רקע
אברהם שלונסקי
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: בתוך: אברהם שלונסקי - כתבים - שירים כרך ב, ירושלים: ספרית פועלים; תשל"ב 1971

 

א. בְּאֵין אֱלֹהִים

שְׁסָה גִידִים לִתְקוּפַת הַדָּמִים

בְּגוּפוֹ שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם עַל אֲדָמוֹת.

שְׁסָה יָמִים לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה

בִּגְוִיַּת הָעוֹלָם לְמִנְיַן הַחַמָּה.

וְעוֹמֵד לוֹ אָדָם כְּלוּחַ־הַשָּׁנִים

בְּטַבּוּר הָעוֹלָם

וּמַשִּׁיר הַטְּרָפִים – טֶרֶף יוֹם בְּיוֹמוֹ:

מִבְּרֵאשִׁית

עַד תָּו־רֵישׁ־וְכֻלֵּי…


שְׁחוֹרוֹת הֵן סְפוֹרוֹת־הַמִּנְיָן לְיָמִים שֶׁל חֻלִּין

וַאֲדֻמּוֹת – לְשַׁבָּת וּלְיוֹם־טוֹב.

כָּךְ הָיָה לְפָנִים עַל כַּדּוּר הָעוֹלָם.


וְעַתָּה – נִשְׁתַּנּוּ הָעִתִּים.

עַתָּה לֹא תַּדְלִיק אִמֵּנוּ הַכְּשֵׁרָה

אֶת נֵרוֹת־הַשַּׁבָּת

(הֲתִזְכֹּר:

גִּבְעוֹלֵי־יָדַיִם עַל קְלַסְתֵּר הַפָּנִים

כְּמוֹ אוֹמְרוֹת לְהַסְתִּיר אֶת קִמְטֵי הֶחֻלִּין

שֶׁבּשְׁשׁוּ הִמּוֹג עֲדַיִן?)

עַתָּה הוֹי עַתָּה

אֲבוֹי־לָנוּ־אוֹי כִּי הָיִינוּ כְּאִילָן

שֶׁטְּרָפָיו שְׁסָה וְכֻלָּם מַצְהִיבִים.


הָהּ אִילָנֵי־הַסְּרָק מְעֻמָּסִים מִטְּרָפִים

הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ וּבָא כְּבָר הַמְּאַסֵּף

מַה תִּתְּנוּ בְּבֹא הַשַּׁלֶּכֶת?

צַמַּרְתְּכֶם לֹא תָּרֹן תִּפְאֶרֶת לָאָסִיף

גִּזְעֲכֶם לֹא יִנְשֹׁם שִׁיר פִּרְיָה־וְרִבְיָה

וּבְנַחַת־אִמָּהוֹת טַרְפֵּיכֶם לֹא לִטְּפוּ

בְּשַׂר־מֶגֶד לְפֵרוֹת מַבְשִׁילִים.

כִּגְבִירִים אֵין־בָּנִים עֲיֵפִים מֵעֹשֶׁר

מַטְבֵּעוֹת אֵין־חֵפֶץ תְּפַזְּרוּ

עַד שׂוֹכוֹת עֲרֻמּוֹת כְּצִיצִיוֹת פְּסוּלוֹת

יְטַפְּחוּ עַל פְּנֵיכֶם בִּנְהִימָה.


הֲתֵדְעוּ מַה יֶּהֱמוּ בַּלֵּילוֹת

עֲצַבֵּי הַטֶּלֶגְרַף בְּקָדְקֹד־הָעוֹלָם?

מַה יֶּעֶשְׁנוּ תַּחַת שָׁמַיִם נְמוּכִים

אֲרֻבּוֹת־חֲרֹשֶׁת כְּנֵרוֹת הַבְדָּלָה?

זֶה קָרְבָה לְקִצָּהּ הַסְעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית!

וּלְחִנָּם תִּלְקֹטְנָה יָדַיִם חֲרֵדוֹת

שִׁירַיִם מִשֻּׁלְחָן הַשַּׁבָּת.

וּלְחִנָּם נְשַׁוַּע עֲנִיִּים:

אַל תֵּצְאוּ!

אַל תֵּצְאוּ עוֹד שְׁלָשׁ־הַכּוֹכָבִים!

הַמְּבוּכָה הַגְּדוֹלָה כְּבָר תִּשָּׂא אֶת כּוֹס־הַגּוֹרָלוֹת

וּתְנַהֵם:

הַמַּבְדִּיל – –


חֻלִּין יְדִידִי

חֻלִּין עַד מֹחַ הָעֶצֶם הַקְּטַנָּה בִּקְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת.


אֵיךְ נַעֲטֹף גּוּפֵנוּ בְּטַלִּית

אֵיךְ תְּפִלִּין עַל זְרוֹעַ וְקָדְקֹד נַנִּיחַ?

וּבְלוּחַ־הַשָּׁנָה שֶׁלָּנוּ יַשְׁחִירוּ

שְׁסָה יָמִים שְׁסָה לֵילוֹת שֶׁל חֻלִּין.

וּשְׁקִיעָה כִּי תָּחֹג לִרְגָעִים אֲדֻמָּה

כְּאוֹתִיּוֹת שַׁבָּת עַל לוּחַ שָׁמַיִם

וּבִהֵל עָלֶיהָ הַלַּיִל מִכְחוֹלוֹ

וְיִתְקֹן הַטָּעוּת.

טָעוּת! טָעוּת!

רַק טָעוּת הִיא חַמָּה

כִּי תִּדְלַק כִּמְנוֹרָה עַל אֶלֶף קָנֶיהָ

רַק טָעוּת אֲדָמָה

כִּי תִּשְׁלַח בְּאַפִּי אֶת קְטֹרֶת הַתְּנוּבָה.


וְאָנֹכִי?

שִׁיר־מִזְמוֹר פֶּהֹ נָשַׁר וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ

אֵי מִזֶּה סֵפֶר־תְּהִלִּים.

שְׁסָה גִידִים – וָדָם בָּם (דָּם סוּמָק בְּעֵינוֹ!)

אֲבָרִים רַמַח – וּרְאוּ: מוּם בָּהֶם אָיִן!

וְנָאֶה אָנֹכִי עַד נַשֵּׁק־וְנַשֵּׁק הָאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה

עַל רַגְלִי הַיְּשָׁרָה וּשְׂעִירָה.

פֹּה

תַּחַת אֵלֶּה הַשָּׁמַיִם?

פֹּה

עַל צְחִיחַ־מֶלֶט זֶה?

אֵין זֹאת כִּי טָעָה רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם!

הַבִּיטוּ:

מֵאַיִן הַטַּלִּית עַל כִּתְפֵי הַבֹּקֶר?

מִי קָשַׁר לַשַּׁחַר טוֹטֶפֶת־הַחַמָּה?

חַי דָמִי

כִּי לֵילוֹת פֹּה אוֹרְגִים מִמִּשְׁיָם פָּרֹכֶת

לְעַטֵּף בָּהּ גּוּפִי לִתְפִלָּה

כִּי דָמְתָה קוֹמָתִי לְסֵפֶר הַתּוֹרָה!

אֵתַצַּב

וְרַגְלַי כִּשְׁנֵי עֲצֵי־חַיִּים בִּזְרוֹעוֹת אֲדָמָה.

יָדַיִם אַגְבִּיהַּ – וְיוּשַׂם הַכֶּתֶר!

שָׂאוּנִי הַיָּמִים!

שָׂאוּנִי בַּקֹּדֶשׁ וּבְשִׁיר־הַהַגְבָּהָה.

וְאַתֶּם הַכְּבָשִׂים

(הוֹ צֹאן הַקֳּדָשִׁים בְּהָרֵי גִּלְבֹּעַ!)

מַה כִּי תַּחֲרִישׁוּ:

מִצַּמְרְכֶם – טַלִּית

מִצְּפִיעֵיכֶם – תְּנוּבָה

וְהַטַּל־וְהַמָּטָר – בִּידֵי אֱלֹהִים.


אַח הַתְּלוּ בִּי בּוּזוּ לִי נְדִיבִים וּנְבוֹנִים

וַאֲנִי – בְּשֶׁלִּי:

כִּי רַע לִי עַד מָוֶת

בְּאֵין־אֱלֹהִים.

 

ב. לַהֲדָם

אַךְ אֶחָד מָךְ וִידוּעַ־מְרוֹרוֹת יֵשׁ

וּבְאַבְנֵט קוֹצָיו צְרוּרִים הַמַּפְתְּחוֹת:

הוּא יָבֹא יָבֹא.

תַּחַת צְחוֹק אֶת אִוְשַׁת פְּעָמָיו אַאֲזִינָה

וְתַחַת בֶּכִי.

אֲהָהּ

כִּי שְׂחוֹק שָׁכַחְנוּ.

אֲהָהּ

כִּי לֹא יָדַעְנוּ דֶּמַע.

וְרַק אֵיזֶה רִשְׁרוּשׁ רָע

מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב פֹּה גּוֹנֵחַ.

הַאִם לֹא תִּשְׁמְעוּ:

מִשְׁתַּקְשֵׁק כְּבָר הַצְּרוֹר.

הַמַּנְעוּל נִחָר

רוֹטֵן.

הַשְּׁעָרִים חוֹרְקִים:

מִי?!

עוֹד לֹא! עוֹד לֹא!

אֲנִי לֹא אֶפְתַּח אֶת הַשְּׁעָרִים!

אֲנִי עוֹד נָאֶה כֹּה!

עוֹד דָּבָר לִי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי!


עַד אָן פָּנֶיךָ תַּסְתֵּר

עַד אָנָה תֶּחֱשֶׁה

כְּמוֹ דַבֵּר אֶל הָאָדָם שָׁכַחְתָּ.

הַצְהִילָה נָא וְצַו לוֹ:

צְחַק!

אוֹ הַסְעֵר סְבִיבוֹ עַד יִתְפַּלָּץ:

בְּכֵה!

וְצָחַק לָךְ.

וּבָכָה לָךְ.

וְהִשְׁאִיג תְּהִלָּיו מִן הַדָּם.

הֲלֹא הָפַכְתָּ אָז אֶת סְדוֹם

נָטִיתָ זְרוֹעֲךָ עַל נִינְוֵה בָּבֶל רוֹמָא

וְלָמָּה תַּחְרִישׁ עַתָּה?

יַסְּרֵנוּ יָהּ

הָהּ כַּלֵּה זַעַמְךָ בְּתֵבֵל כֻּלָּהּ

וְרַק עַל תַּחֲרִישׁ עוֹד.

וְרַק אַל הַסְתֵּר־פָּנִים

אֵלִי אֵלִי.


הוֹי בָּנִים חוֹרְגִים לַאֲדֹנָי!

הוּא שָׁכַח דַּבֵּר אֶל הָאָדָם

כִּשְׁכֹחַ אָדָם דַּבֵּר אֵל הַשֶּׂה.


אַךְ חַי אֲנִי

אִם לֹא בְּשֵׁן וּבְצִפֹּרֶן אֶחְתֹּר כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ

עֲדֵי אִם יַרְעִים לִי:

הִנֵּנִי!

עֲדֵי אִם יָשִׂים לַעֲנָה בְּפִי:

כֹּה אָמַר…

אוֹ עַד אִם יַתְוֶה לִי עַל לוּחַ הַשָּׁמַיִם

בְּקֶשֶׁת בְּרִיתוֹ:

שַׁבָּת.

חֲתֹרְנָה שָׁמָיו דַּבְּשׁוֹת־הַגִּלְבֹּעַ!

הַעֲמִיקוּ יוֹגְבֵי־יִזְרְעֶאל הַמַּעֲנִית לִיבוּל!

חִצְבוּ לִי מִמְּרוֹמִים

חִפְרוּ מִמַּעֲמַקִּים

אֶת דְּבַר אֲדֹנָי.

