הַלּוֹחֵם / אברהם
סולודר
לא.ד. גורדון
יְדַעְתִּיו, הַלּוֹחֵם:
מִכְּנַף גּוֹלָה קָרָה
הוּא עָלָה לְאֶרֶץ
מוֹלַדְתּוֹ הַיְּקָרָה.
גַּעְגּוּעִים לְחֹפֶשׁ
וְאַהֲבָה בּוֹעֵרָה
לְעַמּוֹ מְאִירִים
בְּנַפְשׁוֹ הָעֵרָה.
יוֹם תָּמִים יַעֲבֹד
בַּשְּׂדֵמָה הָרְחָבָה,
וְלִבּוֹ – יָם נִגְרָשׁ,
וְעֵינוֹ – לֶהָבָה:
"טַל וּמָטָר,
אֵל, הוֹרֵד יְאוֹרָה כַּיָּם,
רוּחַ חֲדָשָׁה שְׁפֹךְ
בְּעַצְמוֹת הָעָם".
שׁוּר: נֶאֶחְזָה דִּמְעָה
בִּזְקָנוֹ וְתוֹעָה
זָכוֹר זָכַר אֶת אֶחָיו,
אֶת אֶחָיו הַנַּעֲנִים
וּבַת-צְחוֹק עַל פָּנָיו
הַשְּׁזוּפִים: בְּלֹבֶן
הִקִּיזוּ חֲלוֹמוֹתָיו
גְּאַיוֹנִים, שַׁאֲנַנִּים.
כִּכְלוֹת עֲמַל יוֹם
וְנִדְעֲכוּ דִּמְדּוּמִים,
וְיָשַׁב בֵּין מְרֵעָיו,
בְּחֶבֶר עֲלוּמִים,
וְהִקְשִׁיב שִׁירַת
חֻפְשָׁם הַמּוֹרְדָה הַגְּדוֹלָה,
וּבְעֵינוֹ הָאֱמוּנָה
מִתְלַקְּחָה וְעוֹלָה.