רקע
אברהם שלונסקי
כְּמוֹ תָמִיד
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: ספרית פועלים; תשל"ב 1971

צְהֹב-עֹרֶף

קֵרֵחַ

מֵאַחֲרֵי חֲטוֹטַרְתּוֹ צָהֳרַיִם

יוֹרֵד שֶׁמֶש צוֹנֵן אֶל הָעֶרֶב

יְרִידַת-שְׁמָשׁוֹת מְלֻמָּדָה

הַיּוֹם

כְּאָז

כְּמָחְרָתָיִם.


רֵד-רֵד בְּלִי חֶמְדָּה גִּבֵּן זָקֵן

וּלְעַס אֶת פַּס הַשְּׁקִיעוֹת

לְתֵאָבוֹן.

כְּחִתּוּלֵי סֻכָּרִיּוֹת

אֲשֶׁר נִפְצְלוּ וְנֶאֶכְלוּ בֶּחָג

יְטֹאֲטוּ תְּמוֹלִים מִן הַבַּיִת

הַיּוֹם

כְּאָז

כְּמָחְרָתַיִם.


אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת.

אַךְ מָחָר שׁוּב הַשַּׁחַר יַרְבִּיצֵנִי לִדְגֹּר

וְלֹא יָלַדְתִּי.


אוֹ כִּי בְּעַצְמִי פִּתְאֹם אָקוּם וַאֲבַקֵּשׁ

בֵּיצִים הָעֲזוּבוֹת

בְּכָל קֵן

וּבְכָל לוּל

וּבְכָל חָצֵר זָרָה

כִּי רַב בִּי חֻמִּי מִלְּעָצְרֶנּּו.


וּבְהִשְׁתַּפֵּךְ לַיִל –

כְּמוֹ הִפְשִׁיר שֶׁלֶג שָׁחוֹר מֵעֲבָרִים –

עַל שְׂפַת יְאוֹרוֹ לִי אֵתַצַּב

(תַּרְנְגֹלֶת אֲשֶׁר דָּגְרָה בֵּיצֵי אַוְזָה!)

וְאֵילִיל מַר:

אֶפְרוֹחִי הָהּ אֶפְרוֹחִי!


עוֹד גֶּזֶל-יוֹם – וְאֵין מִתְקוֹמֵם:

לָמָּה?

עוֹד בַּר-מִנָּן – וְאֵין אִישׁ זוֹעֵק:

וַי!

הֵן עוֹד מְעַט וְנַחַר אַלְפֵי פִּיּוֹת

יְחַרְחֵר שִׁיר-הַשִּׁירִים שֶׁלַּשֹּׂבַע

אֶל הַלָּיִל.


וּלְפֶתַע קוֹל:

– וּמַה בְּכַךְ?


הֵן זֶהוּ חֹק – מִבְּרֵאשִׁית וְעַד עָתָּה

לֹא טוֹב כָּל-כָּךְ – וְגַם לֹא רַע מְאֹד

זֶה – כָּכָה סְתָם:

הַיּוֹם לִשְׁקֹעַ מָטָּה

וּמָחָר שׁוּב לִזְרֹחַ

עוֹד – וְעוֹד – וְעוֹד – –


אוֹי לִי!

הִנֵּה כְּבָר הִשְׁתַּרְבְּבָה מִן הָאֹפֶק

כַּף-יָעֶה שְׁחוֹרָה שֶׁלַּלַּיִל

וּכְאוּד מֵאָח דּוֹעֶכֶת תִּגְרֹף אֶת הַחַמָּה:

– וּמַה בְּכָךְ?

הֵן לוֹקְטִים פֹּה בְּנֵי אָדָם גֶּלְלֵי-צֹאן לְזֶבֶל.

הַמָּחָר יַחְפֹּן גַּם תְּמוֹלֶיךָ כְּמוֹ דֹמֶן

וְהָיוּ עוֹד לִתְנוּבָה.

וָאֶרְאֶה:

מִוָּו הַיָּרֵחַ מִשְׁתַּלְשֵׁל הַחֶבֶל

ןּמֵנִיד גֻּלְגֹּלֶת עֲנוּבָה.


לֵילְכֶם לִמְנוּחוֹת

צֹאן וְאֵלִים וַאֲנָשִׁים!

*

וְחוֹרְזִים הַיָּמִים הַתְּפֵלִים

כְּסִיעוֹת אַוָּזִים

אֶל לוּלָם.

וְלָמָּה לֹא יֵצְאוּ מֵחַגְוֵי לְבָבוֹת אֲפֵלִים

הָרוּחוֹת לְבַכּוֹת אֲלוּלָם?


וְהַשֶּׁמֶשׁ אַף הִיא:

"אַח! זָקַנְתִּי נְכָדַי!

הַנִּיחוּ לִי שֶׁבֶת מֵאֲחוֹרֵי-כִּירַיִם

עַצְמוֹתַי הַיְשִׁישׁוֹת לְחַמֵּם1."


וְרַק שְׁנַיִם יְדִידִים-חֲזִירִים

(מַדּוּעַ רַק שְׁנַיִם?)

מִתְפַּלְשִׁים בַּשְּׁלוּלִיּוֹת שָׁם.


ואָנוּ עַל פִּתְחֵי הָעוֹלָם מַחְזִירִים

וּמְלַקְּטִים שִׁירַיִם

הַיּוֹם

כְּאָז

כְּמָחְרָתָיִם.


  1. “לַחְמָם” צ“ל ”לְחַמֵּם“? – הערת פב”י.  ↩

המלצות קוראים
תגיות