שִׁירֵי-זָהָב

י. אָח לְצָרָה יִוָּלֵד

(לְאֶחָד מִידִידַי בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו, וּשְׁמִי בְקִרְבּוֹ)

יָם זוֹעֵף הַחַיִּים, אֵין לוֹ מִסְגֶּרֶת,

הָאָסוֹן הַסּוֹבֵב – סַעֲרַת שָׁמָיִם,

וַהֲמוֹן מַלְאָכָיו רִישׁ, אֵיד וּמִנְעֶרֶת,

דֳכִי פַחַד הֵמָּה וּמִשְׁבְּרֵי מָיִם.

הָאָדָם הַלָּז אֳנִיָה נִסְעֶרֶת,

לִבּוֹ מַלָּח נִדְהָם חוֹבֵק יָדָיִם;

יֵרֶא הַמְּצוּלָה כִּי פִיהָ פוֹעֶרֶת

בָּלְעוֹ חַיִּים עַל כָּל מִדְרַךְ רַגְלָיִם.

גַּם הַמְּאוֹרִים חָשְׁכוּ עַל חוּג רָקִיעַ,

אֶל אֲשֶׁר יִפְנֶה אֵין מַצִּיל מוֹשִׁיעַ;

רַק כּוֹכָב אֶחָד מֵרָחוֹק יִרְאֵהוּ

דֶּרֶךְ בָּהּ יֵלֵךְ וּמְקוֹם בּוֹ יָנוּחַ.

אַךְ מִי זֶה הַכּוֹכָב לָנוּ זָרוּחַ?

נֶפֶשׁ רֵעַ נֶאֱמָן – אִם נִמְצָאֵהוּ!

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה