רקע
אברהם שלונסקי
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: בתוך: אברהם שלונסקי - כתבים - שירים כרך ב, ירושלים: ספרית פועלים; תשל"ב 1971

 

א

בְּמַגְרֵפוֹת שְׁחוֹרוֹת עָרַם לוֹ הַלַּיִל

שִׁבֳּלֵי־זָהָב עַל הַתְּכוֹל

וְלַבֹּקֶר

הָיוּ לַאֲלֻמָּה.


מִי זֶה לָגַז אֶת הַחַמָּה

בִּשְׁלָשׁ־קִלְשׁוֹן אֵינוֹ־נִרְאֶה

וְעַל הַקָּרוֹן טְעָנָהּ?


אָנָה יִסַּע

אָנָה יִסַּע קְרוֹנֵךְ זֶה הַגָּדוֹל

תֵּבֵל!


אֲלֻמָּה מוּטָל גַּם אֲנִי בְּמֶרְחָבַיִךְ

וּלְמַלְגֵּזֵךְ פֹּה אֲצַפֶּה.


וּכְבָר גּוֹעִים שְׁוָרַיִךְ הַמּוֹשְׁכִים בַּקָּרוֹן

וְהָאוֹפַנִּים חוֹרְקִים לִי:

הָאָדָם!

וְזָעִים זוּעַ וְהַקְרֵב:

אֵלָי!


בַּקָּרוֹן

בְּטַבּוּר הַגָּדִישׁ

אֱלֹהִים גְּדוֹלִים נִצָּב

וּבְיָדוֹ

שְׁלָשׁ־הַקִּלְּשׁוֹן.

 

ב

בְּכַרְמְךָ יָהּ יַזְהִיבוּ הָאַשְׁכֹּלוֹת

וּבוֹצֵר אָיִן.

חָלָב מָלֵא כָּל שַׁד. מַיִם כָּל נָחַל.

וּבְכָל עֵנָב יָיִן.


בָּשֵׁל כָּל וְתוֹסֵס מוּל הַחַמָּה

וְהִיא שׁוֹפֶכֶת אוֹרוֹת.

וְאָנֹכִי זְמוֹרַת־גֶּפֶן עוֹמְסָה הָאַשְׁכֹּלוֹת

זְמוֹרָה בֵּין הַזְּמוֹרוֹת.


וּמִנֵּטֶל־הָעֲנָבִים בְּכַרְמְךָ יָהּ

אֶשְׁכֹּל רֹאשִׁי לָאֲדָמָה שַׁח.

אֱלֹהַּ לִקְרַאת הַבָּצִיר הַגָּדוֹל

גִּתֶּיךָ פְּתַח!

 

ג

אַתָּה אֲשֶׁר הִשְׁקֵיתָ טַל כָּל עֵשֶׂב שָׂדַי

פְּתַח בִּרְזְךָ וְצַק עַל רֹאשִׁי בְּרָכָה.

אֲנִי לֹא אֶקְצֹּר דֶּשֶׁא רֹאשִׁי

צֶמֶר בְּשָׂרִי רַךְ לֹא אָגֹז

כִּי טוֹב לִי כָּכָה!


צַק־צָק עַל רֹאשִׁי וּרְאֵנִי שֶׁאֲנִי נָאֶה:

דִּשְׁאִי רַעֲנָן. צַמְרִי שָׁחוֹר. וְלֹא כָהוּ.

צַק צַק! לְךָ הַצֶּמֶר. וְהַדֶּשֶׁא

לְךָ הוּא!


וּבְבֹא לֵיל־גֵּז

בְּבֹא שְׁעַת־קָצִיר גְּדוֹלָה

עָקְדֵנִי בֵּין בִּרְכֶּיךָ וְגֹז וְגֹז בִּבְרָכָה.

בְּכַף־הַתְּכֵלֶת – מַגָּל. בַּשְּׁנִיָּה – גּוּפִי.

וְטוֹב לִי כָּכָה.

 

ד

אֲנִי רָץ – וְזֶה רֹאשִׁי כְּדַרְכִּי

פָּרוּעַ.

אֲנִי רָץ – וְהַטֶּנֶא עַל רֹאשִׁי

קָרוּעַ.


אֲנִי רָץ – וּמִדַּרְדְּרִים פֵּרוֹת שֶׁבָּשְׁלוּ

מִכָּל חֹר מִכָּל סֶדֶק.

אֲנִי רָץ – וְאֵין פְּנַאי לִסְתֹּם פְּרָצִים וְלִבְדֹּק

הַבֶּדֶק.


אֲנִי רָץ. אֲנִי רָץ. מִי זֶה לוֹקֵט פֵּרוֹתַי?

הָהּ צְאֶינָה הַבָּנוֹת וּבְכֶינָה:

עָיֵף הַבּוֹצֵר מִלָּרוּץ הַגַּתָּה

וְהוּרַק הַטֶּנֶא.


אַךְ שׁוּב אֲנִי רָץ – וְזֶה רֹאשִׁי כְּדַרְכִּי

פָּרוּעַ.

וְשׁוּב אֲנִי רָץ – וְהַטֶּנֶא עַל רֹאשִׁי

קָרוּעַ.

 

ה

הַגַּתָּה! הַגַּתָּה! אֶל בֵּית־הָרֵחַיִם!

מַלְּאוּ הַשַּׂקִּים! מַלְּאוּ הַסַּלְסִלּוֹת!

אֶחָד הוּא הַטּוֹחֵן אַחַת הִיא הַטַּחֲנָה

וְאִם רַבּוּ הַמְּסִלּוֹת.


קָרוֹן שָׁחוֹר אֲדָמָה

וְשְׁוָרִים סוּמִים יִמְשְׁכוּ בְּעֻלָּהּ

וְלָנוּ זֶרַע־תְּנוּבוֹת וְאַחְיוֹתֵינוּ הָרוֹת

כֻּלָן הָרוֹת וְאֵין שַׁכּוּלָה.


מִשְׁכוּ שְׁוָרִים סוּמִים!

זוּעַ קָרוֹן קָדוֹשׁ!

גָּדוֹל הוּא הַקָּצִיר

וְהַקָּצִיר נָדוֹשׁ.

 

ו

וְעַתָּה

שַׂקֵּי־גַּרְגְּרִים אָנוּ

אֲשֶׁר לְתוֹר הִטָּחֲנָם יְצַפּוּ דוּמָם

מֵאַהֲבָה.

– פְּלוֹנִי!

– הִנֵּנִי!

הֵי קָחוּנִי הֲרִיקוּנִי זְרוֹעוֹת־עוֹלָם!

טוֹב! טוֹב! – זַמְזֵמְנָה רְצוּעוֹת!

טוֹב! טוֹב! – אַבְנֵי־הָרֵחַיִם!

הָעֵקְנָה! גָּרֵסְנָה!

בְּעֶצֶם יָדָיו יְגַלְגֶּלְכֶן גּוֹרָלֵנוּ

שִׁמְשׁוֹן עִוֵּר בַּנְּחֻשְׁתָּיִם.


הִנֵּה נִטָּחֵן

הִנֵּה יִדַּרְדְּרוּ זֶרְעוֹנִים

הִנֵּה יִנְהַר־יִנְהַר שֶׁלֶג קִמְחֵנוּ

לְךָ לְךָ יָקוּם!

מִי יֹאמַר:

קִבָּר הִיא! סֹלֶת הִיא!

אַחַת הִיא לָנוּ!


טַחֲנוּ טַחֲנוּ הָרֵחָיִם!

המלצות קוראים
תגיות