רקע
אברהם שמואל שטיין
תמורות בהרכב מעמד הפועלים היהודי באמריקה
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: “דבר”; 1 בדצמבר 1957

“דבר” 1 בדצמבר 1957


האמנם נתונה יהדות ארצות-הברית, בדומה לרוב קיבוצי היהודים בתפוצות, בתהליך של דֶפּרוֹליטריזציה מתמדת, היינו נדידה מעבודת-כפיים ומחיי-ייצור?

שאלה נכבדה זו עורר המוסף האנגלי של “טאָג” [היום] הניו-יורקי, והוא מפריך הנחה זו וקובע, שמחצית המיליון עובדים יהודים מצויים כיום באמריקה.

הא כיצד? אמנם, מודה הכותב, כי נצטמצמו עד למאוד “המקצועות היהודיים” הקלאסיים, כלומר, פחת חלקם של היהודים במעגלותיו של ענף ההלבשה ומספרם ירד משנת 1898 לכדי 40 אחוז ופחות מזה; אולם נתרחשה נדידה פנימית מן המקצועות האלה, בהם מילא הפועל היהודי שליחות חלוצית כללית באירגון, באיגוד מקצועי, בשיפור תנאי-העבודה בימי “סדנת-היזע” וקינותיו של המשורר הפרולטארי מוריס רוזנפלד – אל ענפים חדשים, מהם שלא היו כלל בנמצא לפני חמישים ואף עשרים שנה.

חלק ניכר של העובדים היהודים עסוק כיום בפקידות ובענפי שירות (חטיבה רביעית בסולם-התעסוקה בארצות-הברית, שגדלה למן שנת 1870 פי 15 ומניינה 14 מיליון מפרנסים); גדֵל והולך חלקם בתעשיות הדפוס, בענפי משק חדשים כטלביזיה ואלקטרוניקה, ומאז המלחמה האחרונה אף חדרו לתחומים של בניין אוניות, מתכת, ייצור מכשירי-עבודה, תעשיית אוירונים; הם פעילים מאוד בשירות השיווק לסוגיו. בקרב הנשים גוברת המגמה לפקידוּת ולשירותי ציבור.

את דִלדול חלקם של יהודים בענפי התעסוקה היהודית “המסורתית”, מייחס הכותב בין היתר, להתקדמות הטכנולוגית ולמוּצרים החדשים (סינטתיים ופלאסטיים) הדוחים את הצמר, לנדידת התעשייה לירכתי המדינה ועוד.

ואולם, האפלייה היא, לדעת המחבר, הסכנה המכרעת למעמדו של הפועל היהודי ולעתידו. מחמש חברות גדולות בפילדלפיה – אחת (חברת ביטוח) מחרימה יהודים, והיתר (חברות חשמל, טלפון ועוד) מעסיקות יהודים במיכסה של חצי עד שלושה אחוזים. רבים נותני-העבודה והמוסדות המשתמטים מהעסקת יהודים. “ואם, חלילה, יחמיר המצב הכלכלי – תגבר האפלייה”.

נמצאנו למדים, איפוא, שהפליגו הטוענים, כי אזלו עובדים ביהדות ארצות-הברית, אולם חלו שינויים פנימיים (העולים עם תהליכי-התפתחות כלליים) בתעסוקה היהודית באמריקה.

המלצות קוראים
תגיות