רקע
דוד פוגל
[Purpurn schlief der Himmelsaum]
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: הקיבוץ המאוחד; 1998

Purpurn schlief der Himmelsaum

In gelben Feuern stieg die Sonne nieder.


Einsam stand ich

auf breit-verlassenem Gefilde.

Da kamts Du wie ein blasser Traum,

In sehnsuchtsvoller Milde,

Und sahst dem Untergang trauring zu.


Ein leichtes Beben fuhr durch meine Glieder

Und Leis empfand ich:

“Du, O Du!”

 

[ בתרגום חופשי]

אַרְגְּמָנִים נָמוּ שׁוּלֵי הַשָּׁמַיִם

בְּשַׁלְהָבוֹת צְהֻבּוֹת שַׁחָה הַשָּׁמֶשׁ.


בּוֹדֵד עָמַדְתִּי

בִּשְׁדֵמָה עֲזוּבָה, רְחָבָה.

וְהִנֵּה בָאת כַּחֲלוֹם חִוֵּר,

רַכָּה וּמְלֵאַת עֶרְגָּה,

וְנוּגָה בַּשְּׁקִיעָה הִבַּטְתְּ.


רַעַד קַל חָלַף בָּאֲבָרַי

וּבַלָּאט חַשְׁתִּי:

“אַתְּ, הוֹ אַתְּ!”


מרקל, 19.5.1916

המלצות קוראים
תגיות