רקע
אברהם שלונסקי
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: ספרית פועלים; תשל"ב 1971

 

I

מַחֲזֶה מוּל מַחֲזֶה: בַּשָּׁמַיִם – כָּבוּל אֶל כֵּס מְרֻפַּד-שחורים אִישׁ מֻכָּה וְנָגוּעַ עַל צַוָּארוֹ חַרְצֻבּוֹת בַּרְזֶל וּמֵאֲחוֹרָיו רוֹאֶה-וְאֵינוֹ-נִרְאֶה אִיּוֹב.

וּבָאָרֶץ – עֲצֶרֶת-חָג. הֲמוֹן עֲדוּיֵי-צְחוֹרִים הוֹרְסִים אֶל חֻרְבַּת-אֵלִיָּהוּ.


הכבול

רֶגַע תַּחֲלֹף עַל פני נְשִׁימָתֵךְ הַחַמָּה

אֱלֹהִים

וַעֲדֵי רֶגַע

תָּפוּג וּכְלֹא הָיְתָה.

יָדַעְתִּי:

נִכְסַפְתָּ לִגְאֻלָּה וַתֹּאמַר אֲחִישֶׁנָּה

אַךְ שַׁבְתָּ נִחַמְתָּ כִּי לֹא עֵת.

וּבְבֹא שְׁעַת-חָזוֹן עָתָּה

לָמָּה לֹא תִּרְבַּץ מְלֹא-קוֹמָתְךָ עָלַי

כִּרְבֹץ הַמָּחוֹג הַגָּדוֹל עַל הַמָּחוֹג הַקָּטֹן

בְּבֹא שְׁעַת חֲצוֹת?

הִתְמוֹדְדָה עָלַי אֱלֹהִים גְּדוֹלִים

כִּי קָרְבָה הַשָּׁעָה!


איוב

אָכֵן קָרְבָה הַשָּׁעָה

אֲשֶׁר יִשָּׁמֵט הַמָּחוֹג הַקָּטֹן!


הכבול

אִיּוֹב?!

מַה הִמְרִיצְךָ כִּי תָּבֹא?

אוּלַי דָּבָר שָׂם הַתִּשְׁבִּי בְּפִיךְ?

אֱמֹר!


איוב

אָכֵן דָּבָר בְּפִי אַךְ לֹא הוּא שָׂמָהוּ.

וְהַכִּסֵּא לָמָּה הֻצַּג רֵיק הַיּוֹם?


הכבול

כְּאָב שַׁכּוּל גָּעָה אֶמֶשׁ

וּבְחֵיקוֹ כַּדּוּר-הָאָרֶץ כִּנְשָּׂא בֶּן-זְקֻנִים

נָשׂוּא וְנָשׁוֹק לִפְצָעָיו.


איוב

וְגַם חָבוֹשׁ


הכבול

לֹא! כִּי נָשׁוֹק וָּבכֹה בָּכֹה וְנָשׁוֹק.

וְהַיּוֹם

בָּעַט לְפֶתַע בְּכִסֵּא-הַכָּבוּד וַיִּשְׁאַג:

עִטְפוּהוּ שְׁחוֹרִים!

שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם הָגִיפוּ!

וַאֲרֻבּוֹתֵיהֶם סֹכּוּ בַּעֲנָנִים!

אַךְ רֶגַע הִתְבַּדְּרָה פָּרֹכֶת-הָעֲנָנִים

וּבְעַד הַמִּפְלָשׁ

הַמַּחֲזֶה הַגָּדוֹל לְמַעֲנוֹ כֹּה רַבּוֹת עֻנֵּיתִי.

רְאֵה

מַה יָּחֹג הָאָדָם

מַה יִּכְמַהּ כָּל בָּשָׂר לְמַרְפֵּא

וְכָל נֶפֶשׁ: מָשִׁיחַ! מָשִׁיחַ!


איוב

אִי לְךָ

אַתָּה הַמִּתְפַּלֵּשׁ לְרַגְלֵי הַדְּוַי הַגָּדוֹל

וְאוֹתוֹ לֹא תֵּדַע.

הֲתִרְאֶה: חַמָּה! וְאַתָּה לֹא תֵּדַע

כִּי טוֹטֶפֶת צְהֻבָּה הִיא עַל מִצְחוֹ הֶחָרוּשׁ.

אוֹ אֵין זֹאת כִּי תִּקְרָא גַם אַתָּה

לַנְּקֻדּוֹת הַצְּהֻבּוֹת הַלָּלוּ: כּוֹכָבִים!

הֲלָזֹאת פֹּה אֻסַׁרְתָּ כַּכֶּלֶב בַּמְּלוּנָה

לְהָנִיא אֶת אַחַי מִלִּרְאוֹת יָהּ דַּוָּי

פָּנִים-אֶל-פָּנִים

וְלָרֹן לַלֵּילוֹת הַגּוֹלְשִׁים כִּרְצוּעוֹת-שֶׁל תְּפִלִּין

עַל צַוְּארֵי צַדִּיקִים:

צֶלֶם-אֱלֹהִים אֲנִי!

דְּוָי עֲלֵי אָרֶץ!

אָדָם!


אוֹ אוּלַי אָמַרְתָּ לְנַעֵר הַמְּזוּזוֹת הַצְּהֻבּוֹת

כְּנַעֵר נֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה

וּלְהוֹקִיעַ תַּחְתֵּיהֶן אֶת פְּרוּטוֹת-הַזָּהָב

"כּוֹכָבִים! כּוֹכָבִים! כְּצִלְצְלֵי-כִּפָּה

לְמַעַן יָרִיעַ הַמּוּקְיוֹן: גְּאֻלָּה!

וְיָרַד הַמָּסָךְ עַל פָּנָיו.


הכבול

נִלְהָבִים דְּבָרֶיךָ אִיּוֹב אַךְ פְּרוּעִים לִמְאֹד.

הֲתֹאמַר לְכַחֵשׁ כִּי אָמְנָם הַמְיֹעָד הִנֵּנִי?


איוב

אִי עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר!

בַּמֶּה נֶחְשָׁב אַתָּה הַמְיֹעָד

לְעֻמַּת רִבּוֹאוֹת הַכְּבוּלִים

הַנַּעֲנִים לְתֻמָּם בְּצִדֵּי-אֳרָחוֹת

וְהֵמָּה לֹא יֵדְעוּ כִּי גּוֹאֲלִים הִנָּם.

אִם נִסְתַּר מִמְּךָ חֲזוֹנִי וְאִם נִסְתַּם

הִנֵּה הַמְּגִלָּה. גְּמַעְנָה כַּיַּיִן

כִּי הִיא-הִיא הַבְּרִית הָאַחֲרוֹנָה

זוֹ כָּרַת אֵל דַּוָּי אֶת עַבְדּוֹ אֶת אִיּוֹב.

 

II

בני-אדם

– קוֹל נְחֻשְׁתַּיִם!

– כְּרַעַם בַּגַּלְגָּל.

– כְּקוֹל הַיּוֹלֵדָה.

– כְּמוֹ עֲנוֹת וַי-וְהֶאָח יַחְדָּו.

– הוּא יָבֹא! הוּא יָבֹא הַיּוֹם!

– עוֹד מְעַט וְנִפְתְּחוּ שערי הַחֻרְבָּה.

– שָׁלשׁ פְּעָמִים יְפַרְזְלוּ הַנְּחֻשְׁתַּיִם וְאַחַר הַשְּׁעָרִים יִפָּתְחוּ.

– בַּמֶּה תֵּדַע זֹאת?

– הַשַּׁמָּשׁ הָעִוֵּר הִגִּיד לִי.

– וּכְשֶׁיָּבֹא הַגּוֹאֵל יִתְפַּקֵּחַ?

– אֶל-נָכוֹן!

– וְהַזָּקֵן הַגִּבֵּן לָמָּה מֵאֵן לָלֶכֶת?

– וְגַם אוֹתָנוּ הֵנִיא.

– וּכְשֶׁיָּבֹא הַגּוֹאֵל יִזָּקֵף?

– אֶל-נָכוֹן

– וְגַם אַרְבָּעַת בַּעֲלֵי-הַמּוּמִין יֵרָפְאוּ?

– גַּם הֵמָּה!

– אַךְ הִנֵּה הֵם.

– הִנֵּה הֵם בָּאִים.


ארבעת בעלי-המומין

בִּנְשִׂיאַת-כַּפַּיִם כִּבְבִרְכַּת הַכֹּהֲנִים

בָּאנוּ אֲלֵיכֶם

וּבְפִינוּ הַבְּרָכָה:

יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּהְיוּ כָּמוֹנוּ


גבן

כָּמוֹנִי הֱיוּ!


אֶת כַּדּוּר-הָעוֹלָם עַל שֶׁכֶם הַפְּצוּעָה מִמַּשָּׂא כַּתֵּפוּ

וִיחֵפִים עַל דַּרְדַּר שָׂאוּהוּ

כִּנְשׂא חֲטוֹטֶרֶת!


עור

כָּמוֹנִי הֱיוּ!

