Idee / נחום סוקולוב
מַה גְּדוֹלָה תֵבֵל
וּמַה שּׁוֹנִים אֲנָשֶׁיהָ!
וְגַם נֶפֶשׁ אָדָם
אֵין חֵקֶר לִתְכוּנוֹתֶיהָ
וּמַחֲשָׁבָה כְּאֹופַן
תָּנִיעַ גּוּשׁ-אֶרֶץ
עַד אֲשֶׁר יְכַלֵּהוּ
מָוֶת, יְבוֹאֵהוּ קָרֶץ,
אָז יִשְׁכַּב וְנִגְדְּעָה
קַרְנוֹ הָרָמָה,
וְאֶל מְנוּחָתוֹ יָשׁוּב
וְנֶחְבָּא בַאֲדָמָה.
בַּסְּתָיו עַל קִבְרוֹ
יְכַסֶּה שֶׁלֶג וָקֶרַח,
וּבָאָבִיב יְעַטְּרֵהוּ
שׁוֹשָׁן וָפֶרַח.
וְחוֹלֵשׁ עַל הַבְּרִיאָה
מֻצָּע לֹא יִתְנוֹעֵעַ,
וְעִם רְמָשִׂים וּשְׁקָצִים
יִתְרוֹעֵעַ.