בְּסֻכַּת חֲלוֹמֵך / צבי שץ

 

חֲלוֹמִי – חֲנָנֵךְ בַּחֲלוֹם...

אךְ יֶצַּת אוּר-נֵרוֹ לְרַגְלֵךְ –

וְנָזֹרוּ הִפּוֹג וְהִדֹּם

צֶאֱלֵי פְחָדִים מִדַּרְכֵּך.

 

וּבִזְרֹחַ כְּנָפָיו לְשִׁכְמֵךְ,

וְנִשֵּׂאת, נְהִירָה, מֵאָבָק –

וְכוֹנַנְתְּ ­­­וְיִשַּׁרְתְּ צַעֲדֵךְ

לַחֲזוֹן הָרֵי-תְכֹל בַּמֶּרְחָק.

 

שְׁטוּף-חֶדְוָה הָעוֹלָם אָז יֵעוֹר;

שׁכוּר חֲלוֹם אָז אַשְׁכִּים לִקְרָאתֵךְ

בְּהוֹחִיל, כִּי אָקִיץ וְאֵעוֹר

עַל יָדֵךְ... בְּסֻכָּת חֲלוֹמֵךְ.

 

תרע"ט, רָפָה

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה