאן יראם את כל פעולות הישוב בהקמת ישיבות של תורה ומוסדות חסד לתפארה.

ע“כ רבותי כאשר זכינו לקבל את פני רבינו הגדול המורם מעם אשר כל המעלות ומדות הטובות שמנינו נמצאים בו, איש אשר רוח בו ויודע להלוך עם כל אחד ואחד לפי רוחו, ובזה יהיה עָל עַל העדה וידאג בעדם אשר יוצא לפניהם ואשר יבא לפניהם אשר יוציאם, ואשר יביאם, ועי”ז ימשכו אחריו כל העם ותבנה ירושלים עיה"ק על תלה, ובזה נזכה ואשיבה שופטיך כבראשונה, רבנו הכהן הגדול מאחיו קוק, שפתי כהן שימרו דעת ותורה יבקשו מפיהו.

יתן ד' שרבינו הכהן הגדול מאחיו יאריך ימים על ממלכתו מאן מלכי רבנן ונזכה יחד אתו לקבל פני מלכינו מלך המשיח כחפץ רבינו וכחפץ כל עדת ירושלם וחברי הועד הכללי ובתוכם גם אני ועש“ק פ' שופטים ג' אלול תרע”ט


הערת העורך

דברים אלה נכתבו עוד בהיות הכהן הגדול עומד על דוכנו ועלה לירושלים לכהן בה בכהונת הרבנות הראשית, עתה ערבה כל שמחה כי נלקח מאתנו ואיננו ביום ג' אלול תרצ"ה נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון אלקים כי לקח אותו אלקים.

על אותו הכסא המורם מעם שבמאה השנים האחרונות ישבו הרבנים הראשים של ירושלים הגאונים הצדיקים נוחי נפש ר' שמואל סלאנט, האדר“ת, ר' חיים ברלין, רבי אברהם יצחק הכהן קוק נבחר כעת לשבת הגאון רבי יצחק הלוי הרצוג שליט”א, יאריך ימים על ממלכתו ברבנות הראשית של א“י בירושלים עי”הק בימיו ובימינו תושע יהודה ומציון תצא תורה.

 

חלופי מכתבים בין הרנ"ג ברודר לבין גאוני רוסיה בשאלת הרבנות

הירושלמית27

אחרי אכרע ואשתחוה אפים בכבוד כראוי לפני הוד הדר“ג, הנני כשואל ומבקש התרה מאת הדר”ג, כי הרהבתי בנפשי עוז לדפוק על דלתי לבבו, יען שכבר זכיתי להיות אחד מדורשיו בעד שלום ירושלם בין החתומים על כתב ונזר תפארה בשנת ס“א, כי יקבל כסא הכבוד מאתנו יושבי עיה”ק ירושלם ת“ו, ברשות מרן רבנו הקדוש הגרש”ס שליט“א ע”י אמצעות הרבנים הג' דווילנא, וישיב אותנו ריקם, מאוד הכאיב לבבנו אז על עבודה ואיבוד זמן לדחיקת השעה הנחוצה. אח“כ קבלנו שנית מסופר הגאון ר' דוד פרידמאן מקלרין שהתערב אז בחליפת מכתבינו שהדר”ג מתרצה לקבל הרבנות הירושלמית עיה“ק, אחרי שכבר שלחנו להגאון אדר”ת זי“ע, ויבדל הדר”ג לאורך ימים ושנים עד עמוד הכהן לאו“ת, והי' אם יטיב לנו למהר תשובתו כי ינחיל כבוד לנו לקבל כסא הכבוד ועבודת הצבור בעיר קדשנו, כי אז יראה שדברים האלה יוצאים מפי מקור נאמן כחפצו ויקדמוהו רבנן בחרדת והדרת הכבוד ונשוב נופיע בנזר תפארה בכתב רבנות שנים כראוי להדר”ג.

זהו נוסח מכתבי אשר כתבתי אז להגאון ר' אליהו הלוי פיינשטיין מפרוזונא שליט"א,

עה"ח גדליהו נחמן ברודר


בעזהי“ת יום ו' עש”ק טובה הארץ במאד מאד עלה נעלה שנת תרס“ה לפ”ק.

מע“כ הרה”ג הנעלה איש תהלה רם המעלה י“א אוצרו וכל סגולה כש”ת מוה“ר גדלי' נחמן ברודר יצ”ו השלום לו ולכל הנלווים אליו – ישא ברכה מה'.

אחד“ש בתשובה על יקרתו הנני להגיד למע”כ כי כאז כן עתה חפצי ומאוויי לעלות לשרת בקודש, לו אדע שאוכל לפעול לטובת היושבים לפני הב' בקודש, וביותר עתה אשר לבד חפץ הכניסה לקודש פולמס היציאה ממדינתנו אשר מיום ליום ירבה העזובה, ירבו פורצי גדר, האיש אשר רגשי ורשפי שלהבת הדת בקרבו צר לו בצרת עמו. מרגיש אפיסת הכחות לעשות איזה דבר להיות עומד בפרץ, כשל כח הסבל לראות בצרת אחינו ובהשפלת קרן ישראל וקרן התורה, אם כי תקותינו חזקה כי שומר ישראל ישמרם ויצילם ועוד ירום קרן התורה ויעמידם בקרן אורה, אבל בעת הזאת אבקש בלבבי אם אמצא בחפץ ד' איזה עילה לעזוב חו“ל ולעלות אל הקודש אם לא יהי' איזה סיבות מפריעות בהענין אשר לפנינו עתה, התנאי הראשון כי יהי' בהסכם ורצון גמור ביחוד עלי מהראשון לציון הגאון מורש”ס שליט“א, אבל להשערתי למותר להאריך בזה, כי הלא בלעדו בטח לא ירום איש כמעכ”ת את ידו לדבר בזה, וכאשר יזכנו ה' לגמור בטח יבא בהסכמתו וגילוי רצונו בכי"ק.

שנית הנני לכפול הדברים מאתי בשנת סתר נאמרים מפי עטי להג' הצדיק המנוח מוהרי“מ ראגאלער זצוק”ל אחרי אשר במכתבו האחרון רמז אלי כי עדת החסידים אשר באה“ק נגד קבלת רב השבותיו כי לא באתי אל החפץ רק לקרב הלבבות ולא לרחק, וזאת הי' מהסיבות הראשיות בביטול הדבר ונגד חפצי ורצוני הפנימי, לזאת יודיעני מע”כ מצב הדבר כעת למען לא יהיו אצלי כחדשות ואדע את אשר לפני בעזהי“ת, גם יודיעני מע”כ פרטי השכירות וההכנסה, וזהו מעין מאמרם איזל ואימלך באנשי ביתי, והדבר הזה נגע להם ביותר.

אכפול בקשתי להודיעני בהחוזר, וכפה“נ הענין דרוש לזירוז, גם בדעתי ליסע ב”ה על שבועות אחדות לחו“ל אחפוץ לידע ולהשיב קודם נסיעתי להצלחה, יזכני ד' לראות בישועת כלל ישראל ובגאולתם ולראות בבנין ציון ירושלים, ויעלנו למרום הרים ויקבץ מפוזרים וקרנינו ירים, ומע”כ יתבשר בכל ברכת לבבו וברכת מוקירו דו"ש מיחל לחסדי ה' וישועתו כותב בנחץ ובטורד לא ישוער.

אליהו הלוי פיינשטיין

הרב מפורזינא


וזה אשר כתבתי בתשובתי להגאון ר' אלי' פיינשטיין שליט"א

בעה“ש ועש”ק פ' פנחס חי תמוז תרס“ה פעה”ק ירושלם ת"ו.

שפע שלום ורב ברכה לכבוד הרב הגאון הגדול צי“ע המפורסם לתפארת ישראל כקש”ת מ' אליהו פיינשטיין שליט"א.

אחדשה“ט והברכה והכבוד כיאות להדר”ג.

הנני בתשובתי על יקרתו מן ו' עש“ק שלח. בקבלי שלשום את מכתבו היקר, מסרתי דברים להגרש”ס שליט“א, שמח ועלז על יקרתו ובדברים אתו אמר לי שלא יוכל להשיב תיכף כ”א אחרי שיראה את אשר יביאו לנו החדשות, כי בשעה שקראנו את יקרתו הביאו לנו הידיעה שהרב הגאון ר' חיים ברלין שליט“א בא ליפו ועלה ירושלימה, יען כי חתנו הרב הג' ר' דוד נ”י מי שהי' רב במאנשעסטער כתב אליו שיפנה לאה“ק בחזרתו ממארין באד, ולפי הנשמע הוא דורש אחר דירה. וכן הביא לנו הידיעה מצפת כי הגאון ר' יעקב דוד שליט”א רידב“ז יבא על ר”ח אלול, לרגלי הענינים האלו לא יתנהו להשיבו דברים נכוחים טרם שנתברר הכל נכון.

ואני לעצמי אשיב מפני הכבוד לעשות חפצו, אם כי במכתבי הקודם והנ“ל כתבתי מפי הגרש”ס, החסידים אינם מתנגדים לקבל רב מפרושים, כ“א בתר”ס, בעת שישב בירושלם הגאון הג' ר' זלמן מלובלין חרה אפם, הן גאון ג' מהחסידים יושב כאן ומבקשים רב דוקא מפרושים אבל לא כהיום, בעת שאין להם במה להתחרות.

כן כתבתי שהשכירות כך וכך כמו שנתנו להגאון אדר“ת זי”ע וכו', עכ“פ נשתקע הדבר לע”ע עד שנראה איך יפול דבר עם הרבנים הגאונים העומדים בשער אה"ק לעלות ירושלימה.


מכתבי להגאון האמיתי מרן ר' חיים סאלווייציג זצ"ל,

אחרי אכרע אשתחווה אפים בחרדת והדרת הכבוד, לקדם רבינו ראש הגולה.

נחיצת הזמן והמקום גורם לבקש לנו רב וגאון לנהל עדתנו בעיר קדשנו, וכבר ידוע גלוי קבל עם כי רבנו הקדוש סבא קדישא הגרש“ס שליט”א דאג לנו מאז לשבת אחד מגאוני הזמן על כסא הכבוד והוראה כי ינהל עדתנו יחד אתו עד שיאריך ד' ימיו ושנותיו בנעימים, ופעולתו הכבירה להביא את הגאון אדר“ת זי”ע יוכיח, ומן השמים נטרפה השעה ר“ל, אשר ע”כ נאלצתי שנית לצאת החוצה לבקש לנו ראש ונזר תפארה לעיר קדשנו, הרהבתי בנפשי עוז בהצעת רבינו ס“ק הגרש”ס שליט“א לדפוק על דלתי לבבו כי יעמוד לימין עיה”ק הדרוש לשלום העיר והישוב בכלל לסייע על ידיו כי נבא אל מטרתנו.

לו חפץ בנו הדר“ג כי יופיע וינשב רוח חיים עלינו בעיר קדשנו כי אז נודה לשמו ומשתחוים ומודים לד' כי טוב וגבר חסדו עלינו ואחרי שהכרנו לדעת, ושמענו מאחורי הפרגוד כי רחוק ממנו הדבר והלאה, לכן שמנו פנינו ישר למחותנו הגאון הג' רא”פ מפרוזינא יען כי כבר נכנס הענין הזה במחיצתו בשנת תר“ס, כאשר החלפנו מכתבים מכאן לווילנא ושלחנו אז הכתב רבנות ע”י ווילנא ושלח חזרה, ואח“כ קבלנו ידיעה מר' שמואל גוטליב מברלין כי הגאון מפרוזינא יתרצה שנית, אבל אנו לעצמנו בהיות דחוקה לנו השעה, כאשר מיאן הג' הנ”ל שלחנו כתב להגאון אדר“ת ז”ל. ע“כ לעת כזאת שכ”א משתוקק ומחבב ארצנו בפועל נדמה בנפשנו אולי נזכה להשעה שישעה לחפצנו ויקבל עליו משרת הרבנות בעיה“ק וכתבתי אליו, וידע הדר”ג שכל דברי שכתבתי אליו ודברי אלה ע“פ דעת מרן הגרש”ס שליט“א, וסמכנו על הדר”ג כי יתאמץ לעשות למען ירושלים, ולא יחשה, ויגן על העיר שתהא מפלט ליראי ד' וחושבי שמו. ולהחיש מעשהו כי תצא לפעולת ידים, לראות שמחותנו יקבל עליו משרת הרבנות בעיה“ק ת”ו ע"פ התנאים שהתוו אז בראשונה.

ובטובו להחזיר לנו תשובה על אדרס רבינו הגרש“ס שליט”א וחתמתי שמי,

בשם רבינו בגרש"ס


ב“ה ה' י”ב סיון תרס"ה

מכתבי להגאון הג' כו' ר' חיים עוזר גראדזינסקי שליט"א28

אחרי הברכה והכבוד כראוי להדר“ג שליט”א.

בהצעת רבינו הגרש“ס כתבתי להגאון הרב ר”א פיינשטיין לדפוק על דלתי לבבו אולי יתן לבו לשוב ולקבל עליו את עול הרבנות בעיה“ק, כי אז אחרי שלחנו הכתב והמכתב להגאון אדר”ת זצ“ל השגנו מכתב ממזכיר הגאון ר”ד פרידמאן, ר' שמואל נח גאטליב נ“י, שנתרצה שנית לקבל את הכתב וכבר קדמהו אדר”ת ז“ל יבדל לחיים ארוכים – ע”כ בפקודת רבנו הגרש“ס שליט”א הנני מודיע להדר“ג שכתבנו לשאול את פי הגאון רא”פ, וייטיב נא בחסדו לבא בדברים עמו ולזרז הענין הנחוץ לפי הזמן והמקום לשלום העיר והישוב בכלל כי נבא אל מטרתנו, והננו סומכים אל הדר“ג כי יעשה למען ירושלם לפי אומץ רוחו ואהבתו אל הקודש, ולהחיש מעשהו, ויחזיר לנו תשובתו ע”ש רבינו הגרש"ס את כל הנעשה, כי העיר נבוכה, וכל קיום הישוב תלוי באיש נלבב חכם אשר יוכל לנהל עדת קדשנו ועליו שמנו פנינו כי ראוי ומוכשר לאיצטלא זו.