וְהָיוּ עֵינֵיכֶם עֲצוּמוֹת בְּשֵׁאתְכֶם הַמַּשָּׂא

כְּבִקְרִיאַת-שְׁמַע: אֶחָד!


חרש

כָּמוֹנִי הֱיוּ!

וְהָיוּ אָזְנֵיכֶם אֲטוּמוֹת כְּחַלּוֹנוֹת בֵּית-תְּפִלָּה

בְּתִקּוּן-חֲצוֹת.

הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ הַשַּׁמָּשׁ

וְדוֹפֵק בַּחַלּוֹן.


אלם

כָּמוֹנִי הֱיוּ!

הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ וְאָנֹכִי הַמִּזְמוֹר

בִּתְהִלֵּי הַדָּוִים הַגְּדוֹלִים.

נַשְּׁקוּ כָּל מַכְאוֹב

כְּנַשֵּׁק הַמְּזוּזָה כָּל בָּאֵי בֵּית-תְּפִלָּה

וּשְׂאוּ אֶת מַדְוֵיכֶם עַל כָּתֵף

כִּנְשׂא סַלֵּי-בָּצִיר הַמְּלֵאִים אֶל גַּת.


בני-אדם

צוֹחֲקִים


בעלי-המומין

פּוֹרְשִׁים וְהוֹלְכִים.

 

III

הכבול

הִנֵּה אָכַלְתִּי הַמְּגִלָּה

וְלֹא אֵדָע: הֲטָהַר גּוּפִי לְפֶתַע

אוֹ אוּלַי הֻכָּה שִׁבְעָתָיִם?

"בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדְּוָי – – "

מִי צִוָּה לָאֹרְגִים אֶת בִּגְדֵי-הַיְּשׁוּעָה:

"קִרְעוּ קְרִיעָה!

פָּרֹכֶת עֲנָנִים אֱרֹגוּ!"

עַתָּה יָדָעְתִּי:

הַמְעַט לְךָ אֲשֶׁר הִתְנַקַּשְׁתָּ בָּאָדָם

כִּי גַם אֵל אֱלֹהָיו הִתְנַכַּלְתָּ?

לְמַעַן תִּכְבַּד עָלַי הַתְּעוּדָה שִׁבְעָתָיִם

לְמַעַן יוּשַׂם עָלַי אֲשֶׁר אֶפְדֶּה גַם אוֹתוֹ

מִן קַן-הָעֲטַלֵּף.

אַךְ הָיֹה לֹא תִּהְיֶה!

תְּקַע בְּשׁוֹפָר הַתִּשְׁבִּי!

קְרָא בְּגָרוֹן שֶׂכְוִי לְבֶן-הַנּוֹצָה!

גִּיר-גִּיר בְּעֵינֶיךָ אִיּוֹב!

חוֹרֵג.

קוֹרֵעַ אֲסוּרָיו.

צוֹנֵחַ.

בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדְּוָי…

וְהַדְּוָי הָיָה אֶת הָאֱלֹהִים…

וַיַּעַשׂ סְפִינָה גְדוֹלָה…

הָהּ דִּמְעַת-הָאָדָם!

הָהּ נְשִׁיקַת-אֱלֹהַּ!

הָהּ בֵּיצֵי-הַקֹּדֶשׁ בְּלוּלְכֶם הַשָּׁחוֹר!

הִנֵּה יִבָּקְעוּ מַקּוֹרִים צְהַבְהַבִּים

וְרִצְּדוּ אֶפְרוֹחִים בְּחֵיק אֱלֹקִים!

עַל מָה עָמַדְתָּ אִיּוֹב!

הֵא צַוָּאר – כֹּף!

הַכְבֵּד הַנְּחֻשְׁתַּיִם שִׁבְעִים-וְשִׁבְעָה!

רְאֵה: הִנֵּה גָחָה תִּמֹּרֶת-עָשָׁן קְטַנָּה

וּדְמוּת לָהּ כִּדְמוּת עוֹרֵב

וּבְפִיהָ מַרְצֵעַ.

הִנֵּה אָזְנִי –

קוּם רַצְּעֶנָּה אִיּוֹב

רַצְּעֶנָּה לִצְמִיתוּת

לִצְמִיתוּת.

 

IV

בני-אדם

– שׁוּב!

– בַּשְּׁנִיָּה!

– עוֹד אַחַת וְהוּא בָּא!

– וְאוּלַי…

– שָׁמַעְתִּי: רָבְצָה הָאָתוֹן הַלְבָּנָה וְלֶכֶת לֹא תֹּאבֶה.

