שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ /
יוסף הלוי זליגר
(מזמור)
שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ
בַּאֲדֹנָי,
יֹאמַר נָא
יִשְׂרָאֵל;
יִרְאוּ וְיֵבשׁוּ
מוֹנַי,
בְּנֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל!
יִכְרְעוּ הֵם
לַפְּסִילִים,
וְשִׂיחָם אוֹתָם
יִשְׁמִיעוּ;
יִתְּנוּ נַפְשָׁם לָאֱלִילִים,
לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא-יוֹשִׁיעוּ.
וְאָנֹכִי בֵּאלֹהַי
אָגִיל,
מִשְׂגַבִּי
וּמְפַלְּטִי לִי;
בִּישׁוּעָתוֹ אֲנִי
רָגִיל,
שְׁכִינַת כְּבוֹדוֹ
בִּי!
אֲחֵרִים יֵאָכלוּ בְּזִמָּה,
יִדְכּוּ וְיָשּׂחוּ
בְּתַאֲוָה;
יְכֻסּוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה
וּבְשָׂבְעָם יוֹסִיפוּ
לְדַאֲבָה!
אַךְ-בִּי טָהֲרָה וּקְדֻשָּׁה,
בָּנַי סוּגִים בְּשׁוֹשַׁנִּים;
מוּסָר בְּאֹהָלַי יְרֻשָּׁה,
מִשְׁכְּנוֹתָי שְׁלֵוִים
וְשַׁאֲנַנִּים!
הֵם בִּדְמֵיהֶם יִתְבּוֹסָסוּ,
בְּכָל-יָד דְרוּכָה
קֶשֶׁת;
בְּחֶרֶב שְׁלוּפָה
יִתְנוֹסָסוּ
לְכָל רֶגֶל פְּרוּשָׂה
רֶשֶׁת!
יָדַי נְקִיּוֹת מִדָּם,
כִּי-מִתּוֹרַת מֹשֶׁה
שָׁאָבְתִּי;
בִּטְחָה וְשִׁקְטָה
בָּעָם,
כִּי-הָאָדָם וְחַיָּיו
אָהָבְתִּי!
אוֹדֶה אֲדֹנָי בְּכָל-לֵב,
כִּי נָתַן-לִי תּוֹרָתוֹ;
אֶשָּׂא בְדוּמִיָה
כָּל-כְּאֵב,
כִּי-נֶחָמָה וְחַיִּים
בְּאִמְרָתוֹ!
תּוֹרַת אֲדֹנָי
תְּמִימָה,
מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ
וּנְשָׁמָה;
עֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה
וּמַחְכִּימָה,
לַהֲקִימֵנִי מֵעֲפַר
אֲדָמָה!
הַמֶּלֶךְ מְשָׁכַנִי
לְהֵיכָלוֹ
לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לְפָנָיו;
הָיִיתִי לְקָדְשׁוֹ
וְגוֹרָלוֹ,
בְּכוֹר וְכֹהֵן בְּבָנָיו!
אֶדְבַּק בּוֹ
בַּעֲבוֹדָה,
אַגְבִּיהַּ עוּף
בִּתְפִלָּה;
אָבֹא בִּרְנָנָה וּבְתוֹדָה
אֶל-קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב
תְּהִלָּה!
בַּעֲדָתִי
נְדִיבִים וְנֶחֱמָדִים,
מְמַהֲרִים
לְהַשְׁתִּיק נְאָקָה;
בָּנַי גּוֹמְלֵי חֲסָדִים
כִּי-בְקִרְבִּי מַצְמִיחַ
צְדָקָה!
בִּי חֲבָרוֹת
לִרְבָבוֹת
כִּי-בִגְדֵי יֶשַׁע
הִלְבִּישָׁנִי
בְּשָׁמַי גֶּשֶׁם
נְדָבוֹת,
כִּי-מְעִיל צְדָקָה
יְעָטָנִי!
הֶבֶל וְתֶבֶל וְרַצְחָנִים
שְׁלָשְׁתָם אֵין בְּצִבְאוֹתָי;
תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה
וְרַחְמָנִים
כְּרִמּוֹן מְלֵאוֹת
קְהִילּוֹתָי!
נדפס בשבועון
"בת קול" גליון ל"ד, לבוב תרע"ג.