הַגִּבְעָה הָרָה לָלֶדֶת
גִּבְעָה רָמָה
חָרְדָה, לָלֶדֶת הָרָתָה –
וַיְהִי כִּי
נֶהְפְּכוּ צִירֶיהָ עָלֶיהָ,
וַתָּחֶל לִמְאֹד
וַתִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָּ,
וַתֵּהֹם כָּל
הָאָרֶץ מִקּוֹל שַׁאֲגָתָהּ,
וַיִּרְגְזוּ הָרִים
וִיעָרִים נֶחְשָׂפוּ,
מַמְלָכוֹת חָרָדוּ,
עַמִּים נֶאֱסָפוּ;
כִּי אֶל
זַעֲקוֹתֶיהָ רָבוּ
רַבִּים בִּלְבָבָם
חָשָׁבוּ,
כִּי יוּחַל אֶרֶץ
רַחֲבַת יָדַיִם
כְּגַן אֲדֹנָי
כְּאֶרֶץ מִצְרָיִם;
וַיְהִי עַל
הָאָבְנָיִם
וַתֵּלֶד הַגִּבְעָה
הָרָמָה –
עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ
אֲדָמָה.
כֵּן אָרְחוֹת
הַמִּתְהַלְּלִים בְּמַתַּת שֶׁקֶר!
הַרְבֵּה יַרְבּוּ
הֵרֹנָם וּשְׂאוֹנָם,
וִיפַתּוּנוּ
בִּלְשׁוֹנָם
כִּי יַעֲשׂוּ
גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר,
וּבְבֹאָם עַד
מַשְׁבֵּר – הַבִּיטוּ,
אִם לֹא רוּחַ הִמְלִיטוּ!