רקע
דן אלמגור
הוא יחזור
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

נכתב לתכנית הטלוויזיה “לא הכול עובר” (1971)


הוּא בָּאָרֶץ נוֹלַד, בֵּין חוֹלוֹת הַזָּהָב –

דּוֹר חָדָשׁ וְשָׁזוּף, דּוֹר צַבָּר.

הוּא הָלַךְ לַתְּנוּעָה, הוּא הָלַךְ לַצָּבָא,

הוּא הָלַךְ לַקִּבּוּץ, הוּא הָלַךְ לַחֻפָּה,

הוּא הָלַךְ בִּשְׁלִיחוּת הַסּוֹכְנוּת לַגּוֹלָה –

וּמִשָּׁם עַד הַיּוֹם לֹא חָזַר.

וּמִשָּׁם עַד הַיּוֹם לֹא חָזַר.


הוּא מַבְטִיחַ לַחְזֹר. הוּא מַבְטִיחַ לַחְזֹר.

וְחוֹלְפוֹת הַשָּׁנִים, וְחָלַף כְּבָר עָשׂוֹר.

הוּא רוֹצֶה רַק לַחְסֹךְ,

עוֹד קְצָת כֶּסֶף לִצְבֹּר –

אָז תִּרְאוּ אֵיךְ יַחְזֹר הוּא הַבַּיְתָה.


בֵּינְתַיִם קָנָה בַּיִת קָט עִם גִּנָּה.

גַּם הָעֵסֶק הוֹלֵךְ וּמַרְשִׁים.

לִפְעָמִים הוּא קוֹנֶה עוֹד עִתּוֹן בְּעִבְרִית,

אֲבָל שְׁתֵּי הַבָּנוֹת מְדַבְּרוֹת רַק אַנְגְּלִית,

וְהַבֵּן הִתְחַתֵּן עִם אִשָּׁה מְקוֹמִית,

וְנִרְאֶה שֶׁתָּקַע שָׁרָשִׁים,

כֵּן, נִרְאֶה שֶׁתָּקַע שָׁרָשִׁים.


אֲבָל הוּא עוֹד יַחְזֹר. הוּא מַבְטִיחַ לַחְזֹר,

וּכְמוֹתוֹ עוֹד רַבִּים הַגָּרִים בָּאֵזוֹר.

הֵם רוֹצִים רַק לַחְסֹךְ,

עוֹד קְצָת כֶּסֶף לִצְבֹּר –

אָז תִּרְאוּ אֵיךְ יָשׁוּבוּ הַבַּיְתָה.


בַּחֲדֵרָה הַהִיא, שָׁם בְּבֵית הָעַלְמִין,

עוֹד נִמְצֵאת מַצֵּבָה יְשָׁנָה,

מַצֵּבָה יְשָׁנָה וְעָלֶיהָ חָרוּת

כָּךְ, בִּכְתָב מְעֻקָּם, שִׁיר קָצָר וּפָשׁוּט

שֶׁכָּתַב אִישׁ צָעִיר הַקּוֹדֵחַ לָמוּת

מֵאַנְשֵׁי עֲלִיָּה רִאשׁוֹנָה.

“פֹּה נִטְמַן”, הוּא כָּתַב,

"אִישׁ פָּשׁוּט וְעָנָו

שֶׁסָּבַל יִסּוּרִים, מַגֵּפָה וְרָעָב.

אַךְ צִוָּה בְּמוֹתוֹ לְבָנָיו אַחֲרָיו:

אָנָּא, אַל תַּעַזְבוּ אֶת הָאָרֶץ…"


כָּךְ צִוָּה אוֹתוֹ אִישׁ לְבָנָיו אַחֲרָיו.

נְכָדָיו רָחֲקוּ מֵחוֹלוֹת הַזָּהָב,

מֵאַרְצוֹת הַחֹם לְאַרְצוֹת הַקָּרָה.

הַאֻמְנָם בָּאָבִיב הֵם יָשׁוּבוּ חֲזָרָה?

המלצות קוראים
תגיות