ובזה הנני מוקירו ומכבדו ומנשק את ידיו מרחוק, הכותב בשם נכבדי עדתנו והגרש"ס, וחתמתי שמי

גדלי' נחמן ברודר


כן שלחנו לדווינסק להג' הג' ר' מאיר שמחה הכהן זצ“ל, ולמינסק לר' אליעזר ראבינאוויץ, ולהגאון ר' אלעזר גורדן בטעלז, לסלונים לר' מרדכי זצ”ל ועוד.

הגאון ר' חיים סלווייציג לא ענה – וכן ר' מרדכי מסלונים, רק שמענו שר' חיים סלווייציג השתדל לדאוג בעד ירושלם, וכולם סמכו את ידם על הגאון ר' חיים עוזר שליט“א וממנו היו כל פעם מכתבים להגרש”ס.


בע“ה ו לסדר וישבתם על הארץ לבטח בירושלם הבנויה לפ”ק (תרס"ה).

כבוד יקירי ירושלם חכימו דירושלם מהם גאונים רבנים יושבים באהל תורה אשר בעיר ד' שמה שלמא רבה;

אנחנו בני הגולה אשר ברוסיא המדינה פה עיר דווינסק קמנו ונתעודד לקול השמועה הבאה באזנינו, כי בני ירושלם קמו עלינו לקחת את אדונינו מורנו מעל ראשינו, להחשיך עלינו ח“ו מבלי ליהנות מאור המאיר “אור שמח”,הגה”ג מאור הגולה שליט“א, אשר לא אותנו לבד יהרסו ח”ו בזה כ“א לכל בני הגולה, כי הוא המורה. הוא המשיב לכל שואל בדבר ד' זו הלכה, כשואל באורים מהכהן הגדול, לא לכם בני ירושלם עשות כדבר הזה, הלא תבינו כי העולה על רוחכם הי' לא תהיה, ד' אתנו השומר עמו ישראל גם בחו”ל כבקדש, ומה גם בדור יתם הזה, דור לא הכין לבו ולא האמנה רוחו ובני בלי שם ירדפו באף את היושבים באהלי שם, חלילה לבני ירושלם להיות נוסף אל שונאנו והיא לא תצלח.

באנו בדברינו בתורת מחאה, חדלו לכם מן האדם הגדול פאר דורנו, וד' השוכן בציון יברך אתכם בשלום, ותמצאו באה"ק את הגאון אשר כתר הרבנות הולמתו, ובמהרה בימנו ישלח ד' לנו את אליהו הנביא עם משיח בן דוד ויקבץ נדחים חברים כל ישראל אמן.

הבאים על החתום כל בני עדתנו בך אייר שנת “אור שמח לנו יהי – וברבנות” פ"ק דווינסק

נאם משה ווייץ נאם נח פרומקין

נאם זאב וואלף ב"ר אלי' הורביץ נאם אהרן שמואל וויישדורף

נאם מרדכי קאפלאן נאם שמעון מיכאל יפה

נאם ש. הורוויטץ נאם שמואל דיין

נאם א. ז’ק נאם משה ברנצ. בומער

נאם גריו נאם יהודה ליב ווישנעווסקי

נאם ליבויא נאם אלי' דונסאהן

נאם ברוך קאפלאוויץ נאם משה מרדכי ב"ר מאיר פרידלאנד

נאם משה זאב גינזבערג נאם משה מרדכי ב"ר יואל פרומקין


תשובת הנכבדים וראשי עדת דווינסק. כמו כן קבלתי מכתב מהג' הג' ר' מאיר שמחה זי“ע אז שלא יוכל למלאות בקשתנו ומי שקבל המכתב ממני לא אדע. אח”כ כתבנו להגרח"ע.


ב“ה, בק כ”ה סיון תרס“ו פעיה”ק ירושלם.

כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם לתפארת ישראל כקש“ת מ, חיים עוזר גראדזינסקי שליט”א.

אחרי הברכה והכבוד כיאות להדר"ג.

ע“פ מורנו הגאון הגרש”ס שליט“א הנני בזה להודיעו כי מלבד שקבלנו מכתב מנכבדי דווינסק שלא יתנהו לרבן לעלות לפה, אשר שלחנו העתק מהמכתב ביום ו' העבר, קבלתי תמול גם מכתב מהרב הגאון רמ”ש שליט“א בכ”י בעצמו שלא יוכל למלאות בקשתנו, בטח קבל גם הדר“ג מכתב ממנו ובטח יעשה ככתוב במכתבנו וכחפץ רבותינו לפנות ישר להרב הגאב”ד דסלנים ר' מרדכי שליט“א ויגמור בכי טוב, וחפץ רבנו שיזדרז ויזכה שיבא גדול הדור עד מהרה להשיבו לימינו למען יוכל למוסרו הנהגת העיר יפה שעה אחת קודם. כותב הדברים האלה הנני לבקשת רבינו הגרש”ס שליט"א כפי אשר מסר לי והנני הכותב כל המכתבים בענין זה אחד מהחותמים על כל המכתבים.

גדלי' נחמן ברודר


בעז“ה, יום ג' שהוכפל בו כי טוב טו כסלו תרס”ז טעלז

אל כבוד ידידי ואהובי הרב הגאון הגדול מושל ביראת השם וכו' מוהר“ר יצחק לבאזר שליט”א לו ולכל הנלווים אליו שלום,

אחדשה"ט באהבה.

את מכתב הקריאה לחתונת בנו הנעלה מר שלמה קבלתי והנני נותן להדר“ג ולב”ב את ברכתי ברכת המז“ט, ויהא רצון מאת השם שיהא זיווגם עולה יפה ויאריך הד' את ימיהם ושנותיהם בנעימים וברוב ברכה והצלחה ובביתם יהי' תורה ויראה וגדולה ויהי' להם בנים זרע ברך למודי הד' והון ועושר בביתם, ובאשר לא קבלתי תשובה בדבר הרבנות של ירושלם עיר קדשנו על הפרטים שכתב להם ידידנו הרב הגאון ר' חיים עוזר נ”י בשמי אדע כי לא יוכלו למלאות את דרישותַי, ואם כבר עשו חוזה בדבר הרבנות עם רב אחר יתן הד' שיהא דבריו נשמעים לעבודת השם והד' יהי' בעזרו לחזק תורה ויראת שמים ומצות.

אמנם אם עדיין לא עשו חוזה עם רב אחר אכתוב להדר“ג לא בתור איש ירושלים ודואג לטובת ירושלים רק בתור אוהב שלי, הנה ספק עצום אצלי אם לקבל על עצמי רבנות ירושלים אף אם עניני ממונות29 לא יהי' עומדים למכשול על דרכי זה, מפני שירא אנכי לעזוב את הישיבה, ואם כי ת”ל הוטב הרבה מצב הישיבה גם ביראת שמים ויוכל להיות שגם רב אחר שיהי' רב בטעלז יהא באפשרותו לנהל הישיבה כראוי, עכ“ז לבי נוקף פן ח”ו על ידי עזבי את הישיבה תפול הישיבה ממדרגתה ביראת הד' ובתורה, וגם בעניני הרוחניות של אחינו היושבים במדינתנו יוכל להיות שיהי' חסרון בנסעי לירושלים, כי מעט מזער הם הרבנים הדואגים לטובת הרוחניות במדינתנו.

אמנם לעומת זה יש ספק גדול לומר שכדאי לפני לקבל הרבנות של ירושלים כי בעונתנו הרבים אין לשער את גודל הכפירה שפרצה במדינתו בכל הנעורים בבנים ובבנות ובכל יום אנו רואים שהבנים והבנות שהיו אתמול עוד רָד עם ד' ותורתו היום נהפכו לפוקרים גדולים ר“ל, לזאת אף כי בני ובנותי ת”ל הולכים בדרך התורה והיראה, אבל מי יוכל להגיד מראש מה יהי' ח“ו עמהם בעוד איזה שנים, לזאת מה מאד נדרש לברוח ממדינתנו לירושלים עיר קדשנו אשר בה לא פרצה הכפירה כל כך וכן בכל ערי ארצנו הקדושה. זאת ועוד אחרת יש טעם לקבל את משרת הרבנות בירושלים עיר קדשנו, כי זכורני בהיותי סמוך על שולחן חותני הרב הגדול הצדיק ר' אברהם יצחק ז”ל הפציר בי הרבה הגאון החסיד ר' ישראל סאלאנטער זצלה“ה שאתחיל להגיד שיעור לפני בני הנעורים בחשבו כי בפלפול, הקרוב לאמת ובעמלי להבין כל דבר בשכל ישר ועמוק ובסברות ישרות ולהעיר הערות נכונות עד מאד אשר חנני הד' אפעל הרבה על בני הנעורים העוסקים בתורה ויתרומם קרן התורה אצל בני הנעורים בעוזר השם, וכל כך הפציר בי אשר פעם אחת אמר לי שמפני חפצו הגדול שאגיד שיעור לפני הנעורים הדגולים הוא מקבל עליו שבחצי שנה הראשונה יאמר שני פעמים בשבוע שיעור לפני הבחורים ושאנכי אגיד לפניהם שיעור, אמנם נסע אח”כ לחוץ למדינה ובשובו מחוץ למדינה על זמן קצר לקוונא השלים את נדרו ואמר שיעור אחד לפני הבחורים שאנכי הגדתי לפניהם בקוונא, ועל הגאון החסיד הזה נוכל לומר כי ראה ברוח קדשו כמאמרם ז“ל חכם עדיף מנביא אשר בשיעורי אביא תועלת רב ללמוד התורה במדינתנו, כי הגדולים מביני מדע הרחוקים מקנאה אומרים בקול רם כי הבאתי תועלת גדול לדרך הלמוד במדינתנו לבני הנעורים ונתרומם קרן התורה אצל בני הנעורים בעלי הכשרונות הטובים לא עזבו בשביל זה את למוד התורה, וכפי שאומרים רבים דרך הלמוד בירושלים ובכל ארצנו הקדושה עדין לא באה למדרגת דרך הלמוד שבאה במדינתנו, ומביאים ראיה שלא נשמע אשר יש גדול מפורסם וגאון אדיר בארץ ישראל אשר נולד בירושלים או בארץ ישראל, וכל הגדולים אנשי השם שבירושלים ובארץ ישראל הם מהבאים ממדינתנו, ועוד יש טעם ליסע לירושלים הנוגע לגופי ולנשמתי אשר הדר”ג יודע יותר ממני את גודל מצות ישיבת הארץ ובפרט ישיבת ירושלים הנוגע לגוף אדם ונשמתו שהרי עשה מעשה ונסע לארצנו הקדושה ולעירנו הקדושה, והנה אנכי עומד ונבוך פעם עולה על רעיוני כך ופעם כך, ורק כשיבא הדבר לידי מעשה אז אחליט דבר בעוזר השם.

לזאת אם כבוד תורתו יכתוב לי שיספיק על כלכלת ביתי כפי הנהגת בעלי בתים בינונים סך 35 לשבוע אז אינני רוצה יותר וחושב אנכי שגם רב אחר לא יתרצה על פחות משלשים רו“כ לשבוע ואף אם יהי' רב גדול לא יהי' מוכשר להגיד שיעור. יש גדולים הרבה בירושלים וגם גדולים ממני בתורה וביראה עכ”ז אינם מוכשרים להגיד שעור, כי רק אנכי אשר הגאון הצדיק הנ“ל הסכים שאנכי מוכשר לזה וגם עבדתי עבודה זאת עשרים וחמש שנים רוצים בני הישיבה הגדולה שאגיד שיעור לפניהם, וא”כ יתנו מנהלי הישיבות מקופת הישיבה העשרה רו“כ שהם הבטיחו לתת לי ויהיו מוכרחים לתן את השלושים רו”כ מקופת הכולל ולכל הפחות עשרים וחמשה רו“כ והם לא יפסידו מקופת הכוללים מאומה אם יתנו לי שלשים וחמשה רו”כ כי מנהלי הישיבה יתנו עשרה רו"כ.

ובדבר הוצאות הנסיעה אם כתר“ה יודע שיספיק חמש מאות רוכ' מרוצה אנכי שיתנו ילי חמש מאוד רו”כ.

ועל דבר אשר בקשתי לכל חתונת זרעי בן או בת אלף רוכ' ואם כי נדרש סך כזה לכל חתונת בן או בת, עכ“ז אם יוחלט בדעתי לקבל הרבנות דירושלים אתרצה על חמש מאות רו”כ לכל חתונת בן או בת אשר יש לי בן אחד וארבע בנות שיחיו, הגדולה בת שבע עשרה שנה והצעירה בת שבע. וכאשר יראה הדר“ג שמצד מצב החומרי נכון הדבר וגם בני ירושלים יסכימו על זה יאבה כתר”ה להודיעני ואז אחליט דבר אם לבא ירושלים, ועוד אבקשו שיודיעני גם דעתו אם מצד יראת שמים נכון לפני לעזוב את מדינתנו ולבא ירושלימה, ואיך שיהא יאבה הדר"ג להודיעני בהקדם האפשרי, כי מלבד אשר תמיד אנכי חושב בזה והוא גורם לי בטול תורה וגם קשה על האדם להיות עומד בספק נדרש לי כעת לידע גמר הענין מפני איזה דבר שנזדמן לפני, ובזה הנני ידידו ואוהבו המברכו בהצלחה גדולה.

