קינה על הפרעות בארץ-ישראל / יוסף אבן אביתור
בְּכוּ, אַחַי,
וְגַם סִפְדוּ
/ עֲלֵי
צִיּוֹן
בְּרֹב
הָמוֹן
כְּמוֹ
מִסְפַּד
הֲדַדְרִמּוֹן
/ וְיֹאשִׁיָּה
בְנוֹ אָמוֹן.
בְּכוּ
רַכִּים מְעֻנָּגִים
/ יְחֵפִים
יִרְמְסוּן
קוֹצִים,
לְכוּשִׁים
יִשְׁאֲבוּ
מַיִם /
וְלָהֶם
יַחְטְבוּ
עֵצִים.
בְּכוּ
עַל אִישׁ
אֲשֶׁר
עֻשָּׂה /
עֲלֵי עַבְדוּת
וְלֹא נֻסָּה
וְיֹאמְרוּ
לוֹ "סְבֹל
גַּם שָׂא !" /
וְלֹא יָכֹל
שְׂאֵת
מַשָּׂא.
בְּכוּ
אִישִׁים אֲשֶׁר
רוֹאִים / בְּנֵיהֶם
הַמְּהֻלָּלִים
אֲשֶׁר
בַּפָּז
מְסֻלָּאִים /
בְּיַד
כּוּשִׁים מְחֻלָּלִים.
בְּכוּ עִוְרִים
אֲשֶׁר נָעוּ /
בְּתוֹךְ צִיּוֹן,
מְגֹאָלִים
בְּדַם
הָרוֹת
מְבֻקָּעוֹת /
וְדַם
שָׂבִים וְעוֹלָלִים.
בְּכוּ
זַכִּים
אֲשֶׁר
מַכִּים /
טְמֵאִים לֶאֱכֹל
שִׁקְצָם
לְהַשְׁכִּיחָם
בְּרִית
צוּרָם /
וְאֶת אַרְצָם
מְקוֹם
חֶפְצָם.
בְּכוּ
אִשּׁוֹת
מְטֹהָרוֹת /
וְנִשְׁמָרוֹת
וְנִטְהָרוֹת
אֲשֶׁר
הָיוּ
לְזֶרַע חָם /
בְּצִירֵיהֶן
מְעֻבָּרוֹת.
בְּכוּ
בָכֹה עֲלֵי
בָנוֹת /
כְּזָוִיּוֹת
מְחֻטָּבוֹת
אֲשֶׁר
הָיוֹ
שְׁפָחוֹת לַ-
/ שְּׁפָחוֹת
הַמְּתֹעָבוֹת.
בְּכוּ בָכֹה
וְגַם אִבְלוּ
/ עֲלֵי בָתֵּי
כְנֵסִיּוֹת
אֲשֶׁר פָּרַץ
פְּרִיץ חַיּוֹת
/ וּבָהֶם נִקְבְּצוּ
דַיּוֹת.
בְּכוּ עַל
הַמְּנֻפָּצִים
/ לְיוֹם רָעָה
מְקֻבָּצִים
וְעַל דַּלִּים
וְאֶבְיוֹנִים
/ מְעֻשָּׁקִים
מְרֻצָּצִים.
בְּכוּ בָכֹה
לְחַיֵּינוּ /
וְאַל תִּבְכּוּ
לְמֵתֵינוּ,
לְמַעַן
כִּי הֱיוֹת כָּהֵם
/ בְּכָל
עֵת תַּאֲוָתֵנוּ.
וְלָכֵן
לִי
בְנֶחָמָה, /
חֲבֵרִי, אַל
תְּהִי
סוֹבֵר
עֲלֵי
כָל הַמְּשֻׁסָּפִים
/ בְּתוֹך
צִיּוֹן
וְאֵין
קוֹבֵר.