רקע
אברהם שלונסקי
אֶל עַקְרַבִּים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: בתוך: אברהם שלונסקי - כתבים - שירים כרך ב, ירושלים: ספרית פועלים; תשל"ב 1971

 

א

לַשָּׁוְא יָקְשׁוּ פַּחִים לְעַנְנֵי הַזַּעַם –

חֲזִיז־בָּרָק בִּנְדָן לֹא יִטָּמֵן.

לֹא לִי אַבְקַת רוֹכֵל

לֹא לִי מַחְסֶה מֵרַעַם

לֹא לִי הַתֹּף לְמִצְהֲלוֹת־אָמֵן.


אֲשֶׁר יִבְעַר בְּפִי – אוֹתוֹ אַגִּיד בַּשַּׁעַר.

אִם חֵטְא הוּא זֶה – אֲנִי פּוֹרֵעַ חֹק.

חֲרוֹן יָמַי כְּעוֹף הַסַּעַר

בֵּין כֹּה וָכֹה אֶשְׁלַח לְמֵרָחוֹק.


שׁוֹמֵר־חִנָּם אֲנִי – הִנֵּה הִיא הַמִּשְׁמֶרֶת.

סִקְלוּ בְּבוּז: אַלּוּף מָדוֹן!

בֵּין עַקְרַבִּים אֶת צַו הַמֶּרֶד

אֲנִי נוֹשֵׂא כְּפִקָּדוֹן.


אֲנִי אֶשָּׂא אוֹתְךָ עֲדֵי אָבִיאָה

לִמְחוֹז הַחֵפֶץ זֶרַע־אֵל.

מְאֹד נִפְלֵאתָ לִי מֵרַרְתָּ הַגָּבִיעַ

גּוֹרַל פַּיְטָן בְּיִשְׂרָאֵל.

 

ב

אַבִּיט: יָמִים גּוֹלְשִׁים מִנֶּגֶד

יָמִים כְּצֹאן אַחַר הַגֵּז.

עַד אָן אֵשֵׁב כִּבְעִיר חוֹרֶגֶת

וּבְתוֹךְ עַמִּי – כִּבְעַם לֹעֵז?


אָבִי. אֶחָי. וְאֶת שְׂפָתָם אֵינִי שׁוֹמֵעַ.

וְלֹא אָבִין: מִי חַי וּמִי פֹּה שְׁכִיב־מְרָע?

יָרֵחַ קַר כִּפְתָק־קָמֵעַ

תָּלוּי עָלַי לִשְׁמֹר מֵרָע.


שָׁמְרֵנִי יָהּ! נִמְשַׁלְתִּי פֹּה כְּיֶלֶד

שֶׁנֶּעֱזַב בַּבַּיִת לְאֵימָה.

אָקִים שָׁאוֹן כִּי מְאֹד נִבְהֶלֶת

נַפְשִׁי מִפַּחַד הַדְּמָמָה.

 

ג

כִּי לֹא אָבִין: דְּמָמָה אוֹ סְאוֹן סוֹאֵן הוּא?

הַס־הָס סָבִיב – וְדַהֲרוֹת אוֹפָן.

כְּאִלּוּ מִי אַכְזָר רוֹאֶה וְלֹא־אֶרְאֶנּוּ

אֶת צֹאן עַמִּי בְּכַף יָדוֹ חָפַן.


וַיְסַחְרְרֵם: לְאָן?

זָכַרְתִּי: דּוֹר הַבַּעַל

רִקּוּד אֶתְנָן

וְהָרוֹקְדִים רַבִּים

וְרַק אֶחָד פָּרוּעַ חֲלוּץ־נַעַל

יוֹשֵׁב אִלֵּם אֶל עַקְרַבִּים.

 

ד

הַבְרוּנִי לֶחֶם צַר. הַשְׁקוּנִי מַיִם לַחֵץ

אַבְנֵי סְקִילָה אֲנִי אוֹכֵל כְּלֶחֶם חֹק.

הַבְזוּנִי עוֹד! כִּי טוֹב לִי כָּכָה

בְּהִתְפָּרֵעַ צְחוֹק.


הַבְזוּנִי עוֹד וְרֹאשׁ אֶל עָל הַפְשִׁילוּ:

מוּל שֶׁמֶשׁ טוֹב לְהִתְעַטֵּשׁ.

כּוֹכְבֵי־שַׁדַּי כְּגֶפֶן שֶׁהִבְשִׁילָה

דִּרְכוּ בַּגַּת. כִּי טוֹב לְהִתְאוֹשֵׁשׁ.