אליעזר גארדאן החופ"ק


העתק מכתב מהגאון ר' חיים עוזר שליט"א

ב“ה, י”ג טבת תרס"ט ווילנא

הוד כבוד הרב הגאון הג' המפורסם רבא דארעא קדישא כו' מוהר“ש סלאנט, הי‘. ד’ יאריך ימיו. אחדשת”ה, הנה זה איזה חדשים אשר הערני הדר“ג על דבר בחירת רב ירושלם עיה”ק ראב“ד ור”מ, והחילותי כעת להתעסק בזה, ובתחלה פניתי להרב הגאון מו“ה מאיר אטלס הי”ו אבד“ק שאוויל, אשר משכבר הימים בעוד היותו רב בסלאנט הסכמנו שהוא ראוי לזה, ולפי הנראה מתשובתו נוטה להסכים לזה. אך ראוי לדעת הפרטים. כמה קצבו שכירות, וגם כמה יתנו להוצאות הדרך אשר גם לזה ראוי לקבוע סכום חשוב כי ע”פ רוב, הרבנים בעריהם המה בע“ח, ייטיב נא ע”י עו“ר להודיעני הפרטים בדיוק, למען נדע, וגם מה דעתכם כעת על דבר הרב הגאון מו”ה מאיר אטלעס נ"י.

ד' יאריך ימיו ושנותיו ועיניו תחזינה בשוב ד' את שבות עמו כנפשו הטהורה ונפש מברכו מוקירו ומכבדו הדש"ת.

חיים עוזר דראדזינסקי


ב”ה כ“ג סיון עת”ר ווילנא

הוד כבוד הרה“ג הנכבדים ונעלים מנהלי ועד כל הכוללים בעיה”ק ירושלם תובב“א, אחדשה”ט, יקרת מכתבם נכון הגיעני במועדו, ידעו נא רומעכ“ה כי לא הנחתי דעתי על דבר שאלת מינוי רב בעיה”ק ירושלם תובב“א, ובעוד הי' חי סבא קדישא ונר שמואל טרם יכבה לקחתי אתו דברים על דבר הקאנדידאטין הראוים לזה הן עתה בהיותנו יחד בקמ”ר פעטערבורג, כששה שבועות לפני הפסח, ושלשה שבועות אחר חה“פ ובשבוע החולף שבתי הביתה, ושמה התישבתי עם גאוני הדור, ונמצא לנו כבוד הרב הגאון הגדול מו”ה יצחק ראבינאויץ הי“י אבד”ק פאניוויעז אשר הוא באמת גאון אדיר בתורה, באופן שימנה לרב ור“מ בישיבת ע”ח.

ובהיותי אתו יחד שאלתיו על דבר התנאים, והגיד לי אשר נחוצים לצרכי הוצאה שלו ארבעים רובל לשבוע שני אלפים רובל לשנה, וגם לסלוק חובותיו כעת והוצאות הנסיעה סכום שני אלפים רובל – ואם באפשרי למלאות אחרי התנאים ההם, יוכלו לשלוח אלי כתב רבנות עבורו, ואראה להשיג על זה הסכמת גדולי מדינתנו, וחוץ למדינה, והנני מחכה לתשובתם בהחוזר, מרובי טרדותי אקצר וא“ש כנפשם וכנפש ידידם מוקירם ומכבדם הדוש”ת.

חיים עוזר גראדזינסקי


ב“ה, ו' שבט תרע”ג, ווילנא

הוד כבוד ידידי הרה“ג הנכבדים גבאי ועד כל הכוללים עץ חיים ובקו”ח האספיטאל, שיחי' לברכה.

אחרי ד“ש הטוב, בהמשך למכתבי הקודם, הנני להודיעם כי קבלנו תשובה מהרב הגאון מו”ה אלי' פיינשטיין הי“ו והסכמה מוחלטה לעלות לעיה”ק ולקבל עליו עבודת הקודש התמנות הרבנות בעיה“ק ירושלם תובב”א.

רצון הגאון הנ“ל שיהי' לו היתר הישיבה ע”פ החוקים השוררים אשר לפי השערה לא יכבד הדבר בהמשך הימים, בלי ספק יבוא בקרוב הסכמת ואשור גדולי הרבנים על התמנות זו, ומצאתי את חובתי להודיעם מזה בהקדם, אשר גם המה יעשו בודאי מצדם את המוטל עליהם להוציא את החפץ אל הפועל בהקדם האפשרי, וחפץ ד' בידם יצליח, ויהי נעמו עליהם יברך וירצה פעלו ועינים תחזינה בשוב ד' את שבות עמו כנפשם וכנפש מוקירם ומכבדם הדוש"ת

חיים עוזר גראדזינסקי


העתק המכתב של הגאון ממינסק

ב“ה, יום ד' זך אד”ר שנת העת"ר פה מינסק

ישפות ד' רוב שלום לכבוד הרה“ג חו”ב בת“ת יראי ד' איש לפי מהללו יהולל כולם אוהבים גבאי בית ועד הכללי בירושלם עיה”ק ת“ו אחדשה”ט באהבה ובכבוד כיאות.

נכבדתי במכתבם מטו“ב שבט בדבר חפצם כי אנחנו יושבי חו”ל יהיו הממנים רב בירושלם עיה“ק, ובאמת זה כבר אשר הננו יושבים על מדוכא זו והשאלה נשארת תמיד בלי פתרון, לאשר לא כל הראוים למשרה כבודה זו מתרצים לקבל עליהם את הרבנות הלזו, מחמת כמה טעמים, ולאו דבר נקל הוא למצוא רבי מוכשר לזה. אשר העטרה תהא הולמתו, ויעקור סוכו ומשכנו מהכא להתם אשר ע”כ הוסכם כי לאשר מתאספים כעת רבנים גאוני רוסיא בקרית מלך רב בפטערבורג שנקראו מהממשלה יר“ה, אקוה כי שם כאשר יראי ד' ידברו איש אל רעהו יתישבו גם בדבר האמור אולי ימצאו את הראוי והמוכשר לזה אשר גם יתרצה לההצעה, אנכי כשאהי' שם אי”ה (כי מחר אי"ה הנני נוסע לשם) אחשוב להציע לפניהם את כבוד הרב הגאון וכו' ר' מרדכי אלי ' ראבינאויץ הגאב“ד דסאפאצקין בעהמ”ח ספרם יקרים הגהות על שו"ת גאונים, ספר נר למאור, אמרי רצון, ועל כולם ספרו הגדול תורת מרדכי אשר לדעתי הוא ראוי והגון לזה, אם אך יתרצה, אראה מה יענו להצעה זו רבותי וחביבי יחי' וד' יראנו הדרך נלך בה וירים קרן ישראל, לקבץ נדחינו לקרב פזורינו לשוב שבותינו, ולהשיב שופטינו, כעתירת נפש ידידם המצפה לישועה,

אליעזר ראבינאויץ


ב“ה, כ”ו תשרי עטר"ת

שלו' וברכה, אורה וישועה לכבוד ידידי הרבנים הגדולים, בתורה ויראה רבי פעלים חברי ועד הכללי כנס“י בתוככי ירושלים עקו”ת תובב"א.

אחדשה“ט באה”ר והדרת הכבוד,

היגעני מכתבם הנכבד מי“ט אלול העבר בקריאה של חבה מצדם לבא לעבוד עבוה”ק בעיקו“ת תובב”א, והנה מה אשיב על דבר נכבד כזה, בעיקר וענין אם כי קטנתי מלשאת עלי את משא הקדוש הזה שהי' ראוי ליחידי סגולה גדולי עולם. אך אם טובת עיר הקודש אשר זה כל מעיני דורשת כזאת, לא אוכל לסרב, וברבים יהי' עמנו לדרש ד' ועזו לכונן את מצעדנו למען שמו וקדושת מקום בית חיינו עדי עד בעזה“י, אמנם לעשות באמת לטובת עיה”ק בזמן הזה אי אפשר בשום אופן בצורה זעירה ופרטית, וצריכים אנו לרכוש לנו את כל הכחות המפוזרים של אחינו יראי ד' וחושבי שמו אשר בעיה“ק ולצרף לזה ג”כ את הכחות הטובים שביתר ערי הקודש והמושבות, אם אפשר הדבר ראוי לבא גם באיזה יחש עם אחינו הספרדים, בצורה מאוחדה כזאת אפשר בעה“י לפעול הרבה מאד לרומם קרן ירושלים ומוסדותיה הקדושים, ולהחל בעבוה”ק בעוד שהנני יושב פה בקרית מ“ר בחו”ל ליסד את היסודות הראשים לעבודה חזקה ונמשכת בעה“י לימים הבעל”ט למטרה זו ראוי שיבאו עה“ח ראשי המוסדות היותר חשובים, ובתי הדינים, וגדולי עיר הנודעים לשם גם בחו”ל, כמה דאפשר להרבות ובכתב רבנות נהוג ומפורט יפרטו את החיובים היסודיים של הרבנות כעת ואת הזכיות הנלוות עמם, ואז נוכל בעה"י להחל בפועל לרוממות קרנה של עיר קדשנו ותפארתנו כרצון כל יראי ד' וחובבי שמו, וגדולי הדור בכל ארצות הגולה שאקוה שיהיה לכולם לב אחד לבנות בית ישראל על אדמת הקודש בקדושה וטהרה ברוח עז וגבורת קודש, לקדש שם ד' הגדול, הנקרא על עמו ועל עירו ונחלתו לעיני כל בני ישראל, ולנגד כל אפסי ארץ וכל ממלכות העמים.

וד' יעזרנו ע“ד כבוד שמו ויראנו בישועתו לשמח עניי עמו ולרומם קרנות צדיקים, ובישועת חומות וחיל, ישמח לב מבקשי ד‘. והי’ זה שלו' וברכה נאמנה כנה”י ונפש ידידם עז מכבדם כיקרת ערכם הנעלה, מצפה לתשועת ד' לשוב אל הקודש לעבודת ד' ועמו בעיהקו“ת תובב”א.

הק' אברהם יצחק הכהן קוק


ב“ה, ר”ח טבת עטר“ת פעה”ק ירושלם ת"ו

שפע שלום ורב ברכה לכבוד רב האי גאון הגדול צדיק ועניו כליל תפארת ישראל כו' כקש“ת מ' אברהם יצחק הכהן קוק שליט”א

אחרי הברכה והכבוד כראוי להדר"ג שיחי'.

הנני בכתובים אל מול פני הדר“ג, אחרי שהשגתי ידיעה מבני יחי' שהי' אצל הדר”ג והתפלא אז מדוע לא הקדמתי במכתבי בעוד שכבר קבל מידידיו זולתי, אמנם כן חפצתי מאד לבא בכתובים תיכף, כאשר נפתח הפאסט בשנה שעברה, אולם בסוף ירח חשון דאשתקד אחרי שנכבשה עזה הייתי מוכרח לצאת מירושלם יען שגם אנכי נרשמתי אז אצל ממשלת תורגמה בין נכבדי העיר לשלחם מן הארץ והלכתי כמעט רגלי עקרונה בסכנה בתוך חיל החוזר מעזה ובאר שבע ובבואי עקרונה בו ביום הגיעה המלחמה שם, ולמחר ער“ח כסלו קבלתי פני ממשלתנו הרוממה ועד שחזרתי ברשיון הממשלה ירושלימה, וטרם מצאתי החומר ודי מלים להמתיק מאמר הירושלמי המובא בראש פהש”ח “נהוג גבן דלא למשאל זעירא בשלמא דרבה " כו' הנסיבה היתה מאת ד' שעבר עלי האטמביל ותודה לד' שיצאתי בחיים. וירדתי ממטתי אחרי איזה ירחים, וטרם נרפאתי בשלימות ידי ורגלי הימנית ל”ע ועד היום יכבד עלי, עבודת הכתיבה, זהו הפתרון שלא קבל ממני מכתב. ואת געגועי להדר“ג שליט”א יוכיח חתימי על מכתבנו שאנחנו מתכבדים לקרוא להדר“ג שליט”א שיעלה על כסא הכבוד תחת כתר תורה פעה“ק. ובפה מלא אוכל להגיד ישר שממני יצא כל הענין הזה להניע האופנים אשר בעיה”ק, ואחרי שענין יקר ורב הערך כזה צריך לשמור מן המזיקים, ופן כשיתפרסם בשערי האסיפה לדון בדבר יצאו מן החורים בני בלי שם להרוס את כל הענין, ואף בלחישה מפה לאוזן קשבת אין סוד בדבר, ע“כ שמנו עצה אחרי שלא נסעתי חברונה להתפלל על אחינו שבגולה כ”ז המלחמה, לנסוע חברונה ביחד למען נחליט שם על כל הענין הקדוש הזה, ובהחזרתנו כתבנו מכתבנו להדר“ג שליט”א, ואחר שנתודע בעיר שמענו שכולם עונים פה אחד מקודש מקודש.

אשר ע“כ אין מקום לדרישתו במכתבו שקבלנו תשובתו על מכתבנו בתנאי שראשי המוסדות הגדולים יסכימו וכו' אך בדבר הוצאותיו הלא כתבנו תיכף שאנחנו נדאוג בעדו למלאות דרישותיו בעזה”י למען יוכל לנהל את העדה במנוחה ושלוה ולא הרי ירושלם כיפו אשר סבל מהדוחק ח“ו, מהספרדים אין לדבר כי סכ”ס יכנעו לפני גאון התורה. ואת אשר ידרוש הסכם מוסדות הגדולים מעולם לא שמענו מוסדות גדולים יותר ממי שחתמו, ואם נמצא איזה מוסד אשר אולי יעמוד מרחוק ולא יתמלא הדבר הזה מצדו הלא ידע בנפשו שמאיזה פני‘, ולא לו להשים לב לעת כזאת כי איך שהוא הלא נפשו ולבו נשואות לאה“ק וסכ”ס יכשל עול סובלו להתמהמה בחו“ל מרוב חבתו יתפרץ וישא נפשו לעוף על כנפי נשרים לשכון בארץ, לעשות שכונה בארץ ולהשרות שכינה בארץ. ע”כ מה טוב ומה נעים ומה יפה שיבא לשכון30 בתוכנו יפה שעה אחת קודם, טרם יתפשט הילק ויכלה ממסד עד הטפחות חו"ש, ואחרי כן להקים הנהרסות יעלה בעבודה וזמן מרובה שאין להרפא מהר’ ומהראוי הי' שלע“ע יעשה למען ירושלם להקים הנהרסות מזמן המלחמה ולשמור על קיומנו לעתיד להפיץ איזה מכתבים להגדולים ולמכירנו בכל מקום ולהשמיע ברבים שיעמדו על המשמר לקיום הקודש בארץ כפי המסורה לנו אשר יעלה לו באיזה מכתבים, ויחיש ביאתו אלינו למהר בעבודתו בעד אה”ק מפה, מבלי לעבור על בל תאחר בשעה שדורש מהירות שימצא ראש של ישראל אשר ידאג בעד הכלל והדת המסורה לנו שלא יקבלו דחיפה עצומה אשר תדרוש אח"כ כחות רבות להציגם על כנם.

אי לזאת יותר על כל התנאים עד שיבא לפה ונסדרם בעזהש"י כי לא רב חדש המוזרים חד לאחד הנהו הלא שנינו מכירים ומבינים איש איש את שפת רעהו ואת אשר השעה דורשת עם ההוצאות הנדרשות ודירה כפי הנדרש לכבודו בטח יהי' הכל נכון ברצות ד'.

זה כשבועיים עברתי דרך יפו דברתי עם מר אביו שיחי' והכרתי שהנהו שבע רצון לכן חוזר אני על דברי ואומר לו ישר שיחבוש את חבילתו ויבא הנה תיכף עם הנוסעים הראשונים כי הלא ירושלמי הנהו כמו כל הירושלמים החוזרים לביתם, ויען שאנחנו המקורבים ללבו יודעים שאין מקום לו ביפו העיר וטרם נקבצו וטרם נסגרו והכנסתם קמוצה, שע“כ הננו קוראים לו באהבה ובחיבה שימהר ויבא אלינו וסכ”ס בזמן קצר כולם ישכימו לפתחו בלי פוצה פה, ואדרבה כולם ישאפו לדבריו הנוזלים בשטף ממעין המתגבר אשר יקח לב כ"א

כה דברי המתכבד לקרוא ידידו עוז המקושר לאהבתו הנאמנה מוקירו ומכבדו כערכו הרם.

מקום החותם גדלי' נחמן בראדער


לכבוד מורי חותני הרה“ג נחמן גדליהו שליט”א.

שלום וברכה

קיבלתי מכתבו שבו הודיענו שהנכם מתכוננים בירושלים לקבלת פני הרב שליט“א. שמחתי מאד על הבשורה הטובה הזאת. לדעתי אם ברצונכם באמת ובתמים להשקיט את הרוחות בירושלים הדרך היחידה היא לראות שכניסתו של הרב לארץ תהיה ישר לירושלים מבלי לתת לו אפשרות שיקבל ידיעות מוקדמות על התנגדות יחידים השוררת עתה בירושלים. עליכם להזהר לא לתת לנרגנים אפשרות לבוא לפניו בתנאים מוקדמים לפני כניסתו לעבודת הרבנות בירושלים. קבלת הפנים צריכה להיות בפאר והדר ובפומביות וזה יהיה האשור הצבורי לפעולת ראשי המוסדות למנוי הרב בירושלים. עליכם לשלח הזמנות לכל ההסתדרויות ולכל ועדי המושבות שיבואו לקבל את פני הרב. גם ממשלת א”י צריכה להכיר מתוך הכבוד הגדול שהרב יקבל בכניסתו לארץ שזהו הרב הכולל לא“י ובזה תשקיטו מריבות הנרגנים ושם שמים יתקדש על ידכם בפעלכם זה כל מה שנגדיל ונפאר את קבלת הפנים בסדר ויופי הנכם מגדילים בזה את ערך קדושת התורה וערך לומדיה עליכם ועלינו ללמוד בזה מהמתוקנים שבעמנו הדור החדש. איזה כבוד סדרו בימים אלה ללואיס ברנדס בבואו לארץ ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלהם. כבוד כזה משפיע על הדור הצעיר31 ליקר ולחבב את התורה ונושא דגלה: לומדיה, זכורני עוד מילדותי את הרשם הגדול בל ימחה שעשתה עלי קבלת הפנים הנהדרה שהכינה ירושלים להרב האדר”ת זצ“ל וכן תעשו לדורות באופן עוד יותר מסודר להרב קוק שיחי' ועל ידי זה יכירו כל המפלגות שזהו הרב של ירושלים וערך כבוד היהדות החרדית יגדל על ידו למעלה למעלה אל תשמעו לעצת הפחדנים והספקנים הגדילו את כבוד התורה עד כמה שאפשר ממשלת א”י צריכה להכיר שהכהן הגדול של העם העברי כולו בא לירושלים תסדרו בסדר כזה: כל תלמודי תורה ותלמידי הישיבות יסתדרו בשורות לאורך הרחוב כניסתו של הרב לירושלים תהיה מתחת לחפה עוברת בין שורות תלמידי חכמים, בקורו הראשון של הרב צריך להיות ישר לכתל המערבי שריד בית מקדשנו ותפארתנו הסדר הזה יביא אי“ה תועלת רבה לתנועתנו הלאומית בכלל ולכבוד ירושלם בירת הארץ בפרט. התאוששו והזדרזו בחרו בועדה לשם סידור קבלת הפנים, תדע כל א”י שהחרדים יודעים ג“כ איך לסדר דבר ערך כבוד התורה והיהדות החרדית יגדל ע”י כך.

בכבוד ובברכת ציון המצפה לקבוץ גלויות וישועת ישראל בקרוב. חתנו הדורש בשלומו ובשלום כל הנלוים אליו.

משה אוסטרובסקי

מוצש“ק כ”א מנ“א תרע”ט פתח-תקוה. נ.ב. יזכור נא מורי חותני את הצעד הראשון שעשינו באותם הימים בשנה שעברה על דבר הבאת הרב לירושלים, באם עד כה הצלחנו שזכינו לעלית הרב לירושלים נצליח אי"ה הלאה לעבדה ולשמרה והכל יסודר בעזרת השם.

הנ"ל


העתק מכתבו של החכם רי"מ פינס אלי שקבלתי ביפו

ב“ה, ג' אלול תר”ס, ירושלם

כבוד ידידי הרב המופלא חו“ב וכו' מו”ה נחמן גדלי' נ"י שלום.

תלגרמה מאת הרח“ע שליט”א מבשרת לנו, כי הרא“ד תאומים נ”י ממיר הסכים והנה אנחנו עסוקים בהכנת הכתב והמכתב אך מציאות כבודו בירושלים נחוצה לנו, כי ע"כ אם יש אפשרות שימהר כבודו ביאתו הנה, אל יתעכב מלבוא, כי מחכים אנו לו.

ידידו

יחיאל מיכל פינס

 

“רב דירושלם” / הרב משה אוסטרובסקי

רב דירושלים תולדה קצרה מאת רבני ירושלים32 האשכנזים ששמשו שם בתור רב דירושלים, במאה השנים האחרונות33.

מימי עלית האשכbזים החסידים תלמידי הבעש“ט בראשית המאה השישית למסב”ע שהתחילה ברבי גרשון מקיטוב, ועלית הפרושים תלמידי הגר“א שהתחילה במחצית השניה של המאה השישית ברבי ישראל משקלוב בעל פאת השולחן – בכל משך תקופה זו לא היה רב לעדת האשכנזים בירושלים עד שעלה לירושלים בראשית שנת תקצ”ח הרב הצדיק רבי יוסף זונדל סלאנט תלמיד רבי חיים מוולאזין ומיד לבואו הוכר בירושלים כמורה הוראה.


הרה“ג רבי שמואל סלאנט ז”ל, רב דירושלם.

הוא נולד ביום ב' שבט תקע“ו בעיר קטנה (טרוק או ילקוביק ) ונודע בשם העלוי מקידאן. כשמלאו לו שלש עשרה שנה נסמך להוראה ע”י הגאון רבי אבא-לי פוסליבר מוילנא. הגרי“ז סלאנט לקח אותו לחתן לבתו. בשנת תר'-תר”א עלה לירושלים אחרי חותנו הצדיק הגרי“ז סלאנט, ומיד לבואו סדר בעזרת חותנו הגריז”ס מושב בית דין צדק בבית הועד שבחורבת ריהח“ס, והוא הגרש”ס עמד בראשו באותה שנה העביר לחורבת ריה“ח, גם את חברת תלמוד תורה פרושים שיסדו תלמידי הגר”א והרחיב את פעולת עבודתם. הגרש“ס היה רב של ירושלים אעפ”י שבפי הצבור היה נקרא בשמו ר' שמואל, ואמנם כתב רבנות רשמי כנהוג34 לא היה לו מעולם אבל באפן מעשי היה הוא הרב של עדת האשכנזים בירושלים – הוא שנשא בעול אחריות מלאה בכל מילי דמתא ואזן ותקן לא רק אזנים לתורה כי אם גם עשה אזנים לקהלת ירושלים, ראשית עבודתו היתה סדור בד“ץ אשר הוא נשא באחריות עבודתו, אח”כ היה גם מורה הוראה, הדואג לצבור ולסדור מוסדותיו, יסד תלמוד תורה וישיבת עץ חיים. ושאר מוסדות הצבור: בקור חולים וכדומה ולבסוף הוא היה הרב של ירושלים אשר בלעדו לא ירים איש את ידו ואת רגלו. במשך תקופת רבנותו נתנו אמנם בהסכמתו שני כתבי רבנות רשמיים לרבנים אשכנזים בירושלים הרמ“א והאדר”ת ונמצאו בירושלים מבין האשכנזים גאוני עולם בעל “זית רענן” הרב מקוטנא מוהרי“ל דסקין והרש”ז בעל תורת חסד ועוד “גאוני עולם” אולם הוא היה רב מלפניהם ומלאחריהם וגם בימיהם לא נעשה בירושלים דבר גדול או קטן מבלעדי ידיעתו עצתו והסכמתו של רבי שמואל.

שבעים שנה שפט שמואל את העם היושב בציון (תר- ס"ט) ויגוע ויאסף אל עמיו ביום כ“ט מנ”א בשנת תרס"ט שבע ימים בן תשעים וארבע.

הרה“ג רבי מאיר אוירבאך ז”ל רב דירושלם. הוא נולד ביום א' דר“ח מנ”א תקע“ה בעיר דאברי מחוז קאליש לאביו הגאון רבי חיים בעל דברי חיים, הוא שמש ברבנות שבע שנים בעיר קויל תשע בקאלא ואח”כ בקאליש, בשנת תר“כ עלה לירושלים ובאותה שנה הוכר כרב ואב”ד בירושלים, ומושב הבד“ץ הועבר מהחורבה לחצר כולל ורשא תחת פקוחו של הגאון הרמ”א. המחבר ספר תשובת “אמרי בינה”. בשנת תרכ“ח קבל הגאון רבי מאיר אורבוך כתב רבנות רשמי מאת העדה האשכנזית בירושלים, אשר עלי' חתומות יותר ממאתים חתימות מהאנשים היותר חשובים שבירושלים ביניהם אביו של הנצי”ב מולוזין ובנו של הגרש“ס והוא כנראה היה הרב הראשון שקבל כתב רבנות רשמי מעדת האשכנזים בירושלים. מאז עמד בראש העדה עד יום פטירתו ויגוע ויאסף אל עמיו ביום ח' אייר תרל”ח בירושלים.


הרה“ג רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים ז”ל רב דירושלם.

הוא נולד ביום א' שבועות שנת תר“ג בעיר פיקל מחוז קובנא, שמש ברבנות בגולה בערי פוניבז, - מיר. בראשית שנת תר”ס הוזמן על-ידי ראשי עדת האשכנזים בירושלים לעלות לארץ ולכהן בירושלים כרב ואב"ד ההזמנה נעשתה בהסכמתו הגמורה של רבי שמואל סלאנט ובאמצעותו של הגאון רבי חיים עוזר מוילנא.

האדר“ת עלה לירושלים בראשית ניסן תרס”א ונתקבל בכבוד מלכים ע“י ראשי העדה ורבי שמואל סלנט בראשם. הוא לא האריך ימים על ממלכתו בירושלים ונסתלק ביום ג' אד”ר תרס"ה בירושלים.


הרה“ג רבי חיים ברלין ז”ל. בן הנציב מולוזון רב דירושלם.

הוא נולד בולוזון לאביו הנצי“ב בשנת תקע”ז. בהיותו בן ט“ו נשא אשה ממשפחת צייטלין בעיר שקלאו. לאחרי ששמש ברבנות בקהלות גדולות מוסקיבא, קוברין יליסבטגראד ברוסיה עלה לעת זקנותו לארץ והתיישב בירושלים בשנת תרס”ז באותו זמן היתה ירושלים כאלמנה שנתיתמה מרבה האדר“ת. הרב רבי שמואל נשא בעול הרבנות אבל בכבדות רב כי היה זקן וחלוש וסגי נהר, ומכיון שרבי חיים ברלין עלה לירושלים נתנו ראשי העדה את עיניהם בו ובהסכמת רבי שמואל בקשו ממנו לקחת עליו את עול הרבנות מבלי שידרוש כתב רבנות רשמי כי הסכמת הצבור האשכנזי כולו על כל עדותיו חסידים ופרושים קשה היה להשיג מסבות שונות, הגאון רבי חיים ברלין נאות לבקשת ראשי העדה בהסכמת רבי שמואל סלאנט וקבל עליו את טרח הצבור לשאת בעול הרבנות מרצון מבלי ששום כתב מקשר אותו ואת הצבור בהתחיבות זו. הוא נשא בעל הרבנות הבלתי רשמית, בחיי ר' שמואל וביחוד לאחרי פטירת ר' שמואל שמש הוא ברבנות הירושלמית עד יום מותו שנתבקש לישיבה של מעלה ביום י”ג תשרי תרע"ג.


הרה“ג רבי אברהם יצחק הכהן קוק ז”ל רב דירושלם.

הגאון אברהם יצחק הכהן קוק זצ“ל נולד ביום ט”ז אלול שנת תרכ"ה (או תרכ"ד) בעיר גריווא מעבר לנהר (לטוויא), לאביו הרב רבי שלמה זלמן הכהן.

בשנות הילדות בהיותו כבן עשר – אחת עשרה כבר משך עליו את עיני גדולי הדור, ולא רק על ידיעתו הרחבה בתורה התפלאו כי אם ראו בו גם דעת רחבה ביראת ד', בהיותו כבן שש עשרה שב לעירו מלמודו בסמרגון ונתכבד בדרשה בביהמ“ד הגדול, ודרש שעות אחדות בהלכה ואכדה עד שהפליא את כל שמועיו גדולי התורה שבעיר, בהיותו בן ט”ז-י“ח היה בן-בית לגאון הדור רבי ראובן דננבורגר הרב מדווינסק, הרב הנ”ל היה מרצה לפניו את חדושיו בתשובותיו להלכה למעשה, ותמיד התחשב בדעתו של הרב הצעיר מוהרא"י הכהן קוק פעם התבטא לפניו, אני שבע רצון, שאני רואה בך מעמיק בלמוד כמוני, כי הבנת התורה שלך היא נעלה ביותר והיא בעלת ערך מיוחד.

בשנת תרמ“ה-מ”ו למד בוולוזין, באותו זמן למד שם גם הגאון רא“ד שפירא הרב מקובנא שליט”א, הוא אמר לאחד מידידיו שעוד בהיותו בוולוז’ין היה לו למוהרא“י הכהן קוק ז”ל שם גאון וצדיק.

בשנת תרמ“ז נשא אשה את בת האדר”ת זצ“ל, מפי האדר”ת מוסרים שהוא החשיב אותו עד למאד, עד שהתבטא פעם על עצמו, שאיני מגיע לגדולתו בתורה. ופעם התבטא באותו הביטוי שבירושלמי אמר ר“י לר”ט, “דייך שבוראך ואני יודעין את כחך”, בשנות הצעירות בהיותו בפונביז אצל חותנו האדר"ת התעמק בקביעות בלמוד הקבלה, כבר באותן השנים כתבו עליו גדולי הדור שבסביבתו הגאון האמיתי שר התורה.

פעם בהיותו בפונביז בבית חותנו האדר“ת ז”ל נזדמן ה“חפץ חיים” שם, ונדברו יחד לעסוק בסדור ספר על הלכות עבודת הכהנים במקדש, מסבות שונות לא יצאה עבודה זו לפועל, החפץ חיים השפיע אז על הרב לקבל עול הרבנות, בתרמ“ח קבל הרב את הרבנות הראשונה בעיר זמיל, בתרמ”ט הוציא את ה“עטור סופרים” אחר כך מתה עליו אשתו הראשונה ז“ל, ונשא את בת אחיו של האדר”ת הרבנית הצדקנית רבקה תחי' בת הגאון הצדיק ר' צבי יהודה ז"ל הרב מרגולה על יד קובנה.

בהיות בעיר זמיל נפגש עם גדולי הדור באותו הזמן, הגאונים רבי מרדכי עלישבערג מבויסק והצדיק רבי מרדכי מאושמנע, וכולם הביעו את התפלאותם מגאונותו וצדקותו ורוחב היקף ידיעותיו בקבלה, רבי מרדכי אלישברג הכיר כבר אז את אהבתו ומסירותו של הגאון הצעיר הנ“ל לא”י ואמר לו; רב מזמיל, בטוחני בך שעוד תשמענה גדולות ונצורות ממך בארץ ישראל.

בשנת תרנ“ו בחדש אלול, נתקבל לרב בעיר בויסק במקומו של הגאון רבי מרדכי אלישברג זצ”ל, בראשית שנת ס“ד התחיל משא ומתן בין קהלת יפו לבין הגאון הנ”ל עד דבר קבלת משרת הרבנות ביפו והמושבות, באותו זמן נהל ר' אליעזר גורדון מטלז מו“מ עם הרב על דבר קבלת משרת ר”מ ומדריך בישיבת טעלז, אולם ההזמנה לעלות לא“י הכריעה אצל הרב ובכ”ח אייר תרס“ד עלה לארץ ישראל וקבל את הרבנות ביפו והמושבות, מיד לבואו נתפרסמה הודעה מגאוני ירושלם הגרש”ס והאדר“ת שכל בית ישראל סומכים עליו – על הרב – בכל עניני מצוות התלויות בארץ. בסוף שנת ע”ד חודש לפני פרוץ המלחמה העולמית, נסע הרב ז"ל מיפו לזמן מה לחוץ לארץ, בינתיים פרצה המלחמה העולמית, והוא נמצא בגלות, בשוויץ קבלו אותו בכבוד גדול, ודאגו להנעים את חייו בשנות הרעה.

בשנת תרע"ו בתוך שנות המלחמה עבר ללונדון ונתקבל לרב בעדת “מחזיקי הדת” בהודעה מוקדמת מצדו שברגע שתשקט הארץ מהמלחמה, ישוב מיד לארץ חמדתו ארץ ישראל.

מיד אחרי שביתת הנשק וכבוש א“י על ידי בריטניה הגדולה התחילו ראשי העדה שבירושלם לבוא במו”מ עם הרב ז“ל שיקבל עליו את עול הרבנות בירושלם, אחרי מו”מ ארוך ובירור דברים, נענה הרב לבקשת גדולי ירושלם, ובג' אלול תרע“ט עלה בכבוד גדול לירושלם עיה”ק דרך יפו, וקבל עליו את הרבנות הירושלמית.

מיד לבואו התלקטו מסביבו כל גדולי ירושלם, ומכל הארץ הביאו את כל הדבר הגדול והקשה אליו, והכירו בו הרב של א"י כולה.

לאחר שהתכוננה הממשלה האזרחית בארץ בנציבותו העליונה של הרברט סמואל בשנת תר“פ, הכיר הנציב העליון על ידי פגישות אחדות עם הרב ז”ל שזהו האיש שצריך לעמוד בראש הדת בארץ, ורק על ידי רבנותו בארץ אפשר לחשוב להתרכזות כל היהדות שבגולה מסביב לאישיותו הגדולה בארץ, ובאדר תרפ“א כשהתאספו כל רבני א”י בהשתתפות באי כח הקהלות על פי קריאת הנציב העליון של א“י הרברט סמואל לבחור ברבנות ראשית לא”י, נבחר הגאון מוהרא“י הכהן קוק ז”ל פה אחד לרב ראשי לא"י.

בשנת תרצ“ה בחדש אלול ביום שמלאו שש עשרה שנה בדיוק לעלותו לירושלם, בעוד התכונן כל הצבור בא”י עם היהדות שבגולה לחוג את חג השבעים של הרב נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש, והוא נתבקש לישיבה של מעלה, וביום ג' אלול באותו יום שעלה לירושלים של מטה לפני ט"ז שנה נסתלק לעולמו ועלה בסערה לירושלים של מעלה.


הרה“ג רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג שליט”א

הרב הראשי לארץ-ישראל בעה“ק ירושלם ת”ו

לאחר עבור שנת האבל מפטירתו של הגאון מוהרא“י הכהן קוק זצ”ל, קבעו את הבחירות לרבנות הראשית לא“י ליום י”ז כסליו תרצ“ז, בהתאסף שבעים מזקני חכמי א”י ארבעים ושנים מהם רבנים המשמשים בפועל, ועשרים ושמונה מהם באי כח הקהלות שבארץ, נבחרה באותה האספה מועצת הרבנות הראשית לא"י, ששה רבנים חברי המועצה, ושנים רבנים ראשיים, אשר אחד מהם הוא הגאון רבי יצחק הלוי הרצוג הרב הראשי האשכנזי.

הרב הנ“ל נולד בלומזא (פולין) בשנת תרמ”ט עוד בילדותו הצטיין כעלוי, אחר כך עבר לאנגליה עם אביו הגאון רבי יואל הרצוג ז“ל, בהיותו בן י”ח היה כבר מפורסם לגאון ובאותו זמן התחיל ללמוד גם למודי חול, וגמר את האוניברסיטה למשפטים ולמדעי הרוח, בשנת תר"ע בהיותו בן עשרים ושתים נתפרסם ממנו ספר בהלכה “דברי יצחק”, אחר כך נתקבל לרב ראשי בדובלין אירלאנד35, והוציא ספר חשוב על המשפט העברי.

לאחרי שנבחר לרב ראשי לא“י עלה לירושלם לכהן בה במשרת רבנות כבודה זו, ברכתנו תלוה את הרב הגאון הנ”ל שיצליח בעבודתו עבודת הקדש בשבתו על כסא קדש שישבו עליו הגאונים נוחי נפש שלפניו ובימיו ובימינו תושע יהודה ומלכות ישראל תתכונן מחדש בארץ ישראל.


 

כתבי רבנות של רבני ירושלם במאה השנים האחרונות

כתב רבנות של הגאון מוהר“ם אוערבאך זצ”ל.

בשם ה'

נזר רבנות

שעטרה קהלת ישראל כוללות אשכנזים פה עה"ק ירושלם ת“ו את הרב הגאון הגדול צדיק וישר כקש”ת מורינו ורבינו מאיר נ“י בההג"מ יצחק זצ”ל אוערבאך והיום הזה! בהסכם גו“ש קבלו אותו הכוללות הנ”ז לראש ורב! ואב"ד, ור"מ עליהם פעה“ק ירושלם ת”ו, ולו הכח והעוז והמשרה בתוקף ועוז וכדת של תורתנו הק‘, ומחלים אנו הח“מ ראשי וזקני ומנהלי ויחי”ס הכוללות הנ“ז, את פני קדשו לשום את נזר הרבנות על ראשו ועליו יציץ נזרה, עד כי יבא שילה בב”י, וח“ש **בדר”ח חשון התרכ“ח לאשר ולקים את הרבנות לרבינו הגאון הנ”ז שי’, ומעתה בשם “חכם באשי” יקרא לאויו"ש.**

על החתום כמאתים ושבעים חתימות מראשי ונכבדי ירושלים עה“ק תובב”א


כתב רבנות של הגאון ר' אליהו דוד רבינוביץ זצ"ל

ב"ה.

והיית עטרת תפארת ביד ה' יהי שמו לעולם לפני שמש ינון

שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ד' נלך עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד, שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך.

הנה אנכי שולח לכם אליהו

שויתי עזר על גבור הרימותי בחור מעם מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, ידין עמך בצדק וענייך במשפט. ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה.

מכתב לאליהו דוד משכיל שלוח יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח.

ה"ה כבוד מורינו ורבינו, גאון עוזינו, חמדת עינינו, יקרת לבנו וצבי תפארתנו, הרב הגאון המפורסם המאיר לארץ ולדרים סיני ועוקר הרים, מרא דאורייתא וחביבא דברייתא, ומוכתר במדות ונמוסים יקרים כבוד שמו תפארתו

רבנא אליהו דוד תאומים רבינאוויץ שליט“א אבד”ק מיר

מצוה שהזמן גרמא עלינו הח“מ מפי מרא דארעא דישראל סבא קדישא אבינו רוענו, הרב הגאון הצדיק פאר דורנו מרן שמואל סלאנט שליט”א, לתור ולמצוא לו לעת זקנותו, איש כלבבו ותשוקתו, אשר רוח בו לנהל את העם בבואו ובצאתו, והי' לו לצותא בסימא ולעזור בעבודתו, ולממלא מקומו בפעולתו.

והנה בעזר ה' נגלה עלינו אליהו דוד עבדו מצאנוהו, בשמן קודש משחנוהו בכתר השם הטוב הכתרנוהו, בשבט המשרה זכנוהו בחשן המשפט וההוראה לבשנוהו, וראש פרקא קראנוהו – ואתה עתה ברוך הויה. קומה עלה. ואת עמך רעה, על הר המוריה שממנו תצא אורה וברכה בת נריה. והיית לנו כעזרא בן שריה. יחד עם שמואל כתאמי צביה, תעמדו בראש בי דינא, בי מתיבתא ובי הוריה, והייתם לנו לעינים בכל מילי דמתא ושמיא, ועל פיכם יושק עם ה' בירושלם קרתא דשופריא, ובצלכם יפרח וישגשג “אלנא דחייא”, ועל “בריחי דמערבא” תפרשון אגפיא, ויהא בסעדכון מלך מלכיא, יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא.

לבנו סמוך ובטוח כי אדוננו אליהו, דוד איש הרוח, לא ישקוט ולא ינוח, לעשות חפץ עדת ירושלם ולקבל את המשרה בשתי ידים, והיה זה שכרו בעד עסקי שמים, שמור לו בבא במלוא חפנים, ושכרו בזה בעד טפולו עם הצבור, הלא מבואר במכתב טהרה הבא עם זה בחבור, על אפנו כל דבור ודבור.

מהרה נא איפא רבנו, עלה ורעה עדתך קנית קדם בהר ציון זה תשכון בו, ואין אליהו בא אלא לקרב, ודוד בכל דרכיו ישכיל למרבה המשרה ולשלום אין קץ. על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט וצדקה מעתה ועד עולם. דברי המדברים בצדקה, ממוני כוללות הפרושים ויח“ס מנהיגי העיר וגבאי מעשה הצדקה, הבאעה”ח פעה“ק ירושלם תוב”ב, בחדש אני לדודי ודודי לי.

