לְאֵל זָר ... /
מתתיהו שהם
מְיַבֵּב כְּאֵבִי
בִּי בְמַנְגִינַת קְסָמִים
מְחֻדֶּדֶת סֵבֶל
וַעֲנֻגַּת קֶצֶב –
אֵי-שָׂם עַל
דַּרְכֵי עוֹלָם מְטַיְּלִים מֵעוֹלָמִים
נַנֶּסֶת-חֶדְוָה
שְׂלוּבַת זְרוֹעַ עִם עֲנָק-הָעֶצֶב;
וּמְחַוִּים
פִּתְרוֹן עוֹלָם, מִמְּרִי וּדְוַי כֹה עָמֹק:
אַשְׁרֵי מִי מְלוֹא
קְמָצָיו בְּלִימַת-שֶׁקֶט חָפָן – –
אֵי-שָׁם עַל
שְׂדוֹת נַפְתּוּלִים מַחֲנֶה אַחֲרוֹן נָמוֹג,
וְשַׁח עַל דֶּגֶל
עָרוּף נְסִיך הַמֶּרֶד וְהַכָּפָן;
וּמְעַלַּע דַּם
גִּבּוֹרָיו, יָנֹק דֹּם וְכָנֹס
בְּחֶמְדָּה צְמֵאַת
תֹּהוּ כָּל מֶגֶד-אֶשׁ לָאֶרֶס –
נַגֵּן, נַגֵּן,
כְּאֵבִי, עַד יֵצֵא מִן הַמָּנוֹס
הָאֵל הַגָּדוֹל
שִׁיוַה, בְּאַחֲרוֹן מְחוֹל-הַהֶרֶס...