ללא שם / נחום
סוקולוב
אֶשְׁמְעָה קוֹל מוֹרֵה
הַשָּׁעוֹת
וְאֶזְכְּרָה אֵיךְ
עִתּוֹתַי עָפוֹת וְנָעוֹת.
וּבְּזָכְרִי מִיָּגוֹן
בִּינָתִי סָרָה,
כִּי חַיַּי יָחוּשׁוֹ
אֶל הַמַּטָּרָה
עֵת אֵלֶּא מִנְּשׂוֹא,
אֶשְׁבּוֹת מֵעֲצָבֶת,
וְאֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי
יִקַּח הַמָּוֶת;
עֵת יֵעָצְמוּ עֵינָי,
יִיבַשׁ בִּי לַחַ,
וּבְשָׂרִי, הָהּ
בְּשָׂרִי, אָז יִתֵּן רֵיחַ.
יְדִידַי וְרֵעַי
מִמֶּנִּי יִבְרָחוּ,
וּמְהֵרָה
מְקַבְּרִים אוֹתִי יִקָּחוּ
וִיכַסּוּנִי
בֶעָפָר, הָהּ שׁוֹד וָשֶׁבֶר
וְיַעַזְבוּנִי
אַחֲרֵי [סָתְמָם?] אֶת הַקֶּבֶר.