לְדוֹד אֶשְׁאַל תְּשׁוּבוֹתָיו נְכוֹחִים / ר' שלום שבזי
לְדוֹד אֶשְׁאַל תְּשׁוּבוֹתָיו נְכוֹחִים,
וְדִבְרֵי
פִּיו יְשַׂמֵּחַ נֶאֱנָחִים,
אֲשֶׁר דִּקְדַּק בְּסוֹד חִיבּוּר וּמִשְׁנָה,
וְגַם
תַּלְמוּד וְהַשָּׂגוֹת פְּתָחִים.
שְׁמוּעָתוֹ הֲעִירַתְנִי בְּלַיִל,
וְנִזְכַּרְתִּי
לְשִׁירוֹת וּלְשְׁבָחִים.
זְרַח עֵין שִׂכְלְ עֵלַי יְדִידִי,
מְשׁוֹשָׁנָה
בְּרֹאש בַּדֵּי צְמָחִים.
יְקַו לִבִּי, יְדִיד, מִמָּ תְּשׁוּבָה,
וְאָז
נָבִין וְנִתְחַבֵּר שְׂמֵחִים.
הֲאֵי תָּדִין בְּבֵן קָטוֹן וְיָתוֹם
וְהָרַג
אִישׁ בְּאַחַד הַשְּׁלָחִים,
וְאֵין לוֹ שׁוֹמְרִים אִם הוּא בְּזָדוֹן?
הֲאֵי
דִּינוֹ לְמוּל רוֹעִים וְאַחִים?
הֲלוֹא אִם תֵּידְעָה זֶה לַמְּדֵינִי,
וְחַפֵּישָׂה
בְּכָל פִּרְקֵי אֳרָחִים.
וְשָׁלוֹם לָ חֲמוּד לִבִּי מְשׁוּלָּם,
כְּמוֹ
כַּפְתּוֹר וְאַחַד הַפְּרָחִים.
וְאַחֶי זְכוּרִים הֵם לְטוֹבָה,
וְאַהְבָתָם
עֲלֵי לִבִּי כְּאַחִים.
וְיִתְבָּרַ אֲשֶׁר הֵפִיק רְצוֹנִי,
וְיִשְׁתַּבַּח עֲדֵי נֵצַח נְצָחִים.