הִמְנוֹן / אברהם סולודר

 

כַּיָּרֵחַ,

כַּיָּרֵחַ בִּתְהִלַּת הַגַּלִּים הַנִּקְצָפִים

תִּנָּשְׂאִי, אַרְצִי, מְלֶכֶת

זְרָמַי הַנִּכְסָפִים.

עֲזוּבִים רַחֲבֵי-יָם הַגְּדוֹלִים.

ְוגַלִּים יִנְהֲמוּ כְּשֶנְהַבִּים חוֹלִים.

 

כְּכֹהֵן

כְּכֹהֵן לָבָן נוּגֶה אֶעֱמֹדָה,

אֶזְרַע דְּמָעַי,

לְאַרְצִי פְּרוּשׂ-כַּפַּיִם אֶקֹּדָה.

אֵיךְ עֲזַבְתִּיךְ? וְאַתְּ יוֹקֶדֶת כְּמִזְבֵּחַ,

בִּפְאֵר-לֵילִי תִּנָּשְׂאִי כַּיָּרֵחַ.

 

צוֹרֶבֶת,

צוֹרֶבֶת יִפְעַת אַרְצִי הַבּוֹדֵדָה.

לָמָּה עֲזַבְתִּיךְ? – הַדְּמָמָה

תִּשְׁתָּאֶה חֲרֵדָה.

גּוֹרָלִי, שְׁכֹל-גּוֹרָלִי יִרְוֶה דְמָעָי.

כְּכֶתֶר תַּעֲטוֹף אַרְצִי פְּנִינֵי-נְכָאָי.

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה