הר"ר חיים יונה גורלאנד / י"ל גורדון

לִידִידִי מַר-חֲבִיבִי הָרַב הֶחָכָם הַכּוֹלֵל

עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת בְּקֶרֶב עַמּוֹ, רָב – כֹּל מְחוֹלֵל:

מַרְבֶּה חָכְמָה בְּיִשְׂרָאֵל לִבְלִי בַחשֶׁךְ יִתְגּוֹלֵל

וּמַרְבִּיץ בּוֹ תוֹרָה לִבְלִי בָעַמִּים יִתְבּוֹלֵל;

וּבִתְהֹמוֹת הַנְּשִׁיָּה הוּא צוֹלֵל

וְשָׁם חשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר גּוֹלֵל

וּמוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל

וּמְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת מִימֵי הַמְּצוּקוֹת כָּעֵת

אֲשֶׁר נוֹגֵשׂ מְעוֹלֵל

דִּכָּא לָעָפָר נַפְשֵׁנוּ וּבְעַמֵּנוּ הִסְתּוֹלֵל –

זֶה דּוֹדִי וְזֶה רֵעִי עַד סְתִימַת הַגּוֹלֵל

הר"ר חַיִּים יוֹנָה גּוּרְלַאנד חוב"ק אֹדֵיסָא וְהַגָּלִיל

יַעֲלֶה וְיִצְמַח כְּגַן רַטֹב וְאַל יִיבָש וִימוֹלֵל[1].

ספ"ב, ביום ד' ז"ך תשרי תר"ן.

[1] גם תפילתי זאת לא נתקבלה, כי למועד הזה בשנה האחרת בעמוד הר"ר חיו"ג על הבמה לדרוש ברבים בבית הכנסת, על פני כל אחיו נפל וכראש שבלת התמולל.

(הערה ממוש"ק פ' זכור, תרנ"א.)