שנת “הברו נושאי כלי י"י " תר”ס לפ"ק.


נאום אברהם יעקב שובצקי נאום ארי' ליב הרא“ד ד”צ בפעה“ק ת”ו

נאום זיסקינד שחור נאום נחום ראגאזניצקי

נאום מאיר מייזלס נאום אלחנן יהושע משה שלאנק

נאום שלמה לוריא נאום חיים בהרא“ד שו”ב

נאום גדליה נחמן בראדער גבאי בית החולים הכללי בקור חולים האספיטל

נאום אשר דוב זוסמן נאום חיים אברהם ראזענפעלד

נאום ארי' ליב הכהן נאום יואל משה סאלאמאן

נאום אברהם אלקנה זעקס נאום יחיאל מיכל פינס

(חותמת בית ועד הכללי ירושלם ) נאום שרגא פייביל יאקאבזאהן

גבאי הת"ת וישיבת עץ חיים הכללית

נאום ארי' ליב בהרב ר' שמואל מרדכי

זצלל"ה משניפישאק


הנני אומר שלום וברכה למעכ“ת והדר”ג שליט"א!

מאוד אשמח כהתמלא חפצי ורצוני לראות בחיי גברא רבא רועה עדת קדשים קהל אשכנזים פעה"ק באופן רצוי ומקובל כזה, והנני קורא בקול לו קול אליו באהבה וחבה, יבא נא אליהו ויעלה נא דוד לשכון בעיר ציון המצוינת ויקח מקל נועם בידו. עצתי תנחהו ועזרתי לא אחשוך ממנו ומרא דאברהם יהא בעזרו, ובא השלום והברכה לרגלו ופרחה הצדקה בימיו, אך ימהר נא יחיש פעמהו ומלאך ד' ינחהו ואל הר קדשו שלום יביאהו, ויזכה לראות בשמחה נוהו ועד “עת קץ” יחייהו.

דברי המדבר באמת וחותם בברכה.

שמואל סלאנט

(מקום החותמת)

בהסכמה גמורה וחלוטה מצד כבוד מורנו אב בית דיננו הרב הגאון המפורסם סבא דארעא דישראל מרן שמואל סלאנט שליט“א הננו באים לקיים ולהכיר כח משרתו של רב האי גאון אמיתי וגברא רבא, סוע”ה שליט במכמני התורה והיראה צדיק וענו כש“ת אליהו דוד תאומים נ”י אבד“ק מיר ככל האמור בכתבא דנא לעיל. והננו קוראים לו קריאה של חבה למהר ולהחיש פעמיו לעלות אל הר קודש ולקבל את המשרה בפועל, ולראי' בעה”ח פעה“ק ירושלם ת”ב יום ח' לחדש אלול שנת אתה סתר לי.

נאום חיים יעקב שפירא מקאוונא

נאום שאול אלחנן בהר“א ז”ל

נאום ארי' ליב בהרא"ד

(מקום החותמת של הבד"צ)


כתב רבנות של הגאון מרן מוהרא“י הכּהן קוק זצ”ל

בעזה"י

פעה“ק תובב”א

אל מול פני המנורה הטהורה על ראש גולת הכותרת והעטרה

יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, הרימותי בחור מעם, ידין עמך בצדק וגו'

כתר הכהונה והגדולה וכתר התורה וכתר שם טוב עולה על גביהם לתפארה

צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה

בעזה"י

בער"ח הרחמים אני לדודי ודודי לי

שלשת הכתרים בכתר התורה

ממולאים אבני חפץ כל אבן יקרה,

יחדיו יהיו תמים נזר תפארה,

להכהן-הגדול מרבבות עם יפה וברה,

נשיא עם ה' יושב בציון פארה והדרה,

רום מעלת כבוד מורנו ורבנו הגדול,

ועוז לתורה וליראה מגדול,

הגאון האמתי ציס“ע כקש”ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק הי"ו שליט"א

קרוא הוא הדר גאונו מקהלא קדישא

בירושלם קרתא קדישא

לעלות על הר הקדש הר המוריה,

שממנו יוצא לעולם אורה והוריה,

לכהן פאר בכהונת רבנות

בירושלם עיר עז לנו,

להיות מנהיג ודבר לעם ה'

בציון יושב ראש בית דינא וראש בית הוראה,

ריש מתיבתא דלעילא מכל ברכתא,

על פיו יקום כל דבר במלי דשמיא ובמלי דמתא,

להורות ולדון ולשבת ראש בועד

קהל הקדש בכל עניני המוסדות והצבור

והי' שכרו בבא בעד עסקי שמים

כפי אשר ישת עליו בעל הגמול במלוא חפנים

ויזכה לראות בשמחת ציון וירושלם,

ושכרו בזה בעד טפולו עם עסקי הצבור,

כמבואר במכתב טהרה על אפניו כל דבור ודבור.

ועתה אתה בוא ברוך ה' קום עלה ורעה עם ה' בהר הקדש בירושלם, וה' יהי' עוזר להדר גאונו לרומם קרן עיר קדשנו ותפארתנו ולרומם קרנות צדיקים יראי ה' וחושבי שמו, עיר הצדק והשלום יקרא לה, והלכו רבים וכן שלמים לאור תורתו, עד עמוד הכהן לאורים ותומים, בשוב ה' שכינתו לציון, כעתירת וברכת המדברים בצדקה לכבוד התורה הקדושה ולומדי'.

מנהלי הכוללות והמוסדות הצבוריים בירושלם עי“ק תובב”א

זלמן הכהן רובין נחום צבי יפה ד“ר א”מ מזיא

גדלי' נחמן בראדער יחיאל מיכל טוקצינסקי משה ליב ברינשטין

אשר דוב זוסמאן יהושע משה שלאנק יוסף זיוו

מאיר אדלער זיבל בהג"פ חבס אברהם יעקב הכהן

שלמה פערילמאן דוד טיקטין יצחק ספיר

משה קאזרנאווסקע שלמה זלמן זאלאזניקל חיים סלומון

ליפמאן דוב באייווער יוסף בהרי"מ שימשילעוויץ יהושע מאיר ריכמן

חיים בהר"י מן דוד ליב כהן דוד פיינשטיין

דוב בער מאקס נפתלי פרוש גליקמאן

אברהם משה מאקס


גם אנחנו הבד“צ דפעה”ק הננו בזה לכון, כנגד המברכים את הדר“ג שליט”א ליום בואו אל הקדש, כי חפץ ה' בידו יצליח לנהל עדת ה' על מבועי התורה והיראה עד עמוד כהן לאורים, ועינינו תחזינה בשובו לציון לשמחת לב כל המבכים ומצפים לישועה קרובה ובתוכם הבד“צ הבאעה”ח בכ“ח לח' מנ”א דהאי שתא עטר"ת,

צבי פסח פראנק

יונה ראם מבירז

יוסף גרשון הורוויץ

מיכל הורוויץ מו"ץ כנסת, ומזכרת

יצחק צבי ריבלין מו“ץ בזכרון משה ואחוה יצ”ו


ב"ה

גם אנכי הצעיר עבדו המתאבק בעפר רגליו, ומצפה בכליון עינים, להיות במחיצתו מחיצת הקודש, הנני מתכוון עם המברכים לקראת הופעת אור קדושתו לכהן פאר בעיר עז לנו עיר קדשנו ירושלם תובב“א, שבטוחים אנו של ידי רבנו הגדול שליט”א יזרח אור חדש להצדיק קודש.

יעקב משה חרל"פ


יוד כסלו “פר”ת" ירושלם ת"ו

לכבוד אדמו“ר הגאון הגדול פאר ישראל והדרו כקש”ת מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א.

בעתו ובזמנו הודיעו לרבנו הגדול את געגועי ירושלם להדר“ג ואת חפצה האדיר לראות את כבוד רבנו לרב ראשי בירושלם, בימי גלותו ראה הדר”ג מרחוק את צדקת דרישתה ויעתר לקבל ע“ע עבודת הקדש, בהופיע הדר גאונו בעיר קדשנו, במקום גדולתו שם ראינו ענותנותו, ובעת שזכתה ירושלם לקבל אור פני הדר”ג הדגיש בנאומו אז, כי קבלת הרבנות בירושלם בלתי מוחלטת אז מצדו, בטלנו רצוננו מפני רצונו של הדר"ג עד אשר יוכח לדעת את מצב העיר.

עתה עיני הדר“ג הרואות התמסרות העיר הקדושה בכללה להדר”ג ועד כמה דרושה ונחוצה לקיומה ולשלומה של העיר, הפרסום שרבנו הגדול התרצה לקבל עליו משרת הרבנות בירושלם, אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר“ג להסכים לרצון ירושלם ועם ה' עליה בכתב מפורש, ואדון השלום יגן בשלומו על עיר קדשנו ועל הדר”ג וביתו, יחולו כל הברכות שהוגשו לו אז מטעם ראשי העדות בתי דיני הצדק והמו"צ, ראשי וחכמי הישיבות ופרנסי בתי הכנסיות בירושלם, ואשר עליהם אנו עונים אמן בכל כחנו.

זלמן הכהן רובין יחיאל מיכל טוקצינסקי דוד פיינשטיין

גדליה נחמן ברודר דוד טיקטין יוסף זיוו

אשר דוב זוסמן זלמן זאלאזניק יצחק ספיר

מאיר אדלר יהושע משה שלאנק אברהם יעקב הכהן

נחום צבי יפה (מקום חותמת עץ חיים) יהושע מאיר רייכמאן

דוד ליב כץ ישיבת חיי עולם חיים סלומון

יעקב יצחק טייטלבוים ישראל גאלדוויכט (מקום החותמת בקור חולים)

שלמה פערלמן ישראל ראבין ישיבת שער השמים

ש. זלמן ריבלין (מקום החותמת) שמעון צבי הורוויץ

יצחק יואל מרגלית חיים יודא ליב אוירבאך

חיים בר"י מן ישיבת מאה שערים (מקום החותמת)

אלי' מרדכי אייזנשטיין יהושע טשערווינסקי

(מקום החותמת של ועד הכללי) אהרן זליג אטינגר הסוכן בית יתומות הכללי

(מקום החותמת) ישראל זאב מינצבערג

אחוה ישיבת תורת חיים דוד ווינגארטן

(מקום החותמת)

זלמן הלוי סאלאוויציק זרח עפשטין

שלמה בהגר“י זצ”ל בלזר שמחה ווינאגראד כולל חב"ד

( מקום החותמת) ליפמאן דוב באייווער

הסתדרות המזרחי בירושלים ( מקום החותמת)

יצחק שריון מושב זקנים

יודא אהרן וויס זיסל חבס ישראל פורת

אברהם חיים צוועבנר שלמה יאנאווסקי


ב"ה.

כתב רבנות שׁל הגאון רבי יצחק הלוי הרצוג שליט"א

כנסת ישראל

הועד הלאומי ואספת הבחירות למועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל

בשם ה' צור ישראל וגואלו

כתר תורה

כנסת ישראל אקרי בשמא דציון דכתיב: “ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה” (זוהר קצו)

בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל כל נשיא בהם, רבני ארצנו הקדושה נשיאי העדות ובאי כח קהלות הקודש שבאה“ק בכנסיה לשם שמים אשר היתה בירושלם עיה”ק ביום השלישי שהוכפל בו כי טוב, טו“ב ימים לחודש כסלו לשנת חמשת אלפים שש מאות תשעים ושבע לבריאת עולם ובסוד ישרים ועדה בחרו בכבוד מורנו ורבנו הרב הגאון הגדול צדיק ונשגב עמוד התורה מרן יצחק (אייזיק) הלוי הרצוג שליט”א לרב הראשי לארץ ישראל ואב בית הדין הגדול

נשיא אלקים אתה בתוכנו, עטרת צבי וצפירת תפארה, נר לרגלינו ואור לנתיבתנו.

יורנו רבנו דרכי ה' ויוליכנו באורחותיו, ירביץ תורת אלקים ויאדיר יראת שמים לכל העם היושב בציון על כנסת חכמיה וגדוליה, על ישיבותיה לתורה ולתעודה ועל מוסדותיה לצדקה ולחסד, ויהא רועה כרצון ה' לכל העוברים חלוצים לפני העם, מחוננים עפר ארץ קדשנו בונים נשמותיה ומקוממים הריסותיה, לנהלם על מבועי התורה והמסורת לתחי' ולגאולה, צדקת ה' יעשה ומשפטיו עם ישראל.

אנחנו החתומים מטה, חברי הנשיאות של האספה הבוחרת וחברי הנהלת הועד הלאומי36 נתכבדנו לשים בשם קהלות הקודש בארצנו הקדושה את עטרת הכבוד, כהונת הרבנות הראשית, על ראש. רבנו יצחק (אייזיק) הלוי הרצוג שליט“א הוא הגבר הוקם על ועליו יציץ נזר הקודש, נשיאות הרבנות הראשית לארץ ישראל ומקום שבתו לברכה ולתהלה בתוככי ירושלם עיה”ק תבנה ותכונן, יחד עם חברו הרב הגאון המפורסם מוהר“ר יעקב מאיר ראשון לציון שליט”א.

הבוחר בציון ובירושלם יהא עם רבנו הגדול ועם מעבדו ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח לכבוד התורה ולקדושת הארץ, ויזכה לראות בשוב ה' את שיבת ציון ובית ה' נכון יהיה בהר מרום הרים וישראל ישכון לבטח ונשיר את שיר ה' על אדמת הקודש, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן.

חברי הנשיאות של אסיפת הבחירות חברי הנהלת הועד הלאומי

מנחם בן משה אוסישקין יצחק בן צבי

בן ציון מאיר חי עוזיאל מ. א. עמיאל אליהו ברלין

יוסף מ. הלוי ס"ט אברהם אלמליח

הצעיר אברהם אבוכזיר משה אוסטרובסקי ד"ר א. קצנלסון


יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו

בשם השם

כי תקדמנו ברכות טוב כתר תורה תשית לראשו עטרת פז ויתנו עליו את הנזר ואת העדות וימליכו אותו וימשחוהו37

ירושלם, ב' שבט תרצ"ז

גולת הכותרת אשר על ראש עמוד הימיני נתונה לראש גולת אריאל הגאון האדיר והצדיק פאר ישראל רבי יצחק אייזיק הלוי הערצוג שליט"א המורם מעם והנבחר מקהלא קדישא די בארעא לכהן פאר בתור רב ראשי לארץ ישראל.

נתונה בזה מאת שומרי משמרת הקדש בארץ הקדש, ראשי מוסדות התורה, וראשי מוסדות הצדקה והחסד בעיר הקדש וארץ הקדש, להאי גבר הוקם על לשום המשרה הגדולה על שכמו: נשיאות הרבנות הראשית לארץ ישראל: והיתה לו לעטרת צבי ולצפירת תפארה.

ובא הלוי ושרת על מקום הכהן הגדול מאחיו, לשמור משמרת הקדש ולעבוד את עבודת הקדש עד כי יבא שילה בב"א, כסאו יהא נכון, ושלום אמת יהי' בימיו בעיר וארץ השלום להרים קרן תורתנו עמנו וארצנו.

ויקוים: הר בית ה' יהי' נכון, ונשא מגבעות ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' ויורנו בדרכיו, עיניו ועינינו תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בן יצען וגו'

הרבנים

יוסף גרשון הורביץ דומ"ץ שלום מלמד הרב מאומן

אליהו בה“ר שלמה ראם דומ”ץ אשר זליג פינקל

שמשון אהרן פולנסקי שמואל קיפניס הרב מאווריטש

יצחק יעקב וכטפוגל יהושע מהורדנא

מאיר סטלביץ הרב דזכרון משה אברהם ישראל משה סלמון מחרקוב

ומלפנים בחסלוויץ מרדכי סנדר הלוי קופשטין מרדין

שמואל ראפאפארט יצחק אוירבאך

שלמה גולובנציץ ממאהליב אברהם אדלר

משה פריצקר רב מברדיטשוב שמואל אליעזרי בית וגן

משה חסקין הרב מפרילוקי


מוסדות התורה מוסדות הצדקה והחסד

יחיאל מיכל טוקצינסקי (עץ חיים) נחמן גדליה ברודר

אשר דוב דיליאון

ישראל סרנא ( ישיבת חברון) נחום צבי יפה

זלמן הלוי סאלאביציק

יצחק אריאלי טוביה סלומון (ועד הכללי)

שלום נתן רענן (מרכז הרב)

יהושע מאיר ריכמן

שמחה ווינאגראד יצחק זלצברג

שמעון ווינאגראד (ישיבת תורת חיים) אברהם משה רבינוביץ בהגה“צ האדר”ת זצ"ל (בקור חולים)

יחיאל מיכל מושקין (ישיבת מאה שערים38)

אברהם שלמה בורוויק פ. מלצר

שלמה זלמן אפרים שיף ( אהל תורה) א. ח. צובנר (בית חנוך עורים)

משה סילבר

דוב הכהן קוק אהרן טיטלבוים

שאול ליברמן (מכון הרי פישל) דוב וישנצקי (אוצר החסד)

אברהם יוחנן בלומנטל ( בית היתומים ציון )

דוד וינגרטין (בית היתומות הכללי)

דוד יצחק אלטשולד (בית חנוך ילדים)


 

מבּעל היובל

בש“ע א”ח במ“א סוף סימן תרמ”ח מביא בשם הלבוש שאתרוגים הקרסקני פסולים משום שנעבדה בו עבירה בהרכבה כמו בהמת כלאים שפסולה להקרבה, והקשה המ“א א”כ עז של כלאים יפסול קרנו לשופר.

וראיתי שגדול אחד דחה להמ“א ומסייע להלבוש, שקושית המ”א איננה קושיא כלל, יען שהקרן איננו שייך כלל להעז משו“ה אינו נפסל לשופר כמבואר במשנה פ”ב דפרה מ“ב דאם היה קרניה שחורות יגוד ונקרא אדומה ותמימה, כן מבואר ברמב”מ הל' פרה.

אבל גבי אתרוג אמרינן בש“ס פרי עץ הדר שטעם עצו ופריו שוים נמצא דאתרוג הוא חלק מן העץ משו”ה נפסל מטעם שנעבדה בו עבירה ודו“ק עכ”ל.

והנה לכאורה תפס שפיר להצדיק את הלבוש, בפרפרת נאה, אבל אם נדייק שפיר בהבנה שלמה נראה שהמ“א צדק מאד בתפיסתו והפירכא שהקרן איננו שייך כלל לעז ליתא, יען שהקרן דוקא שייך לעז, כי מה שאמרו במשנה פ”ב דפרה מ“ב דאם היו קרניה שחורות יגוד ונקרא אדומה, תרגמה זעירי בבכורות דף מ”ד ע“א מעילו זכרות, ופרש”י ז“ל שיש בקרן בחודו שתים שלש אצבעות שאין זכרות מגיע שם ואם השחרות אין מגיע עד מקום הזכרות יחתוך עכ”ל רש“י ז”ל.

ונראה מזה שאם השחרות מגיע יותר עד לזכרות פסולה כי בזה נעשה מום אם יכרות עם הזכרות, כי מה שלמעלה מן הזכרות שנים שלשה אצבעות בחודו של קרן שם החוד מגושם וממולא מקרן עצמו שבו מנגח, ואחר שלשה אצבעות למטה שם הקרן עם זכרות שממנו מטיף דם, ושם הקרן שומר לזכרות. והזכרות מגדל להקרן, והקרן והזכרות אחת הם, ומדת השופר יותר ארוך משלש אצבעות כדינו – ממה שהמשנה אומרת יגוד אצל הפרה, ומגיע השופר עד הזכרות ועד בכלל, ומדוע לא יפסול העז של כלאים את הקרן לשופר אחרי שנעבדה בו עבירה, והרי הוא דומה לאתרוג שאומר שהוא חלק מן העץ, כן בכאן שהקרן והזכרות אחת הם והזכרות בטח שהוא מן הבהמה, ואיך מצינו לומר שמה שאמר יגוד למעלה מן הזכרות, שהקרן עם הזכרות אינם שייך להפרה, וצדק מאד המ"א שהקרן יהיה אסור לשופר.

עיין במשנה אחרונה מתפארת ישראל במשניות החדשים מווילנא בפרק ובמשנה הנ“ל בפרה, מביא בשם הכ”מ ותוי“ט דאינו מעכב, אלא משום מראית עין ואם מגיע לזכרות לא יגוד וכשרה כמו שהיא ואינו מעכב, א”כ אין כאן שום הוכחה שאינו שייך להפרה מטעם שאומר יגוד, ועכ“ז לא אסרינן הקרן לשופר בעז של כלאים. כי כל זה שאומר יגוד הוא רק למעלה מן הזכרות, וכ”ז לכתחילה יגוד משום מראית עין אבל אם כבר מגיע לזכרות כי אז אם יגוד יעשה לפרה בעל מום אז אינו צריך לגוד וכשר כמו שהוא ואינו מעכב.

ובאתרוג את נתלה הטעם, שטעם עצו ופרי שוים ושייך האתרוג לעץ ונאסר מטעם שנעבדו בו עבירה של הרכבה, היכן אנחנו אומרים שטעם עצו ופריו שוים ושייך האתרוג לעץ, הינו במין במינו כי אז טעם עצו ופריו שוים – אבל אנחנו אוסרים אתרוג המורכב מטעם שהורכב מין בשאינו מינו ואז אין טעם עצו ופריו שוים, ומה שייך אז לאמר שאתרוג שייך לעץ שנאסור אותו מטעם שנעבדה עבירה בעץ והוא חלק ממנו, אדרבה אנחנו אוסרים אותו מטעם שאינו חלק ממנו, ולכן מתאים דברי המ"א ויותר מבורר שנאסר האתרוג משום שמין אחר מעורב בו ואינו מין אתרוג.


שבת קמה

יתיב רבי חייא בר אבא ור' אסי קמיה דר' יוחנן ויתיב ר' יוחנן וקא מנמנם כו' מפני מה ת“ח שבבבל מצויינין לפי שאינן בני תורה, פרש”י ז“ל שאינם בני תורה כ”כ לכבדם כבני א“י מחמת תורתם מכבדין אותם מחמת לבושיהן שנראים חשובים, פלא? אף אם נאמר שאינם כ”כ גדולים כבני א"י, האם יש לאמר ולקראותם לפי שאינם בני תורה?

אף כי שמעתי בדרך צחות מפני שאינם בני תורה קאי על המון שבבבל שאינם יודעים ליקר לת“ח מפני תורתו לפי שאינם מבינים לת”ח, ולכן ציינו א“ע במלבושים נאים, וא”כ קאי לפי שאינם בני תורה על המון, ועיין ביומא ס"ו עב, ובמנחות ק' עא.

ולפי זה איך נפרנס מאמר הש“ס אצל ר' יוחנן לפי שאינם בני מקומן ולכן צינו את עצמם, לזה קאי על הת”ח ומדוע קרא להם רק דרדקי? הלא הי' לו לצעוק עליהם בנזיפה איך יבזו לת“ח שבבבל בזמן שיצא מהם תלמוד בבלי בבקיאות וחריפות וסברות עמוקות, ואף שאמרו במחשכים השיבני זה תלמוד בבלי (סנהדרין כ"ד) כ”ז מפני הפלפול שבה, אבל אינם בני תורה, ההגיון של הפתגם הזה לא בנקל ניתן לבלוע אותו שבו באותו מקום מביא הגמרא המימרא, תני רב יוסף אלו ת“ח שבבבל שעושין ציצין ופרחים לתורה מהכתוב (ישעי' נז) הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל? והנראה לי בזה אדרבא שבזה שבח לת”ח שבבבל, וכך הוא הדבר כי הלא ידוע שהיו ישיבות, הן בארץ והן בבבל, והלומדים בישיבות היו נקראים “בני תורה” והיו מתפרנסים מן הצבור, כי כן מצינו ביצה דף כ“ה א”ל רב נחמן לחמא בר אדא שליח ציון, פרש“י רגיל היה לעלות לירושלם פשוט זה הי' שד”ר של ציון בשביל הישיבות ות"ח שבבבל היו יותר אמידים שהיו עוסקים בשדות וכרמים כמו שמצינו חולין (דף ק"ה) שאמר שמואל האי מאן דסייר נכסיה משכח איסתרא וכן רב אסי שם ובברכות דף (לה עב) אמר רבא במוטתא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי בכדי שיוכלו להכין צדה לכל השנה וילמדו במנוחה, הלל הבבלי התפרנס מהטרפיק שהרויח ליום.

ומהם שהיו אכרים וטרודים בעבודה ומובן שהיו מלוכלכים, ובזמן שהלכו להתפלל מצינו (שבת דף יוד) שרמי-פוזמקי ומצלי משום הכון לקראת אלקיך ישראל, וא“כ אחרי עבודתם לבשו בגדים נאים להתפלל, וע”ז אמר מפני מה ת“ח שבבבל מצוינים מפני שאינם בני תורה כלומר מן הישיבות שנקראים בני תורה שעליהם נאמר מפני מה הני מאני של ת”ח דבלי מנייהו מחופיא דידהו (ברכות דף ו) וקאי מצוינים על ת“ח שאינם מבני הישיבות כ”א על הת"ח מבעלי בתים

ור' יוחנן לא קבל זה שהיה מכיר את הת“ח שנסעו לבבל להישיבות היו גדולי ישראל גם כי רב עלה לבבל, וכן בברכות מ”ז רבין ואביי הוו קא אזלי באורחא, אמר מדסליק היא מרבנן ממערבא גס ליה דעתיה כו' לכן אמר גם בני הישיבות היו מצוינים, ואמר ר"י לפי שאינם בני מקומם ובלא מתא תותבאי כי התקבצו אל הישיבות מכל מקום ובאו מצוינים וקאי מצוינים גם על בני הישיבות.


 

תודה למברכים ולמכבדים מאת בעל היובל

ב"ה

ואת מכבדי אכבד.

“הרוצה לנסך יין ע”ג מזבח ימלא גרונם של ת“ח יין” (יומא ע"א)

הת“ח נחשב כמו מזבח שעליו מכפרין והרוצה לנסך יין ע”ג מזבח הר39 הת“ח בדומה לו וימלא גרונו של ת”ח, היינו שהת"ח ישתה יין מלא גרונו.

אם אנסה לקחת לב את כל הגאונים והרבנים גדולי תורה אשר הואילו לכבדני ביתר שאת ולערוך בטוב לבם את ערכי למעלה מן המדה, וברכו עלי ברכת התורה, שיקדמוני ויבואו לביתי ואנסך ביין לבם, מי ישמע לי שיואל לבא לביתי ואמלא גרונו יין אף אם יסעוד כסעודה שלמה בשעתו ואחריו ישתה לרויה מי מאנשים כאלה ירצה להנות מסעודת הרשות וישתה יין לשוכרה40.

ועוד זאת הלא ידע מאמרם ר“ה ט”ז כמאן מתפללין האידנא על קצירי ומרעי חלושי עצבים כר' יוסי שאדם נידון בכל יום וכל הת"ח קצירי ומרעי חלושי עצבים ויין מזיק להם וכבר ידוע למדי שכל המדינות רוצים לסגור את היין בפני העם שמביא יללה לעולם (ברכות דף מ') ואף כי לפי שעה ירגיש האדם השותה חיים עליזים חיים של חדוה אבל אחריה ילוה מחלת עצבים רפיון המוח וכל הגוף, ודרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

ואם יפרוץ מנהג חדש זה לזווג יחד עם מנהג החדש הבא בראשונה שזה עלתה על שולחן מלכים מאן מלכי רבנן לדפוס ספר ערך לערוך לאיש איש את ערכו ומעשהו שעד הנה לא נשמע בתוכנו הלא גם זה יכביד על צוארנו ויבא בגבולנו דוחקא בתר דוחקא לרבנן שיצאו לרקד עם החוגגים האפנה החדשה לחקות מעשיהם לשמחה ושירה חדשה בהוצאה מרובה.

אי לזאת לנו לדעת שתורתנו הקדושה ודבריהם הקדושים בתחילה מוזרים להבינם, בכדי לחבבם על ההוגים בתורת ד' חתלו דבריהם ונאמרו במשל ומליצה מוצנע ומכוסה והאיש הזוכה להסיר חתולתם הלא יפתח לפניו אור בהיר ותאיר עיניו לראות כונתם האמיתית שכיונו בדבריהם, לא כיונו בדבריהם בפשטות כן כמו שהוא לשכר את הת“ח למלא גרונו ביין, שהרי כבר אמרו ב”ב דף סו מיום שחרב בהמק"ד דין הוא שנגזר על עצמנו שלא לשתות יין, רק למשל למשוך לבו כמו ביין הממתיק ומשעשע את החיים בנועם דבריהם ביינה של תורה, כמו שאמרו במדרש קהלת (41פ,ב, א, ג) תרתי בלבי למשוך ביין למשוך ביינה של תורה.

ובשיר השירים (פ,ב,ד.) הביאני אל בית היין אמרה כנסת ישראל זהו סיני שהביאו למרתף גדול של יין ונתן לו, משם התורה.

ובזוהר (אמור דף צה ע"א ) א"ר יצחק לר' יודא כתוב זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ') זכרהו על היין אמאי על היין כו' בגין דיין חדוותא דאורייתא ויינא דאורייתא חדותא היא דכולא והאי יין חדי למלכא, והאי יין מעטרא למלכא בעטרוי נזכירה דודיך מיין.

ולזאת נמשלה התורה ליין שהיין מעורר את החיים, והתורה היא עץ חיים המנהלת בדרך החיים, כל פקודיה ומצותיה מגדירה את הדרך לחיים, חיים של אורך ימים טובים מגבילים אותה, חיים של עושר וכבוד וי“ש חבוים בה כל המקיים את התורה מעוני סופה לקיים מעושר ( עיין בהקדמת ת"ז דף ה ו) אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד, זהו היין אשר כיונו חז”ל ליין של תורה.

אבל מהו המהות של המזבח שיקבל עליו את היין של תורה אשר תנסך עליו ויהי' לרצון לפני ד' לזאת הורה לנו התורה בעצמה מזבח אדמה תעשה לי (סוף פ' יתרו) אם תרצה להיות מזבח לקבל הנסכים יינה של תורה אשר ינסך עליך תהי' שפל בעיניך ותשוה את עצמך לאדמה שכולם דורסים עליה והיא שותקת, וכמו שנאמר ונפשי כעפר לכל תהיה מבאר ר' יעקב עמדין מה עפר דיש לכל ומבלה כל ותוספת ברכות דף יז אומר בענין אחר כן צריך הת"ח להיות מצד עצמו, ואז וזבחת עליו עולתיך ואת שלמיך כי אז רק אז תעלה קורבנותיך42 עליו את כל מעלותיך ואת כל שלומיך ותאחז במדת קונך במקום גדולתו שם תהא ענותנותו המגביה לשבת ומשפיל לראות ככתוב בשיר השירים, זאת קומתך דמתה לתמר שמצד עצמך תהיה גבוה בכל המעלות ושדיך לאשכולות הגפן ההשפעות היוצא ממך תהא ותדמה לאשכולות הגפן שהם גדלים למטה על הארץ בנקל.

ואתה צריך לדעת שבכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך43 תזכיר לא נאמר אלא אזכיר (ירושלמי ברכות פ' רביעי סוף הלכה ד) א“כ האדם המזכיר את שם ד' – ד' בעצמו הוא הוא המזכיר ורק האדם הנהו צנור ההשפעה שעל ידו ועמו אני משתמש וע”י פיו אני אזכיר את שמי וכל אשר לך ואתך לי הוא, ואני הוא, האדם צריך לדעת שהוית"ש הוא הממלא כל עלמין ולית אתר44 פנוי מיניה והוא חי עולמים והחיות רצוא ושוב והוא בתוכם וכמו שאמר הכתוב (תהלים סח) רכב אלקים רבותים אלפי שנאן ד' בם סיני בקודש45 כי בסיני ראו ושמעו כולם שהשם דבר ואם תעשה רצוני להיות ענותן ושפל ברך מזבח אדמה תעשה לי אבא אליך וברכתיך.

ואם מזבח אבנים תעשה לי אם יגבה לבך בדרכי ד' לבנות מזבח אבנים להיות כאחד הגדולים מרמי המעלה בגדר בן אל תקרא בניך אלא בוניך, ת“ח בונה שתחדש ותבנה הלכות, אל תבנה אתהן גזית אם תעלה בבקיאות וחריפות ותבנה בפלפולך ותניח אבן על אבן רמות ונשגבות וגם צדיק וי”ש אם רק תרצה לצאת ידי כולם לפאר ותפארת שיפארוך ולהתנהג בדרכי הפאליטיק שתקח לב כל הבריות שיפארוך ואל תצא ידי שמים46 - כי אז חרבך הנפת ותחלליה, חללת עבודתך אם תבנה אתהן גזית ליפות ולהתפאר לפני כולם ללכת בדרכי הפאליטיק לקנות שם כי זה בשקר יסודה, רק תמים תהיה עם ד' אלקיך כי כל מה שתעשה אתה זהו מעשי ד' שעושה על ידך, אתה רק צינור ההשפעה שעל ידך תצא לפעולה מעשי ד' וזהו עם ד' אלקיך, וכבר גבלו הראשונים בחז"ל אשר אתה רשאי תעשה ולא יותר עד כאן, ורק באיזה פנים משום דרכי שלום מותר לשנות (יבמות סה) (ובמדרש פ' צו פ' ט') חזקיה אמר גדול השלום שכל המצוות כתוב בהן כי תראה (שמות כב) כי תפגע כי יקרא (דברים כב) אם באה מצוה לידך אתה זקוק לעשותה ואם לאו אי אתה זקוק לעשותה ברם הכא (תהלים לד) בקש שלום ורדפהו.

ועוד זאת אני מצוך ומיעצך שלא תעלה במעלות על מזבחי שלא תהא נחשב בעיניך מעלותיך להתפאר בהם לפני הבריות שאז לא יתכן שלא תגלה ערותך, שעד כמה תסבול חרפה ובוז כשתתרומם ותתנשא ותתגאה לספר ולהתפאר במעלותיך לזולתיך.

אשר לא תגלה ערותך עליו כמו שמצינו אף גם בענותן הגדול בגלל ישראל הוא הלל הבבלי בשעה שעלה לגדולה על מקום בני בתירה והתחיל לקנטרן בדברים שעצלות שבכם כו' שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעי' ואבטליון תיכף נסתם מעין חכמתו ותורתו ולא ידע להשיב לשאליו47 דבר ואמר שמעתי ושכחתי (פסחים דף ס"ו) כ"ז בענותן ותנא הגדול וכו' ומי יאמר בקטני המוחין המתגאה ומתפאר ומציע את פרשת גדולתו וחכמתו ומונה ופורט מעללותיו אחת ואחת תיכף יתגלה ערותו בתוך פטפוטיו וירגישו חולשתו ואולת דרכו שמתפאר במעשים אשר לא לו הם וכל דבריו יבקרו וילקו אותם בחסר ויתר.

בזה אני נותן הודיה להשי"ת שהגיעני עד הלום ואני מכוין נגד המברכים להשיב תודה וברכה אל חיקם, ואומר ברוכים אתם לד' תזכו לאריכת ימים ושנים טובים לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצוות בחיי אושר ועושר וכבוד.

כנפשיכם ונפש לב המאחל לכם כל טוב ונזכה כולנו לראות בישועת ישראל בשוב ד' שבות עמו אל המנוחה ואל הנחלה ויכתבו ויחתמו לאלתר לחיים טובים ארוכים ושנת גאולה וישועה.

המצפה לישועה נחמן גדליהו ברודר

ער“ה התרצ”ח ירושלם ת"ו.


  1. הערה לעורך: שתי המרכאות אינן מופיעות במקור!  ↩

  2. במקור נכתב בטעות כך: ‘ לו’. ' הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  3. במקור כתוב בטעות כך: ‘רבה’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  4. במקור כתוב בטעות (?!) כך: ‘הצבוריית’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  5. במקור בטעות המרכאות אינן מודפסות. הערת בן יהודה  ↩

  6. כנ"ל  ↩

  7. כנ"ל  ↩

  8. במקור נכתב בטעות כך: ‘נאמות’. פרויקט בן יהודה  ↩

  9. במקור כתוב, כנראה בטעות, כך: ‘הללבביים’. פרויקט בן יהודה  ↩

  10. במקור כתוב בטעות כך: ‘ענינו’. פרויקט בן יהודה  ↩

  11. במקור נכתב כך בטעות: ‘ בהמשכתה’. פרויקט בן יהודה  ↩

  12. במקור נכתב כך בטעות: ‘ישככר’. פרויקט בן יהודה  ↩

  13. במקור נכתב כך בטעות: ‘לכלכלם’. פרויקט בן יהודה  ↩

  14. במקור כתוב כך בטעות: ‘ישמריך’. פרויקט בן יהודה  ↩

  15. במקור נכתב כך בטעות (?): ‘נחגם’. פרויקט בן יהודה  ↩

  16. במקור כתוב בטעות כך: ‘שליטא’. פרויקט בן יהודה  ↩

  17. במקור כתוב בטעות כך: ‘לגגו’. פרויקט בן יהודה  ↩

  18. במקור כתוב בטעות כך: ‘פעולת’. פרויקט בן יהודה  ↩

  19. במקור כתוב בטעות כך: ‘חוזנו’. פרויקט בן יהודה  ↩

  20. במקור כתוב בטעות כך: ‘בקרשו’. הערת פרויקט בן יהודה.  ↩

  21. המשפט המתחיל ב‘הנדכאים… אחינו’ הוכפל בטעות. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  22. הערת המקליד: להערכתי נפלה טעות בהדפסה, וצ“ל ”ביסוד הת“ת ”שערי תורה" ובית המלאכה.  ↩

  23. לבקשת ועד היובל נענה חתן היובל למסור לדפוס את המאמר החשוב הזה “לקורות הרבנות הירושלמית,” ותודתנו נתונה לו בזה למפרע.  ↩

  24. במקור כתוב בטעות כך: ‘חבד’. פרויקט בן יהודה  ↩

  25. במקור כתוב כך (בטעות?!): ‘בשי’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  26. במקור כתוב בטעות כך: ‘זוע’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  27. הערת העורך. הננו מוסרים כאן העתק מכתבי הרבנים הגאונים שנתנו תשובותיהם והתענינותם בשאלת הרבנות הירושלמית, למכתבים אלה יש ערך הסטורי רב. העורך  ↩

  28. במקור כתוב בטעות כך: ‘שליטא’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  29. במקור כתוב (בטעות?!) כך: ‘ממנות’. פרויקט בן יהודה  ↩

  30. במקור כתוב בטעות כך: ‘שיבאלשכון’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  31. במקור כתוב בטעות כך " ‘הצעיד’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  32. במקור כתוב בטעות כך: ‘ירישלים’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  33. במאמר זה נעזרתי ע“י החוקר הירושלמי מר פ. גריבסקי וע”י הרב רבי צ. י. קוק בן הרב זצ"ל ואני מודה להם בזה בעד עזרתם  ↩

  34. במקור מנוקד כאן בטעות כך: ‘.’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  35. במקור כתוב בטעות כך: ‘אירלאנ’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  36. במקור כתוב בטעות כך: ‘לאומו’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  37. במקור כתוב בטעות כך: ‘ימשחוחו’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  38. במקור כתוב בטעות כך:‘שעהים’. הערת פרויקט בן יהודה.  ↩

  39. במקור כתוב, כנראה בטעות, כך: ‘הר’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  40. במקור כתוב בטעות כך: ‘לשכורה’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  41. במקור כתוב בטעות כך: ' פ,ב, א, ג), ללא סוגר ימני. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  42. במקור כתוב בטעות כך: ‘קרבונתיך’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  43. עיין בזוהר פינחס (דף רל"ט) תזכיר את שמי מבעי ליה אלא בההיא מדה דאזכיר את שמי בההיא מדה אבא אליך וברכתיך.  ↩

  44. במקור כתוב בטעות כך: ‘אחר’. הערת פרויקט בן יהודה  ↩

  45. עיין בתיקוני זוהר בהקדמה (דף טז) שזה מעשה מרכבה רכב אלקים ר‘כ’ב מ"ה תיבת מרכבה.  ↩

  46. וגם על בני התבל אינו מתקבל וכבר כתבו בעתונים על הסופר המפורסם זאלע שהגין על דרייפוס בפאריז בעלילה שלו שהסופר זאלע הוא איש אמת וחביב על כל אנשים תפסו העתונים אותו עם הוא מתחבב על כל אנשים ויצא ידי כל הבריות אות הוא שאינו איש אמת, איש אמת לא יוכל לצאת ידי כל הבריות.  ↩

  47. פרויקט בן יהודה מציע כאן: לשואליו  ↩