הָעוֹרֵב וְהַשּׁוּעָל
דעה קנית מה חסרת,
דעה חסרת מה קנית?
(ויק"ר
פ"א)
עוֹרֵב עָלָה
בַּיַּעַר עַל רֹאשׁ שִׂיחַ
וּבְפִיו נֵתַח
בָּשָׂר מִן הַמַּטְבֵּחַ,
וַיַעֲבֹר שׁוּעָל
וַיָּרִיחַ
אֶת רֵיחַ
הַנִּיחֹחַ
וַיִּתְנַכֵּל
וַיָּשֶׁת
לָעוֹרֵב
בַּחֲלָקוֹת רֶשֶׁת,
וַיִּקְרַב אֵלָיו
לָגֶשֶׁת
וּבְחֶמְאֹת פִּיו
הֵפִיחַ:
צוּר עוֹרֵב! מִי
זֶה יַעֲרָךְ-לָךְ בַּיֹּפִי!
כֻּלְּךָ יָפֶה,
דּוֹדִי, אֵין מוּם בָּךְ, אֵין דֹּפִי!
לוּ בֵּרַכְךָ
אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ
לָצֶקֶת חֵן וָהוֹד
גַּם בִּשְׂפָתֶיךָ
וּכְמַרְאֲךָ נָאוֶה
לוּ עָרֵב קוֹלֶךָ,
כִּי אָז – הֵן
תֵּדַע כִּי לֹא אֵדַע חָנֹף! –
כִּי אָז
יָפְיָפִיתָ מִכָּל עוֹף כָּנָף
וּמְאֹד נַעֲלֵיתָ
עַל כָּל שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר.
לַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה רַכּוּ מִשֶּׁמֶן
הִטָּה חִישׁ
הָעוֹרֵב אֹזֶן שׁוֹמַעַת
– פֶּתִי יַאֲמִין
לַכֹּל אֱמוּנָה אֹמֶן! –
וַיִּפְצֶה פִיהוּ
בִּבְלִי דַעַת
לַשְׁמִיעַ קוֹל
בַּשִּׁיר וָזָמֶר,
וַיִּפֹּל הַבָּשָׂר
עַל הָאָרֶץ מִתָּחַת
וַיִּקָּחֵהוּ
הַשּׁוּעָל בְּנֶפֶשׁ שׂוֹמַחַת
וַיְהַתֵּל
בָּעוֹרֵב וַיֹּאמֶר:
אֱמֶת כָּל יִתְרוֹן
כָּל יֹפִי צָבַרְתָּ,
רַק הָאַחַת – הִיא הַדַּעַת – חָסַרְתָּ.