הַס, עִנְבָּל, הַנְמִיכָה צְלִיל!
אַל תִּרְעַשׁ וְאַל תַּרְגִיז עוֹד!
מְדַבְּרִים שָׁם… מִי זֶה? מִי זֹאת?
הַחֻלְצָה וְהַמְּעִיל.
– “מַה צַּחוֹתִי” – הִיא אוֹמֶרֶת: אֵין בִּי רְבָב וְשֶׁמֶץ־רֶפֶשׁ.
יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים! כֶּתֶם־רֶפֶשׁ – גֹּעַל־נֶפֶשׁ!
בּוֹשׁ, מְעִיל שָׁחוֹר לִגְנַאי!"
– “בִּפְנֵי מִי־זֶה?”
– "בְּפָנַי!
אָנֹכִי כְּלֹבֶן־שֶׁלֶג – וְאַתָּה כִּשְׁחוֹר־עוֹרֵב.
לֹא חִנָּם, אֵפוֹא, כִּבְּדוּנִי וְקֵרְבוּנִי אֶל הַלֵּב.
הַשָּׁחוֹר הוּא בֹּץ וָכֹעַר,
הַלָּבָן הוּא צֶבַע־טֹהַר!
הִתְבּוֹנֵן, מְעִילִכְלֹכֶת, מַה צֶּחָה אֲנִי כֻּלִּי!"
– מְצַפְצֵף אֲנִי עָלַיִךְ – וְתוֹקְעֵךְ בְּשַׁרְווּלִי!
קִרְבָתֵךְ לְלֵב־הַבַּעַל, שֶׁעָלֶיהָ אַתְּ גֵּאָה –
אַתְּ יוֹדַעַת, לָמָּה בָּאָה? שֶׁתּוּכְלִי לִסְפּוֹג זֵעָה!"