אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר[1] / נחום סוקולוב

(חִזָיוֹן)

בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, בְּלֵיל חֹשֶׁךְ וַעֲרָפֶל

וַאֲנִי עַל מַרְבַדֵּי עַרְשִׂי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה

וְנַפְשִׁי הִתְעוֹפְפָה, עָזְבָה עֵמֶק הַשָּׁפֶל

וְאֶת גּוּשׁ הֶעָפָר אֲשֶׁר בּוֹ הִיא נִצְפָּנָה

וּבְסֵתֶר חֹשֶך רָחֲפָה עַל כָּל אַפְסָיִם

עִם צַלְמֵי בַלָּהוֹת, יַחַד שׁוֹאֲפֵי יָרֵחַ

הַמִּתְחַבְּאִים בַּחֲתוּלָתָם כְּאֶבֶן-מַיִם

וְחָלְפוּ וְנָמְקוּ בְהַגִּיהַּ אוֹר שַׁחַר זוֹרֵחַ;

כִּי מוֹרְדֵי אוֹר אֵלֶּה בַּל יֶחֱזוּ שָׁמֶשׁ

אַךְ סְבִיבוֹתֵיהֶם סֻכָּתָם, צִלְלֵי אָמֶשׁ

וַתֶּאֱרַח עִם צִבְאוֹת בָּלַע לְחֶבְרָה

בַּאֲשֶׁר יָסֹלּוּ אָרְחוֹת דַּרְכֵיהֶם

לְהַשְׁחִית, לְחַבֵּל בְּזָדוֹן וְעֶבְרָה

אֶת דִּבְרֵי חֲכָמִים וּפָעֳלֵי כַפֵּיהֶם

יָחוֹגוּ יָנוּעוּ, יִתְגּוֹדְדוּ כַעֲטַלֵּפִים

עַל כָּל חֶלְקָה טוֹבָה, עַל רָאשֵׁי הַבְּכָאִים,

וּבֵיצוֹתֵיהֶם יְמַלְּטוּ בְּחוֹרֵי עָפָר וְכֵפִים

הֵם "קִנְאַת הַבְּעָרִים" וֶ"אֱמוּנַת הַפְּתָאִים"

כִּי בָאֹפֶל יַהֲלוֹךְ וְיָשׂד הַדָּבֶר

וְיִרְבּוּ הָעֲזוּבָה, הַשּׁוֹד וְהַשָּׁבֶר.

הַשַּׁחַר עָלָה, וּלְקוֹל צְעָדָיו נָדְדָה שְׁנָתִי

וְאֶת אִישׁוֹן בַּת עֵינִי עוֹד הִיא חוֹבֶקֶת

הֱקִיצוֹתִי וְקַמְתִּי לָצֵאת מִסֻּכָּתִי

לָּלֶכֶת הָהָרָה בְּנֶפֶשׁ מִתְרַפֶּקֶת,

וָאֶשְׂמַח וָאֶעֱלֹץ כְּצִפּוֹר רְנָנִים

לְמַרְאֵה פֶּרַח מָלֵא טַל-עֲדָנִים

כִּי יָהֵל הַשַּׁחַר כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר

בְּפַאֲתֵי קָדִים מוֹפַעַת יִפְעַת זֹהַר.

וְהִנֵּה בַּעֲלוֹתִי, מִגֻּלַּת עֵין מַיִם

אֵיד עָלָה וַעֲרָפֶל מַעֲטֵה חֲתוּלָתוֹ,

וְיִפְשֹׁט וְיִדֹּד עַד תַּחַת הַשָּׁמַיִם

וְאֵלַי יָרַד לְכַסּוֹתִי בְּמַשְּׁאוֹן אֲפֵילָתוֹ.

לֹא עוֹד אֶשְׂבַּע נְעִימוֹת עֹנֶג,

סָפוּ הַמַּרְאוֹת, נָמוֹגוּ כַדֹּנַג

אוֹר שֶׁמֶשׁ יוּעַם, אָפְסָה הָרְנָנָה

עַל מוֹצָאֵי שַׁחַר הֵן תִּשְׁכֹּן עֲנָנָה.

פִּתְאֹם שֶׁמֶשׁ הִבְקִיעָה בְזִיקוֹת קַרְנֶיהָ,

בְּמִפְלְשֵׁי הָעֲרָפֶל שֶׁבְּיָדֶיהָ נָשָׁקוּ;

נָמַסָּה הָעֲנָנָה, יָצִיפוּ מֵימֶיהָ,

וְהָאֵדִים עַל יַעַר וָגֶבַע נֶחֱלָקוּ;

וְתִפְאֶרֶת-אִשָׁה כְּאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר נִשְׁקָפָה

עַל עָב קַל נִשָּׂאָה, יִפְעָתָהּ שָׁפָכָה

אוֹר יְקָרוֹת מִסְּבִיבָה, חֵן וָחֶסֶד

אֱמֶת "בַּת הַשָּׁמַיִם" עָלֶיהָ תֵּבֵל תִּוָּסֶד

וַתֹּאמַר: עוּרָה בֶן אָדָם, הַשַּׁחַר יָפוּחַ

הִנֵּה "הַבֹּקֶר אוֹר" בְּכָל רוּחַ.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

---

[1] בטופס אחר (בכ"י הנ"ס) שם השיר: מוצאי בקר.