אֲנִי הוּא מֶלֶךְ, לֹא – קֵיסָר,

וְיֵשׁ לִי כֶּתֶר מְעֻטָּר,

וּמוֹט מֻזְהָב שֶׁהוּא שַׁרְבִיט,

אוֹתוֹ אֶשָּׂא אִם רַק אַחְלִיט,

וְאִירוּס־דֶּגֶל יֵשׁ, סָגֹל,

בּוֹ לְנוֹפֵף אֲנִי יָכוֹל.

יֵשׁ סָב־סַבְיוֹן שֶׁלִּי יוֹעֵץ,

לְצַד אַלּוֹן, לֹא יֶלֶד – עֵץ,

וּבֶן־חַרְדָּל שֶׁלֹּא חָדֵל,

לוֹמַר לִי “דַּי!”, אוֹ לְהַלֵּל.

הִנֵּה גַּם בָּא אֲדֹם־חָזֶה,

בַּשַּׁעַר קַד וְכָךְ עוֹזֵר.