כֻּלָּהּ שֶׁלִּי / זאב ז'בוטינסקי

 

מִן הַיּוֹם בּוֹ נִקרֵאתִי לַפֶּלֶא

שֶׁל בֵּיתָר וְצִיּוֹן וְסִינַי,

יַד אַחִים הִסגִּירַתנִי  בַכֶּלֶא

וַתִּנעַל בֵּית-אִמִּי לְפָנָי.

 

הַשָּׁרוֹן וְהָעֵמֶק לֹא לָנוּ,

לֹא קָצִיר, לֹא קָטִיף, לֹא בִניָן –

אֱלֹהִים, לְיָגוֹן בְּחַרתָּנוּ,

וַתִּבחַר אֶת אָחִי לְתַליָן.

 

זֶה הָרִיב – לֹא נִגמַר הוּא עֲדַיִן

בֵּין אָדֹם לְלָבָן-וְתָכֹל:

עוֹד שַׁלֵּם נְשַׁלֵּם לְךָ, קַיִן –

אֶת נִשמוֹת צְעִירֶיךָ נִטּוֹל!

 

כִּי סוֹפָן – אוֹ לַבּוֹץ רִקָּבוֹנָה,

אוֹ לִמרוֹד בִּירוּשַׁת-הַקָּלוֹן,

אָנוּ מֶרֶד נִקרָא – וְתָבֹאנָה

עִם הָעֵמֶק הַזֶּה לְפִדיוֹן.

 

טַל מַפרֶה, טַל חַיִּים – טַל הַמֶּרֶד...

הוֹי, רָותָה כָל אַרצֵנוּ טַלִּי!

נוּמָה, עֵמֶק, מֶרחַב הַתִּפאֶרֶת,

יִתנַשֵּׂא גַּם עָלֶיךָ דִּגלִי.

 

כִּי אֲנַחנוּ שָׂדֶיךָ נָטַענוּ –

בַּגָּלוּת, מֵעַכּוֹ, עַל גַּרדֹּם.

אֱלֹהִים, לַשִּׁלטוֹן בְּחַרתָּנוּ

עַל לָבָן-וְתָכֹל – וְאָדֹם.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה