מֶרְקוּר1 נִין-אַטְלַנְט, הַנּוֹתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר,
שֶׁבִּדְבָרֶיךָ הָפַכְתָּ עַם פֶּרֶא,
זֶה אַךְ נוֹלַד, לְשַׁחֵר לְהֶדֶר
בְּתוֹךְ פָּלֶסְטְרָאוֹת;2
לְךָ שִׁיר אָשִׁירָה, הוֹי, שְׁלִיחַ-יוּפִּיטֶר
וְכָל-גָּרֵי שָׁחַק, אֲבִי תּוֹפְשֵׂי נֵבֶל;
כִּי אִם רָצִיתָ, עָרוּם וּבָדוּחַ,
תִּשָּׂא מַלְקוֹחַ.
פַּעַם נָהַגְתָּ שְׁוָרָיו שֶׁל אַפּוֹלוֹן,3
בּוֹ הִתְנַכַּלְתָּ — גּוֹעֵר הוּא עוֹדֶנּוּ
בְּקוֹל רָם בַּנָּעַר — וְהַשֶּׁלֶט אֵינֶנּוּ.
צָחַק אַפּוֹלוֹן.
גַּם אֶת-פְּרִיאַמוֹס כָּבֵד בְּכָל-עשֶׁר
בְּלֶכְתּוֹ מֵאִילְיוֹן לְבֶן-אַטְרֶס4 נָהַלְתָּ;
הִתְעָה כָּל-קַסְטְרוֹת-תֵּיסַלְיָה5 וְאוּרֶיהָ
כָּל שׂוֹנְאֵי-טְרוֹיָה.
נֶפֶשׁ חָסִיד הֵן אַתָּה תִּנְהָגֶנָּה
אֶל נְאוֹת-נִיחוֹחַ, בְּמַטֵּה-פָז תַּכְנִיעַ,6
לָכֵן יָקַרְתָּ לְאֵלִים דָּרֵי-מַעַל
גַּם דָּרֵי-מָטָּה.
תל-אביב, 12.3.39
-
מֶרְקוּר — בעברית גם מרקוליס — מניניו של אטלַנט, אלוהות העָרמה, המסחר והמליצה. הוא היה גם שליחם של האלים. ↩
-
מקום להתעמלות (Palestra nitida uncta). הואיל והמתעמלים משחו את גופם בשמן. ↩
-
הוא נהג את בקרו של אפולון, ועד שזה גוער בו גנב ממנו את האשפה, ואפולון צחק לזאת. ↩
-
פריאמוס מלך טרויה הלך לפדות את גופת בנו הקטור מידי אכילֶס ואתו כופר עצום. בעזרת אל מלַווהו עלה הדבר בידו, שלא השגיחו בו השומרים אצל המשואות. ↩
-
כלומר, היוונים. ↩
-
מֶרקור ליווה את נפשות המתים לעולם שכולו טוב, והיה רודה בהן במטה הפז שלו. ↩