– שָׁמַעְתִּי: אִלֵּם הַשּׁוֹפָר וּתְקֹעַ יְמָאֵן.

– דִּבְרֵי-בַּדִּים הֵמָּה! אַל תָּשִׂימוּ לֵב.

– נְבִיאֵי-הָאֱמֶת הִתְנַבְּאוּ לָנוּ!

– הוּא יָבֹא! יָבֹא!

– אַךְ מִי זֶה?

– חֲגוֹר שַׂק וְעַל רֹאשׁוֹ אֵפֶר.

– וּבְיוֹם אֲשֶׁר כָּזֶה?!

– הֲלֹא שׁוֹטֵה-הַקִּרְיָה הוּא!

– קִרְאוּ לַשּׁוֹטֶה וִישַׁטֶּה לְפָנֵינוּ.

– הֵן מָחָר יִשְׁתַּפֶּה וּמִי עוֹד יִנָּבֵא אֵלֵינוּ?


השוטה

שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ:

הַלַּיְלָה נֶעֱלַם הַמֵּת וּשְׁנֵי נֵרוֹת-הַמְּרַאֲשׁוֹת

עֲזוּבִים עַל הָרִצְפָּה יַעַמְדוּ

וְאֵין מְכַבֶּה.


בני-אדם

– אֵיזֶה מֵת?

– מִי מֵת?


השוטה

טָרַף עֲטַלֵּף אֶת שֶׂכְוִי

וּשְׁתֵּי עֵינַי כְּפֵא-נוּן יַשְׁחִירוּ מָחָר.

בְּכוּ בָּכוּ לַמֵּת!

כַּבּוּ הַנֵּרוֹת!

כִּי אֵין מִי שֶׁיַּבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה

הַשּׁוֹטֶה לְבַדּוֹ לֹא יֵבְךְּ וְלֹא יִצְחַק

כִּי

אֵין דָּבָר אֲשֶׁר יָמוּת וּלְחִנָּם יִדְלְקוּ הַנֵּרוֹת

וְרַק יוֹם-יוֹם יַלְבִּין שֶׁלֶג צָהֳרַיִם

וְהַלֵּילוֹת – לֵילוֹת:

עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים לְלֹא-קֵן.


בני-אדם

– וּמָה אֵפוֹא הַשַּׂק אֲשֶׁר חָגָרְתָּ?

– וְהָאֵפֶר אֲשֶׁר לְרֹאשְׁךָ מָהוּ?


השוטה

כִּי מוֹת יָמוּת הַשֶּׂכְוִי.

אָנֹכִי – הַיָּתוֹם. וְאַתֶּם – הַמִּנְיָן.

וָאָבֹא הֲלֹם לוֹמַר קַדִּישׁ.


בני-אדם

אֱמֹר!


שוטה

וַעֲנִיתֶם אַחֲרַי אָמֵן?


בני-אדם

– אָמֵן וְאָמֵן!

– הָנִיחוּ לוֹ! לֹא עֵת הֲתֻלִּים הִיא.

– קוֹל-הַנְּחֻשְׁתַּיִם יָרִיעַ וְלֹא נִשְׁמָעֶנּוּ.

– הַסּוּ! הַסּוּ! עוֹד מְעַט יְפֻרְזַל בַּשְּׁלִישִׁית.

– עוֹד מְעָט!


 

V

הכבול

אִיּוֹב! אִיּוֹב! רֵד וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם!

הוּא לֹא יָבֹא

הוּא לֹא יֵרֵד הַגּוֹאֵל הַנִּרְצָע.

אִישׁ לְאֹהָלָיו הָאָדָם!

אִישׁ לִנְגָעָיו!

רֵד! לָמָּה תַּעֲמֹד?

הַעַל מְזִמָּתְךָ נִחַמְתָּ? אוֹ אוּלַי זַמּוֹתָ מָה עוֹד?

הִנֵּה גָחָה הֲלוֹם תִּמֹּרֶת-עָשָׁן קְטַנָּה

וּדְמוּת לָהּ כְּדִמּוּת יוֹנָה

וּבְפִיהָ מַאֲכֶלֶת.

מַה זַּמּוֹת אִיּוֹב!


איוב

לִטְרֹף הַתֵּבָה הַלְּבָנָה


הכבול

וְהֵן טָרוֹף טֹרְפָה כְּבָר.


איוב

לֹא טֹרְפָה

וְרַק הָעֳגָנִים אֶל חוֹפִים רִתְּקוּהָ.

וְלַיְלָה-לַיְלָה יִשְּׂאוּ עַיִן תּוֹעֵי-חוֹפִים רִתְּקוּהָ.