אַךְ אוֹי לִי

כִּי הֵנָּה הוּא בָּא

וְקוֹלוֹ מְחַרְחֵר עַל סְבִיבַי בִּצְחוֹק:

לַהֲדָם!


אוֹי לִי

כִּי עָנִיתִי גַּם אֲנִי

אוֹי לִי

כִּי דָמִי בּוֹכָה בִּי עַל יוֹם־טוֹב

וְעַל מְתֹם.

 

ג. בְּשַׁעַר הָאַשְׁפֹּת

עֲמֹד בֶּן־אָדָם!

מֵאֵיזֶה אִטְלִיז מֵאֵיזֶה זֶבַח

מֵאֵיזֶה מִשְׁתֵּה־שְׁמָנִים זָר

חָטַפְתָּ עֶצֶם מְמֻחָיָה

כִּשְׁיָר־אֵין־חֵפֶץ־בּוֹ בִּשְׂבֹעַ אֱלֹהִים

וְאֶל קֶרֶן־זָוִית תֵּשְׂטְ בָּרָעָב לְגָרְמֶנָּה?

עֲמֹד!

הַאִם רָעַבְתָּ כֹּה

אוֹ יֵצֶר־הַמַּלְתָּעוֹת הִשִּׂיאֶךָ

לְשׁוֹקֵק פְּשׂוּק־שְׂפָתַיִם מִתַּחַת שֻׁלְחַן־יָהּ

לְמַעַן גָּרוֹר מָה

לְמַעַן פִּנְכַּת הַשָּׁמַיִם לְחֹךְ בִּלְשׁוֹן־תֵּאָבוֹן

וְאַתָּה שָׂשׂ וְרָר וּמִתְלַעֲלֵעַ:

מָה רַבּוּ הַשִּׁירַיִם אֲשֶׁר נָשְׁרוּ מִשֻּׁלְחָנְךָ

אֱלֹהִים!

וְהִשְׁתּוֹלַלְתָּ מֵעֹצֶר־חֶמְדָּה

כִּי כַּלְכֵּל לֹא תּוּכָל:

שֶׁפַע כָּזֶה! שֶׁפַע כָּזֶה!

וְיִבְּבְתָּ.


– מַה זֶּה?

– מִי זֶה?

– אֵיךְ מְלָאוֹ לִבּוֹ בֹּא הֲלֹם!

– אֵיךְ מְלָאוֹ פִּיהוּ יַלֵּל פֹּה!

– כִּי לֹא הִסְכַּנּוּ כָּכָה!

– צֵא! צֵא!

– בְּמַקֵּל וּבְרֶגֶל הַבְרִיחוּהוּ!


וְשַׁכָּה הַבֶּהָלָה.

מֶלְצָרִים דְּחוּפִים נוֹשְׂאִים שׁוּב

אֶת יֵין־הָאֵלִים לְתִקְרֹבֶת.

כּוֹכָבִים נוֹצְצִים כְּטוּר כַּפְתּוֹרֵי־שְׂרָד.

יָרֵחַ יָקָר הוֹלֵךְ.

וְעַל רִצְפַּת־בַּהַט לַשָּׁמַיִם

יְרַקְּדוּן אֵלִים

עִם מַלְאָכִים.


חֲזֹר בְּךָ הָאָדָם!

כִּי לֹא קְרָאֲךָ אֵל־חֲמוּדוֹת לְמִשְׁתֶּה הַמִּשְׁמַנִּים

וּמַה תִּסְתּוֹפֵף עוֹד

וּמַה בְּכַפְּךָ תִּשְׂרֹט מִפְתַּן שָׁמָיו?

לֹא יִפְתְּחוּ

לֹא יִפְתְּחוּ הַדֶּלֶת לְשֶׁכְּמוֹתְךָ.

הָהּ לֶךְ־לְךָ וּרְבַץ בְּשַׁעַר הָאַשְׁפַּתּוֹת

וְיַלֵּל יַלֵּל יַלֵּל.

