זְאֵבֵי עֶרֶב / אברהם סולודר
בְּהִדּוֹם שַוְעַת
דִּמְדּוּמִים
וְעִיֵּי-מַאְפַּלְיָהּ
יֵעוֹרוּ –
יִגָּלוּ זְאֵבִים
עֲגוּמִים
עַל
עִיֵּי-מַאְפַּלְיָהּ אֲיֻמִּים –
זְאֵבֵי הָעֶרֶב.
עֵינֵיהֶם
תּגְחֵלְנָה בַּשְּׁאִיָּה
חֲרוֹנָם יָהֳמֶה
בְּלִי-תִכְלָה.
הֵם יַחַרְקוּ שֵן
בְּדוּמִיָּה,
הֵם יִנְהוּ
בְּתוּגַת-הַנְּשִׁיָּה...
חֲרוֹנָם יָהֳמֶה
בְּלִי-תִכְלָה.
מִקֶּצֶף כּוֹכָבִים
עֲרִירִים
יִדַּלוּ
הַדְּשָׁאִים הַכְּמֵהִים.
הַלְבָבוֹת
יְנֻפְּצוּ שַׁבְרִירִים
מִקֶּצֶף כּוֹכָבִים
עֲרִירִים
זְאֵבֵי הָעֶרֶב
יִשְאָגוּ.