גֶּבֶר / מתתיהו שהם
שׁוּב זִנְּקָה הָאַהֲבָה
הַגְּדוֹלָה וַתַּדְבֵּק אֶת אָהֳלִי הַשָּׁלֵו,
וּבְכָל אֵגֶל
דָּמִי חָצְבָה אֲיֻמָּה לָהּ מִשְׁכָּן;
קִבֵּל לִבִּי
לְמוּד שִׁבְיָהּ כָּל עָצְבָּהּ הָרַב וְכָל סִבְלָהּ,
וַיְבָרֶך
שַׁלְהֲבוֹת-יָהּ עַל הַבְהֲבֵי חִשְׁקָן.
וְשׁוּב
פִּתְּתָה-עִנֱּתָה אוֹתִי: אַתָּה
עַתָּה הַגֶּבֶר הָאֶחָד,
וּלְךָ , רַק לְךָ
הָאַהֲבָה הָעַזָּה נִתְּנָה
עַל מָתְקָהּ
וְקִנְאָתָהּ – הָאֲחֵרִים הֵם נְגֹהוֹת לַפִּידְךָ,
מְפַעֲטֵי עֲגָבִים
וְקִנְאָה וּמְקַרְטְטֵי שִׂטְנָה.
וּלְךָ, רַק לְךָ
הָאִשָּה הָאַחַת בַּנְּצָּחִים – צַחָה וּשְׁזוּפָה,
בְּמִפְרְצֵי קֶצֶף
לִסְקַנְדִּנַוְיָה, בְּחוֹלוֹת סַהֲרָה צְהֻבִּים –
כָּמוֹךָ אֶחָד
בַּנֵּצַּח: מֵאוֹן שְׁרִירֵי
בְּרֵאשִית לִצְעִיר אוֹרַנְגְאוֹטַנְגִּים,
וְעַד נַהֲמַת
הַתַּאֲנָה הַקּוֹפְאָה עַל קַרְחֵי הַצִּיר לִזְקַן הַדֻּבִּים.