רקע
אברהם שלונסקי
קֵץ אֲדָר
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: בתוך: אברהם שלונסקי - כתבים - שירים כרך ב, ירושלים: ספרית פועלים; תשל"ב 1971

 

א

כְּאֶצְעֲדוֹת־הַזָּהָב אֲשֶׁר לִזְרוֹעוֹת הַבֶּדְוִיָּה

יַעַנְדוּ הָרֵי הַגִּלְבֹּעַ לְעֵמֶק יִזְרְעֶאל

אֶת צְמִידֵיהֶם

בִּשְׁעוֹת הַזָּהָב אֲשֶׁר לְעַרְבֵי קֵץ־אֲדָר.

אָז תֵּצֶאןָ הַשֹּׁאֲבוֹת הָעַיְנָה

וְהָיוּ הַכַּלָּנִיּוֹת כְּאֶצְעָדוֹת לְרַגְלֵיהֶן.


הַטִּי הַטִּי־נָא אֶת כַּדֵךְ

וְנִשְׁתֶּה מֵימֵי־עַיִן קָרִים נוֹזְלִים

וְהָיוּ לְחִכֵּנוּ כַּיַּיִן הַטּוֹב.


כִּי יָרַד הָאֲדָר לִגְווֹעַ מִתְּנוּבָה

כַּאֲשֶׁר יָמוּתוּ הַבֶּדְוִים אֲשֶׁר לְשֵׁבֶט עֶזְרָא

מִנִּי אַהֲבָה.


אָז הָיִינוּ שְׁמֵי־הַשְּׁקִיעָה

אֲשֶׁר לְעַרְבֵי קֵץ־אֲדָר.

 

ב

הַחַמָּה פָּרְשָׁה מַעֲדַנּוֹת אֶל מֵעֵבֶר הַגִּלְבֹּעַ

כְּשֵׁיךְ נְשׂוּא־פָּנִים וּשְׂבַע־מַרְגֹּעַ

וְהַלַּיִל – בֶּדְוִי צָעִיר עִם יְפֵה תַּלְתַּלִים

יָצָא אֶת אָהֳלוֹ.

מֵעוֹדָם לֹא הִשִּׁילוּ הַשָּׁמַיִם כּוֹכְבֵיהֶם כָּכָה!

בַּת־בֶּדְוִים פֹּה הִתְפָּרְקָה אֶת כָּל עֶדְיָהּ:

הֵן זָקֵן הַשֵּׁיךְ

וְהַבֶּדְוִי צָעִיר וְעַז־עֵינַיִם.


הִנֵּה יוֹצֵא כְּבָר לְאִטּוֹ הַיָּרֵחַ

כְּסָרִיס שָׁמֵן מִן הַהַרְמוֹן

וַתְּהִי דְמָמָה.

 

ג

עַד שֶׁתִּתְרַפֵּק לָהּ חַמָּה עַל צַוְּארֵי הַגִּלְבֹּעַ

הָבָה נֵרֵד גַּם אֲנַחְנוּ מַרְגְּלוֹתָיו

וְנִרְבְּצָה כִּגְמַלִּים אוֹ כְּהָרֵי הַגִּלְבֹּעַ

עַל גְּדוֹת הָעָיִן.


וְהִנֵּה גַּם הַצֹּאן תָּבֹאןָ אֵלֵינוּ

עִם הָרוֹעֶה.

אֶחֱזוּ לָנוּ טָלֶה טָלֶה קָטֹן־קָטֹן

נַגְמִיאֶנּוּ מִן הָעַיִן

וְעֵינֵנוּ טָהוֹר.


אַךְ הִנֵּה יְאַסֵּף כְּבָר הָרוֹעֶה אֶת עֲדָרָיו

וַחֲלִילוֹ יָשִׁיר אֶת הַלָּיִל.

הָבָה אֶנְהָגֵךְ אֲבִיאֵךְ הָאֹהֱלָה

אֶל אָהֳלֵנוּ הַנּוֹהֵר כְּשַׂלְמַת־חָג

וְרָבַצְתִּי לְרַגְלַיִךְ

כְּעַיִן הַיּוֹצֵא מֵרַגְלֵי הַגִּלְבֹּעַ.


כִּי הָיָה הָעוֹלָם לְשִׁיר־חֲלִילִים בְּפִי הָרוֹעֶה.

 

ד

וּבְשׁוּבֵנוּ מֵעֲמַל יוֹם הָאֹהֱלָה

וְהָעֲיָנוֹת

כְּטַף אֲשֶׁר פָּרְצוּ מִבַּיִת הוֹרָתָם חוּצָה

עוֹד יְפַטְפְּטוּ בְּאָזְנֵינוּ רוּץ וּפַטְפֵּט

בּוּל־בּוּל

וְהָיִינוּ גַּם אֲנַחְנוּ לְטַף אוֹ לְיִבְלֵי־הָרִים

אֲשֶׁר יִשְׁתּוֹבְבוּ בְּחֵיק הָאֲדָמָה

בּוּל־בּוּל.


הִנֵּה־הִנָּה שְׂפַת הָאַהֲבָה

לְכָל טַף הָאֲדָר אֲשֶׁר מֵעוֹלָם.

 

ה

הִנֵּה יָצָא הָעֶרֶב וַיַּכְמֵר מִכְמְרוֹתָיו

אֶל הַלָּיִל.

