רקע
אברהם שלונסקי
יִזְרְעֶאל
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: בתוך: אברהם שלונסקי - כתבים - שירים כרך ב, ירושלים: ספרית פועלים; תשל"ב 1971

 

א

כְּאֹרְחַת גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וְדַבְּשׁוֹתֵיהֶן בַּשָּׁמַיִם

הִבְרִיךְ אֱלֹהִים אֶת הָרֵי הַגִּלְבֹּעַ

וְשַׁדְמוֹת יִזְרְעֶאל כִּבְכָרוֹת רַכּוֹת

אַל פִּטְמוֹת שָׁדָן צָמְדוּ.


זָב זָב חֲלֵב הַנְּחָלִים עוֹבֵר עַל גְּדוֹתָיו.

וְהָאֲדָמָה (הוֹ סוּסָה שְׁחוֹרָה, הָרָה!)

הִנֵּה תִּפְשֹׁט צַוָּארָהּ נְחִירֶיהָ תַּרְחִיב תִּנְשֹׁף –

כִּי הֵרִיחָה מָיִם.


מָיִם! מָיִם!

הוֹ חֲלֵב־הַקֹּדֶשׁ מִשָּׁדֶיךָ אֱלֹהִים!


אַךְ הִנֵּה מָלְאוּ גַם עֲטִינַי חָלָב

עֲטִינֵי אָדָם!

וּבְשָׂרִי – שַׁד שׁוֹפֵעַ כֻּלּוֹ יִגְבַּהּ מִנִּי אָרֶץ.


הוֹ שַׁדְמוֹת יִזְרְעֶאל הָרְגוּבוֹת!

יְנַקְנָה! מְצֶינָה!


בֹּאוּ בְּכָרוֹת! סוּסִים! אָדָם! אֱלֹהִים!

וְאֵינִיקְכֶם

כִּי לָכֶם פִּטְמוֹת שָׁדָי.

 

ב

כִּזְקֵנוֹת גִּבְּנוֹת פֹּה הִלְחִיתוּ הָאֹהָלִים

כִּי רַב הַמַּשָּׂא עַל הַשֶּׁכֶם.

הָאָדָם בָּשָׂר הוּא וְהוּא עָמֵל פֹּה בַּקֹּדֶשׁ

וְלָאֲדָמָה – לֶחֶם.


כְּשֵׂיָה צוֹלְעָה נִשָּׂא תֵּבֵל פֹּה

מִתַּחַת לְבֵית־הַשֶּׁחִי.

בָּאֲוִיר יוֹרְדִים פֹּה תַּלְתַּלַּי־אֱלֹהִים

וּמְלַטְּפִים עַל כָּל לֶחִי.


מִי גָדוֹל פֹּה מִי קָטָן

בְּמַלְכוּת הָעֲבוֹדָה וְהַבָּשָׂר?

אֲדָמָה גְלוּלָה פֹּה – מְגִלַּת בְּרִית־חֲדָשָׁה.

וְאָנוּ – שְׁנֵים־הֶעָשָׂר!

 

ג

הַזְּרִיחָה גּוֹעָה לִי מֵרֶפֶת־אֵל

וְאֶת פַּרְצוּפָהּ מְשַׁרְבֶּבֶת.

הִנֵּהוּ – צֶלֶם־אֱלֹהִים!

הִנֵּהִי – פָּרָה גוֹעָה וְחוֹלֶבֶת!


עֲדָרִים יָצְאוּ כְּבָר לַגָּיְא.

עֲדָרִים יָצְאוּ כְּבָר אֶל שָׂדָם.

וְאֵלִי רוֹעֶה צֹאנוֹ פֹּה

הִיא צֹאן הָאָדָם.


“רָעַבְתָּ?”

“לֹא!”

“וּמַה תְּבַקֵּשׁ לָךְ?”

"כַּד מַיִם לִי וּצְנִים!

הוֹ אָח

אֱהֵי נָא גְדִי אֶת גְּדָיֵי אֱלֹהִים!"

 

ד

הִשְׂעִירָה אַדְמַת־אָבִיב – גְּוִיָּה גְדוֹלָה

וּבְשָׂרִי הִדְשִׁיא בַּאֲבִיבוֹ

כֹּה אֶעֱמֹד עָרֹם לִי וְחוֹמֵד גּוּפִי זֶה הַשָּׂעִיר

וְהִנֵּה הִשְׂעִיר גַּם הַשַּׁחַר וְהוּא אַדְמוֹנִי.


טוֹב לְךָ אֲשֶׁר תִּתְמוֹדֵד פֹּה גְוִיָּתְךָ הַמְדֻשָּׁאָה

אָדָם!

וּבָאוּ עַז וָשֶׂה לְלַחֵךְ שְׂעָרְךָ זֶה הָרַעֲנָן

וּבֵרְכוּךָ: מֶה־מֶה־מֶה.

וְיָרַד אָז גַּם אֱלֹהִים כִּטְלֵה־עִזִּים רַךְ

לִרְעוֹת פֹּה בִּבְשָׂרְךָ אֲשֶׁר הִדְשִׁיא בַּאֲבִיבוֹ.

 

ה

פְּרוּם־חֻלְצָה כְּשַׁעֲרֵי הֵיכָל פְּתוּחִים

בְּאֶצְבְּעוֹת רַגְלַי אֲלַטְּפָה אַדְמַת־בֹּקֶר.

הִנֵּה אֶתְפַּרְקֵד אֶרְבַּץ לִי – חֵיק־אֵם.

וְכָל הַנְּהָרוֹת יֵלְכוּ אֵלָי

וְיַךְ שָׁרָשָׁיו בִּי כָּל אִילָן

וּמִתְרַפֵּק עָלַי אֱלֹהֵי־כָּל־הָעוֹלָם

וְלוֹחֵשׁ לִי בְּאַהֲבָה:

אַתָּה!… אַתָּה!…


אֶשָּׂא גוּפִי עַל כַּפַּיִם

וּמִתַּחַת לְרַעְמַת אִילָן עָבֹת

עַל כֵּס־דֶּשֶׁא יָרֹק אוֹשִׁיבֶנוּ

אָדָם־יְהוָה!

הִנֵּה עוֹטֵר הַשַּׁחַק חַמָּה גְּדוֹלָה לְמִצְחוֹ

כִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ

וְרוֹעֵף תְּפִלָּה אֱלֵי חֵיקִי.


הִתְפָּרְמִי חֻלְצָה כְּשַׁעֲרֵי־הֵיכָל פְּתוּחִים

וְתָבֹא תְּפִלַּת־כָּל־חַי

לִפְנֵי בְּשָׂרִי הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב.

 

ו

בַּלַּיְלָה יוּאֲרוּ אֹהָלִים – פָּנָסִים גְּדוֹלִים

וְנוֹשְׁמִים הָרֵי הַגִּלְבֹּעַ.

מִי חוֹרֵשׁ שָׁם מְזִמָּה רָעָה

כְּמוֹ חַיָּה גְדוֹלָה תִּפְעַר לֹעַ?


בִּלְעָם אֶרֶךְ־שֵׂעָר גְּלוּי־עֵינַיִם

לַיִל רוֹכֵב עֲלֵי אָתוֹן שְׁחוֹרָה.

אַךְ רָבְצוּ תַּחְתָּיו הָרֵי בַּגִּלְבֹּעַ.

חָשׁוּ: אִוְשַׁת יַד אֱלֹהַּ זוֹרְעָה.


בְּכַף שְׂעִירָה מְלֹא־חָפְנֶיהָ הַכּוֹכָבִים

זֶרַע־חָזוֹן יִזְרַע אֵל.

שְׂפָתַיִם שְׁחוֹרוֹת לוֹחֲשׁוֹת בִּרְעָדָה:

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יִזְרְעֶאל!

המלצות קוראים
תגיות