שִׁירֵי-זָהָב
ד.
הֵחֵל הַנָּגֶף
בשנת
"בּוֹא חֳלִי-רָע בְּעִירִי"
הֶחֳלִי-רָע יִבֶן
לַמָּוֶת מִזְבֵּחַ
וִיצוֹדֵד כָּל
פֶּטֶר רֶחֶם וָשֶׁגֶר
וּבְשַׂר אָדָם
יַקְרִיב בּוֹ אִשֵּׁה רֵיחַ
וָדָם עַל
קַרְנוֹתָיו יֻסַּךְ יִנָּגֶר.
מִימִינִי אֶנְקַת
חָלָל, מַר צוֹרֵחַ,
מִשְׂמֹאלִי
דִּמְמַת מָוֶת, כֹּבֶד פָּגֶר:
שַׁעַר שָׁמַיִם
תָּמִיד יִפָּתֵחַ
וּפִי הָאָרֶץ רֶגַע
לֹא יִסָּגֶר.
וַאֲנִי בֵּין
הַמֵּתִים בֶּטַח אָגוּרָה,
מִשֵּׂאת חֳלִי-רָע
לֹא אֶפְחַד אֵחָתָּה,
גַם כַּעַס הַמָּוֶת
טֶרֶם אָגוּרָה.
כִּי אַפְקִיד
רוּחִי בִּידֵי אֵל שָׁמַיִם,
אֹמַר לַאדֹנָי:
סִתְרִי מַחְסִי אָתָּה
מִדֶּבֶר הַווֹת,
מִקֶּטֶב צָהֳרָיִם.