 

ד. מְתֹם

אַךְ עוֹד יְהֹוָה יֵשׁ

וְהוּא קְרָאַנִי לָבֹא.

יוֹמָם יְחַזֵּר כָּמוֹנִי עַל כְּרַכִּים

כְּעָנִי עַל פִּתְחֵי שַׁאֲנַנִּים

וּשְׁחָקִים

כְּתֵבַת־הַזֶּמֶר עַל גַּבּוֹ.

חָפַצְתִּי זְעֹק לוֹ: דָּי!

כָּמוֹךְ גַּם אֲנִי פֹּה רָשׁ וִידוּעַ־נֶכֶר.

לַשָּׁוְא יְנַגֵּן יָהּ נִגּוּנֵי־דְוָי לָהֶם

וּלְחִנָּם תַּצְהִיב תֻּכִּי־שֶׁמֶשׁ

וּבְפִיךָ פְּתָק –

לְמִי?!


הָהּ מִי יִדְבֶנּוּ יוֹמוֹ

רַק שָׁעָה אַחַת זְרֹק כִּפְרוּטָה אֶל הַמְּנַגֵּן

לְמַעַן שְׁמֹעַ יָהּ…

כֹּה רַבּוּ פֹּה הַחָפְזָה וְהַמְּהוּמָה

וּלְתַנּוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ לָאָדָם

וְלָאֵל.

אַךְ תָּבֹא עוֹד

אַךְ תָּבֹא עוֹד הַשָּׁעָה הָאִיּוֹבִית

וְנִצְּבוּ זֶה מוּל זֶה יְרִיבֵי־עֲדֵי־עַד

וִיתַנּוּ זֶה לָזֶה

עַל הַכֹּל הַכֹּל הַכֹּל.

כְּבָר עֶרֶב־עֶרֶב יוֹרֵד בְּאֵין־רוֹאֶה

אֵל שַׁעַר הָאַשְׁפַּתּוֹת

אֱלֹהִים

וּמְגַשְּׁשׁוֹת בִּדְחִילוּ אֶצְבְּעוֹתָיו:

פֹּה נָשְׁרוּ אַבְנֵי־חֵן מִמִּשְׁבְּצוֹת עֲטַרְתּוֹ.

וְתָבֹא תָּבֹא זֹה הַשָּׁעָה הָאִיּוֹבִית.

הֵן פֹּה וְשָׁם עוֹד פּוֹעֶה שֶׂה לְתֻמּוֹ

הֵן פֹּה וְשָׁם עוֹד בּוֹכֶה מִי־שֶׁהוּא

וּמִבְּלִי־דַּעַת לוֹחֵשׁ: אֵלִי! אֵלִי!


וַאֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת:

בִּזְכוּת טְלֵה־עִזִּים רַךְ הַתּוֹהֶה מֶה־מֶה־מֶה

בִּזְכוּת אֲדָמָה־מְעַט נוֹשֶׁמֶת תְּפִלַּת טַל

וִיקַר צִפֹּרֶן הָעֲרֵלָה עֲלֵי רֶגֶל

עוֹד תַּזְהִיב קָמָה אֵי־בָּזֶה

עוֹד נִזְכֶּה לִרְאוֹת יַד הַשְּׁכִינָה מוֹחָה דִמְעוֹת יֶלֶד

כַּשֶּׁמֶשׁ טַל מִשָּׂדוֹת דְּמוּעוֹת־לֵיל.


אָז סֹבּוּ סֹבּוּ עַל צִירֵיכֶם שַׁעֲרֵי הָאַשְׁפּוֹת

כֻּלָּנוּ נַעֲבֹר פֹּה בָּרָעָב וּבִדְוָי

וּמִי יוֹדֵעַ

אוּלַי יַחְפֹּן עוֹד יְהֹוָה מְלוֹא חָפְנַיִם

אַבְנֵי הַמִּלּוּאִים

וְשָׁלְמוּ מִשְׁבְּצוֹת עֲטַרְתּוֹ כְּמִקֶּדֶם

וְהָיִינוּ

מְתֹם.

המלצות קוראים
תגיות