אָז הָבָה נַכְמִיר גַּם אֲנַחְנוּ הַמִּכְמָרוֹת

כִּי עוֹד מְעַט וִירַצְּדוּ דְגֵי־הַזָּהָב

אֲשֶׁר לִיאוֹר הַלַּיִל הָרָחוֹק.


הִנֵּה יָצָא הָעֶרֶב וַיִּפְרֹשׂ אֶת מִפְרָשָׂיו

אֶל הַלָּיִל.

אָז הָבָה נִפְרֹשׂ גַּם אֲנַחְנוּ הַמִּפְרָשִׂים

כִּי עוֹד מְעַט וְהֻצְּתוּ גַם הָאוּרִים

אֲשֶׁר לְחוֹפֵי הַלַּיִל הָרְחוֹקִים.


אַךְ אוּלַי יוֹמֵנוּ הוּא שֶׁנֶּעֱקַד עַל מִזְבְּחוֹ

כִּי בָּא לָיִל?

אָז לָמָּה לֹא נַעֲמֹס גַּם אֲנַחְנוּ אֶת עֲצֵי־הַמַּעֲרָכָה

כִּי עוֹד מְעַט וְנֶחְתּוּ הַגֶּחָלִים

אֲשֶׁר לְמַחְתַּת הַלַּיִל הָרְחוֹקָה.


הַגִּידִי לִי

אַתְּ הַמִּכְמוֹרֶת אַתְּ הַמִּפְרָשׂ אַתְּ הָעֲקֵדָה

אֲשֶׁר לַאֲדָרִי:

עַל מָה זֶה כֹּה אָהַבְתִּי אֶת הָעֶרֶב?

 

ו

בַּמֶּרְחָק שׁוֹקֵק נְחַשׁ־הַבַּרְזֶל מִדֵּי עֶרֶב

וּמַפְרִישׁ עָשָׁן אֶל מוּל אָהֳלֵנוּ.

אָז הָבָה נִפְתְּחָה אַמְתְּחוֹתֵינוּ

עִם הַעֲרֵב־שֶׁמֶשׁ אֵי־שָׁם הַרְחֵק הַרְחֵק

וְיִבְצֹר נָא הַלַּיִל אֶת כּוֹכָבָיו

מְלֹא טְנָאֵינוּ.


כִּי יֵשׁ אֲשֶׁר יִגְוְעוּ לְפֶתַע כָּל הַצִּפֳּרִים

אֶל שְׁקִיעָה אַחַת

וּפִתְאֹם נַעֲמֹד – כִּי חָסַרְנוּ כֹּל.


מִי הִצִּית אֶת הַמְּדוּרָה הָאַחֲרוֹנָה לְרַגְלֵינוּ?

מִי יְצַוֵּנוּ לֶכֶת לֶכֶת לֶכֶת?

וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי בָּכֹה נִבְכֶּה עוֹד כִּילָדִים

כִּי נִרְעַב מְאֹד.


אָז נִפְתַּח אַמְתְּחוֹתֵינוּ

(אַיֵּה הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הִצְטַיַּדְנוּ?)

וּבָכִינוּ

כִּי אֵין גְּמוּל.

 

ז

וְהִנֵּה גַּם עֶרֶב־הַזְּקוּנִים אֲשֶׁר לַאֲדָר!

בִּכְלִי אַרְגָּמָן אֲשֶׁר לִשְׁקִיעָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה

כִּגְלִימַת בֶּן־הַשֵּׁיךְ

אִישׁ כְּפַר הָעַיִן

אֶל אָהֳלֵנוּ יָסוּר כְּנִכְלָם.

וְעִם הַנְּשִׁיקָה הָאַחֲרוֹנָה אֲשֶׁר נָשַׁקְתִּי לָךְ

מֵת הָאֲדָר.

וַיִּהְיֶה אָהֳלֵנוּ – עֶרֶשׂ־מוֹתוֹ.


שִׁמְרִי שִׁמְרִי לִי הַנְּשִׁיקָה הָאַחֲרוֹנָה

אֶת גְּלִימַת הָאַרְגָּמָן אֲשֶׁר בְּמוֹתוֹ צִוָּה לָנוּ.

הִנְנוּ הוֹלְכִים מִזֶּה כְּנִכְלָמִים

וְרַגְלֵנוּ בּוֹכָה אֶל כָּל רֶגֶב מִדֵּי נִפְסַע

וּגְלִימָתוֹ לַהַט עֲלֵי שֶׁכֶם.


כִּי יָתַמְנוּ.

 

ח

עוֹד הַרְבֵּה־הַרְבֵּה מוֹנִים

יְצַלְצְלוּ פַּעֲמוֹנִים

עֶרֶב־עֶרֶב

אֶל הַכְּחֹל.


עוֹד בָּלֹה יִבְלוּ עַל פְּעָמֵינוּ נַעֲלֵי־זָהָב

מִשּׁוּט בְּלִי הֶרֶף

בִּנְתִיבֵי חֹל.


וַאֲנַחְנוּ (כָּל אֲשֶׁר פַּעַם אָהָב)

בָּכֹה־נֵבְךְּ לִצְלִיל הַפַּעֲמוֹנִים

עוֹד הַרְבֵּה־הַרְבֵּה מוֹנִים.

המלצות קוראים
תגיות