לַיִל, לַיִל... / אברהם סולודר

 

לַיִל, לַיִל. דּוּמִיָּה.

מוֹשַבְתִּי תִּישַן.

רַק הַסַּהַר אַט יִשְחֶה.

לֹא יִרְעַד אִילָן.

 

הַס כָּל בַּיִת. בַּחַלוֹן

אוֹר הַסַּהַר צָץ.

הַשּוֹמֵר בָּא. אַחֲרָיו

כֶּלֶב-רֵע רָץ.

 

הַשּוֹמֵר יָשִיר. בָּרוֹם

כּוֹכָבִים זָעִים.

גַּן חוֹלֵם יִרְעַד, יִפְרַח –

רֵיחוֹתָיו דָּאִים.

 

קוֹל לִבְּךָ מֶה עַז, מֶה רָךְ –

שִיר נָא, שִיר, שוֹמֵר!

בַּת גָּלִיל רַכָּה תִּישַן –

לְבָבָה עֵר, מַה עֵר.

 

אֶל אִמְּךָ יָבֹא הַקּוֹל

שָׁם בַּמֶּרְחַקִּים.

הִיא תָּצוּד הֵדוֹ, רְוַת

הִרְהוּרִים זַכִּים.

 

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה