זֵכֶר עוֹלָם / צבי אלעזר טלר

 

מִדַּת אֶרֶץ רַבָּה בֵּינֵינוּ מַפְרֶדֶת,

אוּלָם נַפְשׁוֹתֵינוּ הֵן קְרוֹבוֹת כָּל-עֵת;

מַה-כִּבְרַת אֶרֶץ לְאַהֲבָה מְאַחֶדֶת,

הִיא מְרוֹמִים תְּשְׁכּוֹן, מַה-גְּבוּל לָהּ יוּכַל תֵּת?

 

לָהּ שִׂיחַ בְּנֵי אֵלִים, שָׂפָה מְיוּחֶדֶת,

לֹא נִיב שְׂפָתַיִם, שָׂפָה בַת חֹמֶר;

הִיא רַחֲבֵי שָׁמַיִם וְאֶרֶץ לוֹכֶדֶת,

בָּהּ נֶפֶשׁ לָנֶפֶשׁ יַבִּיעַ אֹמֶר.

 

בַּשָּׂפָה הַזֹּאת לְךָ נַפְשִׁי תָרֹנָּה,

בְיוֹם נִכְבָּד בַּיָּמִים בּוֹ רָאִיתָ אוֹר;

בְּהַגִּישִׁי לְךָ הַיּוֹם אֵת שִׁירֵי "צִיּוֹנָה",

לַעֲשׂוֹת לְךָ שֵׁם עוֹלָם, זֵכֶר לְדֹר דֹּר.

         *      *       *

לְרוֹפֵא תַחֲלוּאֵי בָּשָׂר הוּקַמְתָּ עָל,

זֹאת הִיא פְקֻדָּתְךָ לְפִי חֻקֵּי הַמְּדִינָה;

וְרוֹפֵא נֶפֶשׁ אַתָּה, מַשְׂכִּיל אֶל דָּל,

זֹאת כְּהֻנָּתְךָ, מִשְׂרַת נַפְשְׁךָ הָעֲדִינָה.

 

עַל מִשְׁמַרְתְּךָ אַתָּה עוֹמֵד בֶּאֱמוּנָה

רוֹפֵא חָכָם אַתָּה בְאֶרֶץ נֹכְרִיָּה,

וִיהוּדִי נֶאֱמָן לְעַמְךָ בְלֵב תָּמִים;

אַדְמַת נֵכָר לֹא לָנוּ פוֹרִיָּה,

וּבְצִיּוֹן תִּרְאֶה תְשׁוּעַת עוֹלָמִים.

     *        *         *

כִּי תַבִּיט אַחֲרֶיךָ זָקֵן צוֹלֵחַ,

עַל יָמִים עָבְרוּ, הָרְחוֹקִים וְהַקְּרוֹבִים;

מַה-תִּתְגָּאֶה בְּלֵב עָלֵז וְשָׂמֵחַ,

בְּיָמִים מְלֵאִים תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים!

 

כִּי תַבִּיט אַחֲרֶיךָ זַקֵן רַב פְּעָלִים,

על מִשְׂרָתְךָ חָכָם רוֹפֵא מַכְאוֹבִים;

מַה-תִּשְׂמַח בְּמַעֲשֶׂיךָ עֵזֶר לְאֻמְלָלִים,

בְּיָמִים מְלֵאִים תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים!

 

כִּי תַבִּיט אַחֲרֶיךָ לִמְנוֹת יָמֶיךָ,

יָמֶיךָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה שׁוֹבֵר אוֹיְבִים;

לְמִי עוֹד כָּאֵלֶּה בֵּין רוֹפְאֵי עַמֶּךָ,

יָמִים מְלֵאִים תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים!

         *         *         *

לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה שַׂר צָבָא מָשׁוּחַ,

עֵטְךָ הִיא הַחֶרֶב, לְשׁוֹנְךָ הַקֶּשֶׁת;

בָהֵן תִּלָּחֵם לֶאֱמֶת בְּאֹמֶץ רוּחַ,

אֶל כְּלֵי נִשְׁקְךָ אֵלֶּה מִי יָהִין לָגֶשֶׁת?

 

בְּמִלְחַמְתְּךָ זֹאת שַׂבְתָּ בָּאתָ בַיָּמִים,

וְעוֹדְךָ עוֹמֵד עַל הַמַעֲרָכָה בְּיָד רָמָה;

מִלְחָמָה בַּעֲמָלֵק מִלְחֶמֶת עוֹלָמִים,

כְּשַׂר צְבָא אֱלֹהִים תְּפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה.

 

כֵּן שַׂר חַיִל עוֹד תִּלְחֹם לְאֹרֶךְ יָמִים,

וְתִזְכֶּה וּבְצִיּוֹן תְּהִי יָדְךָ רוֹמֵמָה;

בְּהִבָּנוֹת שָׁם בֵּית יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ רָמִים,

אָז נִשְׂמַח אִתְּךָ כֻּלָּנוּ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה!

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה