אִם הַחֲזִיר יַחֲבשׁ פֵּאָה
מָה בְּדִיּוּק נֹאמַר עָלָיו?
נִפְנֶה אֵלָיו כְּמוֹ אֶל אָדוֹן
בַּאֲדִיבוּת, בְּ“בֹקֶר טוֹב”.
וְאִם זְנָבוֹ פִּתְאוֹם יִנְשֹׁר,
מָה אָז נֹאמַר, דָּבָר רִאשׁוֹן?
“אֶל הַחַיֶּטֶת – לֵךְ,” נֹאמַר,
כָּך הַזָּנָב לְךָ יֻחְזַר.