וְשָׁם – בֵּית־אֵל. הִנֵּה הַשַּׁעַר

וְלֶחֶם־הַפָּנִים וְצַלְיָנִים מִפֶּה לְפֶה.

וְרַק אֲנִי אֶבְצַע לִי פַּת־הַצַּעַר

עַל גֶּחָלִים אוֹתָהּ אֹפֶה.

 

ה

הִנֵּה בֵּית־אֵל. “חֵן־חֵן לְאִישׁ הַשַּׁלְמוֹנִים!”

“צֵא, צֵא!” קִרְאוּ לְאִישׁ־לֹא־זְרוֹעַ.

לְכֹהֲנֵי־בָּמוֹת יִקְהַת הַהֲמוֹנִים

וּבְנֵי עֵלִי רוֹמְסִים חַצְרוֹת אֱלֹהַּ.


לָהֶם אֵפוֹד. לָהֶם חֲצַר־הַמַּטָּרָה.

שִׁלְחוּ חִצִּים רוֹמֵי־הַקֶּשֶׁת!

פֶּן תִּשָּׁלַח הַיָּד לִשְׁמֹט הָעֲטָרָה

בִּדְבַר אֱמֶת מָרָה וְלֹא־נִדְרֶשֶׁת.


"הֵי מִי אַתָּה בִּרְיוֹן דַּל־גֵּא וּפְרוּם־חָזֶה?

עִם עַתּוּדֵי הַיּוֹם עַד אָן תֵּלֵךְ בְּקֶרִי?"

אַשְׁרַי כִּי זַעַם־יָהּ נַרְאָה לִי בַּמַּחֲזֶה

וַיְמַן לִי:

בּוּז.

וַיְצַו לִי:

מֶרִי.


כִּי יֵשׁ קְשִׁי־עֹרֶף גֵּא וְאִם גַּם מַר מְאֹד

יֵשׁ מֶרֶד מְבֹרָךְ וְאִם גַּם סוּג בְּשַׁיִת

יֵשׁ צָו בְּגִלּוּי־רֹאשׁ בַּסַּעַר לַעֲמֹד

לִקְלֹעַ אֲבָנִים בְּחַלּוֹנֵי כָּל בַּיִת.

 

ו

לָכֶם שִׁרְיוֹן־גָּלְיַת וְאֶלֶף הַמָּגֵן

וְלִי אַבְנֵי דָּוִד שׂוּמוֹת בְּתוֹךְ הַקֶּלַע.

הַכּוּ בַּתֹּף יוֹדְעֵי־נַגֵּן

זַמְּרוּ לִי זֶמֶר עַל הַפֶּלֶא:


"הִכָּה דָּוִד בְּרִבְבוֹתָיו

נְעִים זְמִירוֹת

עוֹדֶנּוּ נָעַר."

חֲזִיז־שַׁדַּי עָלַי יְתַו

אֶת אוֹת הַסָּעַר.


הַכּוּ בַּתֹּף בַּחֲלִילִים

כִּי הִדְלִיקַנִי יֵין הַמֶּרֶד:

רָגְלַיִם שִׁכּוֹרוֹת לְעֹפֶר אַיָּלִים

צָמְחוּ הַיּוֹם לַנֶּפֶשׁ הַסּוֹרֶרֶת.


צָמְחוּ צָמְחוּ – וְאֵיךְ אוּכַל לְהֵעָגֵן?

לְמַלָּחַי כָּל חוֹף הוּא כֶּלֶא.

הַכּוּ בַּתֹּף יוֹדְעֵי־נַגֵּן

זַמְּרוּ לִי זֶמֶר עַל הַפֶּלֶא.

 

ז

כְּרֶכֶב־יָהּ הָיָה לִי זַעֲמִי

עַל־כֵּן מָאַסְתִּי בִּמְצִלְתַּיִם.

זֶה הוּא שָׂמַנִי מַרְכְּבוֹת עַמִּי

וְאוֹי לִי אוֹי מֵעֲצַלְתַּיִם.


כִּי לֹא נוֹטֶה־לָלוּן הָיִיתִי בְּעַמָּי

וְלֹא אֻשְׁפִּיז מַכְרִיעַ בֶּרֶךְ.

עָמֹק־עָמֹק אֶת פְּעָמַי

אֲנִי חוֹרֵת עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ.


כְּשׁוֹט דּוֹפֵק הֱיֵה לִי זַעַם אֱלֹהִי.

הָאֵץ בִּי עוֹד בְּדַרְכֵי־פֶּרַע.

אֶת רִכְבְּךָ מִיהִי לִיהִי

אֲנִי אַדְהִיר רַק הֶרָה הֶרָה!

המלצות קוראים
תגיות