וְלַיְלָה-לַיְלָה יִשְּׂאוּ עַיִן תּוֹעֵי-חוֹפִים

יַטּוּ אֹזֶן אֱלֵי אֹפֶק:

הַיְפַרְפֵּר מִפְרָשׂ לָבָן בּמֶּרְחַקִּים?

וָאָבֹא לְגַדַּע הַמָּחוֹג

הַחוֹתֵר וְזָע אֶל הַיְשׁוּעָה הַקְּטַנָּה

כִּמְשׁוֹטֵי הַתֵּבָה אֶל הָרֵי-אֲרָרָט.

לְבַעֲבוּר יִזַּח עַל לוּחַ-הָעִתִּים

רַק מָחוֹג יְחִידִי

אֶצְבַּע אֵל דַּוָּי.


הכבול

סְפִינָה צוֹפֶרֶת אִיּוֹב!


איוב

זֶה פָּתַח הָאָרוֹן אֶת פִּיהוּ וְקוֹרֵא לְמֵתוֹ:

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה!

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה!

הִנֵּה הָבְרְכָה לְרַגְלֶיךָ הָאַחֲרִית

מְגַבֶּנֶת דַּבַּשְׁתָּהּ: עֲלֵה!

רְאֵה הַחִזָּיוֹן – וָמוּת!

מה אַתָּה רוֹאֶה הַכָּבוּל?


הכבול

סְפִינָה עַתִּיקָה תָּזוּעַ אִלֶּמֶת

וְהֶבֶל פִּי-נֶעְלָם אֶת אוּרֵי-מִגְּדָלִים יְכַבֶּה.

קוֹרְסִים תְּרָנִים מִנֵּטֶל מִפְרָשִׂים

חוֹרְקִים מְשׁוֹטוֹת

מַלָּחִים עֲצוּמֵי-עֵינַיִם חוֹתְרִים דּוּמִיָּה

וּכְנֶגְדָּם שְׁנֵי כֵּפִים יַשְׁחִירוּ כְּלוּחוֹת-הַבְּרִית:

הַדְּוָי וְהֶעָמָל.


איוב

תַּם הַחִזָּיוֹן!


 

VI

בני-אדם

– הִנֵּה

– בַּשְּׁלִישִׁית!

– הִגִּיעָה הַשָּׁעָה!

– הִכּוֹנוּ!

– הַטּוּ אֹזֶן!

– תֵּכֶף יִתָּקַע!

– הַסּוּ

– אַךְ לָמָּה יִתְמַהְמֵהַּ?!

– דִּפְקוּ בַּשַּׁעַר!

– פְּתַח הַשַּׁמָּשׁ הָעִוֵּר פְּתַח!

הוֹרְסִים אֶל הַחֻרְבָּה

– אֵיזֶה אֹפֶל!

– הַאֻמְנָם עֶרֶב כְּבָר?

– כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה!

– הֲתִרְאוּ: עָשָׁן!

– הֲתִשְׁמְעוּ: צְפִירָה!

– הַסְּפִינָה הַשְּׁחוֹרָה זָחָה

– תְּקַע אֵלִיָּהוּ תְּקָע!


אליהו

(פֶּתַע הִשְׁחִירָה טַלִּיתוֹ)

תּוֹקֵעַ.

גְּנִיחָה – כְּשִׁעוּל שְׁכִיב-מְרָע.

כִּגְנִיחַת דַּם-שָׁחוּף – בַּמַּעֲרָב.


השמש העור

הַבִּיטוּ! הַבִּיטוּ!

הִנֵּה גָח כְּבָר הַקָּרוֹן הַגָּדוֹל.

עַל גַּבֵּי הַגָּדִישׁ הַשָּׁחוֹר יֵתַצַּב אֶחָד

וּבְיָדוֹ שְׁלֹש-קִלְשׁוֹן:

דְּוָי.

כְּרַעְנָה אֲלֻמּוֹת! הִנֵּה הוּא בָּא

הִנֵּה הוּא בָּא הַמְאַסֵּף.


וְנָשְׂאוּ

כולם

עֵינֵיהֶם אֶל הַחוֹף

וְרָאוּ:

אָרוֹן גָּדוֹל עַל כְּתֵפַיִם שְׁחוֹחוֹת

נִשָּׂא בַּכֶּבֶשׁ אֶל הַסְּפִינָה.


אָז יִפְרֹץ

השוטה

וְיִגְעֶה.

יִתַגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַ-אַ-אַ-אַ…


תָּם וְלֹא נִשְׁלַם



המלצות קוראים
תגיות